Google

מוחמד סעיד מוחמד בדראן, אחמד עאדל מחמוד בדראן - התביעה הצבאית

פסקי דין על מוחמד סעיד מוחמד בדראן | פסקי דין על אחמד עאדל מחמוד בדראן | פסקי דין על התביעה הצבאית

3763/08 עמ     28/07/2008




עמ 3763/08 מוחמד סעיד מוחמד בדראן, אחמד עאדל מחמוד בדראן נ' התביעה הצבאית




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים
ע"מ 3763/08

באזור
יהודה
והשומרון

ע"מ 3764/08

בפני
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

העוררים: 1. מוחמד סעיד מוחמד בדראן
, ת"ז 936464510

2. אחמד עאדל מחמוד בדראן
, ת"ז 852615772
(באמצעות ב"כ עו"ד אסמאעיל טוויל
)

נגד


המשיבה: התביעה הצבאית

(באמצעות ב"כ סגן שלומי שניידר
)


עררים על החלטות ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני
כב' השופט רס"ן שרון קינן)

בתיקים מס' 3305/08 ו- 3300/08 (בהתאמה) מיום 13.7.08


(העררים נדחו)

תאריך הישיבה: 28 ביולי 2008, כ"ה בתמוז התשס"ח.

החלטה
שני העוררים מואשמים בסדרה של עבירות הקשורות לניסיונם לצאת מהאזור ללא היתר, כאשר בתאריך 6.7.08 היו שותפים לפגיעה בגדר ההפרדה תוך כדי יצירת פירצה בגדר ועיקום גדר תיל סמוכה. לאחר שעברו את הגדר כאמור וזוהו ע"י שוטרי מג"ב ניסו השניים להימלט מהמקום, עד שנעצרו.
על רקע האמור הוגש נגד השניים כתב האישום והם אף נעצרו עד לתום ההליכים.
בעררים תוקף הסנגור את החלטות ביהמ"ש קמא, תוך שהוא מציין, בלשון רפה, שהתשתית הראייתית לפגיעה בגדר ההפרדה אינה מושלמת. את עיקר טיעוניו מפנה הסנגור לשאלת קיומה של עילת מעצר ושל חלופה הולמת על רקע עברם הנקי של העוררים, המניע לביצוע העבירה היינו מציאת פרנסה, ולימודיהם באוניברסיטה.
התובע הצבאי מתנגד לערר תוך שהוא מפנה לשורה של החלטות שיצאו מלפני בימ"ש זה, ובהן עולה בבירור עילת המעצר בנסיבות דומות.
אין לעררים על מה לסמוך.
התשתית הראייתית בתיק זה ברורה ואין ספק כי יש בה לבסס כדבעי את כל פרטי האישום. שני העוררים מודים שהם עברו את הגדר וקיימות עדויות חד-משמעיות של שוטרי מג"ב בדבר יצירת פירצה בגדר ובדבר ניסיונם של השניים להימלט.
אף באשר לעילת המעצר אין לי אלא לחזור על מושכלות יסוד אותן הנחנו זה מכבר בפסיקתנו, לפיהן מאז הוקם מכשול התפר מעבר דרכו על מנת להיכנס לישראל ללא היתר, גם כאשר לכניסה זו לא נתלוותה מטרה שלילית כשלעצמה מקים חזקת מסוכנות, ויצדיק, על כן, ככלל מעצר עד תום ההליכים (ראה ע"מ 2358/06 ואח' אלעלאמי נ' התוב"ץ, ע"מ 4116/07 + 4117/07 אלשויכי נ' התוב"ץ ולאחרונה ע"מ 2951/08 התוב"ץ נ' עוידאת והפסיקה המצוטטת בו.)
אמנם קבענו כי יתכנו מקרים בהם הנסיבות המיוחדות של המקרה יביאו את ביהמ"ש לסטות מההלכה האמורה. אולם יש להותיר סטייה זו למקרים החריגים בהם הצבר הנסיבות שולל לחלוטין את חזקת המסוכנות ולא למקרים, דוגמת אלה של העוררים, שאין בהם כל חריגה מהנסיבות המתקיימות תדיר בסוג זה של עבריינות.
על כל אלה יש להוסיף כי ניסיון העוררים להימלט מידי השוטרים עלול ללמד על חשש להימלטות אף מההליך השיפוטי.
אשר על כן, עם כל הצער בשל הפגיעה העלולה להיגרם לעוררים בלימודיהם, הרי שהיה להם לכלכל את צעדיהם מראש ולראות את הנולד.
בנסיבות אלה, משלא מצאתי כל סיבה לסטות מההלכה המושרשת בדבר מעצר עד תום ההליכים בעבירות דומות, הנני דוחה את הערר.


ניתנה והודעה היום, 28 ביולי 2008, כ"ה בתמוז התשס"ח, בנוכחות ב"כ, העורר והתוב"ץ.


_____________
משנה לנשיא







עמ בית המשפט הצבאי 3763/08 מוחמד סעיד מוחמד בדראן, אחמד עאדל מחמוד בדראן נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 28/07/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים