פסקי דין על וינשטין גיא | פסקי דין על פרקליטות מחוז ת"א - פלילי

70212/08 עפ     23/09/2008




עפ 70212/08 וינשטין גיא נ' פרקליטות מחוז ת"א - פלילי




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עפ 070212/08


בפני
:
כבוד השופטת יהודית אמסטרדם
תאריך:
23/09/2008





בעניין
:
וינשטין גיא


ע"י ב"כ עו"ד
לב יצחק

המערער

נ
ג
ד


פרקליטות מחוז ת"א - פלילי


ע"י ב"כ עו"ד
ענוז

המשיבה



פסק דין

1.
בפני
ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה תל-אביב (כב' השופט איזקסון), בתיק 20013/06 מתאריך 20.2.08, לפיו הורשע המערער בכך שלא עצר לפני קו העצירה ונכנס לצומת בניגוד לאור אדום שהיה ברמזור לכיוון נסיעתו – עבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.
על המערער הושת קנס בסך 1,000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו.

2.
לטענת ב"כ המערער, רס"ר אילנה מלייב - השוטרת אשר רשמה את הדוח לא יכולה היתה לראות את האור האדום ברמזור ואת קו העצירה, וזאת מחמת העובדה שישבה בניידת המשטרתית, ובטווח ראייתה היה אמנם הרמזור, אך האור האדום ברמזור מוסתר ב"שרוול".

3.
עוד לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא רשם בשגגה בהכרעת דינו, כי השוטרת עמדה בסמוך לרמזור, בעוד שאין כאמור מחלוקת, שהיא ישבה בניידת המשטרתית.

4.
ב"כ המערער הוסיף וציין, כי בית משפט קמא התעלם מצילומים שביצע המערער מהמקום בו חנתה הניידת המשטרתית, והמדגימים את חוסר היכולת לראות את אור הרמזור אליו מתייחס הדוח שקיבל המערער.

5.
ב"כ המשיבה מתנגד לביטול פסק דינו של בית משפט קמא, וטוען כי יש לדחות את הערעור, בציינו, כי השופט היה מודע לכך שהשוטרת אשר רשמה את דוח התנועה ישבה בניידת המשטרתית, שכן הוא ציין בהכרעת דינו כי היא עמדה עם הרכב על אי התנועה, דהיינו, מי שעמד היה כלי הרכב, ואילו השוטרת ישבה בתוכו.
עוד הוסיף וציין ב"כ המשיבה, כי המרחק בין הרכב לרמזור היה כ-3 מטרים, והייתה לשוטרת אפשרות לראות את האור ברמזור. משהאמין בית המשפט לעדות השוטרת – אין זה תפקידו של בית משפט לערעורים לקבוע ממצאים עובדתיים וקביעות בעניין מהימנות עדים אותם לא שמע.

6.
בעת שטענו ב"כ הצדדים, לא היה בפני
בית המשפט תיק בית משפט לתעבורה, ולב"כ הצדדים לא היה עותק הצילומים שהוגשו לבית משפט קמא אשר צולמו על ידי המערער, כך לטענתו, ממקום הימצא הניידת המשטרתית.
בית משפט קמא שהסתמך על הצילומים קבע בסעיף 7 להכרעת דינו:

"לאחר שנתתי את דעתי לשתי הגירסאות שהועלו בפני
, שוכנעתי להעדיף את גירסת עורכת הדו"ח על פני גירסת הנאשם. עורכת הדוח עמדה על אי התנועה הנראה בתמונות שהגיש הנאשם נ/1 עד נ/3, כשבין הניידת לבין עמוד הרמזור שנראה בתמונות הנ"ל, מפרידים שני נתיבי נסיעה בלבד, כעולה מעיון בתמונות. מדובר במרחק של כמטרים ספורים, כך ששוכנעתי שלעורכת הדוח לא היה כל קושי להבחין במופעי הרמזור המשתנים לסירוגין בעמוד הרמזור שאליו התבוננה".

7.
לא היה מנוס, איפוא, מלדחות מתן פסק הדין, ולהזמין את תיק בית המשפט לתעבורה. משהובא תיק בית המשפט לתעבורה הכולל את הצילומים שצולמו על ידי המערער, עדיין לא הובהרה התמונה בפני
, ועל כן זימנתי את ב"כ הצדדים לדיון נוסף על מנת שיביעו את עמדתם בעניין הצילומים.

8.
לאור הכרעת הדין, אין ספק שבית משפט קמא היה מודע לכך שהשוטרת ישבה ברכב, ולא עמדה על אי התנועה, שכן הוא מציין זאת בסעיף 3 להכרעת הדין, כלשונו:
"לדבריה ישבה במושב הנהג של ניידת משטרה על אי התנועה הדרום מערבי, כשפניה צופיות לצומת, והיא מתבוננת לעבר הרמזור הקרוב אליה – הנמוך – המוצב בצידו השמאלי של רח' שטרית
(ראה התמונות שהנאשם הגיש
נ/1 עד נ/3).

9.
בישיבת בית המשפט בתאריך 2.9.08 הביעו ב"כ הצדדים את הסכמתם, שבית המשפט יערוך ביקור במקום הנטען, גם בהיעדרם, ויתרשם בעצמו אם אכן ניתן היה לראות את אור הרמזור ממקום חניית הניידת המשטרתית על אף ה"שרוול" העוטף את אור הרמזור.

10.
על פי ההלכה הפסוקה, אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים או בממצאי מהימנות שאותם קבעה הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם במישרין. עם זאת, קיימים חריגים המצדיקים התערבות של ערכאת ערעור בממצאים שנקבעו בערכאה דיונית, ואחד מן החריגים האלו הוא מקרה בו מדובר בראיה חפצית בו אין לערכאה דיונית כל יתרון על פני ערכאת הערעור בכל הנוגע לבחינת הראיה וההתרשמות ממנה.
(ראו: רע"פ 3352/06 אליעזר בוזגלו נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(2) 3421; ע"פ 201/86 בדאש נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(4) 281 (285); ב"ש (חיפה) 2428/08 מחאמידאניס נ' מדינת ישראל, תק-מח 2008(2) 8633).
11.
אמנם אין זה מתפקידו של בית משפט לערעורים לערוך ביקור במקום ביצוע העבירה, ותפקיד זה שמור לערכאה הדיונית, אלא שנוכח הטענה כי ה"שרוול"
על אור הרמזור מונע ראיית האור האדום ממקום חניית הניידת, אזי בהסכמת ב"כ הצדדים, נעתרתי וביקרתי במקום.

12.
מועד ביצוע העבירה נשוא הערעור הוא 9.3.05 שעה 18:25, קרי: עונת החורף, שעת בין ערביים הנכנסת לשעת חשיכה.
הביקור במקום ע"י בית המשפט לערעורים נערך בחודש ספטמבר, גם כן בשעת בין ערביים הגובלת בשעת חשיכה.
השתכנעתי, כי אכן ניתן לראות מהמקום על אי התנועה את אור הרמזור שהיה בכיוון נסיעת המערער, וזאת מאחר וה"שרוול" איננו מכסה את כל הזגוגית של אור הרמזור אלא קצת למעלה ממחציתו, ובשעת חשיכה ניתן לראות אפילו יותר טוב את האור הבוקע מהרמזור.

13.
לאור כל המקובץ לעיל, אני קובעת כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא, והערעור נדחה.

פתרתי את התייצבות ב"כ הצדדים ופסק הדין יועבר אליהם על ידי המזכירות.

ניתן היום, כ"ג באלול, תשס"ח (23 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.


יהודית אמסטרדם
, שופטת

אסתר






עפ בית משפט מחוזי 70212/08 וינשטין גיא נ' פרקליטות מחוז ת"א - פלילי (פורסם ב-ֽ 23/09/2008)