פסקי דין על אסף בוגנים |

93510/03 בש     20/01/2004




בש 93510/03 אסף בוגנים נ' מדינת ישראל




בעניין:
1



בתי-המשפט



בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו

בפני
כב' השופט חאלד כבוב




ב"ש 93510/03

המבקשת:
אסף בוגנים
על-ידי בא-כוחו - עו"ד זילברברג
.





נ
ג
ד

המשיב:
מ ד י נ ת
י ש ר א ל


על-ידי באת-כוחה - הפרקליטה הגב' קרמני
.

ה ח ל ט ה




1.

זהו ערר על החלטת בית משפט שלום בראשון-לציון (כב' השופט ש. מנהיים) מיום 22.12.03, בה הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בבית המשפט קמא הוגש כתב אישום כנגד העורר וכנגד שניים נוספים, הכולל שלושה אישומים, אחד מהם רלוונטי לעורר שבפני
י, הוא האישום השני שבו מייחסת המשיבה לעורר ולאחרים עבירה של סחר בסם מסוכן כאשר במועד הרלוונטי הגיע סוכן משטרתי סמוי לבית נאשם אחר שם הוא הודרך על ידי נאשם נוסף להגיע למרכז מסחרי בעיר חולון, שם התלווה העורר לנאשם האחר, כאשר בהמשך הוציא העורר מבין השיחים שתי שקיות שהכילו סם מסוג קנאבוס אותם הניח בתא המטען שבו ישבו יתר המעורבים בפרשה, בהמשך התברר כי מדובר בסם מסוג קנאבוס במשקל של קילוגרם אחד.

2.

בדיון ראשון שהתקיים בפני
כב' השופטת סורוקר בבית משפט שלום בראשו-לציון ביום 11/12/03, הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה, ועתר לבית המשפט להורות על קבלת תסקיר מעצר לצורך בחינת חלופת מעצר.

באת-כוח המשיבה התנגדה לקבלת תסקיר, ציינה שלעורר הרשעה קודמת בעבירה של סחר בסם, ציינה קיומו של מאסר מותנה, ציינה העובדה שהפרה בעבר בשלוש הזדמנויות הוראה חוקית ואף על פי כן בית המשפט קמא מצא לנכון להורות על קבלת תסקיר.

כב' השופטת סורוקר ציינה בהחלטתה שאמנם מדובר בעבירה של סחר בסם אך הוסיפה ש"הדרך הראויה להתמודד עם מקרה זה היא באמצעות נסיון לשקם את הנאשם", הדגישה את העניין שמדובר בנאשם צעיר על גבול הקטינות, התייחסה לנסיבותיו האישיות וקבעה שבמקרה זה "מן הראוי הוא שהחברה תנסה להושית לו יד ולגמול אותו מן הסם על מנת שיוכל לצאת ממעגל הסמים ולהשתלב חזרה במעגל החיים הנורמטיביים", אך הורתה כאמור על קבלת תסקיר משום העובדה שיש בתסקיר כדי לבדוק את מידת שיתוף הפעולה מצדו של העורר.

3.

באי-כוח הצדדים נחלקו ביניהם הן בדיון בפני
י והן בדיון המאוחר שהתקיים בבית המשפט קמא באשר לפרשנות ומשמעות החלטתה של כב' השופטת סורוקר, האם הכוונה הינה שבית המשפט התכוון לשחרר את העורר במידה והיה מוגש תסקיר שממנו ניתן ללמוד על רצון העורר לעבור טיפול גמילה או שמא מדובר אך בהוראה על מתן תסקיר מבלי שיהיה בצידה משום הבעת עמדה של בית המשפט באשר להליך שיש לנקוט בו בקשר לעורר.

4.

ראוי לציין, שתופעה זו של מעבר תיקים משופט לשופט במהלך דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים היא תופעה לא רצויה, והמקרה שבפני
י מעצים את חוסר העקביות שיש בהחלטות בית משפט שעה שאלה ניתנות על ידי שופטים שונים בגין אותו תיק.

אין ספק, שמחלוקת באשר לפרשנות החלטתה של כב' השופטת סורוקר היתה נמנעת אילו התסקיר היה מוגש בפני
ה והיא היתה נדרשת לסוגית המעצר או השחרור, אך משעבר התיק לטיפולו של שופט אחר (משום התחלפות התורנות בין השופטים), מצא עצמו העורר בפני
שופט אחר, שדעתו לא בהכרח תואמת את דעתה של השופטת סורוקר שלא נאמר דעתו שונה בתכלית מדעתה.

כב' השופטת סורוקר היתה מודעת לעברו הפלילי של העורר, אך בחרה להדגיש את גילו הצעיר, כמו גם את חלקו הלא ארי בכתב האישום, כמו גם הנסיון לנסות ולשקם חייו של נאשם כה צעיר בהתחשב בנסיבות חיים לא קלות, בעוד שכב' השופט מנהיים שנתן את ההחלטה בסופו של דבר, מצא להדגיש דווקא את החומרה שבמעשיו של המשיב, את החוסר האמון שיש ליתן במשיב כזה נוכח עברו, את העובדה שהמשיב ניסה להיגמל בעבר בעזרת שירות המבחן אך לא הצליח בכך.

בית המשפט העליון התייחס כבר לא אחת (ראה לצורך זה את החלטתו של כב' השופט חשין בנדון) לתופעה לא רצויה זו של מעבר תיקים בין שופטים רק משום התחלפות התורנות, תוך שהוא מציין את חוסר הנחת לתופעה זו נוכח חוסר העקביות שיש בהחלטות שכאלה, אך למרבה הצער דבר לא השתנה מאז ועד היום, ותופעות שכאלה נמשכות בבית המשפט קמא (בעיקר בבית משפט שלום בראשון-לציון, שם השופטים התורנים אינם בהכרח שופטי אותו בית משפט, ובתום תורנותם חוזרים הם לבית המשפט בו הם מכהנים).

5.

קראתי בעיון את החלטתו המנומקת ומפורטת של כב' השופט מנהיים, ואין כלל ספק שהיא נכונה ומבוססת כדבעי, אך ביחד עם זאת, דומני שהיה ראוי לו לבית המשפט קמא להמשיך באותו נתיב שנסלל על ידי כב' השופטת סורוקר.

אני מאמץ את קביעתו של כב' השופט מנהיים שאין בתסקיר המעצר כדי לחייב את בית המשפט, ולרוב בית המשפט עושה שימוש בתסקיר המעצר על מנת שתהיה מונחת בפני
ו תמונה ברורה ומאוזנת באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ותהווה כלי עזר בידי בית המשפט בבואו להחליט אם להורות על שחרור אותו נאשם, ואם ניתן לסמוך על החלופות המוצעות.

ביחד עם זאת, משנתנה כב' השופטת סורוקר את דעתה שיש במקרה זה להעדיף את אותו אינטרס של טובת שיקום הנאשם, לא היה מקום לסטות מנתיב זה אף שיתכן והנאשם איננו ראוי למתן הזדמנות נוספת.

כב' השופט מנהיים בחן את סוגיית שחרור נאשם לצורך טיפול גמילה באופן יסודי וממצה, תוך פירוט כל הדעות השונות של שופטי בית המשפט העליון, אך ביחד עם זאת התעלם הוא מהחלטה של כב' השופטת סורוקר.

6.

בפרשה זו הוריתי על מעצרם של חלק לא מבוטל של הנאשמים, אך ביחד עם זאת בבואי לבחון את חלקו של העורר כמפורט בכתב האישום, כאשר העורר לא נטל חלק במשא ומתן עם אותו סוכן משטרתי, לא היה מעורב בקביעת המחיר והכמות, וחלקו התמצה בכך שהתבקש להביא את אותן שקיות ממקום המחבוא לרכב שבו ישבו יתר המעורבים בפרשה, הרי יש בפירוט חלקו כדי להצדיק את החלטתה של כב' השופטת סורוקר.

מבלי להתעלם מחומרת מעשיו של העורר, מהמסוכנות הנשקפת לצידן, ומעברו הפלילי שכולל
הרשעה בעבירה של סחר, ושלוש הפרות של הוראה חוקית, הרי מדובר בעורר בן כ-19 וחצי ששירות המבחן קבע שקיים סיכוי לשיקומו, והעלאתו על מסלול תקין.

דומה שבמקרה זה ראוי לאפשר לשירות המבחן למצות את ההליך הטיפולי בקשר לעורר, לשחררו לחלופה המוצעת.

7.

לפיכך, מצאתי לקבל את הערר ואני מורה על שחרורו של העורר לאותה חלופה מוצעת במרכז גמילה "יחד לאור", ברח' שרירא גאון 23 ביפו, הכל לפי המלצת שירות המבחן ובתנאים הבאים:

א.

ערבות עצמית על סך 20,000 ש"ח.
ב.

ערבות צד ג' על סך 20,000 ש"ח.
ג.

הפקדה במזומן על סך 4,000 ש"ח.
ד.

ניתן בזה צו עיכוב יציאה מהארץ ואם יש ביד העורר דרכון עליו להפקידו במזכירות בית המשפט.
ה.

העורר ישוחרר בתנאים של מעצר בית מוחלט במרכז גמילה "יחד לאור" ברח' שרירא גאון 23 ביפו.
ו.

אני מחייב את מנהל המוסד לדווח לבית המשפט, לשירות המבחן ולמשטרה על כל הפרה או חריגה מתנאי השחרור, כמו כן מחייבם לפקח על העורר משך כל שעות היממה.
ז.

העורר ישוחרר לאותו מרכז גמילה עד אשר יועבר לקהילה טיפולית ציבורית, בין אם הדבר יעשה תוך שלושים יום או במועד מאוחר יותר.
ט.

למען הסר ספק יובהר בזאת כי העורר ישהה בטיפול המרכז עד למעברו לקהילה טיפולית.
י.

ניתן בזה צו פיקוח מעצר לתקופה של שישה חודשים, ושירות המבחן ידווח לבית המשפט קמא לפי הצורך.
י"א.

בהעדר ערבויות תעמוד החלטת בית משפט קמא בעינה.



ניתנה והוּדעה בפומבי היום, כ"ו בטבת התשס"ד, 20 ינואר 2004.



חאלד כבוב
, שופט







בש בית משפט מחוזי 93510/03 אסף בוגנים נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/01/2004)