פסקי דין על רול ארז | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2513/00 בל     30/04/2003




בל 2513/00 רול ארז נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 2513/00
בית דין א.לעבודה ת"א
30/04/03

כבוד השופטת שרה מאירי

בפני

רול ארז

בעניין:
התובע
גב' ע. כהן

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
הנתבע
גב' ס. קאסם

ע"י ב"כ עו"ד
פסק - דין

1. ביום 8.5.00 הגיש התובע לביה"ד, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ-6.4.00 הדוחה תביעתו מ-18.7.99 לתשלום דמי לידה, בנימוק כי סך הימים לו הינו זכאי, פחוּת מ-21 יום.

טוען התובע כי הוא בעלה של טלי רול (להלן: "טלי") כי שניהם עובדים אצל המעסיק, וביום 28.5.98 ילדה טלי ונעדרה מעבודתה עד 10.7.98, והתובע נעדר מעבודתו מ-11.7.98 ועד 23.8.98, מכח זכותו עפ"י חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים"). משנעדר מעבודתו 42 יום זכאי הוא לדמי לידה.
לתביעה צורף עותק התביעה לדמי לידה של טלי ועותק התביעה לדמי לידה של התובע.

2. הנתבע בהגנתו חזר על האמור במכתב הדחייה וצירף אליו עותק תביעה לדמי לידה שהגישה טלי.

3. ביום 25.9.00 התקיים דיון מנ"ת בפני
כבוד השופטת ע. פוגל וביום 12.3.01 התקיים דיון נוסף בו נקבעה מערכת מוסכמות-פלוגתאות.
ביום 7.5.01 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו.

ביום 25.11.01 התקיים בפני
י דיון להוכחות בו העיד התובע; משסירב התובע לדחות עדותו כך שתשמע עדותו ועדות טלי במועד אחד - זומנה טלי לדיון שהתקיים ביום 7.7.02.

סיכומי הצדדים הוגשו בכתב. סיכומי התובע הוגשו ב-22.1.03 ולאחר תזכורת בית הדין.
סיכומי הנתבע הוגשו ב-19.3.03.

4. לאחר עיון בכל החומר שבפני
י - להלן הכרעתי :

א. ביום 26.12.99 נמחקה תביעת התובע בגין מכתב דחייה של הנתבע מ-31.1.99 המתייחס לתביעה שהגיש התובע ב-14.9.98 לפיה הסכימה טלי לוותר על דמי הלידה לתקופה 1.8.98 - 31.8.98 (בל 910673/99, להלן: "ההליך הראשון").

יצויין כי בתביעתה לדמי לידה שהוגשה אף היא ב-14.9.98 ציינה טלי כי טרם שבה לעבודה.

אזכיר כי התביעה נכתבה ע"י טלי, בכתב ידה (עמ' 11 שורות 10-15), ונחתמה על ידה ב-15.7.98.
אין לקבל, איפוא, טענת טלי בעדותה בפני
י (שם) כי סימנה קו בתאריך חזרתה לעבודה, שכן מילאה התביעה מספר ימים לאחר הלידה.
אציין עוד כי התובע חתום אף הוא (חלק המעביד) על תביעה זו ב-15.7.98.

עסקינן בתביעות שהוגשו בזמן אמת, בסמוך לימים, בהם נטען אח"כ כי התובע יצא לחופשה לידה וטלי שבה מחופשתה.

כאמור, תביעת התובע (נ/1) נכתבה ונחתמה על ידו ב-31.8.98, משמע בזמן קרוב לאירועים הרלבנטיים.

ככל העולה מפרוטוקול ביה"ד בהליך הראשון, הגיש התובע למל"ל תביעה חדשה "כדי לתקן הטעויות בתאריכים, כך שיאמר כי הפסקת העבודה הייתה ב-11.7 ולא 1.8 "(הצהרת ב"כ התובע) וכך גם העיד התובע (עמ' 6 שורות 12-9, עמ' 7 שורות 6-4, עמ' 8 שורות 10-9).

אין חולק, איפוא, כי התובע וטלי טוענים לתאריכים חדשים, אחרים מאלה שטענו להם בתביעותיהם הראשונות, והכל לאחר שתביעת התובע לדמי לידה נדחתה!

ג. התובע אינו יודע כי אשתו קיבלה דמי לידה בזכאות מלאה, או כי אח"כ נדרשה להשיבם. בעדותו טען כי אין זה רלבנטי, שכן הוא צריך לקבל מה שמגיע לו.
עוד טען בעדותו כי קיבל שכר מלא בגין יולי, אף שעבד רק עד 11.7, באוגוסט לא קיבל כלל, אף שעבד מ-23.8, כשהאיזון נעשה בספטמבר.
לטענתו, כך נעשה, שכן הם עובדים "בצורה מאוד צמודה עם משרד רו"ח שמכין המשכורות".
התובע העיד כי טופס 106 היוצא לאחר שתמה השנה ? לא תוקן, שכן התיקון, "הבלאנס" כלשונו, בוצע בתלושים.

כשעומת עם טענת אשתו כי שהתה בחופשת לידה 8 שבועות ? הסביר כי נעדרה מהעבודה שבועיים-שלושה לפני הלידה ועד שחזרה ב-11.7 (עמ' 9 שורות 1-5). כשהתבקש להבהיר טענתו זו עם אישורו כמעביד, לפיו עבדה עד 28.5 (יום הלידה) - משיב הוא "זה שנעדרה שבוע שבועיים קודם לא קשור לנושא של תביעת הלידה".

אעיר, כבר בעת זו, ולו מגרסתו זו - אין ללמוד מהם הנתונים הנכונים - האמנם הקדימה חופשת הלידה, בטרם הלידה בשבועיים-שלושה או רק בשבוע-שבועיים?!
יתר על כן, אם אכן עבדה עד 28.5 ממילא אינה זכאית לדמי לידה בגין פרק זמן זה.

ועוד - דמי הלידה משתלמים (זכאות מירבית) ל-12 שבועות.

אם יצאה טלי לחופשת לידה בת שבועיים-שלושה, הרי 6 שבועות שלאחר הלידה (סעיף 6 ח' (1) (א) לחוק עבודת נשים) החלו ב-9.7.98.
יתר על כן, על התובע להראות כי אשתו עבדה בתקופה האמורה (החל מ-11.7.98). ואם החלה לעבוד ב-11.7 (ניצלה 7 שבועות), ויצאה לחופשת לידה 3 שבועות לפני הלידה - ממילא, נותרו אך שבועיים.

ד. אינני מקבלת טענת טלי בעדותה לפיה מילאה התביעה בכתב ידה, ואח"כ, כששבה לעבודה חתמה עליה, קרי ב-15.7.98 - כהסבר לכך שלא צויין מועד חזרה לעבודה.
יתר על כן, כשעומתה עם כך כי בהודעתה ציינה כי חודשיים לאחר הלידה (או 8 שבועות לאחר הלידה) שבה לעבודה ? טוענת היא שכוונתה הייתה או התייחסה לתקופת העדרותה מהעבודה. (סה"כ).

ועוד - אין לטלי תשובה כיצד ידעה לכתוב בתביעה החדשה כי שבה לעבודה ב-11.7 והאם כך עשתה כי "זה התאריך שחזרתי" או כי פקידה בהנה"ח אמרה לה.

ה. טלי מאשרת כי בתקופת אשפוזה לפני הלידה - עבדה בטלפון מבי"ח ואף כי בעלה הגיע לעסק לחתום על צ'קים או לקחת משהו מהמשרד, ואף כי הייתה מוכנה לאשר שאולי גם זה עבודה, אך זה לא "לשבת בפועל ולעבוד".

עוד העידה כי היא מניחה "שהיו לי רישומים שאני הייתי בעבודה" (ב-11.7), וכן "אנו בטח בדקנו את התאריך ומצאנו אותו ברישומים שלנו וברישומים של הנה"ח".
אזכיר כי כאלה, משום מה, לא הוגשו לא על ידי התובע ולא על ידה. (וקשה לראות בה, בנסיבות, עדה ממש מטעם הנתבע). עוד ראוי להזכיר כי עסקינן בתביעה חדשה שהגיש התובע, בעת בה היה מיוצג. אין לדעת איפוא, מהטרוניה מוצא הוא להעלות בסיכומיו, כנגד הנתבע על כי 4 שנים אחר-כך לא שמר מסמכים שיהא בהם להוכיח טענותיו.

ו. בהודעתה לחוקר הנתבע טענה טלי כי יש לה בבית משרד, הקשור למחשבים שבמשרדי המעסיק, ובתקופת חופשה דמי הלידה, ביצעה את העבודה מהמשרד בבית.
גם בכך יש, כשלעצמו, כדי לדחות זכאות טלי לדמי לידה, ואם תדחה זכאותה - אף זכאות התובע.

ז. בהודעתה (מ-4.2.99) מאשרת טלי "ברחל בתה הקטנה" כדלקמן :

"חודשיים ראשונים 8 שבועות מהלידה לא באתי כלל למשרד פה (ההודעה נגבתה במשרדי המעסיק) ומהבית עסקתי בפתרון בעיות דחופות בלבד". (ההדגשות הוספו).

התובע בהודעתו (מ-17.9.98) מציין כי נטל חופשת לידה במהלך אוגוסט, והיה חשוב כי טלי תוכל להתפנות לעבודה החשובה בחודש אוגוסט, וכי ביצע עבודה במהלך חופשת הלידה שלו, אך לא בצורה בה הוא עובד כרגיל, קרי: ביקורים ספורים, פעם-פעמיים בשבוע, כל פעם לשעתיים, ולא לעבודה סדירה; כמו כן, ביצע עבודה מהבית - בעיקר בשיחות טלפוניות, התייעצויות טלפוניות בארץ ובחו"ל. עוד אישר כי חתם על ניירת, צ'קים, קיבל תיקים לקריאת מסמכים שוטפים, וכי "באותו חודש" (חודש אוגוסט, חופשת הלידה) לא הייתה פעילותו כזו שבדר"כ, אלא פעילות אקראית מהבית.

ח. יש להזכיר כי שכרו של התובע ב-3 החודשים שקדמו ללידה עמד על כ-35,500 ₪. שכרה של טלי עמד על כ-8,700 ₪.
במועד כלשהו, משבחנו הענין הבינו כי "טעות" נפלה תחת ידם ? ובשל כך נדחתה התביעה. זה היה הגורם להגשת התביעות החדשות.
ט. איני מקבלת הסבר התובע להגשת התביעה הראשונה לביה"ד, תוך התבססות על "הנתונים המוטעים", הסבר שלפיו כך ארע שכן לא ידעו אז שהנתונים מוטעים (עמ' 8 שורות 19-20), כשנגד זאת עומדת גרסתו כי למדו שהנתונים המוטעים, מכך שהנתבע דחה התביעה הראשונה (ובגין דחייה זו פנה בתביעה i לביה"ד).
לא שוכנעתי מאמינות הגרסאות של התובע ושל טלי.
שוכנעתי כי לאחר שנדחתה התביעה הראשונה, כתובנה כלכלית-משפטית ? הוגשה התביעה החדשה למל"ל.
אבהיר עוד כי תהיות הנתבע בסיכומיו, מקובלות עליי, ואכן לא הוכיח התובע זכאותו לדמי לידה.

י. לאור כל האמור - משלא שוכנעתי באמיתות הטענה כי טלי חזרה לעבודה ב-11.7.98, ומשלא שוכנעתי כי מדובר בטעות בתאריכים, ומשהוכח בפני
י כי התאריכים "תוקנו" רק עת הוברר כי התביעה נדחתה ע"י המל"ל, שכן התאריכים שהוצהרו בתביעות הראשונות, לא היה בהם כדי ליצור זכאות לתובע - לאור כל אלה, נדחית התביעה.
עוד ראוי להזכיר כי לאור עדות טלי (ראה ס' ז' לעיל לפסק הדין) ? ספק אם ממילא נוצרה זכאות לתובע. אין

פסק דין
זה דן בכך, משלא נבחנה עילה זו, ככזו, על ידי הנתבע.

יא. למעלה מן הצריך אזכיר ? ענין בן חמו שאליו הפנה התובע בסיכומיו, אינו ממין הענין. שם נדחתה התביעה בהעדר יחסי עובד-מעביד בין התובע לחברה שהוא בעל מניותיה ומן הטעם כי עבד בעת חופשת הלידה. בית הדין הארצי לא קבע הלכה אחרת, אלא פסק ("בפשרה") והתייחס לסמכות המל"ל לשלול גם מקצת הזכאות בגין עבודה בחופשת הלידה, שאלה, שככל הנראה מההליך שם ? לא נבחנה כלל על ידי המל"ל.
ענייננו עוסק בענין אחר ? בעצם הזכאות, בעצם העמידה במועדים שקבע הדין לזכאות. משהוכח להנחת דעתי כי אין מדובר בחופשת לידה המזכה את התובע, כאמור בחוק ? מששוכנעתי כי שינוי העתים נטען רק בצוק העתים ? הוחלט כאמור.

התובע ישלם הוצאות לאוצר המדינה בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום, אחרת ישא סכום זה ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.


ניתן היום, כח' בניסן תשס"ג (30 באפריל, 2003) בהעדר הצדדים.
שרה מאירי
, שופטת









בל בית דין אזורי לעבודה 2513/00 רול ארז נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 30/04/2003)