פסקי דין על רפאל חיים (חץ שווק והפצה לחומרי חשמל) | פסקי דין על עדיקה שושנה

2088/06 א     28/09/2008




א 2088/06 רפאל חיים (חץ שווק והפצה לחומרי חשמל) נ' עדיקה שושנה




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
א
002088/06


בפני
:
כב' השופט מ. בן-עטר
תאריך:
28/09/2008



בענין
:
רפאל חיים (חץ שווק והפצה לחומרי חשמל)



ע"י ב"כ עו"ד
מנדלבוים שמחה

התובע

נ
ג
ד


עדיקה שושנה



ע"י ב"כ עו"ד
רוזנברג אריה

הנתבעת

פסק דין

ההליך, טענות הצדדים והמחלוקת

1.
תחילתם של ההליכים בתיק זה בהגשת 18 שיקים בסכום קרן כולל בסך 37,000 ₪, שנמשכו על חשבון הנתבעת מס' 293563-105 (להלן – החשבון) בבנק הבינלאומי הראשון סניף תלפיות (17 שיקים בסך 2,000 ₪ כל אחד: שיק מס' 74687 לתאריך פרעון 21/07/04, שיק מס' 74692 לתאריך פרעון 04/08/04, שיק מס' 74693 לתאריך פרעון 06/08/04, שיק מס' 74694 לתאריך פרעון 08/08/04, שיק מס' 74695 לתאריך פרעון 10/08/04, שיק מס' 74696 לתאריך פרעון 12/08/04, שיק מס' 74697 לתאריך פרעון 16/08/04, שיק מס' 74699 לתאריך פרעון 18/08/04, שיק מס' 74700 לתאריך פרעון 20/08/04, שיק מס' 74651 לתאריך פרעון 22/08/04, שיק מס' 74652 לתאריך פרעון 23/08/04, שיק מס' 74653 לתאריך פרעון 26/08/04, שיק מס' 74654 לתאריך פרעון 30/08/04, שיק מס' 74655 לתאריך פרעון 31/08/04, ושיק מס' 103458 לתאריך פרעון 18/11/04
;
ושיק אחד (מס' 103549) בסך 3,000 ₪ לתאריך פרעון 24/02/05) (להלן – השיקים), לביצוע בתיק הוצל"פ 9-05-15553-03. תיק זה נפתח להמשך דיון בענין, לאחר שנתקבלה התנגדותה של הנתבעת לביצוע השיקים.

2.
הפלוגתאות שבין הצדדים הינן עובדתיות ומתמקדות בשאלה האם השיקים נחתמו על ידי הנתבעת או על ידי בעלה, מר שמעון עדיקה (להלן – הבעל), ובשאלה נוספת, שתתעורר אם ייקבע כי השיקים חתומים על ידי הבעל – האם חתימתו היא זיוף או חתימה שנחתמה בהרשאה מאת הנתבעת.

3.
לפי גרסת הנתבעת: החשבון, שנפתח ביום 26/08/03 (ראה מוצג נ/2), נפתח על מנת לשמש לעסק של הבעל, חנות לממכר מוצרי אלקטרוניקה (להלן – העסק), מאחר והבעל היה מוגבל בבנק עקב היותו חייב מוגבל באמצעים לפי חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), אך רק לה היתה זכות חתימה בחשבון ולבעל לא ניתנה הרשאה לפועל בחשבון בדרך כלשהי, ובכלל זה - לא ניתנה לו הרשאה למשוך שיקים על החשבון; הוסכם בינה לבין הבעל כי הוא יפקיד את הכנסות העסק לחשבון והיא תמשוך שיקים על החשבון, בגבולות כל יתרת זכות שבו, לצורך תשלום הוצאות הקשורות לעסק, וכך אכן נעשה ביחס לשיקים אחרים; השיקים, יחד עם שיקים רבים אחרים נגנבו, כפי הנראה על ידי הבעל, אשר מילא את השיקים וזייף את חתימתה על השיקים בחותמו עליהם שלא בהרשאתה ושלא בידיעתה.

4.
לפי גרסת התובע: השיקים נמסרו לו לתשלום חובות של הבעל בגין סחורה שסיפק לעסק; טענתה של הנתבעת כי השיקים נגנבו ממנה על ידי הבעל וכי הוא זייף את חתימתה על השיקים הינה שקרית, מאחר והנתבעת אישרה לו טלפונית כל שיק שקיבל, ואף אם השיקים מולאו ונחתמו על ידי הבעל, הרי הדבר נעשה בידיעתה ובהרשאתה.

נטל ההוכחה

5.
הנטל להוכיח כי החתימות על השיקים הן של הנתבעת, או כי נחתמו על ידי הבעל בהרשאה ממנה, רובץ לפתחו של התובע. כפי שנכתב בספרו של זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית, התשמ"ג-1983) (בעמ' 258), לענין נטל ההוכחה בענין החתימה
(והדברים נכונים, בשינויים המחויבים, גם לענין הרשאה):

"אדם שחתם על שטר, חזקה עליו שבעד ערך חתם, אבל אין חזקה על אדם שחתימה על שטר, חתימתו היא. חתימה 'פלוני' המצויה בשטר, אין חזקה על הנתבע שהוא חתם אותה, אפילו זה הוא שמו, ואחת היא אם התובע אוחז כשורה או אוחז סתם. כפר הנתבע בחתימתו, הראיה על התובע"
.

6.
מטעם התובע העיד הוא בעצמו בלבד, ואילו מטעם הנתבעת העידו היא והבעל.

החתימות על השיקים

7.
לענין זהות החותם על השיקים, אני קובע כי הבעל הוא הוא אשר כתב את החתימות על השיקים. מול עדויותיהם של הנתבעת והבעל גם יחד, כי הבעל הוא אשר כתב את החתימות על השיקים, אין כל עדות נגדית ממשית. התובע בתצהיר עדותו הראשית אינו מצהיר כי הנתבעת היא אשר חתומה על השיקים (הוא מצהיר רק כי הנתבעת "אישרה" לו כל שיק טלפונית), ואינו שולל את האפשרות כי השיקים אכן נחתמו על ידי הבעל (ראה את הסיפא לסעיף 14 לתצהיר), אם כי הוא טוען כי חתימת הבעל, ככל שמצויה על השיקים, נחתמה בהרשאתה של הנתבעת. לו רצה התובע, ניתן היה לבדוק את החתימות באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד ולקבל חוות דעת בשאלה האם הנתבעת היא זו שחתמה את החתימות המצויות על השיקים, אך התובע בחר שלא לפעול בכיוון זה.

האם ניתנה לבעל הרשאה לחתום על השיקים?
8.
התובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו כי הנתבעת אישרה לו את השיקים טלפונית. הדבר הוכחש על ידי הנתבעת, ולא די בעדות הכללית והסתמית של התובע בענין.

9.
הן הנתבעת והן הבעל העידו בתצהירי עדות ראשית כי חתימת הבעל על השיקים נעשתה ללא הרשאתה וללא ידיעתה של הנתבעת. לו עדויותיהן עמדו במבחן החקירה הנגדית, הייתי מאמץ את דבריהם האמורים. אולם, לא כך קרה, ועלו סתירות מהותיות בין עדותה של הנתבעת לבין עדותו של הבעל בחקירתו הנגדית.

10.
בניגוד לעדותה של הנתבעת, לפיה שיקים שנמשכו על החשבון נחתמו בחלקם על ידה (כדין) ובחלקם על ידי הבעל (שלא כדין), העיד הבעל בחקירתו הנגדית כי רק הוא משך שיקים על החשבון (עמ' 40 לפרוטוקול, שורות 2-10; ועמ' 40 לפרוטוקול, שורה 17, עד עמ' 41, שורה 4). הבעל גם העיד כי כל השיקים שכתב וחתם כובדו, עד אשר נתנה הנתבעת הוראת ביטול (על פי עדותה – בין חודש אפריל 2004 לחודש אוקטובר 2004 – עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 5-10) (עמ' 41 לפרוטוקול, שורות 5-4).

11.
דבריו האמורים של הבעל משתלבים עם קיומה של הרשאה מאת הנתבעת לבעל למשוך שיקים על החשבון. אם רק הבעל משך שיקים על החשבון - וכך יש לקבוע מאחר והוא העיד כעד מטעם הנתבעת ואין סיבה להעדיף דווקא את עדותה בענין על עדותו - לא ייתכן כי הנתבעת לא היתה מודעת למשיכת השיקים (מה גם שהיא העידה כי בדקה את דפי החשבון, לפחות "מדי פעם" – עמ' 32 לפרוטוקול שורות 15-18) (עסקינן בשיקים רבים, שנמשכו במהלך תקופה של כשנה), ומודעות בשילוב חוסר מעש בלתי מוסבר מעידה לכאורה על הרשאה. המודעות אף עולה, במידה מסוימת, באופן ישיר מדברי הבעל עצמו (עמ' 41 לפרוטוקול, שורות 25-29):

"ש. אי פעם היא שאלה אותך תגיד לי, מה קורה? האם הפקדת או לא הפקדת?
ת. כסף בבנק?
ש. כן?
ת. כשבנק צלצל אליה והיא שאלה אם הפקדתי כסף אם היה צ'קים או לא היה צ'קים. למה היו צ'קים, אז אמרתי לה".

יצוין כי הבעל לא נחקר בחקירה חוזרת.

12.
בנוסף לאמור יצוין כי, אף שהנתבעת טענה כי הגישה למשטרה תלונה נגד הבעל בענין גניבת שיקים וזיופם, לא הוגש כל אישור המאשש את הטענה. האישור, שהוגש ביום 16/11/06 בהמשך לישיבת ההוכחות, מתייחס לתלונה בדבר גרימת נזק, איומים ואלימות במשפחה, ואין בו זכר לענין שיקים. אף שב"כ הנתבעת ציין, בהודעה שבמצורף אליה הוגש האישור, כי במסגרת ההודעה שמסרה הנתבעת במשטרה התלוננה הנתבעת גם על גניבת השיקים והבעל נחקר בענין זה, הרי, אין ב"כ הנתבעת יכול להעיד בענין. לו רצתה הנתבעת לאשש את הדבר, יכלה לפנות למשטרה על מנת שיוסיפו את ענין השיקים לאישור על הגשת תלונה, אך היא לא עשתה כן. מכל מקום, עסקינן בתלונה (אם בכלל) שהוגשה בחודש ספטמבר 2005, לקריאת הגשת ההתנגדות לביצוע השיקים, זאת אף שלטענתה נגנבו השיקים שנה וחמישה חודשים קודם לכן, בחודש אפריל 2004, וזויפו במהלך התקופה שמחודש אפריל 2004 ואילך.

13.
לענין הקושיה שהקשיתי במהלך סיכומיו של ב"כ התובע – אם הכל נעשה בידיעתה ובהסכמתה של הנתבעת, אז למה לא רשמה את הבעל כמיופה כוח בבנק (עמ' 48 לפרוטוקול, שורות 23-27) - יצוין כי לא ניתן היה לרשום את הבעל כמיופה כוח בבנק: מאחר והבעל היה אז חייב מוגבל באמצעים לפי חוק ההוצאה לפועל (זה ההסבר שניתן לפתיחת החשבון), הרי, בהתאם להוראות סעיף 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, הוא היה בגדר לקוח מוגבל מיוחד כמשמעו בחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981 (להלן – חוק שיקים ללא כיסוי), ובתור שכזה לא יכל להיות מיופה כוח בחשבון (שילוב סעיפים 3ג(א), 3ג(ב) ו-3(ב) לחוק שיקים ללא כיסוי).

14.
לאור האמור, אני קובע כי חתימת הבעל על השיקים נעשתה בהרשאת הנתבעת.

הערה לפני סיום
15.
הערה לפני סיום, שאינה נוגעת במישרין ללב ההכרעה בתיק: ב"כ התובע התייחס בשאלותיו לאורך כל ישיבת ההוכחות למצב לפיו נמשכו 1,500 שיקים מהחשבון, נתון שהוא הסיק מההפרש בין המספר הנמוך ביותר (3458) מבין מספרי השיקים לבין המספר הגבוה ביותר (4700) מבין מספרי השיקים. הוא נקלע לטעות בענין זה, שכן התייחס רק לארבע הספרות האחרונות במספרי השיקים. התייחסות למספר המלא של מספרי השיקים מעלה כי עסקינן בהפרש שבין המספרים 74651 (המספר הנמוך מבין מספרי השיקים) ו-103549 (המספר הגבוה מבין מספרי השיקים), דהיינו – 28,898. נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת כי לא נתקבלו על ידי הנתבעת ו/או בעלה כמות כה גדולה של שיקים, ונראה כי קיים רצף מספרי רק בין השיקים הכלולים בהנפקה מסוימת, ואין רצף מספרי בין השיק האחרון במספר בהנפקה מסוימת לבין השיק הראשון במספר בהנפקה שאחריה (כפי שאכן ציין הבעל בעדותו – עמ' 40 לפרוטוקול, שורה 14).

סוף דבר
16.
לאור כל האמור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכומם הכולל של השיקים, כשסכומו של כל שיק נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הפרעון הנקוב בו ועד למועד פרעונו המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סכומה של כל אגרה ששילם התובע בגין ההליך בבית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרה על ידי התובע ועד למועד השבתה אליו על ידי הנתבעת. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר חופף לשכ"ט עו"ד א' שנקבע בתיק הוצל"פ 9-05-15553-03, ואינו גורע מההוצאות שנפסקו ביום 14/12/05 בבש"א 7726/05. פרט לחפיפה בין שכ"ט עו"ד שנפסק בתיק זה לשכ"ט עו"ד א' שנקבע בתיק ההוצל"פ הנ"ל, אין באמור ב

פסק דין
זה כדי לגרוע מכל חיוב בגין אגרה ו/או הוצאה ו/או שכ"ט עו"ד בתיק ההוצל"פ הנ"ל. כל עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ הנ"ל, שמקורו בהתנגדות הנתבעת לביצוע השיקים, מבוטל.

ניתן היום, כ"ח באלול תשס"ח (28 בספטמבר 2008), בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.



מוריס בן-עטר, שופט


ציפי.ח.






א בית משפט שלום 2088/06 רפאל חיים (חץ שווק והפצה לחומרי חשמל) נ' עדיקה שושנה (פורסם ב-ֽ 28/09/2008)