פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על ריאד עלי מוצטפא עמלי | פסקי דין על אבראהים מוחמד צאלח דחבור ואח' |

3663/08 בש     28/07/2008




בש 3663/08 התביעה הצבאית נ' ריאד עלי מוצטפא עמלי, אבראהים מוחמד צאלח דחבור ואח'




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים
ב"ש 3663/08

באזור
יהודה
והשומרון

ב"ש 3664/08


ב"ש 3693/08




ב"ש 3694/08

בפני
השופט: אל"ם אלי וולף


המבקשת:
התביעה הצבאית
(באמצעות ב"כ סגן שלומי שניידר
)

נגד



המשיבים:
1. ריאד עלי מוצטפא עמלי
, ת"ז 973321151 – לא נוכח

2. אבראהים
מוחמד צאלח דחבור, ת"ז 941873101 – לא נוכח

3. ח'אלד עבד עבדאללה יחיא, ת"ז 975628074 – לא נוכח

4. ח'אלד סולימאן פאיז אבו חסן, ת"ז 938051380
– לא נוכח


(באמצעות ב"כ עו"ד סאלח מחאמיד
)

(הבקשה התקבלה בחלקה)

החלטה

בפני
ארבע בקשות של התביעה למתן צו להמשך החזקתם של ארבעת המשיבים במעצר.
הבקשות הוגשו עפ"י ס' 78 י"א (2)(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון יהודה והשומרון מס' 378 תש"ל-1970. אותו סעיף קובע:
"א. נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת לכדי שנתיים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, יובא עניינו בפני
שופט של ביהמ"ש הצבאי לערעורים.
השופט ידון בעניינו של הנאשם ויורה על שחרורו, בתנאים או ללא כל תנאי, אלא אם סבר השופט, כי בנסיבות העניין, לרבות חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים, אינן מצדיקות את שחרורו.
ב. החליט השופט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את שחרורו של הנאשם, יהיה רשאי השופט, להורות על המשך החזקתו של הנאשם במעצר לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ולחזור ולהורות כך מעת לעת."
בבקשות של התביעה מפורטים כל הדיונים שהתקיימו בבימ"ש קמא בעניינם של המשיבים. כל העובדות המתוארות בבקשה הוסכמו על ידי הסנגור. למעט העובדה שלא ציינו מספר ישיבות שהתבטלו כתוצאה מתקלות טכניות שונות.
אציין כאן כי בקשות דומות נדונו על ידי בב"ש 3440/08 ושמונה תיקים נוספים ואחזור כאן על מרבית הדברים שכתבתי שם.
מלכתחילה, מן הראוי לעשות הכל כדי שהדיונים בהליך הפלילי עד מתן פסק הדין וגזר דין יגמרו לפני תום השנתיים. אולם, ישנם מקרים יוצאי דופן שבהם הדיונים מתמשכים יותר משנתיים, ולכן, המחוקק התייחס במפורש לאפשרות כזו.
עלי לבחון אם "חומרת העבירה המיוחסות לנאשם, מסוכנותו, החשש להימלטותו מן הדין והגורמים להתמשכות ההליכים..." מצדיקים המשך המעצר.
מעיון בבקשה נראה כי אין כל מקום לבוא בטענות למי הצדדים להתמשכות ההליכים.
בימ"ש קמא עשה הכל כדי לסיים את התיקים, אולם המורכבות של התיקים לא אפשרה לו לסיימם עד כה.
בכל התיקים קבועים מועדים קרובים להמשך הדיון בהם. ברוב התיקים נשמעו כבר כמעט כל ראיות התביעה.
האשמות העיקריות המיוחסות למשיבים הינן:
חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת – בכך החל מינואר 2006 היו חברים ופעלו כחברים בארגון החמא"ס שהוא התאחדות בלתי מותרת. במהלך תקופה זו היו חברים ברשימת "אלתעי"ר ואלאצלאח" (הרפורמה והשינוי).
נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת – בכך שהחל מינואר 2006 נשאו משרה או עמדה בהתאחדות בלתי מותרת היינו שימשו כחברים במועצה מחוקקת או כשרים מטעם רשימת "הרפורמה והשינוי".
פעילות מטעם התאחדות בלתי מותרת - בכך שבתקופה האמורה שימשו כנציגי רשות הרפורמה והשינוי בהיותם חברי מועצה או שרים כאמור.
בימ"ש קמא האריך בזמנו את מעצר המשיבים ועל כך לא הוגש ערעור. לעומת זאת, לגבי תשעת המשיבים בתיק 3440/08 ואח'
, הוגש ערעור לבימ"ש זה.
בימ"ש זה בהאריכו את המעצר של המשיבים עד לתום ההליכים בע"מ 3249/06 קבע ברורות על סמך חוות דעת שהוצגה לפניו כי רשימת "הרפורמה והשינוי" היא רשימה אשר בשמה החליט החמא"ס להתמודד בבחירות.
ביהמ"ש גם דחה את מסקנתו של בימ"ש קמא כי למשיבים עומדת טענת הגנה מן הצדק עקב כך שהמדינה אפשרה לקיים את הבחירות בידעה כי בין הרשימות מתמודדת גם הרשימה אליה משתייכים המשים.
בימ"ש גם חזר על ההלכה הנהוגה אצלנו כי חברות בהתאחדות בלתי מותרת ועל אחת כמה וכמה נשיאת משרה בהתאחדות כזו יש בה כשלעצמה כדי לבסס עילה למסוכנות המצדיקה מעצר עם תום ההליכים.
ביהמ"ש גם דחה טענת המשיבים שיש לשחרר אותם שכן כל מה שעשו היה השתתפות בבחירות ולא בצעו כל מעשה שעשוי היה לפגוע בביטחון האזור והעובדה שפעילותם האזרחית הייתה ידועה לשלטונות זמן רב ולמרות זאת לא עצרו אותם.
ביהמ"ש קבע כי למעשה אין מקום לאבחנה בין פעילות אזרחית לפעילות צבאית. גם למודי דת או חלוקת מזון לנזקקים באים בגדר שרות עבור התאחדות בלתי מותרת אם נעשו בשם החמא"ס.
ראה למשל עד"י 165+173/00 התוב"ץ נ' חטאב, עד"י איו"ש 82/00 ברפיליא נ' התוב"ץ, ע"מ 1708/06 התוב"ץ נ' אשניור, ע"מ איו"ש 2223/06 התוב"ץ נ' מסודה. כך גם נקבע על ידי בימ"ש העליון בש"פ 6550/05 עבידאת ואח'
נ' מדינת ישראל מפי השופטת פרוקצ'ה.
"אמת הדבר, כי הפעילות המיוחסת לעוררים כעולה מחומר הראיות נושאת אופי ארגוני-אזרחי ולא צבאי. מדובר בהנהלת כספים למימון פעילויות שונות, מתן סיוע כספי לאירוע של צעירי הארגון, בעזרה למשפחות נזקקים הקשורות לארגון, בעזרה לאסיר משתחרר השייך לארגון, ובמעורבות בפעילות הארגון סביב נושא הבחירות לרשות הפלסטינית ששלושתם נוטלים בה חלק.
...נכון הוא כי סיוע כספי למסיבת בוגרי בי"ס תיכון או חלוקת מתנות למשפחות נזקקות, או עזרה לאסיר משתחרר עשויים להיות, כשלעצמם, מעשים 'תמימים' בהקשרים אחרים. אולם בהקשר שלפנינו פעולות אלה קשורות בהנהגת גוף אשר, בצד פעילותו האזרחית, יש לו פן צבא-טרוריסטי שנועד להשגת תכלית של לוחמת טרור המכוונת לפגוע פגיעות בנפש באזרחי מדינת ישראל. על פני הדברים, פעילותו האזרחית של הארגון נועדה לסייע לפעילות צבאית ולשמש בסיס ותשתית לה. לא הוכח בפני
נו אחרת. משכך, לא ניתן לבודד בין הפונקציה האזרחית לפונקציה הצבאית בפעילותו של הארגון, וכל אבחנה והפרדה ביניהם היא מלאכותית ושגויה. הפונקציה האזרחית מזינה את תכלית הצבאית, והתכלית הצבאית מספקת את העילה והתכלית לפעילות הכספית והאזרחית ולהזרמת המימון הנדרש לפעילות הארגון..."
פסיקתו החד משמעית של בימ"ש זה קובעת כי העבירות המיוחסות למשיבים מקימות מסוכנות המחייבת הארכת מעצר עד לתום ההליכים. מעמדם הבכיר של המשיבים אינו מאפשר שחרורם למרות שלא עסקו בפעילות צבאית.
ראה למשל, פסק דינו של נשיא בימ"ש זה בעד"י 3283/08 התביעה הצבאית
נ' וואיל מוחמד אשר קבע כדלקמן:
"אשר לעילת המעצר, הלכה היא מקדמת דנא כי העבירות בהן הורשע המשיב, פעילות ונשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, הינן חמורות, ובמיוחד אמורים דברים כאשר עסקינן במי שהורשע בנשיאת משרה בכירה ביותר מטעם התאחדות בלתי מותרת, קרי חבר פרלמנט מטעמה. בשורה ארוכה של החלטות נקבע כי יש בעבירות אלה כדי לבסס עילה של מסוכנות המחייבת מעצר עד תום ההליכים (ראה מיני רבים ע"מ 2711/07 שמאסנה נ' התוב"ץ
[פדאור 07 (24) 747]). לפי קביעת בימ"ש קמא, המשיב קשר עצמו ביודעין ומתכוון עם ארגון החמא"ס, ופעל מטעמו במערכת הבחירות ולאחר מכן כחבר פרלמנט. אמור, הלכה היא כי נשיאת משרה כה כמה מטעם ארגון טרור כמו החמא"ס, יש בה מסוכנות שמצדיקה מעצר, וברגיל אף לא ניתן להפיגה בחלופת מעצר. לא מצאתי טעם מדוע לסטות מהלכה זו בעניינו של המשיב."
באשר לטענה כאילו אם יורשעו המשיבים, הרי העונש הצפוי להם לא יגיע לתקופת מעצרם יש להתייחס לפסק דינו של בימ"ש זה בעד"י 2114+2245/08 התביעה הצבאית
נ' עטיה אשר ניתן ע"י המשנה לנשיא בימ"ש זה, במקרה זה ביהמ"ש קיבל את ערעור התביעה, והחמיר בעונשו של המשיב וגזר עליו 36 חודשי מאסר בפועל במקום 22 חודשי מאסר אשר גזר בימ"ש קמא. במקרה זה מדובר במשיב שהורשע בחברות בחמא"ס ובנשיאת משרה כמתאם רשימת החמא"ס בבחירות. ביהמ"ש ציין גם בין השאר:
"כי חומרה מיוחדת יש למצוא במי שקיבל על עצמו תפקיד או
עמדת השפעה בארגון. הדגשנו חזור והדגש כי אותם נושאי משרה המתווים מדיניות, מנחים פעילות, ואף מדרבנים אחרים ללכת בדרך הארגון, מן הראוי כי ייענשו בחומרה יתרה.
ואם הדברים האמורים היו נכונים טרם התחזקות כוחו של ארגון החמא"ס, בין באמצעות הבחירות באזור ובין באמצעות פעילותו האלימה ברצועת עזה, הרי שקבענו כי לעת הזו בשים לב להתממשות הסיכון הטמון בפעילות ארגון החמא"ס כאמור ראוי אף לנקוט בגישה עונשית מחמירה יותר.
העולה מן המקובץ כי נושאי משרה בזרועה האזרחית של ארגון החמא"ס ראויים לענישה מחמרה ומרתיעה.
עם זאת, נשאלת השאלה האם ראוי כי ננהג דין דומה בנוגע לפעילים "פוליטיים", אשר נטלו חלק במערכות הבחירות בהן השתתפה החמא"ס.
דומני כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב. פעילות פוליטית כאמור נועדה בעיקרה להביא את ארגון הטרור לקבל לידיו את מושכות השלטון, ובכך להעמיק את אחיזתו באוכלוסיה, להאדיר את פעילות כאמור חמורה לאין ארוך מפעילות הומניטארית גרידה, על כן, אם מצאנו מקום להוקיע את פעילותה האזרחית של תנועת החמא"ס על רקע החשש, שלא פעם הוכח, מחיזוק כוחו הציבורי המצטבר, הרי שפעילות פוליטית כאמור, מחייבת תגובה עונשית מחמירה יותר."
הסנגור הפנה את תשומת לבי למשפטו של ע"א ג'אבר מוצטפא ע"א ג'אבר פוקהאא. כתב האישום נגדו כלל אותן עבירות המיוחסות לארבעת המשיבים שבפני
נו בתוספת עבירה של מתן מקלט. בסופו של דבר, לאחר שהיה עצור 25 חודשים, המשפט הסתיים בכך שהורשע במתן מקלט בלבד ונידון לשנת מאסר בפועל, כך שישב מעל לשנה מעבר למה שנגזר עליו.
יצוין כי אין לי בשלב זה כל אפשרות לבדוק ולבחון את מצב ההוכחות בתיקים של ארבעת המשיבים, ולכן אין אני יכול לקחת עובדה זו בחשבון. אם לדעת הסנגור יש השלכה של פסק הדין הנ"ל על המשיבים, הרי הדרך הנכונה היא להגיש בקשה מתאימה לבית משפט קמא בגלל שינוי נסיבות.
אשר להחלטת בימ"ש העליון מפי השופט א' לוי בש"פ 22+25/07, אשר ניתן לאחרונה, אשר בו הורה ביהמ"ש על חלופת מעצר למרות שנגד המשיבים תלויים ועומדים אשמות של רצח. יש לציין כי בישראל יש להגיש בקשה מיוחדת להארכת מעצר כבר לאחר 9 חודשים. שם המשיבים במעצר מעלה משנתיים וחצי וביהמ"ש קבע כי "יידרשו עוד חודשים רבים אם לא למעלה מכך עד שיסתיימו משפטיהם".
אצלנו המשיבים במעצר 25 חודשים, כלומר רק חודש מעבר לתקופה הקבועה בחוק (שנתיים). אצלנו לפני הנסיבות המשפטים אמורים להסתיים. בנוסף לכל זאת, המשיבים אצלנו, פרט לאחד, הינם תושבי השטחים דבר שבשל עצמו גורם לקושי רב לאיתורם והבאתם לבימ"ש במידה ולא יתייצבו.
לאור כל הנ"ל אני מורה על הארכת המעצר של כל 4 המשיבים ב-3 חודשים מהיום, דהיינו עד ליום 27.10.08. אני יוצא מהנחה כי גם הצדדים, התביעה והסנגוריה, וגם בימ"ש קמא יעשו הכל כדי שמשפטיהם כולל פסקי דין, וגזרי דין יינתנו עד אותו מועד.

ניתנה היום, 28 ביולי 2008, כ"ה בתמוז התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.


_________________

שופט
רמ"שית: ער+לש






בש בית המשפט הצבאי 3663/08 התביעה הצבאית נ' ריאד עלי מוצטפא עמלי, אבראהים מוחמד צאלח דחבור ואח' (פורסם ב-ֽ 28/07/2008)