פסקי דין על קולקר דוד | פסקי דין על סולומון דוד

66441/06 א     02/10/2008




א 66441/06 קולקר דוד נ' סולומון דוד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
066441/06


לפני:
כב' השופטת ניב ריבה
תאריך:
02/10/2008




בעניין:
קולקר דוד

תובע


נ
ג
ד


סולומון דוד

נתבע


ב"כ התובע- עו"ד בר שליט
ב"כ הנתבע- עו"ד עדי בראונשטיין



פסק דין


רקע
1.
זוהי תביעה לשכר טרחה ראוי.

2.
קולקר דוד
(להלן "התובע ו/או "עו"ד קולקר") הוא עורך דין במקצועו.

3.
סלומון דוד, (להלן "הנתבע" ו/או "סלומון") הכיר את התובע שנים. לפיכך, כאשר ננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל לאכיפת שיק בסכום של 200,000 ₪ שמשך שש שנים קודם לכן, פנה אל התובע ושכר שירותיו להתנגד להליכים אלו.

4.
התובע החתים את הנתבע על ייפוי כוח ולאחר מכן הגיש בשמו בקשת רשות להתגונן כנגד השיק. זו התקבלה, אם כי בהסתייגות ובהחלטה המורה לנתבע להפקיד ערובה בסך 50,000 ₪. עבודתו של התובע צלחה
והתביעה כנגד סלומון (ת.א 27296/05) נדחתה.
פסק הדין אף זיכה את הנתבע בהוצאות בסך 12,000₪ בצירוף מע"מ.
אילו שולמו על ידי התובע (בתביעה האחרת) והן
מעוכבות
אצל עו"ד קולקר לצורך תביעה זו.

5.

הנתבע שילם תשלום ראשון ע"ח שכר הטרחה בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ בעת החתימה על ייפוי הכוח. לדרישת התובע שולמו סכומים נוספים, הכוללים גם שכרו של עד שהוזמן לעדות, בסכום מצטבר של 5,520 ₪ נוספים.

6.

התובע, הטוען כי ייצוגו הביא לכך כי ההתנגדות תתקבל וכי התביעה , אשר שוויה המעודכן היה כ-350,000- 450,000 ₪ תידחה, הגיש תביעתו זו שלפני, לשכר טרחה ראוי בגין עבודתו בסך 79,379 ₪.

7.
התביעה נתמכת בחוו"ד מומחה הקובעת כי שכרו הראוי של התובע, על דרך ההמעטה והצמצום הינה 20%
מסכום הסיכון של הנתבע, דהיינו, בין 80,000 ל100,000 ₪. כן צורף הסכם שכר טרחה אשר נערך, לגרסת התובע, ביום בו שכר סלומון את שירותיו, אך ההסכם אינו חתום על ידי הנתבע.

8.
טענות התובע:
התובע טוען כי בפגישה בה נשכרו שירותיו החתים את סלומון על ייפוי כוח ובאותה נשימה אף הציג לפניו הסכם שכר טרחה הקובע כי שכרו עומד על 20% מהסכום הנתבע וכי
10,000 ₪ בצירוף מע"מ מהסכום ישולמו כתשלום ראשוני. כן נדרש סכום של 200$ בגין כל ישיבת בית משפט, החל מהישיבה השלישית.
לגרסתו, באותה עת לא שם לב כי הנתבע לא חתם על הסכם שכר הטרחה.

9.
לטענת התובע היה ההליך המשפטי מורכב וחסר סיכוי אך כתוצאה ממאמציו
הרבים שוכנע בית המשפט בצדקת טענות לקוחו. עוד טען כי סלומון הוא מהלקוחות שאינם ששים לשלם אך הוא היה מודע לכך שלשכר הטרחה הראשוני בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ אמור היה להצטרף
תשלום נוסף בשיעור של 20% משווי התביעה.
עוד טען כי סלומון, אשר
הבטיח לו כי ישלם בסוף הדרך, התחמק גם מהתשלום הראשוני אשר בוצע לשיעורין.
התובע מודה כי לו נכשל במשימתו וסלומון היה נאלץ לשלם את מלוא סכום השטר, לא היה גובה ממנו אתעשרים האחוזים הנותרים, אלא שלשיטתו ויתור זה הינו לפנים משורת הדין.

10.
פסק הדין זיכה את סלומון בהוצאות אלא שכב' השופטת כהן כתבה כי היא ממעיטה בסכומן משום שהסיכומים הוגשו באיחור וכי עלו בהיקפם על מה שהוקצב לבאי כוח הצדדים. התובע טוען כי את הסיכומים מסר בלשכת השופטת ביום המיועד, וכי החותמת "נתקבל" במזכירות הוטבעה במועד מאוחר יותר. באשר להיקף הסיכומים טוען התובע כי ההתפרשות על שטח גדול מהמוקצב הייתה חיונית לצורך הבהרת האירועים בתיק, שעובדותיו היו מפותלות ומסובכות, וכי לא יכול היה להסתכן ולהסתפק בסיכומים מצומצמים יותר, חרף הגבלת שטחם בהחלטה מפורשת של בית המשפט.

11.
טענות הנתבע
סלומון טען להסכם בעל פה שתנאיו נקבעו על ידי התובע בקבלו את הייצוג. לגרסתו, דרש ממנו התובע סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כשכ"ט כולל. לשיטתו, אין מקום לסטות מהחוזה שבעל פה, גם אם בדיעבד התברר לתובע כי נאלץ להשקיע בהליך המשפטי מאמץ רב מהצפוי. לגרסת סלומון לא התנער מההסכמה
ושילם את התשלומים שנדרשו ממנו.

12.
סלומון מודה כי טרם שילם את מלוא הסכום המוסכם אלא שלשיטתו ישלם את היתרה רק לאחר שיקבל מעו"ד קולקר את הכספים המופקדים בידיו.

13.
דיון
"בנוהג שבעולם שאין דרכו של אדם להשכיר את שירותיו הטובים ולהעניק מעבודתו המקצועית שלא על-מנת לקבל פרס עבור פועלו. הלכה היא שבגין עבודתו הוא זכאי לשכר. היה השכר מוסכם, ייקבע שיעורו על-פי ההסכם. לא הוסכם על שיעורו של השכר, יוענק לו שכר ראוי"(ע"א 83/57)
(ע"א 474/80 - שמואל גרובר נ' תל-יוסף . פ"ד לה(4), 45 ,עמ' 49-50).

14.

התובע צירף את הסכם שכר הטרחה אותו התכוון להחתים את סלומון, אולם אין לטעות, משלא נחתם ההסכם, אין הוא מהווה ראיה- אלא לרצונו ולכוונתו של התובע.

15.
לגרסת הנתבע הוסכם בין הצדדים על שכר טרחה בסכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. מטבע הדברים, נתבע, הטוען להסכם בעל פה, אינו יכול להוכיח את טענתו – אלא מתוך הנסיבות. הנתבע מתבסס על מכתב דרישה שקיבל ביום 8.1.06
מהתובע שזו לשונו:
" 1. בהתאם להסכם שכר הטרחה עליך לשלם 10,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן 200$ לישיבה, אחרי ישיבה שלישית ובסך הכל 13,803 ₪.

2..
עד כה שולמו על ידך 8,150 ₪.

3.אודה להעברת שכרי
בגין ההפרש בסך 5,653 ₪.

4. מצ"ב חשבון עסקה."(
נספח ב' לתצהיר הנתבע).

16.

בנוסף,שלחה מזכירתו של התובע לסלומון
שדר פקס. ובו מספר חשבון אליו אמור היה
להעביר סכום של 9,055 ₪ הכוללים את יתרת שכר הטרחה ואת שכר העדות של עו"ד דרזנר, שהוזמן לעדות מטעם הנתבע. אין מחלוקת כי בשני המסמכים הללו אין דרישות נוספות לשכר טרחה או אזכור לעובדה כי הסכומים הנדרשים אינם סופיים.

17.
חרף זאת, אינני מקבלת טענת סלומון כי הוסכם בינו לבין התובע על סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור מכלול הייצוג והפעולות בתיק המשפטי. הסכומים ששילם סלומון אינם תואמים סכום זה, והם כוללים, בין היתר תשלומים נמוכים ששילם סלומון עבור פעולותיו של התובע בהליכים משפטיים אחרים.

18.
הנני דוחה גם את הטענה כי שני המסמכים שיצאו ממשרד התובע מוכיחים על גובה הסכום המוסכם בין הצדדים, שכן הדרישה באה לקבלת אותו חלק משכר הטרחה שאמור היה להיות משולם לפני או במהלך ההליך המשפטי, ואילו היתרה, גם לשיטתו של התובע, הייתה דחויה לסופו.

19.
משדחיתי טענת סלומון לשכר מוסכם, יש לדון בשכר הראוי:
"הנה כי כן, בין הצדדים לא נערך מעולם הסכם שכר-טרחה - לא בכתב ואף לא בעל-פה. מהו הדין במקרה כזה? הכלל בעניין זה מצוי בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הקובע לאמור:
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה.
סעיף 46 שורשיו בדיני עשיית עושר ולא במשפט. ביסודו העיקרון, כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז (5) 114, 125). הצורך באומדן השכר הראוי - חלף שכר מוסכם - עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין (תשס"א) 270), ובכלל זה המקרה נשוא ענייננו, אשר בו כלל לא סוכם שיעור שכר הטרחה (מקרים אחרים הם, למשל, מקום בו הוסכם על השכר אולם השירות נפסק בעודו באיבו ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה, או מקום בו הסכם שכר הטרחה איננו תקף מסיבה כלשהי). הנה אפוא, ברגיל, היעדרו של הסכם שכר-טרחה אין בו משום אות וסימן לכך שהשירות ניתן בחינם. אדרבא, רואים את הצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים, פ"ד כו (2) 501). והוא, כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין נ' רוזן, פ"ד לו (2) 337, 342
)."( עא 02 / 9282 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל [פדאור (לא פורסם) 04 (4) 180], עמוד 3-4).

20.
התובע הציג את החלטתו של כב' השופט ברנר, בבית משפט זה, אשר העניק לסלומון רשות להתגונן כנגד התביעה השטרית, אך קבע כדלקמן:
"לכאורה, די היה האמור לעיל כדי להביא לדחיית ההתנגדות, אך לנוכח הזמן הרב שחלף בין זמן פרעונו המיועד של השיק ועד פתיחת תיק ההוצל"פ- חמש שנים- מתעורר סימן שאלה לגבי מערכת היחסים בין הצדדים. גם לא ברור מתי הופקד השיק בבנק, אך ברור כי חולל מחמת שעבר זמנו, משמע, גם הפקדתו בבנק היתה באיחור. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהגנתו של המבקש תלויה על בלימה, יש להתנות הרשות להגן בהפקדת ערבון משמעותי...".

21.
נכונותו של סלומון
להפקיד את סכום העירבון מחזקת בי את האמון בגרסת התובע, הטוען כי הודיע לנתבע מראש את שכרו. אם הסכים האחרון להפקדת העירבון, מן הסתם הסכים, או היה מסכים,
באותה עת, כשסיכון של מאות אלפי שקלים מונח על צווארו, להתחייב לתשלום נוסף בגין שכר טרחה, אם יזכה והתביעה כנגדו תידחה.

22.

"10. כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפני
ו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג (1) 160, 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו (4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין , ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם)).
בפועל, ההכרעה בשאלת השכר הראוי אינה תמיד מן הקלות."

(עא 02 / 9282 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל הנ"ל.

23.
"הכול מודעים למאמץ הרב שעל עורך דין להשקיע במתן ייצוג הולם ללקוח, וחברת ביטוח בכלל זה, במשפט רב מורכבות ובעל היקף כספי ניכר. הכול מסכימים כי על השקעה ניכרת של מאמץ מקצועי, ועל רקע שנות ניסיון וותק מקצועי רב, יש לשלם שכר טרחה ראוי והולם עבור שירות משפטי שניתן, אשר עליו לתת ביטוי הן להשקעה והן לכישורים שאיש המקצוע העניק ללקוחו. אין אף חולק כי לתוצאות ההתדיינות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג.
עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע."
(ע"א 4849/06 עו"ד קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח - פורסם בנבו.)

24.
התובע הציג את הסיכומים שהגיש על מנת להוכיח את היקף השקעתו. בסיכומים, המתפרשים על פני 26 עמודים, לא חסך התובע את שבטו מהצדדים האחרים, כמו גם מעורכי דינם, ואף מבית המשפט. כך למשל, טען כי התובע (שם ) ובנו הינם שקרנים
ופסיכופטיים, כי העד עו"ד דרזנר העלים עובדות מעיני בית המשפט, כי עו"ד הילי לוי, ב"כ התובע,
העלימה מסמכים וחטאה לתפקידה כעו"ד, כי החלטת כב' הש' ברנר איננה הגיונית וכי יש חשש בליבו כי בית המשפט, הקורא את סיכומיו, יטה, חס וחלילה לטובת התובע.

25.
בסיפא לסיכומים כתב: " 192.
תיק זה דרש עמל רב. לא ניתן היה להגיע לחקר האמת בלי להשקיע ימים ארוכים של עבודה וחיפושים אינטנסיביים אחר עובדות, חומר ועדים. כל המעורבים בלי יוצא מן הכלל עשו הכל על מנת להקשות ולא לחשוף את מה שאירע...
193.
החקירות הנגדיות המפורטות מעידות על העבודה הרבה שהושקעה המחייבת תגמול הולם ויחסי..
194.


אילו זכה התובע חס וחלילה בתביעתו היה מחויב הנתבע בסכום של כ
450,000 ₪, הכולל סך של כ- 60,000 ₪ שכ"ט בהוצל"פ. בית המשפט היה קוצב לו מן הסתם שכ"ט נוסף בהתאם וביחס לסכום התביעה. לא יהיה זה הוגן שהנתבע יקבל שכ"ט נמוך ממה שהתובע היה מקבל גם כאן וגם בהוצל"פ איחלו זכה בתביעתו. על כל פנים הנתבע התחייב בתשלום שווה ערך ל- 20% מסכום התביעה בצירוף מע"מ לשלם לבא כוחו."

26.

הנתבע לא חלק על תוכן הסיכומים ולא מחה באזני התובע כנגד הטענה המפורטת בסעיף 194 לעיל.

27.
כב' השופטת כהן האמינה לסלומון וקיבלה את גרסתו. בפסק הדין הקטינה את חיובי שכר הטרחה לתובע. אינני מקבלת טענתו של התובע כי היה חייב להמרות פיו של בית המשפט ולהרחיב היקף הסיכומים שכתב, ואין לי לצטט מפסק הדין כי "אף לא היה נחוץ להגיש סיכומים בהיקף כה גדול שכן חלק נכבד מהסיכומים מכיל ציטוטים מהפרוטוקולים (ראה למשל: עמודים 19, 20, 21, 22 ועוד) וניתן היה להסתפק בהפניה לפרוטוקול בלבד."

28.
המומחה מטעם התובע, עו"ד רם שכטר קבע כי בהתחשב בשווי
התביעה (445,000 ₪) "טענת מר סלומון כי שכר הטרחה שהוסכם היה 10,000 ₪ בלבד..אינה הגיונית ואינה סבירה...את שכר הטרחה הראוי ניתן לקבוע באחוזים מהסך הרלבנטי בהתייחס לגדר הסיכוי והסיכון של הנתבע..בסכום גלובלי, לפי שעות עבודה בפועל וכיו"ב....לדעת הח"מ קביעת שכ"ט בשיעור של 20% מהסך הנתבע (כ-450,000 ₪ בלבד) היא קביעה ראויה ואף נמוכה

......קביעת שכר הטרחה בסכום גלובלי, תביא לדעת הח"מ לתוצאה דומה.


......קביעת שכר טרחה ראוי בדרכים אחרות (לפי התקדמות ההליכים בתיק, לפי שעות עבודה וכיו"ב) אפשרית היא, אך משלא הובאו בפני
הפרטים הדרושים, לא ניתן היה להתייחס לאפשרויות אלה בפירוט הדרוש.

בההתחשב בכל האמור לעיל נראה לח"מ, כי השכר לטיפולו של עו"ד קולקר ויצוגו את מר סלומון בהליכים דלעיל, סביר וראוי היה שיעמוד על 20 (עשרים) אחוזים מסכום התביעה ואף מגדר הסיכון (550,000 ₪) או סך גלובלי דומה
."

29
.
"שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה - טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו
".
(ע"א 136/92 הנ"ל).

30.
הואיל וגרסתו של סלומון, לאורך כל הדרך, הייתה כי אין להיזקק לטענת התובע כי הינו זכאי לשכר ראוי, סירב להצעת בית המשפט למינוי מומחה לעניין זה ואף ויתר על חקירת המומחה. משכך, הנני מאמצת את קביעותיו של המומחה וקובעת כי הן עולות בקנה אחד עם כוונתו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם שכר הטרחה שלא נחתם, בסיכומים, וכך, ככל הנראה, גם בפגישה בה שכר סלומון את שירותיו.

31.
האחריות להסדרת שכר הטרחה ולעריכת הסכם מוטלת על עורך הדין.
"נטל ההוכחה בשאלת גובה השכר הראוי מוטל על המשיב-התובע. אכן, המוציא מחברו - וכאן, המוציא מלקוחו - עליו הראיה. כאשר בוחנים את טענות הצדדים בדבר השכר הראוי, יש לדעתי לזקוף לחובתו של המשיב את העובדה כי לא דאג לעריכת הסכם שכר-טרחה. ברוח זו כתב פרופ' ד' פרידמן:
"בעיני ראוי לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך-דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו. בהיעדר הוראה כזו מן הראוי להחיל את הכללים הבאים:
א) אם עורך הדין לא דאג לעריכת הסכם בעניין שכרו, ואם מדובר בנושא שקיים לגביו טווח מחירים, יש להניח לזכות הלקוח כי ציפה לכך שיחוייב בשכר הנמוך ביותר האפשרי ולפסוק בהתאם. אפשר שניתן לרכך במעט גישה זו כאשר מדובר בלקוח עסקי ובכל זאת, נראה לי כי אפילו מדובר בלקוח כזה, מוטל על עורך-הדין להכין מראש הסכם בדבר שכר-טרחתו, ובהעדרו יש לפסוק שכר ראוי על בסיס נמוך"
(ד' פרידמן, "שכר-טרחה ראוי לעורך-דין" המשפט ב, 105, 113-112)." (
עא 02 / 9282 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל [פדאור (לא פורסם) 04 (4) 180], עמוד 6).

32.

וכן "עריכת הסכם שכר טרחה בכתב לפני התחלת הטיפול היא בגדר הכרח כיום- זאת לאור העלייה החדה בסכסוכי שכר טרחה המבוררים בבתי המשפט בשנים האחרונות. הסכם שכר טרחה בכתב גם מתחייב לנוכח ההלכה שיצאה מבית המשפט העליון, לפיה בסכסוך שכר טרחה תיזקף העובדה שעורך הדין לא ערך הסכם שכר טרחה בכתב לחובת עורך הדין. כך שבעוד שלא יהיה בכך כדי לשלול את שכרו, בית המשפט עשוי להעדיף דרך חישוב של שכר הטרחה שתהיה פחות לטובתו של עורך הדין.
כעת מתברר שלא די בעריכת הסכם בכתב: נדרש אף שהסכם זה יעמוד בדרישות המידתיות והסבירות."
("מהו שכרם הראוי של עורכי דין"- ד"ר לימור זר גוטמן, דין וחשבון, מתוך דמרקר, 25.6.08.)
33.

בנסיבות אלה הנני קובעת כי לנוכח העדרו של הסכם שכר טרחה כתוב, ובהתחשב בהפחתת ההוצאות לזכות הנתבע בפסק הדין, בעטיו של התובע, יש לגרוע 35% מהשכר לו הוא זכאי, על פי חוות הדעת.

34.
התובע זכאי אם כן לשכר טרחה בסכום של
58,500 ₪ בצירוף מע"מ. מסכום זה עליו להפחית את הסכומים שקיבל מהנתבע על חשבון שכר טרחה. התובע רשאי לקזז את ההוצאות מהסכום הפסוק לעיל (בכפוף להוצאת חשבונית לנתבע.) את היתרה בסך 34,129 ₪ ישלם הנתבע לתובע.

35.
בנוסף, ישא הנתבע באגרת משפט כפי ששולמה וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.


ניתן היום ג' בתשרי, תשס"ט (2 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.



________________

ריבה ניב, שופטת










א בית משפט שלום 66441/06 קולקר דוד נ' סולומון דוד (פורסם ב-ֽ 02/10/2008)