פסקי דין על יוסף גני

4960/08 בש     07/10/2008




בש 4960/08 מדינת ישראל נ' יוסף גני




בעניין:

בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
ב"ש 4960/08

ת"פ 214/08

לפני:
כבוד השופט יעקב צבן


07/10/2008




בעניין:
מדינת ישראל



ע"י עו"ד זוהר גיאת מפרקליטות מחוז ירושלים
המבקשת


נ
ג
ד



יוסף גני
ת.ז. 057186538


ע"י עו"ד גיא מימון
המשיב

החלטה


1.
כנגד המשיב, יוסף גני
(להלן: "המשיב") הוגש ביום 31.7.08 כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977), גידול ייצור והכנת סמים (סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה")), סחר בסמים (סעיף 13 לפקודה), ניהול חצרים המשמשים להחזקת סם (סעיף 9(ב) לפקודה) והחזקת כלי סם (סעיף 10 לפקודה).

2.
על פי עובדות כתב האישום המשיב קשר קשר עם עוד שניים אחרים (להלן: "השותפים") אשר מטרתו גידול צמחי קנאביס, הפקת סם מסוכן מסוג מריחואנה ומכירתו באופן תעשייתי וסיטונאי. במסגרת הקשר ולשם קידומו רכש המשיב רכב מסוג איסוזו שמספרו 10-413-50 ושכר בחודש פברואר 2007 דירה בת 5 חדרים בבית שמש. בנוסף, באוקטובר 2007 שכרו השותפים מחסן דו קומתי באזור התעשייה בבית שמש. השלושה הקימו בדירה ובמחסן שתי משתלות נסתרות, ולשם כך התקינו בהם ציוד משוכלל שכלל מערכת להשקיה בטפטוף ודישון, תאורת הלוגן מיוחדת ומערכת מיזוג אוויר. במשתלות גידלו השלושה מאות שתילי קנאביס.

השלושה רכשו גם ציוד עזר נוסף, הכולל בין היתר, חומרי דישון, מכשיר למדידת מלחים בצמח, מדי לחות וטמפרטורה, זאת במטרה להפיק מריחואנה באיכות סם גבוהה המכונה "הידרו". בנוסף לחדרים בהם צמחו מאות השתילים, ייבשו השלושה את התוצרת באמצעות מכונת מפוח חשמלי, שקלו וארזו אותה בחדר שיוחד לכך במחסן.

3.
השלושה פעלו כאמור במשך תקופה ארוכה שנמשכה חודשים רבים והסתיימה ביום 16.7.08. במשך תקופה זו גידול השלושה שתילי קנאביס, הפיקו מהם מנות סם מסוכן מסוג מריחואנה, ומכרו אותם ללקוחות שונים.

ביום 16.7.08 החזיקו המשיב ושותפיו במחסן סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל כולל של 103.4443 ק"ג, וכן בקבוק פלסטיק המשמש לעישון סם (באנג), וביום 17.7.08 החזיקו השלושה בדירה כ- 260 שתילי סם מסוכן מסוג מריחואנה וסם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל כולל של 29.59206 ק"ג.

4.
עם הגשת כתב האישום ביקשה המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. המשיב אינו חולק כי קיימות ראיות לכאורה נגדו, וכי קיימת עילת מעצר על פי הוראת החוק. השאלה העומדת לדיון הינה האם בנסיבות העניין קם החריג המפריך את חזקת המסוכנות ומצדיק להורות על חלופת מעצר.

5.
המבקשת מסכימה כי מחומר הראיות מצטיירת תמונה לפיה שותפיו של המשיב היו דומיננטיים יותר וחלקם נוגע יותר לשיווק התוצרת האסורה, לעומת חלקו של המשיב המתמקד בצד החקלאי של גידול הצמחים. עם זאת, המשיב ידע היטב מה נעשה במקום, ידע כי הגידול משמש לשיווק, ואף נלווה לאחד השותפים באחת העסקאות. המשתלות האמורות מהוות למעשה עסק המייצר סמים. גם אם המשיב לא נלווה לאחת העסקאות, די בכך שהוא מייצר סמים באופן סדרתי בכמות תעשייתית, ביודעו כי התוצרת יוצאת לשיווק, כדי להפכו לשותף לסחר, גם אם חלקו הוא רק בגידול. למרות שלמשיב אין עבר פלילי ולמרות היותו זוטר יחסית לאחרים, יש ליתן משקל לעובדה כי העסק התגלגל במשך תקופה ארוכה בה לקח המשיב סיכון, וכי כיום המשיב מכור לסמים. מכל הטעמים, יש לדעת המבקשת להורות על מעצרו.

6.
לטענת המשיב, יש ליתן משקל לעובדה כי חלקו היה פחות דומיננטי והתמצה בגידול. למרות שהגידול מהווה חוליה בשרשרת הפצת הסם, הפקודה מבחינה בין סחר בסם לגידולו. גם באירוע בו נטען על ידי המבקשת כי המשיב התלווה לביצוע עסקה, מדובר במעורבות פאסיבית. לכך יש להוסיף כי המשיב הינו אדם נורמטיבי בן 47 ללא עבר פלילי, גרוש ללא ילדים, בוגר תיכון, התגייס לצה"ל לתותחנים, שירת במלחמת לבנון הראשונה, היה מפקד תומת, הלך לטכניון והיה קצין בצי הסוחר, אחר כך פנה לתחום העסקים וכשל. כתוצאה מכך נקלע להידרדרות כלכלית עד שמצא עצמו מתדלק בתחנות דלק, מצב שהביאו לעסוק בגידול סמים. לזכותו יש גם לזקוף את העובדה כי שיתף פעולה עם החוקרים, הביע צער וחרטה, ואף הוביל את המשטרה לביתו שם גידל סמים נוספים. המשיב נהג להשתמש במריחואנה והוא צריך להיגמל מכך, אך אין מדובר בסם קשה ולא ניתן לומר עליו כי הוא "מכור". הטיפול ייערך בפיקוח הדוק של שירות המבחן והנכונות שלו לקחת חלק בטיפול מעידה אף היא על אופיו.
לאור האמור, ובעיקר תיאור חלקו ועברו הנקי אין מדובר באדם המסוכן לציבור ולפיכך יש לשחרר המשיב למעצר בית מלא אצל אחותו ובעלה. מדובר באנשים נורמטיביים מהנדסי תוכנה. אמו, אישה נורמטיבית, תפקח אף היא עליו. משפחתו לא ידעה על פעילותו, האחות גרה בנתניה, הרחק מבית שמש, וכן, ניתן לצרף לשלושה ערב נוסף, ובכך יהיו ארבעה ערבים שישמרו על המשיב באופן הדוק ורציף.

דיון

7.
קיומן של ראיות לכאורה בעבירות של סחר בסמים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו -1996. ההלכה היא, כי ככל שמדובר בסחר בסמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול את חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר (בש"פ 9089/03 פיראס רדא נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003 (3) 2410 (להלן: "רדא"), פיסקה 5). על הנאשם מוטלת החובה להסיר חזקת מסוכנות זו כדי שניתן יהא לשקול חלופת מעצר, והדיון שבפני
נו עוסק בסוגיה זו.

8.
בעניינו של המשיב הוגש תסקיר מעצר של שירות המבחן ממנו עולה כי מעצרו של המשיב עד למועד זה היווה עבורו גבול מרתיע וההתרשמות היא כי הוא מסוגל לעמוד בגבולות חיצוניים במידה וישוחרר למעצר בית. שירות המבחן התרשם כי אמו, אחותו וגיסו של המשיב מהווים דמות סמכותית כלפיו וכי הם מבינים את משמעות הפיקוח על המשיב. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב למעצר בית, תוך שילובו בהליך טיפולי לגמילה מסמים בפיקוחם.

9.
ב"כ המשיב הפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על שחרור לחלופת מעצר בנסיבות הדומות למקרה שלפנינו.

בבש"פ 4823/03 חטיב יאסין נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003 (2) 2448 (להלן: "יאסין"), יוחסו לנאשם עבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לשם ביצוע פשע. דובר בכמות גדולה של סם (כ- 66 ק"ג), וכתב האישום התייחס לאירוע בו קשר הנאשם קשר עם אחר, להעביר סמים מסוג חשיש מביתו למקום מסתור ברמת הגולן. השניים נתפסו בעת ההעברה. למרות שדובר בכמות סמים גדולה, נתן בית המשפט העליון משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם: כבן 24 שנים, נשוי, עובד במקום עבודה קבוע כ-5 שנים ללא הרשעות קודמות, והורה על חלופת מעצר.

בפרשת רדא הנ"ל, קשר הנאשם קשר עם אחר לבצע עסקת סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס משטח לבנון אל שטח מדינת ישראל
. לשם כך קיים הנאשם מספר פגישות ורכש רכב, אשר באמצעותו יבריחו את הסמים על-יד החבאתם בין שלד הרכב לארגז המשא. ברכב הוחבאו סמים שהיו ארוזים בחמישים אריזות נפרדות. בדרכו לתל אביב נתפס הנאשם עם שותפיו. בית המשפט שקל לקולא את גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי אין לו עבר פלילי, והורה לנהוג איתו לאור עקרון השוויון כפי שנהג בית המשפט המחוזי בשותפו, ולהורות על חלופת מעצר למרות שדובר בכמות סמים גדולה.

בבש"פ 981/05 מוסא בחיץ נ' מדינת ישראל
, (ניתן ביום 14.2.05, פורסם באתר נבו) (להלן: "בחיץ"), נדון עניינו של נאשם אשר החזיק בתא המטען של רכבו סם מסוכן מסוג קנביס במשקל העולה על 24.5 ק"ג, המחולק לשלושה שקים, וזאת שלא לצריכתו העצמית וללא היתר כדין. בית המשפט העליון נתן משקל לתסקיר שירות המבחן, תוך הדגשה כי מדובר בשאלת המסוכנות ולא בשלב העונש (שם, בפיסקה ו'). יצוין כי לנאשם במקרה האחרון היה עבר נקי, למעט תיק תלוי ועומד נגדו בגין משחקים אסורים. בית המשפט ציין פסיקה קודמת שהתירה חלופות היו כאשר המבחנים העיקריים היו עבר נקי וגיל צעיר, ובהם מקרים עם כמויות סם גדולות מאוד, ובחלק מן הפרשיות היה מדובר אף בסחר (בית המשפט הפנה לפרשות יאסין ורדא הנ"ל (פרשת בחיץ, פיסקה ז')).

המשיב הפנה גם להחלטת בית המשפט המחוזי בבש (חי') 2623/03 מדינת ישראל
נ' סלמאן בן אחמד טראבין, (ניתן ביום 29.5.03, לא פורסם), שם שוחרר למעצר בית מי שעסק בגידול סם, כאשר ביום מעצרו נתפסו בשטח הגידול סמים מסוכנים במשקל של כ- 190 ק"ג.
בית המשפט ציין כי לא נראה ממכלול הראיות כי זהו האדם שבבעלותו הסמים הגדלים בשטח וכי לא נסתרה טענתו כי הוא עובד עבור אחר. בנסיבות אלו, לאור מצבו הסוציו-אקונומי לא נשקפת ממנו מסוכנות של ממש לחברה, ועל כן הורה על שחרורו למעצר בית בכפוף להמצאת ערבים מתאימים.

10.
לכך יש להוסיף מקרים נוספים בהם הורה בית המשפט על שחרור לחלופת מעצר בעבירות סמים. בבש"פ 7527/08 עומר וקנין נ' מדינת ישראל
, (ניתן ביום 7.9.08, פורסם באתר נבו), הורה בית המשפט על שחרור למעצר בית של מי שהיה מעורב בעסקת סמים כמסיע הסם מסוג חשיש במשקל של 56.208 ק"ג.
בית המשפט ציין כי:

"אכן, עבירות של סחר בסמים הינן עבירות חמורות ביותר ויש בהן כדי להקים חזקת מסוכנות סטטוטורית כנגד מי שקיימות כנגדו ראיות לכאורה למעורבות בהן. עם זאת, קיימים מקרים יוצאי דופן, אשר בהם ייתכן וניתן יהיה לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר..."
(שם, בעמ' 4).

בית המשפט ציין כי לאור עברו הנקי של העורר, המנהל אורח חיים נורמטיבי קיימת אפשרות שיהיה בחלופת מעצר מתאימה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. כן צוין, כי הגם שכמות הסמים שנתפסה בחזקתו הינה משמעותית, העורר רחוק מלהיות הרוח החיה מאחורי עסקאות הסמים: הוא לא רקם כל עסקה וכי מעשהו התמצה בהובלת הסם למקום ביצוע העסקה והעברתו מרכב לרכב.

11.
למרות האמור, נראה לי כי המקרה שלפנינו אינו נופל לגדר החריגים המפריכים את חזקת המסוכנות, וזאת עקב הזמן בו נמשכה העבירה, היקף הפעילות העסקית בצירוף העובדה כי דובר בכמויות גדולות של סמים (לעניין היות כמות הסמים נסיבה לחומרה ר' בש"פ 4776/05 חדר אלאחמד נ' מדינת ישראל
, תק-על 2005 (2) 3830 (להלן: "חדר"), פיסקה 8). אינני מקבל את הטענה כי מעורבותו של המשיב כה מצומצמת. נכון הוא, כי על פי תיאור כתב האישום תפקידו של המשיב בשרשרת הסם התמצה בגידול, וכי לכאורה הוא לא היה מעורב באופן אקטיבי בביצוע העסקאות. אולם, בכך אין כדי להפחית מתרומתו המשמעותית ל"עסק ייצור הסמים", ממש כך, לו היה שותף במשך יותר משנה. לעניין זה ר' בש"פ 5438/08 מדינת ישראל
נ' עמיר אבו ימן, (ניתן ביום 20.6.08, פורסם באתר בתי המשפט) (להלן: "אבו ימן") שם נדון ערעורה של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על שחרורו של המשיב בתנאים. כתב האישום ייחס למשיב ולאדם נוסף אחזקת 30.55 ק"ג סם הירואין, מחולק ל-60 חבילות. על-פי כתב האישום הגיע המשיב יחד עם האדם הנוסף סמוך לגדר המערכת עם לבנון, והשניים לקחו משם שני תיקי גב ובהם הסם. השניים נעצרו כאשר תיקי הגב ובהם הסמים על גופם. במקרה האחרון בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בצעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי ולפיכך ניתן לשקול בעניינו חלופת מעצר. בית המשפט שמע את הוריו של המשיב, והתרשם כי מדובר באנשים נורמטיביים שניתן לתת בהם אמון. האב הינו איש צבא קבע, האם עקרת בית, ולשניהם אין עבר פלילי, והורה על שחרורו למעצר בית.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וקבע כי בעבירות אלו קיימים מאפיינים המצביעים על מסוכנותם של העוסקים בהן:

"ראשית, אלו הן עבירות ששכר רב בצידן, ואשר העוסקים בהן מרוויחים "כסף קל". לפיכך יש בהן פיתוי רב, אשר יש להניח שגובר פעמים רבות על החשש ממעצר או מאסר. שנית, פעמים רבות מעורבים בעבירות אלו אף אנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי, הן בשל האינטרס של סוחרי הסמים להשתמש באנשים בעלי עבר נקי כבלדרים לצורך הברחת הסמים (ראו בש"פ 5377/00 אסרף נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, 9.8.00)), והן בשל, כך נראה, הפעולות הנדרשות מחלק מהמעורבים שאינן כרוכות בפעילות עבריינית מטיבה ונראות שוליות עבור המבצעים אותן, כגון העברת תיק ממקום למקום, כך שגם אנשים נורמטיביים מוכנים לבצען מבלי לחשוב על השלכות מעשיהם עד תום. מאפיין זה מחייב אף הוא יחס מחמיר כלפי אותם אנשים נורמטיביים במסגרת המלחמה בנגע הסמים. שלישית, מדובר בעבירות שלצורך ביצוען לא תמיד נדרשת יציאה מהבית ואפשר לבצע חלק מהעסקה באמצעות תקשורת והעברת הוראות טלפוניות או באמצעי תקשורת אחרים (בש"פ 5979/02 קבסה נ' מדינת ישראל
(לא פורסמה, 15.7.02)). רביעית, ומעל הכל, ניצבת חומרתן של עבירות אלו ביצירת נזק לחברה..." (שם,
בפיסקה 5).

12.
על הנזק שגורמות עבירות הסמים לחברה מצטט בית המשפט מדברי השופט זמיר בבש"פ 3899/95 מדינת ישראל
נ' רחאל ג'מאל ו-2 אח', פ"ד מט (3) 164, פיסקה 6:

"אכן, הסחר בסם הוא ראש וראשון לעבירות: דומה כי אין עבירה חמורה ממנו מבחינת הנזק לחברה. ניתן לומר עליו שהוא שורש פורה ראש ולענה, שהוא הורס חיים רבים ומצמיח עבירות קשות. כגודל הנזק שמקורו בסמים כך צריכה להיות גם עוצמת המלחמה בסמים. מלחמה זאת, כמו כל מלחמה, גורמת לחברה, לא פעם, להקשיח את מידותיה. כך ניתן להסביר ולהצדיק את המדיניות הנוהגת בנוגע למעצר של נאשמים בעבירה זאת עד תום ההליכים".

לפיכך, מציין בית המשפט, אין לתמוה על כך שהיחס לעבירות אלו ולעצורים בגינן, הוא יחס מחמיר והכלל הוא שאין לשחרר לחלופת מעצר נאשמים בעבירות סמים, אלא בהתקיימן של נסיבות חריגות ביותר (פרשת אבו ימן הנ"ל, פיסקה 5). משכך, למרות שדובר בבחור צעיר, יליד 1989, ללא עבר פלילי, אשר בא ממשפחה נורמטיבית, בית המשפט קבע כי מהחלטתו של בית המשפט המחוזי לא עולות נסיבות חריגות המצדיקות את שחרור המשיב לחלופת מעצר. כן נאמר כי מפאת אופי העבירה והעדר מידע באשר למעמדו של המשיב בשרשרת הפצת הסם, לא ניתן להסתמך על נכונותם הכנה של ההורים למנוע את המשך פעילותו של המשיב בתחום הסמים (שם, בפיסקה 6).

בפרשת חדר
הנ"ל, הורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים של מי שהיה מעורב בייבוא סם, זאת למרות עברו הנקי, גילו הצעיר (21) וניהול חיים נורמטיביים עד למועד ביצוע העבירה. בית המשפט ציין כי מעורבות בסחר בסמים מעידה על מסוכנות רבה, שרק בנסיבות חריגות ניתן להפיגה בחלופת מעצר (שם, בפיסקה 7).

13.
על רקע האמור, ולמרות עברו הנקי של המשיב בענייננו וניהול חיים נורמטיביים, יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים, למרות המלצת שירות המבחן, וזאת, כאמור, לאור כמויות הסמים ומשך זמן ביצוע העבירה. על מעמד המלצת שירות המבחן עמד בית המשפט בבש"פ 7648/08 תופיק דלו נ' מדינת ישראל
, (ניתן ביום 16.9.08, פורסם באתר בתי המשפט), שם התייחס בית המשפט לטענת העורר לפיה החלטת בית המשפט המחוזי לעצרו עד לתום ההליכים ניתנה בניגוד להמלצת שירות המבחן. בית המשפט אמר כי תסקיר שירות המבחן הינו בגדר המלצה בלבד, אשר מטרתה לסייע לשופט לבחון את החלופה המוצעת.

גם בבש"פ 7517/08 מדינת ישראל
נ' עומר בן חילבטו אדרי, (ניתן ביום 2.9.08, פורסם באתר בתי המשפט), קיבל בית המשפט את ערר המדינה והורה על מעצר עד תום ההליכים, מקום בו העורר היה ללא עבר פלילי ולאחר שניתן תסקיר מעצר בעניינו, וזאת לנוכח כמויות הסמים הגדולות (לעניין מעצר עד תום ההליכים בהעדר עבר פלילי ונוכח כמויות סמים גדולות ר' גם בש"פ 7851/08 רמי זגייר נ' מדינת ישראל
, (ניתן ביום 24.9.2008, פורסם באתר בתי המשפט).

סיכום

14.
לזכותו של המשיב, עומדת העובדה כי ניהל חיים נורמטיביים ללא עבר פלילי. לחובתו עומדות כמויות הסם הגדולות, ומשך התקופה הארוכה בה עסק בגידול סם. הגם שבית המשפט הכיר בשחרור לחלופת מעצר גם מקום בו דובר בכמויות סם גדולות, וזאת בעיקר במקרים בהם דובר בנאשם צעיר וללא עבר פלילי, נראה כי השיקול המכריע בענייננו הוא משך הזמן הארוך בו בוצעה העבירה. אין מדובר בעסקה מקרית, חד פעמית, אלא בהקמת עסק, רכישת ציוד לשם קיומו, ניהולו, ותחזוקתו במשך תקופה ארוכה, מתוך מטרה ברורה לסחור בתוצרתו (סמים). מעורבות המשיב היתה ממשית. אין מדובר בפועל שכיר אלא בשותף לעסק של סמים, בבחינת איש מקצוע לגידול צמחים אסורים. בנתונים אלה וחרף הרקע האישי של המשיב, אין די בכך כדי להפריך את חזקת המסוכנות.

לאור כל האמור דין הבקשה להתקבל.

התוצאה

15.
אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ח' בתשרי התשס"ט (7 באוקטובר 2008), במעמד הצדדים.

יעקב צבן
, שופט








בש בית משפט מחוזי 4960/08 מדינת ישראל נ' יוסף גני (פורסם ב-ֽ 07/10/2008)