פסקי דין על עופר גפני | פסקי דין על לוסטהאוז 1995 | פסקי דין על מרדכי מרטין וינברגר | פסקי דין על סימה וינברגר |

18644/05 בשא     28/11/2005




בשא 18644/05 עופר גפני, לוסטהאוז 1995 בע"מ נ' מרדכי מרטין וינברגר, סימה וינברגר




בעניין:

4



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא018644/05

בתיק עיקרי: ה פ 001000/05

בפני
:
כבוד השופט יהודה זפט
- סגן נשיא
28/11/2005





בעניין
:
1. עופר גפני

2. לוסטהאוז 1995 בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
נתן רסקין

המבקשים

נ
ג
ד


1. מרדכי מרטין וינברגר

2. סימה וינברגר



ע"י ב"כ עו"ד
כדריה משה

המשיבים


החלטה

עניינה של התובענה במסגרתה הוגשה הבקשה שלפני סכסוך בין בעלי דירות בבית המשותף ברח' זרובבל 18 ברמת השרון, גוש 6417 חלקה 473.
בבית המשותף 4 דירות, כשלכל דירה חלקים ברכוש המשותף שהוצמדו אליה.

תקנון מוסכם אותו ערכו בעלי הדירות מתיר לכל בעל דירה "לבצע בכל עת וזמן, בדירתו ובחלקים ברכוש המשותף הצמודים לדירתו תיקונים, שינויים, תוספות בנייה (להלן: "תוספות בניה") על דעת עצמו בלבד ומבלי להזקק להסכמתו, רשותו או חתימתו של בעל דירה אחר, בתנאי שיקבל רשיון מהרשות המוסמכת".

בעלי הדין חלוקים באשר לפרשנותה של ההוראה האמורה בתקנון המוסכם.

המבקשים טוענים לפרשנות מצמצמת המגבילה את ההוראה לבניית תוספות לדירות הקיימות, ואילו המשיבים טוענים לפרשנות מרחיבה, לפיה כל בעל דירה רשאי לבנות בחלקו כרצונו, לרבות יחידות דיור נוספות, ובלבד שיצטייד בהיתר בניה.

מאז 1995 מנהלים המבקשים מאבק עיקש במוסדות התכנון ובניה ובבתי המשפט כנגד כוונת המשיבים לבנות בשטחם יחידות דיור נוספות.
כדי לא להאריך אמנע מסקירת ההליכים המשפטיים המרובים שננקטו עד כה, שכללו את 3 ערכאות השיפוט.

לפני בקשה לצו זמני שיאסור על המשיבים לבצע או להמשיך ולבצע עבודות בניה כלשהן בשטח הרכוש המשותף הצמוד לדירות המגורים הידועות כתת חלקות 473/1 ו-473/4.
הבקשה נסמכת על התובענה בתיק ה"פ 1000/05 בה עתרו המבקשים, בין השאר, להצהיר כי על פי הוראות התקנון המוסכם לא יכול אף אחד מבעלי הדירות בבית המשותף לבנות על חלק מהרכוש המשותף הצמוד לדירתו יחידות דיור נוספות ונפרדות.

סיכויי המבקשים לזכות בתובענתם

לאחר עיון בטיעוני הצדדים דעתי נוטה לכיוון הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים.
התקנון מתיר לכל בעל דירה לבצע בכל עת בדירתו ובחלקים ברכוש המשותף הצמודים לדירתו תיקונים, שיוניים ותוספות בניה כרצונו, ללא כל הגבלה, זולת הצורך להצטייד בהיתר בניה.
הפרשנות הצרה המוצעת על ידי המבקשים אינה מתחייבת מלשונו של התקנון.
המונח "תוספת בניה" לא הוגבל לתוספות שעניינן הגדלת שטחה של דירה קיימת, ואין בלשון בה בחרו הצדדים רמז לכוונה למנוע הוספות יחידות, מקום שהדבר יתאפשר על פי היתר בניה כדין.
הרושם הנוצר למקרא התקנון הוא שהצדדים הסכימו כי כל בעל דירה יוכל לנצל את חלקי הבית המשותף באופן המיטבי הרצוי לו.

יצויין ששטח הדירות בבניין קטנים ביותר, כ-50 מ"ר, ואילו ההצמדות הן של מאות מטרים, עובדה המצביעה לכאורה על האפשרות שברקע התקנון מודעות לפוטנציאל הגלום בחלקה, ורצון להותיר לכל בעל דירה חופש פעולה למיצוי אפשרויות הבניה חלקו.

דעתי זו תואמת את דעתו של כב' השופט צבי דותן בפסק דינו בתביעת המבקשים בתיק אזרחי (הרצליה) 1838/01, בו עמדה המחלוקת בדבר פרשנות התקנון במרכזו של הדיון ופסק הדין.

בנסיבות אלה דעתי היא שסיכויי הצלחת התביעה מפוקפקים, עד כי אינם מצדיקים את מתן הצו הזמני המבוקש.

מאזן הנוחות

המשיבים מחזיקים בהיתר בניה. עיכוב הבניה כרוך בנזק כספי ניכר, במיוחד לאור העובדה שהתנגדות המבקשים מונעת מהמשיבים לנצל את אפשרויות הבניה ברכושם מזה תקופה מאוד ארוכה, מאז 1995.

עתה שבית משפט השלום בהרצליה אמר את דברו ודחה את תביעת המבקשים, אני סבור שהנזק הכרוך במתן הצו ובהגבלות הנובעות ממנו על זכות הקניין של המשיבים עולה על הפגיעה לה טוענים המבקשים.

אם למרות האמור לעיל תתקבל התובענה, עדיין ניתן יהיה להושיט למבקשים סעד של צו הריסה.

לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.

הוצאות הבקשה בסך -.50,000 ₪ לפי התוצאות בתיק העיקרי.

המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו
לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום כ"ו בחשון, תשס"ו (28 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.




השופט יהודה זפט
- סגן נשיא










בשא בית משפט מחוזי 18644/05 עופר גפני, לוסטהאוז 1995 בע"מ נ' מרדכי מרטין וינברגר, סימה וינברגר (פורסם ב-ֽ 28/11/2005)