פסקי דין על קלאב הוטל ניהול (1996) | פסקי דין על קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) | פסקי דין על עו"ד יעל דגן | פסקי דין על עו"ד ניר דגן | פסקי דין על מאיר דגן |

9265/06 רעא     03/01/2007




רעא 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ, קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ נ' עו"ד יעל דגן, עו"ד ניר דגן, מאיר דגן




החלטה בתיק רע"א 9265/06



בבית המשפט העליון


רע"א 9265/06



בפני
:

כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקשות:

1. קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ



2. קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עו"ד יעל דגן



2. עו"ד ניר דגן



3. מאיר דגן


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו בר"ע 1057/06 שניתן ביום 17.10.06
על-ידי כבוד השופטת שרה דותן

בשם המבקשות:
עו"ד לירון כהנא

החלטה

א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (השופטת ש' דותן) מיום 17.10.06 בבר"ע 1057/06 בו הורה על מחיקת כתב הגנתן של המבקשות וכן חייבן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40,000 ₪.

ב.
(1) בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים אחדים. תחילתו של ההליך הנוכחי בתביעה שהגישו המבקשות כנגד המשיבים ותביעה שכנגד כלפי המבקשת 2. בהחלטתו בבקשת המשיבים לעיון וגילוי המסמכים שברשות המבקשות, קבע בית המשפט ביום 27.12.04 (בר"ע 2012/04):

"...אין חובה להציג בפני
הדיירים את כל החשבונות, החשבוניות וההוצאות הגולמיים המשמשים בסיס למאזנים, אלא אם המאזנים לשנים הרלוונטיות בלבד אשר מהם ניתן להסיק את גובה הוצאות האחזקה.
אשר על כן מורה אני למשיבות להציג בפני
המשיבים מאזנים, תחשיבי דמי אחזקה כמפורט בסעיף 3 לבקשתם המקורית ("תחשיבי דמי אחזקה המבוססים על מאזנים ודוחות הוצאות והכנסות ל – 7 השנים שקדמו להגשת התביעה" – א"ר) הזמנות המתייחסות ליחידות הספציפיות, השלמות של נספחים לכתב התביעה כמפורט בסעיף 5 לבקשה ("פרטיכלים של ישיבות משותפות של התובעות ועמותת בעלי היחידות הנוגעים לדמי אחזקה ומצב המלון בטבריה" – א"ר)"

לפי בקשת המבקשות, מחק בית משפט השלום ביום 14.4.05 את התביעה העיקרית ונותרה
התביעה הנגדית המופנית כלפי המבקשת 2. ביום 20.9.05 החליט בית המשפט המחוזי (בר"ע 1742/05) להאריך את המועד שבו נדרשו המבקשות להציג בפני
המשיבים את ה"מאזנים, תחשיבי דמי החזקה, והזמנות המתייחסות ליחידות הספציפיות", לאחר שהמבקשות לא הציגום עד אז. בית המשפט הוסיף וקבע, כי בנסיבות המקרה "ראוי היה למחוק את כתב הגנתן של המשיבות" (המבקשות כאן – א"ר). כנטען, ביום 29.9.05 המציאו המבקשות לידי המשיבים מאזנים רלבנטיים של המבקשת 1. ביום 10.10.05 הגישו המשיבים לבית משפט השלום בקשה למחיקת כתב הגנתן של המבקשות בטענה כי לא הומצאו המסמכים על פי החלטת בית משפט קמא: כי המסמכים הוגשו כשאינם חתומים וללא שמו של עורכם; וכי לא הוצגו מסמכים רלבנטיים ובכללן הדו"חות המבהירים את המאזנים. במסגרת תגובתן לבקשה, הגישו המבקשות תצהיר של חשב המבקשת 1, לפיו המציאו המבקשות את כל המסמכים הרלבנטיים המצויים בידיהן, ובכללם מאזנים המבוקרים על ידי רואה חשבון. עוד נטען כי ממאזניה של המבקשת 2 לא ניתן להסיק את גובה הוצאות האחזקה, באשר אין לה נגיעה להוצאות אחזקה או דמי אחזקה. בנוסף נטען כי נשמטה כריכת המאזנים ועל כן נדמה היה כי המסמכים אינם חתומים ואינם נושאים את שם עורכם, אך לא כך היה הדבר למעשה. בית משפט השלום בדק וסבר כי החומר הרלבנטי הוגש, ודחה איפוא את הבקשה למחיקת כתב ההגנה (החלטה מ-2.1.06, השופטת ינון).


(2) נתבקשה על-ידי המשיבים רשות ערעור בבית המשפט המחוזי. הרשות ניתנה, הבקשה נדונה כערעור, והערעור נתקבל. בית המשפט קבע כי טענת המבקשות לפיה נשמטה כריכת המסמכים "אינה משכנעת בלשון המעטה". נדחתה טענת המבקשות לפיה מאזניה של המבקשת 2 לא הוגשו מאחר שהיה עליה להגיש רק את המאזנים מהם ניתן להסיק את גובה הוצאות ההחזקה. נוכח – בלשונו של בית המשפט - "הזלזול המתמשך וההתעלמות המכוונת מהחלטות שיפוטיות" מצד המבקשות, במה שתיאר כגלגול רביעי של הדיון בבקשה לגילוי מסמכים – ודומני שלאמיתו הוא גלגול שישי - החליט בית המשפט למחוק את כתב הגנתן, והטיל עליהן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40,000 ₪.


(3) מכאן בקשת רשות הערעור.

ג.

ראשית,
נטען כי שגה בית המשפט בכך שנקט בפרשנות מרחיבה לצו לעיון וגילוי המסמכים מיום 27.12.04 בהכלילו בגדרו את מאזניה של המבקשת 2. נטען, כי המאזנים שהועברו לידי המשיבים הם המאזנים היחידים מהם ניתן להסיק את גובה הוצאות האחזקה, והם מאושרים ומבוקרים על ידי רואה חשבון. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בהתעלמו מן התצהיר שצורף לתגובת המבקשות ולפיו גולו למשיבים כל המסמכים שלגביהם ניתן צו העיון, שכן הלכה היא כי תצהיר בעניין גילוי או עיון במסמכים "אין אחריו ולא כלום, ובית המשפט לא ייזקק לטענה שהוא לוקה בחסר או ביתר, או שתכנו אינו אמת" (ר"ע 95/68
עממית חברה לביטוח נ' בריטיש אנד אוברסיס אינשורנס קומפני לימיטד
, פ"ד כב(2) 689, 695 (השופט – כתארו אז – ח' כהן), וכי השלב הנכון לברר האם בידי צד מסמכים נוספים שהוא ניסה להסתיר, הוא שלב ההוכחות (רע"א 4234/05
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ
(טרם פורסם) (השופט גרוניס). נטען, כי מאזניה של המבקשת 2, שהיא חברה ציבורית, גלויים וניתנים לעיונו של כל אדם בכל עת, לרבות באתר האינטרנט של הרשות לניירות ערך. בנוסף נטען, כי הפרשנות שנתנו המבקשות לצו של בית המשפט סבירה, וראיה לדבר שגם בית משפט השלום סבור היה כי המבקשות מילאו אחר הצו.
שנית,
נטען כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא

פסק דין
, ועל כן למבקשות נתונה הזכות לערעור; ערעור זה מן הראוי שיידון בפני
בית משפט זה, שכן התיק טרם בא לפתחו, ואך למען הזהירות הוגשה בקשת רשות ערעור.
שלישית
, נטען כי אין המבקשת 1 יכולה להיות צד לבקשה למחיקת כתב ההגנה, שכן התביעה שכנגד הוגשה רק כנגד המבקשת 2.
רביעית
, נטען כי ההוצאות שנפסקו כנגד המבקשות גבוהות לאין שיעור מסכומי ההוצאות הנפסקות בדרך שגרה בבקשות מעין אלה, וכי עולה חשש כי בית המשפט הטיל על המבקשות הוצאות עונשיות ללא כל הצדקה.

ד
.

(1)
לאחר העיון לא אוכל להיעתר לבקשה. הנושא על גלגוליו השונים, נדון בערכאות פעם אחר פעם – דומה שש פעמים, כאמור.
הסוגיה אינה נכללת באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות משפטית ציבורית רחבה, שלגביהם תישקל מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123, 128 (מ"מ הנשיא – כתארו אז – שמגר)); היא תחומה כל כולה במחלוקת הפרטנית שבין הצדדים.

(2) אשר לטענה כי קיימת במקרה דנא זכות ערעור, כבר נקבע ש"עצם העובדה כי ב

פסק דין
של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר גלגול שלישי ולהקנות זכות ערעור" בש"א 4511/05
עיריית בת ים נ' גני יפית
(טרם פורסם) (השופט – כתארו אז – ריבלין).
לכן נכון עשו המבקשות בהגישן בקשת רשות ערעור.


(2) מן המפורסמות, כי הליכי הגילוי והעיון בקדם המשפט נועדו לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת ולייעל את ההליך העיקרי, כך שכל צד יידע עוד בטרם יחל שלב ההוכחות מהם המסמכים שבידי הצד השני (רע"א 4234/05
בנק
המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית פלץ
(טרם פורסם) (השופט גרוניס); רע"א 4249/98
שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ
, פ"ד נה (1) 515, 520 (המשנה לנשיא לוין); וראו: י' זוסמן,
סדר הדין האזרחי
(מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין 1995), 425; גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי
(מהדורה 8, 186). תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
התקנות
), קובעת כך:

"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו".

צד שהוצא כנגדו צו לגילוי מסמכים והוא איננו ממלא אחריו, "לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" (תקנה 114א לתקנות). לצד שכנגד אף עומדת האפשרות – לפי תקנה 122 - לבקש את מחיקת כתב טענותיו של יריבו, כאשר המסמכים נשוא הבקשה מועילים לעניינו שלו, ומניעת הצגתם מיטיבה עם הצד המפר. אכן, ככלל לא יפעיל בית המשפט את הסנקציה של מחיקת כתב טענות אלא במקרים קיצוניים בלבד, זאת נוכח ההשלכות החמורות של צעד זה על הצד המפר; מחיקת כתב ההגנה של הנתבע, משמעה, מתן

פסק דין
על יסוד כתב תביעה בלבד כאמור בתקנה 97 לתקנות (ראו: ע"א 2271/90
ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי
פ"ד מו(3) 793, 800 (השופט – כתארו אז – מ' חשין); רע"א 6596/05
אירידיום בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
(טרם פורסם) (השופט גרוניס)). "כאשר פועל הנתבע בתום לב אך מתוך חוסר הבנה - ולוּ ברשלנות - יימנע בית המשפט ממחיקת כתב הגנתו" (רע"א 7620/04
אורי נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ
(טרם פורסם) (השופט גרוניס); לעומת זאת, "אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך" (ע"א 6528/99
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ
, פ"ד נו(4) 817, 823), השופט – כתארו אז – מצא); וראו גם א' גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי
(מהדורה 8), 200; ע"א 270/86
רגובי ואח' נ' תנובה
, פ"ד מה(1) 620, 633 (השופט מ' בן-יאיר)). כך ככלל, ובפרט כאשר התרה בית המשפט בפני
המפר לבל ימשיך בהתנהגותו.


(3) בענייננו, ביום 27.12.04 בבר"ע 2012/04 הורה בית המשפט למבקשות "להציג בפני
המבקשים (המשיבים – א"ר) מאזנים, תחשיבי דמי אחזקה... הזמנות המתייחסות ליחידות הספציפיות, השלמות של הנספחים לכתב התביעה...". כעבור חודשים ארוכים, ביום 20.9.05 קבע בית המשפט
בבר"ע 1742/05 כך:

"על החלטתי בבר"ע 2012/04 לא הוגשה בקשת רשות ערעור ולפיכך בין אם המסמכים המפורטים בהחלטה רלבנטיים ובין אם לאו, ההחלטה עומדת בעינה והיה על המשיבות (המבקשות – א"ר) לכבדה. משלא עשו כן, מן הראוי היה למחוק את כתב הגנתן של המשיבות (המבקשות – א"ר). לפנים משורת הדין אני מאריכה את המועד להגשת כל המסמכים (כך במקור – א"ר) המפורטים בהחלטה הנ"ל...".

כשנה לאחר מכן, כשהבקשה באה בשלישית לפתחו של בית המשפט, התברר לו כי טרם הועברו כל המסמכים, ואלה מתוכם שהועברו היו ללא חתימה וללא אישור של הגורם המאשר. בכך ראה מה שהגדיר בלשון "הזלזול המתמשך וההתעלמות המכוונת מהחלטות שיפוטיות". איני רואה עילה משפטית להתערב בכך.


(4)
המבקשות תולות את פעולותיהן בפרשנות שהעניקו להחלטת בית המשפט בבר"ע 2012/04, אולם קשה להלום טענה זו לאחר שבית המשפט חזר והבהיר בבר"ע 1742/05 כי על המבקשות להציג את
כל המסמכים בין אם הם רלבנטיים לטעמן של המבקשות, בין אם לאו.

אם סברו המבקשות כי הדברים היו טעונים הבהרה, היה בידיהם
לנקוט הליך מתאים. אין מנוס מכיבודן של החלטות שיפוטיות כנתינתן, שאם לא כן והחישוק מתרופף, אין לדבר סוף.


(5) אשר להוצאות, כבר נקבע מקדמת דנא כי לערכאה הדנה שיקול דעת רחב בשאלה זו, שכן "היא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין..." (ע"א 9535/04
"סיעת ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק"
(טרם פורסם) (השופט גרוניס), והאסמכתאות דשם. אף אם סכום ההוצאות שהושת אינו נמוך, אף ברמות הגבוהות יחסית המקובלות בערעורים אזרחיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לא ראיתי מקום להתערב גם נוכח תולדות התיק. אני ער לכך שבית משפט השלום סבר כי החלטת הגילוי מולאה, אך דעתו השונה של בית המשפט המחוזי אינה מקימה עילה להתערבות בגלגול נוסף.


(6) נוכח כל אלה אין בידי להיעתר לבקשה.


ניתנה היום, י"ג בטבת תשס"ז (3.1.07).



ש ו פ ט


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

06092650_t01.doc

מפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעא בית המשפט העליון 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ, קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ נ' עו"ד יעל דגן, עו"ד ניר דגן, מאיר דגן (פורסם ב-ֽ 03/01/2007)