פסקי דין על משה דקל | פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ

5612/04 א     11/09/2008




א 5612/04 משה דקל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בית משפט השלום ירושלים
א
005612/04


לפני:
כבוד השופט גד ארנברג

תאריך:
11/09/2008




בעניין:
משה דקל

התובע

נ
ג
ד


הראל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת

נוכחים:



פסק דין

התובע יליד 18.12.37 נפגע בתאונת דרכים ביום 27.11.03. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת היא בשאלת גובה הנזק בלבד.

לצורך קביעת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה מנו מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה והקרדיולוגיה. דר' לבני, המומחה בתחום האורטופדי שמונה על ידי הצדדים בהסכמה קבע כי לתובע נותרו 20% נכות לצמיתות (בנוסף לנכויות זמניות של 100% ל- 4 חודשים ו- 50% לחודשיים נוספים) הנכות נקבעה בשל הפגיעה בקרסול כאשר המומחה לא מצא ממצא המחייב קביעת נכות בברך. המומחה בתחום הקרדיאלי , פרופ' בנאי, קבע בחוות הדעת כי הצינתור שערך התובע לאחר התאונה ומצבו הלבבי לאחריה אינו תוצאה של התאונה לפיכך לא נקבעה נכות בתחום זה.

התובע טוען כי היה מקום לקבוע נכות נוספת בשל הפגיעה בברך ולצורך כך הוזמן המומחה דר' ליבני לחקירה. בתום החקירה הבהיר דר' ליבני כי אם תבוצע בדיקת ארטרוסקופיה וימצא בה שנגרם נזק תוך בירכי תקבע נכות. התובע לא ביצע בדיקה זו בשל כך שהקרדיולוג שלו קבע שהיא עלולה להזיק לו. ב"כ התובע
ביקש שאקבע 5% נכות בשל מצב הברך והתלונות שהחלו לאחר התאונה. ב"כ הנתבעת ביקש שלא תיקבע נכות בשל הכאבים בברך מחמת כך שהמומחה קבע שהיא לא נזוקה בתאונה וכן גם היו תוצאות

mri
שנעשו לברך.

לאחר עיון בטענות הצדדים ומאחר וקודם לתאונה התובע לא התלונן כלל על כאבי ברכיים, מלבד תלונה אחת בשנת 1967, ולאחריה היו תלונות שחזרו וחוזרים על עצמם במשך כל התקופה ולתובע אף הומלץ לבצע אקטרוסקופיה שאותה הוא לא יכול לעשות בשל מצבו הקרדיאלי נראה כי יש מקום לקבוע נכות גם בשל הפגיעה בברך ואולם לא בשיעור שביקש ב"כ התובע שכן אין תוצאה של בדיקה המוכיחה פגיעה לפיכך הנכות הרפואית המשוקללת תחושב לפי 22% נכות.

יש לציין שמדובר בתובע שללא קשר לתאונה סבל מבעיות קרידיאליות שאמנם לפי חוה"ד אין בהם כדי להשפיע על תוחלת חייו של התובע אך מצבו מתאים לנכות בשיעור 25% לפי התקנות. היינו, גם לפני התאונה וללא קשר אליה היה התובע מוגבל בשל בעיות הלב.

התובע היה פנסיונר בזמן התאונה לפיכך אין הפסד השתכרות בעבר או בעתיד.

הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לפצות את התובע בשל התאמת הדירה למצבו בענין זה ביקש התובע בתחילה, בתחשיבי הנזק, כי בית משפט יפסוק לו פיצוי בגין הפרש השווי בין דירתו לפני התאונה לבין הדירה שרכש לאחר התאונה כ- 55,000$ ואולם לא מצאתי מקום להציע סכום כלשהו בגין כך שכן, ההסכם לפיו רכש התובע את הבית החדש נחתם עוד לפני התאונה נשוא תיק זה, היינו, התובע רכש את דירתו החדשה ללא קשר לתאונה. בהגיע המועד להגשת תצהירים ביקש התובע פיצוי בגין כך שהוא נאלץ למכור את דירתו מוקדם מכפי שתכנן לשכור דירה וזאת בשל כך שהדירה שלו היתה בקומה ג' (שהיא למעשה קומה ד' עם המדרגות החיצוניות). ב"כ הנתבעת טען כי אין לפצות את התובע בשל כך שכן בעיות התובע נובעות לא רק מהנכות שהיא תוצאה של התאונה אלא גם מהנכות הקרדיאלית שאינה קשורה לה. עוד טען הנתבע כי התובע דרש את מלוא ההוצאות על אף שנחסכו ממנו ההוצאות בגין הדירה אותה מכר.

בנקודה זו נראה כי יש מקום לפצותו את התובע בגין ההוצאות שנגרמו לו
כתוצאה ממכירת הדירה ואולם לא בסכומים שמבקש התובע שכן התובע חסך מנגד את ההוצאות של ביתו הקודם. פיצוי זה מגיע לתובע שכן גם לפי עדותו של המומחה אדם שנפצע כפי שנפצע התובע יתקשה בעליית מדרגות ועדיף שיגור במקום עם מעלית.

התובע ביקש גם לפצותו בסכומים המפורטים בסיכומיו בשל עזרה בעבר ובעתיד וכן הוצאות נסיעות לעבר ולעתיד. לדברי התובע אשתו סעדה אותו ברציפות בבי"ח ובבית לאחר התאונה, בענין זה יש לזכור כי לאחר התאונה התובע סבל גם מארוע לבבי שהצריך צינטור ולפיכך יש ליחס גם חלק מהעזרה לאותו ארוע שאינו קשור לתאונה, באשר להוצאות נסיעה צרף התובע קבלות שנראה שהן גם מתאימות למצבו שכן לפי חוות הדעת התובע היה במצב של אי כושר מוחלט למשך כ- 4 חודשים ו- 50% למשך חודשים נוספים ולאחר מכן 20% לצמיתות.

באשר לעזרה בעתיד יש מקום לפיצוי בסכום גלובלי תוך התחשבות
גם בנכות הקרדיאלית שאינה קשורה לתאונה ובגינה אין לפצות.

לאור כל האמור אילו איפוא הם נזקי התובע בהם יש לחייב את הנתבעת:

א. כאב וסבל 22% נכות +אישפוז ובניכוי גיל
31,000
₪

ב. עזרה בעבר בהתחשב בתקופות אי הכושר הממושכות

ובהתחשב גם באשפוזים בשל בעיות הלב שאינן קשורות לתאונה
10,000
ש"ח

ג.
עזרה בעתיד
40,000
₪

ד. הוצאות ונסיעות עבר ועתיד
20,000
₪

ה. הוצאות בגין שכירות ונלוות לתקופת המעבר ממכירת הדירה

הישנה ורכישת דירה חדשה תוך התחשבות ב"חסכון" בהוצאות

הדירה הישנה
60,000
ש"ח

סה"כ
161,000
₪

הנתבעת תשלם איפוא לתובע את הסך של 161,000 ₪ בצירוף שכ"ט כדין ומע"מ וכן את הוצאות האגרה.
המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, י"א באלול, תשס"ח (11 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.

גד ארנברג
, שופט
קלדנית: כרמלה עובדיה






א בית משפט שלום 5612/04 משה דקל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/09/2008)