פסקי דין על יצחק עמר | פסקי דין על אבי נגר | פסקי דין על מלך המגרשים - נגר | פסקי דין על קרין נגר ואח' |

1373/04 בשא     20/01/2004




בשא 1373/04 יצחק עמר נ' אבי נגר, מלך המגרשים - נגר בע"מ, קרין נגר ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו
בשא001373/04

בתיק עיקרי: א
002526/00

בפני
:
כב' השופטת שרה סירוטה
- ס"נ






בעניין
:
יצחק עמר





המבקש


נ
ג
ד


1. אבי נגר

2. מלך המגרשים - נגר בע"מ
3. קרין נגר
4. קדמת דקל בע"מ
5. יוסף שבתאי
6. מנהל מקרקעי ישראל בשם קק"ל




המשיבים

החלטה
מהות הבקשה
עניינה של הבקשה לאחד את הדיון בתובענה שהוגשה ע"י המשיבה 4 נגד המבקש, המשיב 1 והמשיבה 6 ואהוד ברנוי בת"א 2526/00 יחד עם תיק שהגיש המבקש נגד המשיבים בת"א 1029/04 (להלן התביעה החדשה).
סברתי שיש מקום לדחות את הבקשה על הסף וזאת בשים לב לכך שהוגשה רק ביום 6.1.04 כשהמבקש מודע לכך שבת"א 2526/00 קבועים מועדים להוכחות.
למען הזהירות ביקשתי תגובות המשיבים במועד שהבקשה הגיעה לשולחני ב 11.1.04. הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת התובענה החדשה.
לאחר שהגיעו התגובות של המשיבים 5,4 ו-6 ותשובת המבקש לתגובות אלה ובטרם התקבלו תגובות המשיבים 1-3 שוכנעתי שגם עניינית אין מקום לצירוף התיקים.
התובענה בת"א 2526/00 (להלן התובענה הראשונה) ענייננה השבת כספים ששולמו למבקש בגין רכישת זכויות חכירה במגרש הידוע כגוש 10091 חלקה 31 בפרדס חנה. המבקש הציג עצמו כבעל זכויות חכירה, קיבל את התמורה, וזאת מבלי לגלות למשיבה 4 כי המינהל כופר בזכויות החכירה. בין לבין פסק ביהמ"ש המחוזי בחיפה בה"פ 104/01 מיום 12.6.03 כי למבקש לא היו זכויות חכירה בעת שערך את החוזה עם המשיבה 4 שהיתה משיבה פורמאלית בהליך זה.
המבקש הגיש ערעור לביהמ"ש העליון ואף ניתן עיכוב ביצוע. ברם, הערעור שהוגש בחודש ספטמבר 2003 טרם נקבע לשמיעה.
המבקש מדגיש כי הוא מגיש את התביעה החדשה: "למען הזהירות בלבד למקרה, שבו התביעה שהוגשה ע"י קדמת דקל בין היתר נגד מר עמר בגדרו של ת"א 2526/00 (להלן - תביעת קדמת דקל) תתקבל ו/או הערעור שהוגש ע"י מר עמר לביהמ"ש העליון על פסק הדין שניתן בתביעת המינהל ידחה. במידה ותביעת קדמת דקל תידחה ו/או שהערעור יתקבל אזי הסעדים המבוקשים בתביעה זו יתייתרו, או (לפי העניין) יהיה צורך לבקש את שינויים" (ס' 11 א' לתובענה החדשה).
תגובות המשיבים
המשיבים שהגיבו מתנגדים לבקשת הצירוף. המשיבים 4-6 טוענים כי הגשת התובענה החדשה והבקשה בעיתוי שהוגשו סמוך להוכחות שנקבעו מזמן בתובענה הראשונה לכשעצמם מצביעה על נסיון לגרום לדחיית הדיון שכן טרם היה סיפק להגיש כתבי הגנה בתובענה החדשה. אין כל אפשרות לדון בבקשת איחוד בטרם הוגשו כתבי הגנה.
זאת ועוד, הבקשה לאיחוד הדיון לא הוגשה בהזדמנות הראשונה שכן פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה ניתן זמן ניכר לפני הגשת התובענה. המבקש ידע שיגיש ערעור ויכול היה לכלכל את צעדיו בהתאם.
בנוסף לטענות הפורמאליות הדגיש ב"כ המשיבים שגם עניינית אין מקום לאיחוד הדיון שכן אין מדובר באותן עובדות ולא באותם צדדים. בתביעה הראשונה נתבע גם עו"ד משה גבע ששימש כב"כ המבקש וידע שלמבקש אין זכויות והמצב כה חמור שחברת הביטוח של לשכת עוה"ד לא מייצגת את עו"ד גבע.
התביעה הראשונה היא גם נגד עו"ד ברנוי שלא השכיל כב"כ המשיבה 4 להגן על ענייניה והתפתה למצג המירמה של המבקש.
עיון בתביעה הראשונה מצביע על כך שהיא בבחינת ערעור על קביעות ביהמ"ש המחוזי בחיפה. זאת ועוד, התביעה הראשונה לא נובעת כלל מעובדות שהתרחשו לפני הסכם הרכישה ע"י המשיבה 4 אלא בעובדות שהתרחשו אחרי שהמינהל ביטל את החוזה של המבקש. התביעה החדשה נוגעת לביטול חוזה החכירה ובאכיפה של הסכם בין המבקש למשיב 1 על המשיבים 4 ו-5. התובענה הראשונה מבוססת על הטענה שהמבקש ידע את מצב זכויותיו ורימה את המשיבים 5,4 במוכרו להם קרקע ללא זכויות. דוגמא לכך היא התחייבות המבקש בהסכם כי יאריך את תקופת החכירה ב- 49 שנה בעת שידע על ביטול זכויותיו ע"י המינהל. התובענה הראשונה מבוססת על עילת הטעיה ותרמית והתביעה השניה מבוססת על עילה של "גרם הפרת חוזה". ההיסטוריה בין המבקש לבין המשיב 1, 2 ו-3 נבלעה בפס"ד בפשרה שהיה בין המבקש לבין משיבים אלה בביהמ"ש השלום בחיפה.
איחוד הדיון יביא לאבסורד שכן תביעה שתגיע לשלב הוכחות יסוכל הדיון בה ע"י תביעה נגדית שמוגשת זה מקרוב.
כאמור יכול היה המבקש להגיש את התובענה או לאחר פסה"ד או לכל המאוחר ביום 16.9.03 המועד בו הגיש את הערעור.
המשיבים ממתינים לתורם זה כ- 3.5 שנים ואין מקום לדחות את מועד הדיון ולצרף את התובענה לתובענה החדשה שכולה ציפיות לעתיד.
אין זאת שהמבקש הגיש את הבקשה לאיחוד כדי לסכל את שמיעת התובענה הראשונה במועדים שנקבעו.
המשיב 6 מתנגד נחרצות לצירוף, וזאת בשים לב לדברי המבקש עצמו בס' 11(א) לתובענה החדשה שצוטט לעיל.
זאת ועוד, המשיב 6 נמחק מהתובענה הראשונה בהסכמת המבקש והאחרים לאחר שניתן פסה"ד בביהמ"ש המחוזי בחיפה. לפיכך, אין טעם בניהול התביעה בטרם ניתן פסה"ד בערעור. אם ימתין התיק החדש לתורו יש להניח שעד אז יסתיים הדיון בביהמ"ש העליון. אין סיבה לכרוך את התובענה הראשונה בתובענה החדשה.

תשובת המבקש
המבקש טוען שלא ניתן היה להגיש תביעות חדשות בין התאריכים 29.9.03 ועד 6.1.04 בשל העיצומים ואין לתלות בו את הקולר של איחור בהגשת התובענה (המבקש צירף את הודעות הנהלת בתי המשפט).
התובענה הוגשה, איפוא, במועד הראשון שניתן היה להגישה הוא ה6.1.04 ועל כן הוגשה הבקשה לאיחוד בהזדמנות הראשונה.
אין ממש בטענה שהעילות אינן זהות ואין רלוונטיות לכך כי המבחן איננו רק זהות העילה אלא שחלק מאותן השאלות מתעוררות בשתי התובענות. בשתי התובענות מסכת עובדתית אחת אשר על בסיסה צריך ביהמ"ש להכריע מי צריך לשאת בנזק.
גם אם איחר המבקש להגיש את התובענה הרי שבנסיבות העניין, על פי ההלכה הפסוקה יש מקום לצרף את התובענות ואין נפקא מינא אם טרם הוגשו כתבי הגנה בתובענה החדשה. איחוד הדיון ימנע תוצאה בלתי נכונה לפיה לא תעמוד המחלוקת במלואה להכרעה.

דיון
הבקשה לאיחוד הדיון הוגשה בהסתמך על תקנה 520 לתקנות סד"א לאמור:
"520. ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות

דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול

דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת

עצמו, ובתנאים שייראו לו".
ביהמ"ש העליון התייחס לסוגיית איחוד הדיון בקובעו כי: "האינטרס הציבורי מחייב ריכוזם ושילובם של הליכים כדי למנוע כפל ושיבוש הדיון בשל אותה עילה" ע"א 372/85 פרץ נ' פרץ פד"י מ(4) 871.
השיקולים שביהמ"ש מביא בחשבון הם: חסכון בזמן, שיקולים של יעילות, שיקולים של המנעות מהכרעות סותרות. שיקול נוסף שאין באיחוד הדיון כדי לגרום לעיכוב הדיון.
נראים לי נימוקי המשיבים שלא לצרף את התובענה ואין צורך שאחזור עליהם שכן הם פורטו במסגרת טעוניהם ותמציתם הובאה לעיל.
ביהמ"ש מפעיל שיקול דעת אם לאחד תובענה גם אם שאלות דומות עולות בשתי התובענות. אין זה הכרחי לאחדן במקום שהדבר יכול לגרום לשיבוש ועיכוב דיון.
בעל הדין בתובענה הראשונה שילם את מלוא הסכום שנקוב בהסכם בסך 245,000$ ולא קיבל תמורה ועיניו כלות. המבקש עצמו היה ער לכך שיתכן והדיון לא יאוחד שכן ציין בסעיף 11(א) לתובענה החדשה שהיא מוגשת מטעמי זהירות. משמע שהוא היה ער לכך שביהמ"ש לא יעתר לבקשת איחוד הדיון ומפיו אנו למדים שלא תגרם תקלה אם לא יאוחד הדיון.
אין מקום לאור הסכמת המבקש עצמו למחוק את המשיב 6 בתובענה הראשונה לגרור אותו
לדיון בשל צירוף התובענה החדשה שיכול ויהיה מיותר בסופו של יום. התובענה החדשה כאמור תידון על פי תורה לאחר שביהמ"ש העליון ידון בערעור.
במאמר מוסגר, ראוי לציין, כי כל ההסברים של המבקש בדבר סיבת הגשת התובענה רק ב 6.1.04 שכן מיום 29.9.03 עד 5.1.04 היו עיצומים - אין בהם מענה מדוע לא הגיש את התובענה הראשונה במועד הגשת הערעור לביהמ"ש העליון 16.9.03 ובוודאי שאין הסבר מדוע לא הגיש את התובענה והבקשה סמוך לאחר קבלת פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בחיפה שניתן ביום 12.6.03!.
כאמור לא רק מסיבות פורמאליות דחיתי את הבקשה לאיחוד אלא גם לא מצאתי מהותית מקום לאיחוד.
יצויין כי אילו הלכתי בדרך הסלולה של המועדים הקבועים בתקנה 241 (ג) ו- (ג1) לתקנות סד"א התגובה והתשובה היו אמורים להגיע לאחר המועד של תחילת המשפט של התובענה הראשונה: 20 יום לתגובה ו- 10 ימים לתשובה כשהדיון קבוע לימים: 3.2.04, 4.2.04.
לפיכך, הוריתי על הקדמת מתן התשובות בהחלטתי מיום 11.1.04 והכבדתי על ב"כ המשיבים שעמדו בלוח הזמנים.
לסיכום - צודק ב"כ המשיבים 4-6 כי הענות לבקשה בנסיבות העניין היא פתח לסיכול הדיון שסוף סוף הגיע תורו לאחר 3.5 שנות המתנה.
הבקשה נדחית.

שכ"ט עו"ד
המבקש ישא בשכ"ט עו"ד בסכום סמלי של 2,500 ₪ לכל אחד מב"כ המשיבים שהגיבו לבקשה היינו ב"כ המשיבים 4-6.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ד (20 בינואר 2004) בהעדר.


שרה סירוטה
, שופטת ס"נ










בשא בית משפט מחוזי 1373/04 יצחק עמר נ' אבי נגר, מלך המגרשים - נגר בע"מ, קרין נגר ואח' (פורסם ב-ֽ 20/01/2004)