פסקי דין על מאיר בן דב | פסקי דין על עירית מודיעין

5347/01 תק     28/02/2002




תק 5347/01 מאיר בן דב נ' עירית מודיעין




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 005347/01


בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
28/02/02



בעניין:
מאיר בן דב
מרח' בורלא 20
ירושלים





התובע


נ
ג
ד


עירית מודיעין
רח' תלתן 1
מודיעין 71700





הנתבעת





פסק דין
התובע הגיש תביעה זו בגין שכר עבור עבודת יעוץ שהוא עשה למען הנתבעת.

לפי עדותו, בשנת 1999 הוא נעתר לבקשת ראש המועצה (אז) מודיעין, מר משה שכטר, וביצע ייעוץ ארכיאולוגי עבור המועצה (כיום עיריה).

עוד לפי עדותו, הוא השקיע 35 שעות עבודה בקשר ליעוץ זה, אשר בגינן הוא דרש שכר של 9,422 ₪.

בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת כי התובע הוזמן לבצע עבודות יעוץ בשכר.

כ"כ הכחישה הנתבעת כי קיבלה מהתובע שירותי יעוץ.

ראש העיר מודיעין העיד בפני
, ולפי עדותו התובע הגיע אליו, ביוזמתו, יחד עם חבר, לפגישה בקשר ליזמות כלכלית – תרבותית במודיעין. הפגישה נערכה בינואר 1999.

במהלך אותה פגישה, סיפר ראש העיר לתובע על בעיות שיש לעיריה עם רשות העתיקות, ולפי עדותו, התובע התנדב לעזור בענין.

ראש העיר הדגיש כי לא דובר על כך שהתובע יקבל שכר עבור עזרתו, ולא דובר כלל על הסכם עבודה.

ראש העיר הפנה את התובע ליועצת המשפטית, והתובע שוחח עמה.

פרט לשיחה זו, לא נערכו שיחות נוספות בין התובע וראש העיר.

היועצת המשפטית של העיריה, עו"ד דנה חפץ טוכלר העידה, וטענה אף היא בפני
.

לפי עדותה, עירית מודיעין
לא קיבלה מסמך כלשהו מהתובע, וכלל לא ידוע לה האם הוא ביצע עבודה.

יתרה מכך, לפי עדותה, בתקופה אשר בה טוען התובע כי הוא טיפל בנושא הקשר עם רשות העתיקות, נפתרה הבעיה עם רשות העתיקות, ולא היה עוד צורך לטפל בנושא.

עו"ד טוכלר הגישה לביהמ"ש מסמך מיום 24.1.99, ובו מפורט הסדר של עירית מודיעין
עם רשות העתיקות, המעיד על כך שהמחלוקת עם רשות העתיקות אכן נפתרה.

כן העידה עו"ד טוכלר כי מאז שנפגשה עם התובע ביום 1.2.99, היא לא ראתה אותו, לא שמעה ממנו דבר, וכלל לא ידעה שהוא מבצע עבודה כלשהי עבור העיריה.

טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעת היא כי עפ"י סעיף 193 לצו המועצות המקומיות, חוזה שיש בו התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייב את המועצה, אלא אם כן חתמו עליו בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן הגזבר.

עם התובע לא נחתם חוזה בכתב, וממילא אין חוזה אשר חתומים עליו אלה שהיו מוסמכים לחתום בשם המועצה.

התובע מודה כי לא נחתם עמו הסכם עבודה בכתב.

הוא גם מודה כי לא סוכם אופן תשלום השכר, והתעריף.

בתשובה לשאלת ביהמ"ש האם המציא לעירית מודיעין
סיכום של הממצאים שלו והמלצות שלו, הוא השיב כי פעם אחרונה שהוא עסק בעניין היה ביום 22.7.99, ובאותו יום הוא התקשר לראש העיר כדי להגיד לו מה דעתו, והתברר שהעניין הסתיים.

את החשבון לעירית מודיעין
שלח התובע רק ביום 15.6.00, דהיינו כמעט שנה לאחר אותה שיחה עם ראש העיר, וכשנה וחצי לאחר הפגישה הראשונה עמו.

בתשובה לשאלה איזה שירות נתן התובע לעיריה הוא השיב:

א.
בדקתי בילקוט הפרסומים האם השטח אכן מוכרז כשטח עתיקות.
ב.
בדקתי פעמים בשטח את המגרשים לראות האם יש עתיקות.
עיון בדו"ח שעות העבודה שהגיש התובע מעלה כי הוא חייב את הנתבעת בשעות עבודה כדלקמן:

א.
ביום 20.1.99 ישיבה אצל ראש המועצה ואצל היועצת המשפטית – 5 שעות.
ב.
ביום 21.1.99 – בדיקה בארכיוני רשות העתיקות, ילקוט פרסומים וכד' – 6 שעות.
ג.
1.2.99 – פגישה עם יועצת משפטית מודיעין, הכנתה לקראת המפגש עם רשות העתיקות – 5 שעות.
ד.

17.2.99
- יציאה לשטח הגנים – 8 שעות, כולל נסיעה למודיעין.
ה.
22.7.99
- בדיקה נוספת של הכרזות וחפירות במודיעין לצורך גיבוש מה יש לעשות – 6 שעות.
ו.
7.12.99 –
איסוף חומר בנוגע לתיתורה.
ביחס לפגישה מיום 1.2.99 עם היועצת המשפטית, העידה זו האחרונה כך:

"ביחס לישיבה אני זוכרת שהוא דפק על הדלת במשרדי, אני הייתי בישיבה אחרת, הוא בא ללא תאום, שאל מה שלומי, ומה קורה עם רשות העתיקות והוא הכיר לי שותף שלו.
אני התפניתי אליו מטעמי נימוס ואמרתי לו שהסיפור עם רשות העתיקות נגמר."
ביחס לשעות שהקדיש התובע לחיפוש חומר בילקוט פרסומים היא העידה כי:

"אני לא יודעת למה הוא חיפש את זה. אני ידעתי מתי התפרסמה ההכרזה על אתר העתיקות."
עוד העידה עו"ד טוכלר כי:

"מאז 1.2.99 לא שמעתי, לא ראיתי ולא שמעתי את התובע. הוא לא הופעל ואיש מהעיריה לא ביקש ממנו עבודות."
התובע העיד כי הישיבות במודיעין לא ארכו 5 שעות, אלא זהו מספר שעות גלובלי, שהוא גובה בגין ישיבה במודיעין, בהתחשב בכך שמשרדו בירושלים.

ביחס לשכר השיב התובע כי התעריף שהוא דורש הוא תעריף של יועצים של משרד הבטחון, וכי הוא לא דיבר עם ראש העיר על התעריף, וגם לא עם עו"ד חפץ טוכלר.

כאמור, אין מחלוקת שנערכה פגישה בין התובע ובין ראש העיר אשר במהלכה עלתה בעיית העיריה עם רשות העתיקות.

המחלוקת היא האם באותו שלב התנדב התובע לעזור לאנשי העיריה בפתרון הבעיה, או האם באותו שלב שכר ראש העיר את שרותיו תמורת תשלום.

בנוגע למחלוקת בין הצדדים אני מקבלת את עדותו של ראש העיר מודיעין לפיה לא דובר על הסכם עבודה, ולא דובר על כך שהתובע יקבל שכר תמורת עזרתו.

עדות זו נתמכת בעובדה שבפועל לא נחתם הסכם עם התובע, ולא סוכם עמו כל תעריף בגין העבודה. כ"כ נתמכת העדות בכך שאיש בעיריה לא ידע על כך שהתובע מבצע עבורה עבודה.

גם מעדות התובע עולה כי פרט לפגישה עם היועצת המשפטית הוא לא היה בקשר עם איש מאנשי העיריה, וכי איש בעיריה לא ידע על כך שהוא מבצע את העבודה.

חוסר הקשר בין התובע לאנשי העיריה גרמה, בין היתר, לכך שהוא ערך בדיקות, וביצע פעולות במועד אשר בו הבעיה נפתרה, והעיריה לא נזקקה כלל ליעוץ שלו.

שקלתי האם לא ראוי היה לחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר ראוי בגין היעוץ, אלא שהתובע לא יכול היה להצביע על שירות או אפילו עצה שהוא נתן לעיריה.

לפי עדותו הוא ביקר פעמיים בשטח, ופעם אחת בדק בילקוט הפרסומים האם השטח מוכרז כשטח עתיקות.

כפי שכתבתי לעיל, חלק מהפעולות בוצעו בחודש יולי 1999, כאשר הפגישה עם ראש העיר היתה בינואר 1999, והתובע לא בדק, עובר לביצוע פעולות אלה, האם יש עוד צורך בפעולות כלשהן מצידו.

במצב דברים זה לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר בגין השעות שהוא השקיע.

התוצאה היא כי אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 900 ₪.


ניתן היום ט"ז באדר, תשס"ב (28 בפברואר 2002) בהעדר הצדדים.




עירית כהן
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 5347/01 מאיר בן דב נ' עירית מודיעין (פורסם ב-ֽ 28/02/2002)