פסקי דין על ז'יטניצקי וינשטין ושות' - רואי חשבון | פסקי דין על שמעון ז'יטניצקי | פסקי דין על דגן תאורה (1973) | פסקי דין על יחזקל דגן |

170015/08 בשא     17/09/2008




בשא 170015/08 ז'יטניצקי וינשטין ושות' - רואי חשבון, שמעון ז'יטניצקי נ' דגן תאורה (1973) בע"מ, יחזקל דגן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 170015/08

ת.א. 64757/07
בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
17/09/2008




בעניין:
1. ז'יטניצקי וינשטין ושות' - רואי חשבון

2. שמעון ז'יטניצקי




המבקשים

נ
ג
ד


1. דגן תאורה (1973) בע"מ

2. יחזקל דגן




המשיבים


החלטה

1.
התובעים – המבקשים, הגישו בקשה לאשר להם דחיית מועד העיון בתמליל קלטת שמע וזאת עד לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

2.
התובעים הגישו תביעה לתשלום חוב כספי בגין שירותי חשבונאות שסיפקו, לטענתם, לנתבעת 1 בין השנים 2001 – 2007.
בכתב התביעה נטען, כי הנתבע 2 הבהיר למנהל הנתבעת, כי הוא מודע לחוב ולעבודה הרבה שהושקעה על ידי התובעים וכי הוא אחראי באופן אישי לתשלום מלוא החוב של הנתבעת 1.

3.
אין חולק על כך שבכתב ההגנה כופר הנתבע בטענה זו.

4.
התובעים טוענים, כי מצויה בידיהם קלטת שמע, אשר הנושא הנ"ל מועלה בה במסגרת פגישה שהתקיימה בין התובע 2 והנתבע 2.


התובעים טענו, כי יש חשיבות רבה לכך שהנתבע לא ידע את תוכן השיחה בטרם יוגשו תצהירי עדות ראשית וכי במקרה דנן, יש לתובעים יסוד לגיטימי להעמיד עניין זה במבחן החקירה שכנגד.

5.
ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה.
ב"כ הנתבעים טען, כי התובעים המציאו תצהיר גילוי מסמכים כוזב, שכן לא ציינו בתצהיר, כי יש בידם קלטת שמע.
ואם אכן קלטת זו מצויה בידם, הרי שהתצהיר מיום 29/4/08 הוא תצהיר כוזב.
עוד נטען, כי גם בפרוטוקול היתה הודעה כוזבת מצד התובעים בעניין זה.

ב"כ הנתבעים טען, כי אין לאפשר קבלת ראיה זו בהתאם לתקנה 114 א' לתקסד"א וכן לחלופין טען, כי אין כל סיבה לחרוג במקרה דנן מהכלל ולפיו יש לגלות את המסמכים המצויים בידי הצדדים עוד בשלבי המשפט המוקדמים ועל כן דין הבקשה להידחות.

6.
עיינתי בתשובת ב"כ התובעים ועל פי החלטתי מיום 8/9/08, הוצג בפני
במעטפה סגורה תמליל הקלטת.

7.
ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב ואח' פ"ד נה (1) 515, נכתב בסעיף 7 לפסה"ד:
" 7. חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת - המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב. אין מתירים הצגת שאלון בענין מהימנות העדים ולענין דרכי ההוכחה, ובעל דין אינו חייב לגלות ליריבו מראש מי הם העדים שהוא מבקש לקרוא לעדות (בכפיפות לצמצום הזכות בתקנה 168); ובמשפט רשאי הוא לחקור את יריבו בחקירה שכנגד מבלי שהוא נדרש להציג את השאלות מראש לנחקר.



אף בסוגייה בה אנו מטפלים יש ובית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב. דוגמה קלאסית של ניגודי אינטרסים כאלה מצויה בתובענות על הפרת פטנטים וסודות מסחריים.
נתאר לנו מקרה שבו קיימת מחלוקת בין בעלי הדין הן לענין זכויותיו של התובע והן לענין ההפרה הנטענת נגד הנתבע, שלפי הטענה גזל את פרי המצאתו של התובע.
הנתבע מבקש לקבל על דרך של גילוי מסמכים או פרטים נוספים מידע על תהליכי היצור של המצאת התובע ואילו התובע מסרב וטוען כלפי הנתבע: לא זו בלבד שגזלת ממני את המצאתי, עכשיו אתה מבקש לברר פרטים נוספים שיאפשרו לך להשלים את הגזילה! מנגד טוען הנתבע שללא המסמכים והפרטים אין הוא יכול להתגונן כהלכה, השווה: רע"א 7559/95 (לא פורסם).
הבאתי את הדוגמה הזו רק כדי להראות שלעתים האופן שבו בית המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה שלפנינו אינו פשוט ואי לומר מראש שהמבקש זכאי בכל מקרה לצו בלתי מסוייג של גילוי מסמכים או לעיון בהם.
השאלה אימתי רשאי בית משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר, יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל ענין וענין, וקשה להשיב עליה בהינף קולמוס אחד".

8.
כלומר, למרות שהגישה הכללית בתיקים אזרחיים מחייבת בדרך כלל משחק בקלפים פתוחים, וכפועל יוצא מכך, הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב ולא להיות מופתע, אזי קיימים עדיין מקרים שבהם בית משפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב.

9.
בהחלטתה של כב' השופטת מארק – הורנצ'יק במסגרת ת.א. 13869/04 שמואלי רונן ואח' נ' עמיר עמנואל יזמות פיתוח והשקעות ואח', (פורסם בנבו), קבעה כב' השופטת, כי הכלל הוא שיש חובת גילוי כללי.


היוצא מן הכלל הוא, כאשר התובע עשוי לשבש ראיותיו, אם יעיין במסמכי הנתבע בשלב מוקדם.

כמו כן פירטה בהחלטתה, מדוע היוצא מן הכלל חל רק כאשר הראייה נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הוא התובע ולא ההיפך.

וכלשונה של כב' השופטת מארק הורנצ'יק:
"אין המדובר באבחנה שרירותית.

אבחנה זו תומכת בתכלית חקר האמת ובכלל שלפיו נטל ההוכחה מוטל על התובע, כבחינת המוציא מחברו עליו הראייה.
כאשר תובע מגיש תביעה, מוטל עליו נטל ההוכחה, ונטל הבאה הראיות להוכחת תביעתו. לעומתו – הנתבע – יכול לשבת בחיבוק ידיים, ולא להביא ראייה להוכחת הגנתו, ו/או לסתירת גירסתו של התובע, כל עוד התובע אינו מביא ראיותיו.
דהיינו – מהתובע נדרשת חובת גילוי רחבה של ראיות ועליו לחשוף כל ראיותיו.
בעוד שהנתבע – רשאי לנקוט עמדה פאסיבית, כל עוד התובע לא הביא ראיות שיש בהן כדי להוכיח את תביעתו.
(רע"א 6283/93 דיני חברה לבניין והשקעות בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף פד"י מח (1) 639, 642).
מכאן תכלית האבחנה שבין המקרה שבפני
, לבין המקרה שבפסק הדין שמעון סוויסה אשר הלכתו חלה רק כאשר הראייה אשר את חשיפתה מבקשים למנוע – נמצאת בידי הנתבע ומבקש הגילוי הינו התובע. ולא להיפך ולו מטעם זה אני דוחה את הבקשה".

10.
גם אם לא מקבלים את הגישה ולפיה בכל מקרה שבו התובע הוא זה שמבקש לדחות את המועד של חשיפת הראיות, יש לדחות את בקשתו, אזי אין ספק שכאשר התובע הוא זה שמבקש לדחות את מועד חשיפת הראיות, יש צורך בטעם מוצדק ביותר על מנת שניתן יהיה להיעתר לבקשתו.
הרי נטל ההוכחה מוטל על התובע.

11.
עיינתי בתמליל של הקלטת ולא מצאתי כי במקרה דנן ייגרם נזק לתובעים מחשיפת תמליל הקלטת כבר בשלב זה, באופן המצדיק חריגה מהכלל ולפיו משפטים אזרחיים מנוהלים "קלפים פתוחים".
גרסתם של הנתבעים כבר נכתבה בכתב ההגנה. אם לאחר חשיפת הראיות של התובעים ימצאו לנכון הנתבעים או מי מהם לחזור בהם ו/או לשנות חלק מטענות ההגנה (וספק אם כך ייעשה בעקבות אותו תמליל), אזי ממילא יוכלו התובעים לטעון כי הנתבעים שינו גרסתם העובדתית וידרשו לתת את המשקל לכך כאשר יינתן פסק הדין, אך אין הצדקה בנסיבות המקרה שבפני
לדחות את מועד העיון בקלטת ו/או בתמליל.

12.
יצוין, כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת ב"כ הנתבעים שלא להתיר את
הצגת הקלטת ו/או התמליל כיוון שאלו לא צוינו בתצהיר גילוי המסמכים.
עסקינן בתיק המצוי בהליכים מקדמיים ואין מקום למנוע מהתובעים גילויים של המסמכים בשלב שבו התיק מצוי.

13.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות ועל התובעים להמציא לנתבעים את קלטת השמע והתמליל בתוך 10 ימים.

ב)
אינני פוסקת הוצאות בהתחשב בכך שהתובעים לא גילו בתצהיר גילוי המסמכים, כי ראיות אלו מצויות בידיהם.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז באלול, תשס"ח (17 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.



אביגיל כהן
, שופטת








בשא בית משפט שלום 170015/08 ז'יטניצקי וינשטין ושות' - רואי חשבון, שמעון ז'יטניצקי נ' דגן תאורה (1973) בע"מ, יחזקל דגן (פורסם ב-ֽ 17/09/2008)