פסקי דין על דורון רז | פסקי דין על שלמה חורי | פסקי דין על פלא-קארד ואח' | פסקי דין על אילן אלבוחר

2750/02 ברע     09/03/2004




ברע 2750/02 דורון רז, שלמה חורי, פלא-קארד ואח' נ' אילן אלבוחר




בעניין:

1
בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בר"ע 002750/02


בפני
:
כב' השופטת גרסטל הילה






בעניין:
1 . דורון רז

2 . שלמה חורי
3 . פלא-קארד (שותפות לא רשומה)
4. מיחשוב רפואי א.ד (1994) בע"מ (מבקשת פורמלית)
5 . מבט ד.ש בע"מ




המבקשים


נ
ג
ד


אילן אלבוחר





המשיב

החלטה

1.
זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת אסתר שטמר), מיום 11.9.02, בת"א 3642/00, שלפיה אושרה בקשת המשיב לאשר ניהול תביעה בשם המבקשת 4, מיחשוב רפואי א.ד. (1994) בע"מ (להלן: "החברה"), כתביעה נגזרת, וכן ניתן צו למתן חשבונות נגד המבקשת 3, פלא-קארד (שותפות בלתי-רשומה, להלן: "השותפות") בכל הנוגע לתוכנת 'אשראית'.

2.
הרקע:

א.
המשיב, אילן אלבוחר
, הינו דירקטור והבעלים של 26% מהון המניות המוקצה בחברה ובעל מניית הנהלה אחת.
המבקש 1, דורון רז
(להלן: "רז"), אף הוא דירקטור בחברה, ובעלים של יתרת הון המניות המוקצה בה (73% מוחזקות בידיו, ו-1% מוחזקות בידי אישתו בנאמנות לטובתו) ומניית ניהול אחת נוספת.
המבקש 2, שלמה חורי
(להלן: "חורי"), הוא שותפו של רז בשותפות.
המבקשת 5, חברת מבט ד.ש. בע"מ (להלן: "מבט"), הינה חברה בבעלות רז וחורי בחלקים שווים.
ב.
החברה הוקמה בשנת 1994, כשהיא נוטלת על עצמה להמשיך את פעילותה של חברת מיחשוב רפואי דוקטור בע"מ (להלן: "החברה הקודמת"; ראה: ה'הואיל' השלישי בחלקו השני של נספח ה' לבר"ע), ומעגנת בין המשיב לרז את המשך תחולתו של הסכם בעלי מניות שהסדיר את יחסיהם עם הקמת החברה הקודמת (חלקו הראשון של נספח ה' לבר"ע).

ג.
עיסוקה של החברה הקודמת, כמו גם החברה הנוכחית, הינו תכנון, יצור, שיווק ותמיכה בתוכנה בשם 'דוקטור' (להלן: "תוכנת דוקטור"), שעניינה ניהול ממוחשב של מרפאות שיניים. בחלק מהמחשבים בהם הותקנה תוכנת דוקטור שולבה תוכנה נוספת בשם 'פרופסור - אשראי' (הידועה בכינויה, וכך תכונה להלן: "אשראית") המאפשרת חיוב לקוחות באמצעות כרטיסי אשראי. אשראית מהווה פרי פיתוחה של חברת בנקיר טכנולוגיות בע"מ (להלן: "בנקיר").
אשראית שווקה על ידי החברה למגזר רופאי השיניים לצד שיווקה של תוכנת דוקטור, כמשולבת בה, כשהחברה ובנקיר חולקות ביניהן את הרווח מדמי ההתקנה, השימוש והתמיכה שנתנה החברה למשתמשי אשראית. ויודגש, מערכת אשראית מיועדת לשימוש כמסלקת כרטיסי אשראי באמצעות מחשב, ניתן לעשות בה שימוש גם בבתי עסק אחרים, שלא במסגרת תוכנת דוקטור. עם זאת, החברה נתנה שירותי התקנה ותמיכה למשתמשי אשראית במגזר הדנטלי בלבד.
בנקיר הפסיקה לפעול בשנת 1995, ובאותה שנה, במסגרת השותפות הנ"ל, פיתחו רז וחורי יחדיו תוכנה חדשה המכונה 'פלא-קארד' (להלן: "פלא-קארד"), אף היא משמשת כמסלקת כרטיסי אשראי, ומיועדת למגזר העיסקי כולו.

ד.
בתביעה שהוגשה ע"י המשיב נגד המבקשים, טוען המשיב בפני
בית משפט קמא, כי תוכנת פלא-קארד, אותה פיתחה, כביכול, השותפות, הינה פיתוח של תוכנת אשראית לתוכנה דומה. תוכנת פלא-קארד משווקת על-ידי השותפות בעבור שוק זהה אליו שווקה אשראית על-ידי החברה, עובר להקמת השותפות, ולמעשה, הופקעה מהחברה הפעילות הנוגעת לאשראית, בניגוד גמור לאינטרס החברה. בכך, טוען המשיב, יש משום גזל הזדמנות עיסקית מן החברה, המהווה הפרת חובון האמון כלפיה; חובות החלות על רז בהיותו דירקטור ובעל שליטה בה.
המשיב טוען עוד שמאז הקמת השותפות, ניסה הוא לאורך תקופות שונות לעגן בכתב
הסכמות אליהן הגיעו הצדדים בעל פה המסדירות את פעילות השותפות מול פעילות החברה בקשר לתוכנת אשראית. רז, מצידו, לאורך כל הדרך, סרב לעגן הסכמות אלה בכתב.
לאורך תקופה ארוכה השתמשה השותפות במשרדי החברה לצורכי השותפות, ואלו רז השקיע את עיקר מאמציו בפיתוח תוכנת פלא-קארד והזניח את פעילותו בחברה. במרץ 1998 החלה השותפות לשווק את תוכנת פלא-קארד, לראשונה, למגזר רופאי השיניים, אליו שווקה בעבר תוכנת אשראית על ידי החברה.

ה.
התביעה הוגשה בשנת 2000, ובשנת 2002 הוגש כתב תביעה מתוקן. בסמוך להגשת כתב התביעה המתוקן, הועברה פעילות השותפות למבט (המבקשת 5), ובמועד הגשתה - נתח הרווחים הנובע משיווק ותמיכה בתוכנת אשראית, שטרם הקמת השותפות השתייך לחברה - מופק כולו על ידי מבט.

ו.
בהחלטתו, נדרש בית משפט קמא לשאלה האם לאשר את התביעה שהוגשה ע"י המשיב כתביעה נגזרת בשם החברה, נגד המבקשים 1-3 ו-5, בהתאם להוראות סימן א' לפרק השלישי לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: "החוק"). עוד התבקש בית משפט קמא ליתן צו למתן חשבונות נגד השותפות ומבט, המיועד לאפשר לחברה לאמוד את נזקיה. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיב לנהל את התביעה כתביעה נגזרת בשם החברה, וכן הורה על צו למתן חשבונות נגד השותפות ומבט, בכל הנוגע לפעילות אשראית בלבד.
על החלטה זו הוגשה הבר"ע שלפני.


3.
טענות הצדדים:

א.
במסגרת הבר"ע טוענים המבקשים, כי שגה בית משפט קמא עת קבע שיש להפחית מדרישות הבירור המלא והמעמיק לעניין קיומה של עילת תביעה, כפי שנקבעו בהלכה הפסוקה ובספרות (ע"א 324/88 ברבלק נ' שביט, פד"י מה(3), 562 (להלן: "עניין ברבלק") ומאמרו של ס' גולדשטיין, תביעה נגזרת: דרכי פתיחתה וניהולה, משפטים יד, 48 (להלן: "גולדשטיין")). עוד נטען כי טעה בית המשפט בקביעתו העובדתית כי אכן קיימת עילת התביעה הנטענת, בגינה אישר את הניהול התביעה כנגזרת; וכן טעה בית משפט קמא שעה שלא קבע, בהסתמך על הרובד העובדתי שעמד בפני
ו, שהמשיב (התובע) פעל בחוסר תום לב, ובשל כך הוא אינו עומד בדרישות סעיף 198 לחוק לאישור ניהול התובענה כנגזרת בשם החברה. לבסוף, טוענים המבקשים, שגה בית משפט קמא בתיתו צו מתן חשבונות כבר בשלב זה של ניהול התיק, כאשר טרם הוכחה שותפות או זכות כלשהי בין המשיב לבין המבקשים 3 ו-5 בקשר לתוכנת אשראית.

ב.
ב"כ המשיב גורס, מנגד, שהמשיב עמד בדרישת הסף של הוכחה לכאורה של עילות התביעה, וזהו המבחן שנקבע בפסיקה. בנוסף טוען ב"כ המשיב שטענות המשיב מעוגנות מבחינה עובדתית, והמשיב פירט את הנזקים שנגרמו לחברה בשל מעשי או
מחדלי המבקשים.


4.
דיון והכרעה:


החלטתי ליתן רשות לערער ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה:
א.
היקף הבירור העובדתי שעל בית המשפט לערוך בבקשה לאשר תביעה כנגזרת הוכרע בפסיקה על ידי מ"מ הנשיא (כתוארו אז) לנדוי, באומרו:

"הערתי השנייה היא, שגם אם תביעה נגזרת תתנהל בהליך אחד כולל - כפי שהיא חייבת, לדעתי, להתנהל - עדיין יוכל הנתבע לבקש, שבית המשפט יחתוך את גורל התביעה בשלב מוקדם, וזאת בבקשה לדחיית התביעה על הסף. אבל, כידוע, דן בית-משפט בבקשה כזאת על-פי ההנחה, שכל הנטען בפרשת התביעה יוכח, ולמרות זאת דין התביעה להידחות - מה שאין כן בבירור, שבו נדרש התובע להוכיח את תביעתו, ולו רק לכאורה."
[ההדגשות מעתה, אלא אם נאמר אחרת, הוספו - ה' ג']
(ע"א 52/79 סולימני נ' בראונר ואח'
, פד"י לה(3) 617, 633-634).

ההלכה היא, אפוא, שעל התובע המבקש לאשר ניהול תביעתו כתביעה נגזרת להוכיח כי קיימת עילה לכאורה מצד החברה. בעניין ברבלק נאמר בעניין זה:

"ואכן, תנאי בסיסי הוא בשלב הדיון האמור, כי יראו המשיבים כי קיימת עילת תביעה לחברה. ואם נמצאת העילה חסרה, אין בית המשפט יכול להכיר במעמדו של המבקש כתובע בשמה של החברה לגבי אותה עילה. אולם גם אם קבע בית המשפט (לגבי העניין החמישי הנזכר בבקשה, שבו התיר למשיבים להגיש תביעה נגזרת), כי "הטענה כאילו ניתנו למשיבים [התובעים - ה' ג'], או מי מהם, תנורי אפיה ללא תשלום, לוקה בהעדר פרטים; כלל לא ברור מי מן המשיבים אכן מעורב בכך" - אין לומר, כי לא עברו המשיבים את המשוכה להגשת תביעה נגזרת באותו עניין. שכן מדובר בהשלמת פרטים בלבד לגבי העילה, ולא לעצם קיומה."

כלומר, גם במצב בו חסרים לתובע פרטים, וניתן לנסות ולהשלים פרטים אלה בהמשך בירור התובענה - כי אז עמד התובע במבחן הלכאוריות בהקשר זה, באופן שאם הפרטים החסרים יתגלו - ואכן יוכח הנטען למרות חסרונם - יעבור התובע את המשוכה הנדרשת לעניין "מבחן הלכאוריות".
ב.
המבקשים מלינים על כך שבית המשפט הפחית, לכאורה, מהיקף הבירור הנדרש על ידו טרם אישור התביעה. דינה של טענה זו להידחות. בית המשפט קמא סקר את התפתחות הפסיקה לעניין היקף הבירור הנדרש, ולבסוף ביסס קביעתו על מבחן הלכאוריות (עמוד 18, שורות 13-17 לפרוטוקול ההחלטה, נספח א' לבר"ע).

ג.
עוד טוענים המבקשים, כי טעתה השופטת הנכבדה ביישום מבחן הלכאוריות לנוכח הרובד העובדתי שהיה פרוש בפני
ה.
מהנתונים שהוצגו לפניי עולה, כי אין כל עילה להתערב בממצאי בית המשפט קמא בנסיבות המקרה.
בכל הנוגע לחבירתו של רז לחורי, ייסוד השותפות, פיתוח תוכנת פלא-קארד ושיווקה במגזר הדנטלי, קבעה השופטת הנכבדה:

"אם אומנם הייתה זו הזדמנות של החברה [הזדמנות להפיק רווחים מתוכנת פלא-קארד - ה' ג'], ומנהל נטל אותה לעצמו או לעצמו ביחד עם אחרים, יש לראות בכך משום עילת תביעה של החברה".
(עמוד 20 להחלטה, שורות 11-12, נספח א' לבר"ע)

צודקת השופטת קמא בקביעתה זו. מוסכם על ידי הצדדים כי התקנת תוכנת אשראית שפותחה על ידי בנקיר השיאה רווחים לחברה (סעיף 6 לנספח ג' לבר"ע). עוד מוסכם כי תוכנת פלא-קארד, שפותחה על ידי רז וחורי, במסגרת השותפות, הינה בעלת פונקציה זהה לזו של אשראית. אין חולק כי רז מחוייב בחובות אמון כלפי החברה, במסגרתן עליו לפעול בנאמנות כלפי האינטרסים שלה. במסגרת זו, עליו להימנע מניגוד אינטרסים שעלול להסב נזקים לחברה.
משמועלית טענה שרז מפר את חובות האמון כלפי החברה, וטענה זו לא נסתרה ואינה יכולה להסתר בשלב זה, די באמור בהחלטת השופטת כדי להצדיק את המסקנה אליה הגיעה.
ד.
טענת המבקשים כאילו תוכנת פלא-קארד היא תוכנה שונה מתוכנת אשראית, ושיווקה אינו פגע באינטרס החברה - תתברר, כמובן, במהלך ההוכחות בתביעה, אך לשלב זה די בטענה שמדובר בתוכנות בעלות תכלית זהה: שתיהן משמשות כמסלקות כרטיסי אשראי ואף פותחו על ידי אותו תוכניתן.

ה.
גם בעניין השימוש שנעשה במשרדי החברה - אין להתערב בהחלטת השופטת הנכבדה.
אכן הוסכם בין הצדדים כי "הנתבעות 3 ו-5 פעלו מתוך משרדיה של הנתבעת 4 החל מיום הקמתן; הנתבעת 4 קיבלה שירותים שונים ללא תמורה מהנתבעת 5" (סעיף 11 לספח ג' לבר"ע), אולם, יחד עם זאת, קובעת השופטת הנכבדה כי לא הובאה בפני
ה גרסת המשיב לעניין היקף השירותים וטיבם, ואף לבירור טענת הקיזוז הנטענת על ידי המבקשים - חסרים פרטים באותו שלב. נוסף על כך, המבקשים מודים ששיווקו משך תקופה מסויימת את תוכנת פלא-קארד למגזר רופאי השיניים.
מכלול זה מעלה, שעצם העובדה שהחברה איפשרה למבקשות 3 ו-5 לעשות שימוש במשרדי החברה מבלי שנתברר היקף התמורה בגין השימוש וטיבה, מחד גיסא, לצד העובדה שהשותפות שיווקה במקביל את תוכנת פלא-קארד למגזר הדנטלי, מאידך גיסא, די בו כדי להקים עילה גם באשר לטענה המתייחסת לשימוש במשרדי החברה.

ו.
עוד טוענים המבקשים שהמשיב חסר תום לב כלפי החברה, וזאת ממספר טעמים: הראשון, שהפסיק להגיע באופן סדיר לעבודה; השני, שכביכול, הפיק הוא טובות הנאה בכך שנתן ידו לשיווק תוכנת פלא-קארד על ידי החברה, מבלי להעביר את הרווחים לשותפות; והשלישי - שתוכנת פלא-קארד שווקה על ידי החברה.


על כך קבעה השופטת הנכבדה:

"לא שוכנעתי כי התובע [המשיב - ה' ג'] פועל בחוסר תום לב. הסכם בעלי המניות מאפשר לתובע, בתום חמש שנים, להפסיק את עבודתו בחברה, ועל כן אין לטעון נגדו אם פעל בניגוד להסכם.
אשר לאי העברת הכספים לפלא-קארד: לא ברור לי כיצד זו עשויה להיחשב כהפרת אמון כלפי החברה דווקא; ולעניין שווק התוכנה: התובע טוען כי שווק זה נעשה כחלק מניסיונותיו להגיע לפתרון הסכסוך עם רז בדרך של הסדר, שימנע פגיעה בחברה."
(עמוד 17 להחלטה, שורות 11-15, נספח א' לבר"ע)

באשר לנימוק הראשון, דומה שמדובר בטעות עובדתית מצד השופטת הנכבדה, שכן, לא נאמר שהמשיב אינו עובד עוד בחברה, אלא ש"החל מחודש ינואר 1996 הפסיק התובע להגיע באופן סדיר לעבודה במשרדי הנתבעת 4" (ראה סעיף 13 לנספח ג' לבר"ע). לכך מתייחס ב"כ המשיב באומרו שהמשיב המשיך לעבוד בחברה כשכל מרצו והונו נתונים לפיתוחה ושווקה של תוכנת דוקטור, בהתאם לאינטרס החברה (סעיף 39 לתגובה לבר"ע).
אין אפשרות להכריע במחלוקת זו, בשלב זה, אך אין גם כל סיבה להתערב בהחלטת השופטת קמא בעניין זה.
באשר לנימוק השני, הרי שמובנת קביעת השופטת נכבדה. המשיב קיבל בעבור החברה כספים שהיו מגיעים לשותפות ולא העבירם לה. ייתכן שמדובר בפעולה שאינה כדין. עם זאת, לא ניתן לומר שעצם הותרת הכספים בחשבונה של החברה נוגד את האינטרס שלה עצמה. אין בפעולה זו, אפוא, חוסר תום לב כלפי החברה.
באופן דומה, אין להתערב בנימוקה השלישי של השופטת, המתייחס לשיווק תוכנת פלא-קארד על ידי החברה. השופטת מאמצת לעניין זה את ההסבר שסיפק המשיב, לפיו שיווק פלא-קארד על ידי החברה נעשה כדי להקטין את נזקיה ולנסות ליישב את המחלוקת עם רז. איני מוצאת מקום להתערב בקביעה זו.
ז.
המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט קמא בתיתו צו למתן חשבונות בקשר למבקשות 3 ו-5. זוהי טענה שיש בה ממש, ודינה להתקבל.

ראשית, יודגש שהבקשה לצו למתן חשבונות הינה חלק מהסעדים העיקריים בתביעה. אין מדובר בהליכים מקדמיים הכוללים גילוי מסמכים, אלא בסעדים שאמורים להנתן, בסיומו של הדיון בתובענה.
על כגון דא נאמר:

"תובענה למתן חשבונות מתנהלת בדרך כלל בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע
... כדי שהתובע מתן חשבונות יזכה בצו בשלב הראשון עליו להוכיח קיומם של שני תנאים: ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות. שנית, עליו להוכיח - ולו לכאורה - כי קמה לו הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות. אם התקיימו תנאים אלו, ובהיעדר סיבה אחרת המצדיקה הימנעות ממתן חשבונות - כגון חיסיון או היעדר הצורך בחשבונות לצורך הבירור הכספי - יתן בית המשפט צו למתן חשבונות.
...
מתכונת השלבים בתביעה למתן חשבונות מקובלת מימים ימימה. כאשר נעשה ניסיון ל"קיצור דרך" על-ידי מתן צווים אופרטיביים שונים כבר בשלב הראשון, עוד בטרם ניתן צו סופי בשלב הראשון, התערבה ערכאת הערעור והורתה על קיום התובענה וניהולה בשלבים, כדבעי, וזאת, כדי למנוע עיוות דין.
"
(א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שביעית, התשס"ג - 2003), עמודים 176-179).
בהחלטתה, נעתרה השופטת הנכבדה לבקשת המשיב ונתנה צו למתן חשבונות מבלי לדון בבקשתו בשני שלבים כנדרש ובשלב מקדמי ביותר. כדי שיהיה זכאי לצו, חייב המשיב להוכיח, כאמור לעיל, מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין השותפות, ובינו למבט. השופטת לא דנה בהחלטתה ביחסים אלה, ובשלב בו מצוי הדיון לא יכולה היתה לדון בהם, ממילא לא התקיים גם דיון דו-שלבי. על כן, טענה זו מתקבלת. חלק ההחלטה בו ניתן צו למתן חשבונות נגד המשיבים 3 ו-5 מבוטל בזאת.

5.
סוף דבר:
התוצאה היא שהערעור נדחה, בכל הנוגע לבקשה לביטול אישור התביעה כנגזרת, ומתקבל בנוגע לצו למתן חשבונות שניתן נגד המבקשות 3 ו-5.
בנסיבות הענין - אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים, בדואר רשום.


ניתנה היום, ט"ז באדר, תשס"ד (9 במרץ 2004), בהעדר הצדדים.



גרסטל הילה
, שופטת










ברע בית משפט מחוזי 2750/02 דורון רז, שלמה חורי, פלא-קארד ואח' נ' אילן אלבוחר (פורסם ב-ֽ 09/03/2004)