פסקי דין על חאלד מוסא | פסקי דין על מוחמד מוסא |

7516/08 בשפ     11/09/2008




בשפ 7516/08 מדינת ישראל נ' חאלד מוסא, מוחמד מוסא




החלטה בתיק בש"פ 7516/08

בבית המשפט העליון


בש"פ 7516/08



בפני
:

כבוד השופטת א' חיות


המבקש:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. חאלד מוסא



2. מוחמד מוסא


בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו 1996

תאריך ישיבה:
ט' אלול, תשס"ח (09.09.2008)

בשם המבקשת:
עו"ד שאול כהן

בשם המשיבים:
עו"ד אחמד מסאלחה


החלטה



בפני
י בקשה להורות על הארכת מעצר שלישית של המשיבים בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:
חוק המעצרים
).

1.


המשיבים שהם אחים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה. למשיב 1 מיוחסת עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
חוק העונשין)
ולמשיב 2 מיוחסת עבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין וכן עבירות נשק לפי סעיף 144(א)+(ב) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, מזה מספר שנים קיים סכסוך בין משפחתם של המשיבים ובין משפחת המנוח עמאר עבד אל גאני (להלן:
המנוח
) המתגוררות שתיהן בדיר אל אסד. בלילה שבין 13.7.2007 לבין 14.7.2007 נכחו המשיב 1 והמנוח במסיבת חתונה שהתקיימה בחצר בית בדיר אל אסד, ואילו המשיב 2 שהה בקרבת מקום וצפה בחצר האמורה. בחצות או בסמוך לכך עזב המשיב 1 את המסיבה והמתין ברכבו לצאת המנוח. סמוך לאחר חצות עזב המנוח את המסיבה והלך עם שניים אחרים במורד הכביש. המשיב 1 החל נוסע אחר המנוח והאחרים כאשר אורות רכבו כבויים עד שבשלב מסוים הסיט את רכבו לעברם, פגע במנוח והתהפך. כתוצאה מפגיעת הרכב נגרם למנוח שבר ריסוק בעצמות השוק השמאלית, פצעי שפשוף, דימומים תת עוריים וקרע בשוק ובעקב שמאל והוא נותר שוכב על הכביש. המשיב 1 ובידו סכין יצא מרכבו וניגש אל המנוח, אך אנשים שהיו במקום הרחיקו אותו. מספר דקות לאחר מכן הגיע המשיב 2 מצויד באקדח וירה במנוח, אשר שכב מוטל על הכביש, לפחות שבעה כדורים מטווח קצר. מותו של המנוח נגרם מנזק חמור לאבי העורקים (ותין) ומאיבוד דם פנימי שנגרם בעקבות מעבר קליע אשר נורה מטווח קרוב דרך הבטן.

2.
עם הגשת כתב האישום, ביום 12.8.2007, עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם. הדיון בבקשה נדחה מספר פעמים עד שביום 14.10.2007 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' סוקול) על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים בקובעו כי קיימות נגדם ראיות לכאורה וכן עילת מעצר של מסוכנות אותה לא ניתן להפיג באמצעות חלופת מעצר מפאת חומרת מעשיהם ונוכח המתח הרב בין משפחתם למשפחת המנוח. משפטם של המשיבים לא הסתיים לאחר תשעה חודשי מעצר וביום 11.5.2008 האריך בית משפט זה (כב' השופט א' רובינשטיין, בש"פ 4075/08) את מעצרם בשלושים ימים נוספים בלבד, תוך שהוא מורה לצדדים לעשות כל מאמץ למציאת מועדי הוכחות קרובים. ביום 10.6.2008 הוסיף בית משפט זה והורה (מפי כב' השופט א' רובינשטיין בבש"פ 4768/08) על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים ואולם נוכח התמשכות ההליכים ונוכח עברו הפלילי הנקי של המשיב 1, הורה גם על הגשת תסקיר בעניינו לבית המשפט המחוזי ועוד קבע כי לאחר קבלת התסקיר יורה בית המשפט המחוזי לפי שיקול דעתו בעניין המשך מעצרו של המשיב 1. ביום 7.7.2008 הונח בפני
בית המשפט המחוזי תסקיר שירות המבחן אשר נמנע מהמלצה לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר וביום 4.8.2008 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) על השארתו של המשיב 1 במעצר בציינו את חומרת העבירות המיוחסות לו; את המלצתו העדכנית והשלילית של שירות המבחן וכן את העובדה כי ביום 22.11.2007 הורשע המשיב 1 בעבירות של חבלה חמורה וחבלה במזיד לרכב, אשר בוצעו קודם למועד ביצוע העבירה המיוחסת לו בתיק דנן.

3.
בבקשה שבפני
י סוקרת המבקשת את מהלך הדיונים בתיק העיקרי עד כה ומתברר כי לאחר הגשת כתב האישום ביום 12.8.2007 נדחה הדיון מספר פעמים לבקשת בא-כוח המשיב, בין היתר לצורך הסדרת סוגית הייצוג. שלב ההוכחות החל בחודש ינואר 2008 ומאז ועד יום 3.9.2008 התקיימו חמש עשרה ישיבות בהן נשמעו עשרים ושלושה עדי תביעה. כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ויתרה ההגנה על העדת שישה עדי תביעה. שבע ישיבות נוספות קבועות במהלך החודשים ספטמבר ודצמבר שנה זו (כולן למעט אחת בתוך תקופת ההארכה המבוקשת) ובית המשפט המחוזי אף עושה מאמץ להוסיף שתי ישיבות במהלך חודש נובמבר שנה זו אך יכולתו לעשות כן טרם הובררה סופית עד מועד מתן ההחלטה שבכאן. להערכת המבקשת אם אכן תתווספנה שתי הישיבות הנוספות ניתן יהיה לסיים את פרשת התביעה כולה עד סוף דצמבר שנה זו. בא כוח המשיב אינו שותף להערכה זו ופירט בטיעוניו כי מטעם התביעה צפויים להעיד 27 עדים נוספים שטרם העידו וכי חלקם עדים מהותיים שחקירתם תארך זמן. עוד ציין בא-כוח המשיב כי מטעם ההגנה יעידו שני המשיבים וכן כעשרה עדים נוספים.

4.
המבקשת טוענת כי יש להורות על הארכת מעצרם של המשיבים נוכח חומרת העבירות המיוחסות להם ונסיבות ביצוען המעידות לגישתה על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם. בהקשר זה מציינת המבקשת כי מסוכנותו של המשיב 1 נלמדת גם מהרשעתו בעבירת אלימות לאחר הגשת כתב האישום בענייננו. עוד מדגישה המבקשת כי שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר וכי נוכח הסכסוך המתמשך שטרם בא על פתרונו הקיים בין משפחת המשיבים ומשפחת המנוח, יש חשש ממשי להתלהטות הרוחות ולמעשי אלימות נוספים אם ישוחררו המשיבים או מי מהם בשלב זה. כמו כן מציינת המבקשת כי עדי תביעה רבים הינם מבני הכפר של המשיבים ועל כן קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים. לבסוף טוענת המבקשת כי אף שבתחילת ההליך חל עיכוב מסוים בשמיעת הדיונים מסיבות התלויות במשיבים, כעת מתנהל המשפט כסדרו ובקצב משביע רצון וכי בהתחשב במכלול הטעמים המפורטים לעיל יש לאפשר לבית המשפט המחוזי לסיים את שמיעת התיק בעוד המשיבים נתונים במעצר.

5.
המשיבים מצידם מתנגדים להארכת המעצר המבוקשת וטוענים כי כבר עתה ברי לכל שמשפטם לא יסתיים במהלך תקופת הארכה הנוכחית ואף לא במהלך ההארכה הרביעית והחמישית אם תתבקשנה. בנסיבות אלה, כך לטענתם, יש להורות על שחרורם לחלופת מעצר בשל חזקת החפות העומדת להם. המשיב 1 מוסיף ומדגיש כי הוא בניגוד למשיב 2 אינו מואשם ברצח וכי אף ששירות המבחן נמנע מהמלצה לשחרורו, התסקיר שניתן בעניינו אינו שלילי והעובדה שטרם הושגה סולחה בין המשפחות אינה צריכה להיזקף לחובתו.

6.
דין הבקשה להתקבל. אכן, אחד השיקולים המרכזיים אותו נדרש בית המשפט לשקול בבואו להאריך מעצר של נאשם מעבר לתקופה הקצובה בסעיף 61 לחוק המעצרים הינו קצב ניהול המשפט, וככל שהמשפט נמשך והולך נעה נקודת האיזון אל עבר השיקולים המצדיקים את שחרורו של נאשם. יחד עם זאת, חלוף הזמן אינו מהווה שיקול בלעדי ועל בית המשפט הדן בנושא לשוב ולבחון בכל בקשה להארכת מעצר את מכלול השיקולים הצריכים לעניין (ראו: בש"פ 3520/08
מדינת ישראל
נ' גורבאן
(טרם פורסם, 29.4.2008);
בש"פ 1707/06
מדינת ישראל
נ' ענבתאוי
(לא פורסם, 7.3.2006)
;
בש"פ 3179/07
מדינת ישראל
נ' ג'ינו
(טרם פורסם, 28.5.2007))
. בענייננו, נראה כי מעשי האלימות האכזריים ומשולחי הרסן המיוחסים למשיבים, אותם ביצעו על פי הנטען בנוכחות אנשים נוספים בלא שהדבר ירתיעם, מלמדים על מסוכנותם המובהקת. העובדה כי הסכסוך בין שתי המשפחות אשר עמד ברקע הדברים טרם נפתר אך מעצים מסוכנות זו וכך גם הרשעתו של המשיב 1 בין לבין בעבירת אלימות. אשר לקצב ניהול המשפט נראה כי בית המשפט המחוזי עושה מאמץ לא מבוטל על מנת לקדם את הדיון ולהחיש את סיומו וכן נראה כי הצדדים מצידם פועלים אף הם באופן ענייני על מנת לקדמו. עוד ראוי להזכיר כי אף שבהארכה שלישית עסקינן מנתה ההארכה הראשונה שלושים ימים בלבד ולא תשעים ימים כפי שנתבקש. באיזון הכולל נראה אפוא כי יש מקום להארכת המעצר המבוקשת וזאת ביחס לשני המשיבים כאחד, אף שהעבירה המיוחסת למשיב 2 חמורה מזו המיוחסת למשיב 1.


אשר על כן מעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים החל מיום 08.09.2008 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 4043/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.


ניתנה היום, י"א אלול, תשס"ח (11.09.2008).



ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08075160_v03.doc

מי

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בשפ בית המשפט העליון 7516/08 מדינת ישראל נ' חאלד מוסא, מוחמד מוסא (פורסם ב-ֽ 11/09/2008)