פסקי דין על יוסף ברבי | פסקי דין על פרדי ברבי

3579/07 עב     09/09/2008




עב 3579/07 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי




בעניין:
1





בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה
באר שבע
עב 3579/07


בפני
:
כבוד השופט אילן סופר

09/09/2008




בעניין

:
יוסף ברבי



ע"י ב"כ עו"ד
שרלי פז
התובע




נ
ג
ד



פרדי ברבי



ע"י ב"כ עו"ד
מנחם חכמון


הנתבע



פסק דין


חלקי

1.
פעם נוספת בא לפתחנו סכסוך עתיק יומין בין שני אחים. נזכיר בקליפת אגוז כי התובע (להלן: "יוסף") הגיש תביעה כנגד הנתבע (להלן:"פרדי") לתשלום הפרשי שכר בגין עבודתו כמנהל תחנת דלק.


פרדי הגיש תביעה שכנגד, בה תבע מיוסף תשלומי יתר שקיבל יוסף בתקופת עבודתו, בין השאר גם בגין תגמולי מילואים.


2.
תיק זה המתנהל כ-18 שנים, פוקד חליפות את ערכאת הערעור ובית דין זה.


בפעם האחרונה כשהוציא בית דין זה פסק דינו היה זה ב-15/6/04, בעקבותיו הוגשו על ידי שני הצדדים ערעורים אשר במרביתם נדחו למעט סוגיית ימי המילואים.


3.
בעניין זה מבקשים אנו להביא את הפרק הנוגע לימי המילואים מפסק דינו של כב' השופט רבינוביץ (ע"ע 1555/04, ע"ע 319/05, ע"ע 347/05):

"18.
נקודת המוצא לפסיקת הדין בעניין זה היא הדברים שנפסקו על ידי בית הדין האזורי בפסק הדין הראשון, ולפיהם: "ביחס לטענת התובע כי היה זכאי לשכר כפול בימי מילואים, גם השכר הרגיל שקיבל וגם החזר התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, נראה לי שהתובע לא הרים את נטל הראיה הדרוש לכך. התובע קיבל 33% מרווחי התחנה, בכפוף לכך שהתובע יקדיש מלוא מרצו וזמנו לתפקידו כמנהל התחנה ולא הוכח כי היה זכאי לתמורה נוספת.

לאור זאת, יש לכלול את התשלומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין שירות המילואים בתוך ה-33% משכרו, אך יש לכלול תשלומים אלו גם בתוך ה-100% של הכנסות התחנה".

על פסיקה זו של בית הדין האזורי לא הוגש ערעור מטעם מי מהצדדים, ולכן יש לראות בה פסיקה חלוטה שאין להרהר אחריה.
19

.
לאור האמור, אין ספק כי שגגה יצאה מלפני בית הדין האזורי עת החליט להביא בחשבון סכומים שיכול היה יוסף לקבל מהמוסד לביטוח לאומי הן בחישוב שכרו של יוסף והן בחישוב הכנסות התחנה.
20.


בהקשר זה יש לציין, כי לאחר שנשמעו הערעורים ומתוך מגמה לסיים את המחלוקת בין הצדדים בעניין זה הורינו ביום 16/8/2006 על המצאת תעודת עובד ציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובה יפורטו ימי המילואים של יוסף בשנים 1989 - 1990. כמו כן ביקשנו כי בתעודת עובד הציבור יפורטו "התשלומים ששולמו בקשר עם השירות במילואים בשנים 1989 - 1990, לרבות הניכויים שנעשו". ואולם תעודת הציבור שהוגשה לבית דין זה בחודש נובמבר 2006 לא הבהירה את הטעון הבהרה אלא הוסיפה ספקות ותהיות בקשר לימי המילואים שביצע יוסף והתשלום בגינם. כך לדוגמא תעודה זו עומדת בניגוד למוצג ת/6 שכותרתו "אישור על תקופת שמ"פ" והופק בלשכת קצין העיר אשקלון. עוד נציין כי בתגובה שהוגשה על ידי פרדי לתעודת עובד הציבור ביקש האחרון לחקור את נותן התעודה.
21.
לאור האמור לעיל, אין מנוס מהחזרת הדיון לבית הדין האזורי לעניין התשלומים בגין ימי מילואים. בית הדין האזורי יבחן את מכלול הראיות שבפני
ו, לרבות תעודת עובד הציבור ויאפשר לצדדים, ככל שיבקשו זאת, לחקור את נותן התעודה. לאחר מכן יקבע בית הדין האזורי האם קיבל יוסף תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי בגין ימי המילואים שהיה בהם. יש לציין, כי בחישוב התשלומים שקיבל יוסף מהמוסד לביטוח לאומי על בית הדין האזורי להתחשב הן בתשלומים שקיבל יוסף ישירות מהמוסד לביטוח לאומי והן בתשלומים שקיבל יוסף מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות התחנה. זאת, לאור דבריו של יוסף עצמו במהלך הדיון בבית הדין האזורי לפיהם קיבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי באמצעות התחנה (ראה עמוד 50 לפרוטוקול בית הדין האזורי, שורות 25-30). לאחר שיקבע בית הדין האזורי מהם התשלומים שקיבל (אם קיבל) יוסף מהמוסד לביטוח לאומי יורה לחשב לערוך חוות דעתו מחדש כך שתשלומים אלה יבואו בחשבון בחישוב שכרו של יוסף (33% מרווחי התחנה) ובחישוב הכנסות התחנה.
22.


לא מצאנו להיעתר לבקשתו של יוסף להביא בחשבון רק ימי מילואים שבוצעו בשנת 1990, שכן בפסק הדין הראשון עליו, כאמור, לא הוגש ערעור לא נתחמו המועדים בהם בוצע שירות המילואים."

4.
במצוותו הנאמנה עלינו של בית הדין הארצי, פנינו לצדדים וביקשנו כי יביאו את כל ראיותיהם לענין קבלת תגמולי מילואים.

5.
לאחר שמיעת העדויות ובחינת המסמכים הנוספים, כמו גם עיון בעדויות שהיו בתיק עד אותו מועד, סבורים אנו כי יוסף אכן קיבל תגמולי מילואים באמצעות התחנה נוסף לשכרו אך בשיעור מופחת מזה שקבענו בפסק הדין מיום 15.6.04.

6.
כזכור, יוסף הודה כי בתקופת שהותו במילואים, קיבל שתי משכורות:

"לשאלה כמה כסף גביתי מביטוח לאומי כאשר יצאתי לשירות מילואים בפעם האחרונה, ולשאלה אם הסכום האמור בכתב התביעה שכנגד נכון, אני אומר שזה לא נכון שגביתי מביטוח לאומי כסף. לא פניתי ישירות לביטוח לאומי לקבלת הכסף, אני קיבלתי כפול אבל קיבלתי באמצעות התחנה." (עמ' 50 שורות 25-30 לפרוטוקול מיום 24/2/94).

7.
יוסף הסביר בעדותו בשנת 94 כי כשהיה במילואים סידר את המילואים כך שהיה בתחנה לא פחות משהיה במילואים, ולכן קיבל שתי משכורות (עמ' 29 שורות 7-9 לפרוטוקול מיום 12.1.94).
הסבר זה עולה בקנה אחד גם עם עדותו המאוחרת של יוסף 14 שנים לאחר מכן שהיתה בפני
נו:
"כשאני הולך למילואים זה אומר שאני לא נמצא בתחנה. מה שפרדי רצה שאני גם אהיה בתחנה. מה שקורה, אם אני נמצא במילואים אני לא נמצא בתחנה. מה שהוא רצה בגלל שהיו כל מיני בעיות, הוא רצה שאהיה בתחנה, ואמרתי לו שקשה לי. אמר לי שאני אתן לך גם את הכסף מב"ל. אמרתי לו שבשביל זה שווה לי להתאמץ ולקום בשעה 1:00 בלילה ולבדוק שעונים. את המשכורת קבלתי וגם מפרדי קבלתי במזומן." (עמ' 10, שורות 12-17 לפרוטוקול מיום 1.4.08).

8.
אף בכתב ההגנה לתביעה שכנגד, ציין יוסף בסעיף 13, בהתייחסו לתביעה לתשלום ימי המילואים לשנת 90, כי סוכם ש"הנתבע יקבל באותה תקופה את שכרו כרגיל בתוספת תגמול המילואים, וכך אכן קרה."

9.
בעדותו בפני
נו סיפר יוסף כי ההסדר של התשלום הכפול היה עד השלב שבו היה הסכם במסגרת הסכסוך שנדון בבית המשפט המחוזי בשנת 88 (עמ' 10 שורות 18-19, עמ' 12 שורות 14-24). אלא ש-14 שנה לפני כן סיפר יוסף בעדותו, כי ההסדר של תשלום כפול נהג עד שפרץ הסכסוך בין האחים כשנה וחצי לאחר ההסכם במחוזי (עמ' 30 שורות 1-3). דברים אלו עולים בקנה אחד עם אמירתו של יוסף שהובאה קודם לכן, כי בפעם האחרונה שיצא למילואים קיבל תשלום כפול באמצעות התחנה (עמ' 50 שורות 25-30).

מכאן, יוצא, כי אם ההסכם נחתם ב- 30.10.88, שנה וחצי לאחר מכן מביא אותנו לאפריל 1990 או סמוך לכך. כזכור בפסק דיננו נאמר שתקופת המילואים האחרונה של התובע היתה עד אמצע ינואר 90, או כפי שנראה בהמשך במועד מאוחר יותר בשנת 90.

10.
אין בידינו לקבל את טענתו של יוסף בקשר להתייחסותה של התביעה שכנגד לשנת 1990 ולא ל-1989, שעה שפסק הדין של בית הדין הארצי דחה טענה זו מפורשות בסעיף 22. על כן, גם מסיבה זו אין כל מניעה שניקח בחשבון את ימי המילואים שהיו בשנת 90.

11.
נותר לנו רק לקבוע את סכום תגמולי המילואים שקיבל יוסף בשנים 89-90. בפסק דיננו הקודם עשינו זאת בדרך של הערכה כספית לפי מספר ימי המילואים בהם שרת יוסף. לאחר
קבלת
המסמכים
מהמוסד לביטוח לאומי ובהם אלו שסומנו כ"תובע 1" ו"נתבע 1", אין חולק כי הסכומים ששולמו לתובע – יוסף באמצעות התחנה הם 3,607 ₪ עבור תקופה של 21 ימי מילואים מ-18.4.89 עד 8.5.89 ששולם ב-15.6.89 וסך של 737 ₪ בגין תקופה של 3 ימים מ- 27.11.90 עד 29.11.90, אשר שולם ב-17.12.90. מהמסמכים הנ"ל עולה, כי התשלומים הועברו לידי המעסיק – פרדי. נציגות המוסד לביטוח לאומי לא ידעו להסביר לאיזה חשבון הועברו התשלומים, מדוע אין חפיפה בין 9 תקופות המילואים המופיעות ב-ת/5 לבין שתי התקופות המופיעות במסמכים שהוגשו כעת ועוד.
כך או כך, ובשילוב עדותו של יוסף לפיה קיבל תשלום כפול יחד עם התשלומים שהועברו ע"י המל"ל לפרדי - מביאים למסקנה כי אלו הסכומים שלבטח התקבלו ע"י יוסף. על סכומים נוספים לא היו ראיות בפני
נו.


12.
אכן, קיים פער של 10 ימי מילואים בין התקופות שדווחו ע"י המוסד למסמך שהוצא ע"י קצין העיר. לדעתנו, התקופות שדווחו ע"י קצין העיר, אינן מהוות ראיה מכרעת לכך שהמל"ל שילם עבורם. מכאן, שיש לקבל רק את הודעת המוסד ביחס לתשלומים שהועברו בפועל ורק אותם יש להפחית.


13.
אשר על כן, על מנת לקבל את החישוב הסופי – עלינו לפנות לחשב, אשר ביצע את החישובים עד כה, אשר ייקח בחשבון את הסכומים שצוינו בסעיף 11, במקום הסכום של 6,868 ₪ ובעקבות כך לשנות גם את שווי ימי החופשה לתקופה שמ- 1.11.90 (סעיף 12 לפסק דינו של השופט אזולאי, סעיף 4.4 לחוות הדעת). סכום זה יש לקחת בחשבון בתוך ה-33% משכרו של יוסף, והן בתוך ה-100% של הכנסות התחנה.


14.
המומחה יערוך את חישוביו בערכים נומינליים וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת

פסק דין
זה. המזכירות תעביר למומחה ביחד עם

פסק דין
זה, את חוות דעתו המלאה של המומחה על נספחיה, ואת חוות הדעת המתוקנת בעקבות פסק הדין מיום 15.6.04.


15.
בטרם
ישלח פסק הדין למומחה יפקידו הצדדים בקופת בית הדין עד ליום 23.9.08 את שכ"ט החשב בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהצדדים (שכ"ט זה מתייחס גם להשלמה הקודמת של חוות הדעת).

16.
עם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן פסק-הדין, אשר נבע מהפנייה לחשב השכר לצורך קבלת הערכת המחיר.




ניתן היום ט' באלול, תשס"ח (9
בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.



______________




אילן סופר
- שופט
003579/07עב 734 ויקי גוטפלייש







עב בית דין אזורי לעבודה 3579/07 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי (פורסם ב-ֽ 09/09/2008)