פסקי דין על בר-ניב משה | פסקי דין על עירית אסרף | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

1781/08 תק     15/09/2008




תק 1781/08 בר-ניב משה נ' עירית אסרף, הראל חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

בתי המשפט

1

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

לפני: כבוד השופטת אנה שניידר
תק 1781/08





בעניין
:

בר-ניב משה



התובע






נ
ג
ד


1. עירית אסרף

2. הראל חברה לביטוח בע"מ



הנתבעות






פסק - דין


1.


עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בשל נזק שנגרם לרכבו בתאונת דרכים שאירעה ביום 11/4/07.
הואיל
ואין מחלוקת לגבי אחריותה של הנתבעת מס' 1 לתאונה – מצטמצמת המחלוקת לגובה הפיצוי ששולם לתובע על ידי הנתבעת מס' 2 (להלן – חברת הביטוח) וביתר פירוט – לשיעור ירידת הערך של רכבו בעקבות התאונה.

2.
על פי כתב התביעה, ביום 12/6/07 ולאחר מו"מ עם חברת הביטוח חתם התובע על כתב קבלה ושחרור בסך של 27,651 ₪ הכולל פיצוי מלא בגין נזקיו הישירים, החזר שכר טרחת השמאי, וכן פיצוי בגין ירידת ערך בשיעור של 3.5%.

3.
התובע צירף לתביעתו, כמצג א', שני עותקים שונים מכתב הקבלה והשחרור:


א.
מסמך מיום 12/6/07, חתום על ידי התובע ביום 14/6/07, אשר בתחתית העמוד הוספו בכתב יד (לא ברור של מי ומתי היה מועד ההוספה) המלים "סכום שאינו שנוי במחלוקת ללא פיצוי ירידת ערך" (להלן - מסמך א');

ב.
מסמך מיום 19/6/07, שאינו חתום כלל על ידי התובע, שבו ישנה מחיקה של סעיפים 1 ו-2, ירידת הערך בשיעור של 3.5% מסומנת בחץ ועל ידה מופיעות מלים, בכתב יד שונה מזה שבמסמך א' "סכום שאינו שנוי במחלוקת". שוב לא ברור של מי כתב יד זה ומתי הוספו המלים (להלן – מסמך ב').

4.
לטענת התובע, כאשר ניסה למכור את הרכב נוכח לדעת כי שוק הקונים העריך את ירידת הערך המסחרית בעקבות התאונה בין 35%-40%, ובעת נסיונו לבצע עיסקת "טרייד אין" בסוכנות רכב הוערכה ירידת הערך בשיעור של 25%. לראיה צירף התובע הצעת מחיר מיום 13/7/07 של סוכנות סובארו.

5.
התובע פנה לשמאי מטעמו, מר ויקטור עידן (להלן – השמאי מטעם התובע), אשר בדק את הרכב ביום 17/9/07, כחמישה חודשים לאחר התאונה, והעריך את ירידת הערך בשיעור של 24%, ולא בשיעור של 3.5% כפי שקבעה חברת הביטוח.

כתוצאה מכך, הוגשה התביעה שלפנינו.
התובע העמיד את נזקיו על סך של 17,800 ₪ על מנת להיכנס בשערי בית משפט זה למרות שלטענתו מגיעים נזקיו לסך של 31,506 ₪, כפי שפורט בכתב התביעה.

6.
בכתב ההגנה טוענת חברת הביטוח, כי ירידת הערך בשיעור של 3.5% נקבעה על ידי השמאי מר מאיר ויצמן (להלן – ויצמן) אשר בדק את הרכב ביום האירוע,11/4/07.
לטענתה, לצרכי סילוק תביעתו של התובע הכירה חברת הביטוח בחוות הדעת של ויצמן ושילמה לתובע את הנזק על פי חוות הדעת האמורה, לרבות ירידת הערך בשיעור של 3.5%.

עוד נטען, כי משנחתם כתב קבלה ושחרור, בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזה ביטוח), התשמ"ב-1981, הושם סוף לתביעותיו של התובע.

חברת הביטוח טוענת כי לא יתכן שבעל רכב יפנה משמאי לשמאי כאוות נפשו לצורך הגדלת נזקיו, כלומר לכל שמאי המרבה במחיר, והדבר יחייב את חברת הביטוח.

7.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 7/9/08 הגיש נציג חברת הביטוח עותק מכתב הקבלה והשחרור (נ/2) כפי שהתקבל, לטענתו, במחלקת סריקות רכב של חברת הביטוח ביום 18/6/07.

השוואה בין נ/2 לבין המסמכים א' ו-ב' שהוגשו מטעם התובע מעלה שבנ/2 לא מופיעות כלל התוספות בכתב יד, ועל פניו מהווה נ/2 כתב סילוקין סופי ומוחלט.

לענין זה טען התובע:
"... אני מבקש להדגיש כי לא חתמתי על הנייר מחברת הביטוח שאני חותם על סכום שאינו שנוי במחלוקת ללא פיצוי ירידת ערך. התוספת נעשתה בכתב יד וזאת לאחר שסוכן הביטוח סיכם זאת עם חברת הביטוח ... סוכן הביטוח פנה בשמי לחברת הביטוח להשלים את הפיצוי בגין ירידת הערך או כל פתרון אחר לרבות מציאת קונה. חברת הביטוח הנתבעת לא התיחסה לפניה זו ..."

(פרוטוקול עמ' 1 שורות 10-4).

8.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכל המסמכים, הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות.

כאמור, מנ/2 עולה כי הוא נחתם על ידי התובע ביום 14/6/07 ונתקבל במחלקת סריקות רכב של חברת הביטוח ביום 18/6/07. התוספות בכתב יד במסמכים א'
ו-ב' הוספו על ידי התובע או על ידי סוכן הביטוח מטעמו, כנראה לאחר מועד זה, ומכל מקום התובע עצמו מודה שחברת הביטוח לא התייחסה לפנייתו לענין ירידת הערך לאחר שנחתם נ/2.

בנסיבות אלה, יש לראות את נ/2 ככתב קבלה ושחרור סופי ומוחלט של כל תביעותיו של התובע, ולא היה כלל מקום להגשת התביעה שלפנינו.

9.
האינטרס העומד בבסיס החתמת המבוטח על כתב קבלה ושחרור נעוץ בעקרון הסופיות והוודאות של חברת הביטוח ביחס לפיצוי המשולם למבוטח.
בע.א. 226/87 אחמד זועבי נ' עבוד ניקולא

(פ"ד מג(1) 714 נקבע מפי כבוד השופט בך:

"לגבי הסכמים מהסוג הנדון, גורם היציבות והוודאות בדבר סופיותם הינו בעל חשיבות רבה, הן בבחינת האינטרס העסקי-כלכלי של חברות הביטוח והן בבחינת המדיניות המשפטית. השגת הסכמי פשרה הינה נשמת אפה של חברת הביטוח ועבודתה תיהפך כמעט בלתי אפשרית אם בכל מקרה תצטרך כעבור שנים רבות לשחזר את כל המשא ומתן עם המבוטח".

אמנם יתכנו נסיבות חריגות בהן חתימה על כתב קבלה ושחרור אינה חוסמת תביעה כגון עושק, כפיה, הטעיה או פגמים אחרים שנפלו בכריתת הסכם הסילוק, אך במקרה שלפנינו לא הוכחה אף אחת מן הנסיבות האמורות, ויודגש כי הנטל להוכחתן מוטל על התובע.

10.
משהגעתי למסקנה האמורה – יש לדחות את התביעה, ומתייתר הצורך לדון בשאלות האחרות המתייחסות לירידת הערך, לחוות הדעת מטעם התובע, ולכל השאלות האחרות שהועלו בתיק זה.
11.
התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת מס' 2, תוך 30 ימים, הוצאות משפט בסך 750 ₪. אם לא ישולם הסכום במועד שנקבע – ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.
המזכירות
: תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום ט"ו באלול תשס"ח (15 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.


אנה שניידר
, שופטת









תק בית משפט לתביעות קטנות 1781/08 בר-ניב משה נ' עירית אסרף, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/09/2008)