פסקי דין על איברהים בן חוסיין בשיר | פסקי דין על שירות בתי-הסוהר

2723/03 עעא     18/02/2004




עעא 2723/03 איברהים בן חוסיין בשיר נ' שירות בתי-הסוהר




בעניין:

1



בתי-המשפט




בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

בפני
כב' השופט אברהם טל


עע"א 2723/03


העותר:
איברהים בן חוסיין בשיר




נ
ג
ד

המשיב:
שירות בתי-הסוהר



ה ח ל ט ה

1.

העותר מְרצה ארבעה מאסרי-עולם בלתי-קצובים בכלא "איילון" בגין רצח גיסתו וּשלושת ילדיה הקטינים, על-פי כתב-האישום וגזר-הדין ב-תפ"ח 81/91 (מחוזי-נצרת) שהוצגו בפני
י.

2.

בתאריך 16.10.2001 החליט המשיב על הקפאת חופשותיו של העותר, על-פי
חוות-דעת הוַעדה למניעת אלימות במשפחה (להלן: "הוַעדה"), עקב מידע מודיעיני לפיו קיימת מסוכנוּת מצד העותר אם יֵצא לחופשות.

3.

עד אותו יום יצא העותר לחופשות בנות 12 שעות, וזאת לאחר שריצה שבע שנות מאסר, על-פי נהלי יציאה לחופשות אסירי עולם שלא נקצב עונשם.

בא-כוח העותר מבקש להחזיר את העותר לסבב חופשות בתנאים וּבערבויות שבית-המשפט ימצא לנכון להטיל.

4.

ביום 5.12.2001 עתר העותר בעניין זה בפני
י ב-עע"א 2373/01 והלין על החלטת הוַעדה בטענה כי אינה מנומקת דיה, וכן טען כי מדובר בעֲנישה קיצונית.

לאחר עיון במידע החסוי שהוצג בפני
י בעניינוֹ של העותר הֶחלטתי לדחות את בקשתו (ראה נספחים ה'-ז' לעתירה).

ביום 2.4.2003 הוגשה על-ידי בא-כוח העותר עתירה נוספת ב-עע"א 2660/02, בה הוא ביקש לחשוף כל מידע שאינו מסכן את שלום הציבור, כגון הנמקות הוַעדה.

בשל הסיכון הממשי שעלול להיגרם לנוגעים במידעים, דחיתי את הבקשה והֶחלטתי שהחלטת המשיב להקפיא חופשותיו של העותר סבירה, שכּן הוַעדה שקלה את כל השיקולים הרלוונטיים (ראה נספחים ח'-י' לעתירה).

5.

ביום 2.6.2003 הוגשה על-ידי בא-כוח העותר בקשת רשות ערעור על ההחלטה שניתנה במסגרת עע"א 2660/02 הנ"ל, אשר נמחקה בעקבות הסכם פשרה שנערך בין הצדדים ביום 13.7.2003 בו סוּכּם כי עניינוֹ

של העותר יידוֹן פעם נוספת בפני
הוַעדה, תוך מתן אפשרות לעותר להגיש לה את טענותיו בכתב.

ביום 23.7.2003 הגיש בא-כוח העותר את נימוקי העותר, אך הוַעדה החליטה ביום 31.7.2003 לדחות את בקשת העותר לצאת לחופשות.

6.

בעתירה נשוא הדיון שבפני
י טען בא-כוח העותר כי העותר הוא אסיר חיובי, אשר תיפקודו במשך 12 השנים בהן ריצה מאסרו תקין. העותר יצא בעבר לחופשות וּבכל חופשותיו התנהגותו הייתה ללא רבב ולא נרשמו אירועים חריגים המצביעים על אלימוּת הנשקפת ממנו לסביבתו.

7.

לטענת בא-כוח העותר, מאז שהוחלט על הקפאת חופשותיו של העותר לא הובאו בפני
ו נימוקים המבססים את החלטת המשיב, ולעותר לא ניתנה לפיכך הזדמנות ראויה להתמודד עם הנטען נגדו.

המידעים עליהם נסמכת החלטת המשיב להקפיא חופשות העותר הם מידעים מן העבר, וּלפיכך אינם מעודכנים, וכל עוד לא הציג המשיב מידע עדכני המבסס את התנגדותו להוצאת העותר לחופשות, אין כל סיבה מוצדקת להקפיא חופשותיו של העותר על בסיס מידעים אלה.

8.

בנוסף מציין בא-כוח העותר כי במידה ויוחלט להיעתר לבקשת העותר וּלהוציאוֹ לחופשות, הרי שמשפחתו מתחייבת לפקח עליו וּלדווח באופן מיידי לרשויות בדבר כל התנהגות חריגה מצידו או במקרה של הפרת תנאֵי חופשתו.

במידה ולא ניתן להוציא את העותר לחופשות בשל שיקולים של שמירה על שלום הציבור, הרי יש לשקול אפשרות חלופית של מתן חופשה בתנאים מגבילים כגון הגבלת שהות העותר באזור מוגדר או חופשה בתנאֵי מעצר-בית חלקִי או מוחלט.

חופשותיו של אסיר, קל-וחומר אסיר-עולם שעונשו בלתי-קצוב כמו העותר, מהווֹת תקוותו היחידה במצב של שלילת חירותו, וּלאור העובדה שהעותר מְרצה כבר שלוש-עשרה שנות מאסר, הופך העונש שהוטל עליו אכזרי וקשה מנשׂוֹא.

9.

באת-כוח המשיב הציגה בפני
י מידעים חסויים, גיליון רישום פלילי של העותר והתייחסות עדכנית של הוַעדה בעניינוֹ של העותר.

בנוסף הפנתה באת-כוח המשיב לכתוּב בגזר-הדין, וטוענת כי נוכח המידעים המצביעים על מסוכנוּת העותר, הרי ההחלטה להקפיא את חופשות העותר סבירה וּמוצדקת ודין העתירה להידחות.

10.

בנוסף מציינת באת-כוח המשיב כי מעבר לאופי העבירות שביצע העותר וּמֶשֶׁך המאסר שהוטל עליו, מכחיש העותר את המעשים המיוחסים לו ולא נוטל אחריות עליהם, וּלכך יש להוסיף היעדרוֹ של טיפול לעותר בתחום האלימות.

כל אלה מצטרפים, לטענתה, למידעים החסויים בעניינוֹ של העותר וּמבססים את החלטת המשיב.

11.

באת-כוח המשיב מציינת כי ההלכה הנקוטה בידי המשיב היא כי יש לנקוט
מִשנה-זהירות במתן חופשות לאסירים בגין עבירות אלימוּת במשפחה, קל-וחומר כשמדובר ברצח בנסיבות טראגיות של ארבעה מבני המשפחה כפי שביצע העותר.

לאור כל אלה, וּלאור עֶמדתם העדכנית של גורמי הטיפול כפי שעולה מהתייחסות הוַעדה, עֶמדת המשיב היא סבירה וּמתבקשת.

12.

הלכה פסוקה היא כי מתן חופשות לאסיר היא בגדר פריבילגייה, אשר הענקתה או שלילתה מסורה להחלטת הגורמים המוסמכים, וּבעניינוֹ של העותר לוַעדה למניעת אלימוּת במשפחה, וּבית-המשפט אינו מהווה ערכאת ערעור על החלטותיהם אלא בודק את סבירוּתן.


13.

ממכתבהּ של יו"ר הוַעדה מיום 30.12.2003, שהתקבל בקשר לעתירה זו, עולה כי המידעים שהביאו להקפאת חופשותיו של העותר, אשר מצביעים על המסוכנוּת הנשקפת ממנו, הינם מידעים רלוונטיים ועדכניים גם לשעה זו, במיוחד נוכח אופיַים של המעשים בגינם מְרצה העותר את עונשׁוֹ ויחסוֹ אליהם.

עיון במידעים שהוצגו בפני
י מעלה כי גם אם לא כולם מהזמן האחרון, הרי תוֹקפּם לא פג בשל חלוֹף הזמן, ועולה מהם כי החזרתו של העותר לסבב חופשות עלולה לסכן אחרים.

14.

מהמידעים החסויים וּמנימוקי הוַעדה אשר הביאו להחלטתה, עולה כי החשש למסוכנוּת הצפויה מצד העותר במידה ויצא לחופשות הוא חשש ממשי, אשר מצדיק את הקפאת חופשותיו, והטלת תנאים מגבילים אין בכוחהּ להפיג את המסוכנוּת הנשקפת מהעותר.

התייחסותה העדכנית של הוַעדה מצביעה על כך שהחשש למסוכנוּת מצד העותר הוא חשש שעומד בעִינו, ואין מדובר במידעים ישנים שאינם רלוונטיים לעתירה נשוא הדיון.

15.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה.

רשמתי בפני
י כי עניינוֹ של העותר יובא בפני
הוַעדה בחודש אפריל 2004, והוא יהיה רשאי, בעצמו או באמצעות בא-כוחו, להעלות טענותיו בכתב בפני
הוַעדה וּלצרף את כל המסמכים הרלוונטיים.


ניתנה והוּדעה בפומבי, היום, כ"ו בשבט התשס"ד, 18 בפברואר 2004.



אברהם טל
, שופט
קלדנית: ד.ל.ס.







עעא בית משפט מחוזי 2723/03 איברהים בן חוסיין בשיר נ' שירות בתי-הסוהר (פורסם ב-ֽ 18/02/2004)