פסקי דין על אלומיניום ורד 1993 בע"מ | פסקי דין על נגריית פ.ש | פסקי דין על פסטר יהודה שמואל |

70240/06 א     02/10/2008




א 70240/06 אלומיניום ורד 1993 בע"מ נ' נגריית פ.ש בע"מ, פסטר יהודה שמואל




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
070240/06


בפני
:
כבוד השופט יאיר דלוגין
תאריך:
02/10/2008




בעניין
:
אלומיניום ורד 1993 בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד נדב כנפו

התובעת

נ
ג
ד


1 . נגריית פ.ש בע"מ

2 . פסטר יהודה שמואל


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד קרן ליאור

הנתבעים


פסק דין

לפני תביעה על סך 5,941 ₪, שהוגשה בסדר דין מהיר, על ידי חברת אלומיניום ורד 1993 בע"מ
, העוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלומיניום וזכוכית ("התובעת") נגד נגריית פ.ש בע"מ
("הנתבעת") ומר פסטר יהודה שמואל
, המחזיק במחצית מהונה הנפרע של הנתבעת ואשר שימש כמנהלה היחיד ("הנתבע"). התביעה הוגשה בגין יתרת חוב, עבור סחורה שסופקה לנתבעת על ידי התובעת, כאשר הנתבעים אינם חולקים באופן ממשי על החוב ושיעורו וכל הגנתם מתמצית בטענה שאין לחייב את הנתבע לשאת החוב באופן אישי, וזאת בהעדר ערבות אישית והעדר עילה להרמת מסך.

התביעה

התובעת טוענת כי טרם ההתקשרות בין הצדדים, הציג הנתבע (שהיה המנהל בפועל וה"רוח החיה" מאחורי החברה), מצג על-פיו, מצבה הכלכלי של הנתבעת מצוין והיא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ובפרט לכשמדובר בסכום שאינו חריג. נוכח מצג זה, לא ביקשה התובעת את חתימת הנתבע על כתב ערבות. במסגרת ההתקשרות, סופקו מוצרי התובעת לנתבעים, בהתאם להזמנותיהם/בקשותיהם. כנגד האספקה, הנפיקה התובעת חשבוניות מס ותעודות משלוח. לכיסוי חלק מהחוב, נמסרו 2 המחאות מטעם הנתבעת, ואולם אלה סורבו ע"י הבנק הנמשך.

בדיעבד, הסתבר כי מצבה הכלכלי של נגריית הנתבעת הינו בכי רע וכי הנתבעים הופנו אליה, לאחר שכל ספקי הנגרייה, סרבו למכור לה סחורה. הנתבע לא גילה עובדה זו למי מטעם התובעת. לאחר חילול ההמחאות, ניסתה התובעת לפנות אל הנתבע ואולם, הנגרייה נסגרה, טלפונים נותקו ולא היה ניתן להשיג את הנתבע, שנעלם והפסיק את פעילות הנתבעת. לאחר זמן מה, הצליחה התובעת ליצור קשר עם הנתבע, שבתחילה הבטיח כי כשיהיה לו כסף, ישלם את החוב, ואולם לאחר שיחות נוספות ניתק קשר.

לשיטת התובעת, קמה בנסיבות העניין, הצדקה להרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות הנתבעת לנתבע, שכן, הנתבע הונה וקיפח את התובעת, תוך נטילת סיכון בלתי סביר, באשר ליכולת הנתבעת לפרוע את חובותיה, תוך שהוא מודע ו/או היה עליו להיות מודע, נוכח תפקידו כמנהל ומורשה חתימה בנתבעת, לנסיבות המקרה כמתואר לעיל, ובפרט לחדלות הפירעון של הנתבעת, לכך
שההמחאות שנתנה לתובעת, לא יכובדו ע"י הבנק, ולנזק הכלכלי הצפוי, עקב כך, לתובעת. הנתבע, כבעל שליטה בנתבעת, פעל בחוסר הגינות וניצל לרעה את כוחו בנתבעת, עד שזו קרסה והפכה לחדלת פירעון. בכך הפר את חובותיו כלפי הנתבעת, וזאת בניגוד לסעיפים 192-193 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

כמו כן, הנתבע חב לתובעת, מכוח ההתחייבות האישית שנתן לה, כשהבטיח למנהל?, כי הוא ידאג לפירעון החובות. התחייבות זו, לשיטת התובעת, דינה כדין ערבות, כאמור בסעיף 1א' לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות").

ההגנה

הנתבעים טוענים כי הנתבע לא היה מנהל? היחיד של הנתבעת, שכן, מר יגאל סיטון ז"ל, שימש כמנהל בצוותא עם הנתבע. ההתקשרות העסקית של התובעת והתחייבותה, נעשו אל מול הנתבעת בלבד, ההמחאות היו של הנתבעת וכל עילה, במידה וקיימת ביחס לעסקה נשוא התביעה, היא אל מול הנתבעת בלבד. לפיכך, גם אין ממש בניסיון לטעון לערבות אישית של הנתבע. זאת ועוד, טענת התובעת, כי לאור הסכום הנמוך יחסית של העסקה, התייתר הצורך לבקש מהנתבע ערבות אישית, אינה ברורה וחסרת כל בסיס משפטי.

הנתבע לא יצר מצג שווא, לא פעל במרמה, לא ביצע הפרה כלשהי של חובותיו כדירקטור ו/או בעל מניות ולא ניתן לייחס לו כל חבות אישית. הנתבעת מסרה לתובעת את ההמחאות, עבור רכישות שביצעה אצלה. בשל הסתבכות כלכלית של הנתבעת, החל הבנק לא לכבד את המחאותיה. כמו כן, הנתבעת לא סגרה את עסק?, אלא הנגרייה נסגרה ונאטמה שלא כדין, ע"י בעלי המבנה, שעשה כן, גם לאחר שהגיעה משטרה למקום, והורתה לו לפתוח את המבנה. בנוסף, פרץ הבעלים ונטל מהנגרייה, חומרי גלם ומוצרים מוגמרים, בשווי העולה על 100,000 ₪, כשיתר הציוד הושלך על-ידו, למעט מכונה אחת, שהוצאה מהנגרייה ואולם עליה רובץ שיעבוד ספציפי לבנק, כך שלא היה ניתן ועדיין לא ניתן להיפרע ממנה.

דיון

האם בנסיבות המקרה דנן, ניתן להטיל חבות אישית על הנתבע מכוח חוק הערבות?


בסיכומיה, טוענת התובעת כי הנתבע התחייב באופן אישי לפריעת חוב התובעת, במילים: "אל תדאג, אני אחראי". לשיטתה,
דין התחייבותו האישית של הנתבע, כדין ערבות, בהתאם לסעיפים 1 ו-3 לחוק הערבות.

אומר כבר עתה, כי אין בידי לקבל טענה זו. אמנם חוק הערבות, לא דורש כל מסמך בכתב ליצירת הערבות, כדרישה קונסטיטוטיבית, ובמקרה כזה חלים דיני החוזים, ואולם, נוכח הפוטנציאל של חוזה הערבות, ליצור חיובים משפטיים וכלכליים מהותיים ביותר כלפי הערב, ההלכה היא כי:

"על אף שעל יצירתה של ערבות חל







א בית משפט שלום 70240/06 אלומיניום ורד 1993 בע"מ נ' נגריית פ.ש בע"מ, פסטר יהודה שמואל (פורסם ב-ֽ 02/10/2008)