פסקי דין על פרטנר תקשורת בע"מ | פסקי דין על ראעי חרבוש אמנה עלי

705616/07 א     19/10/2008




א 705616/07 פרטנר תקשורת בע"מ נ' ראעי חרבוש אמנה עלי




בעניין:

5



בתי המשפט


בית משפט השלום נתניה
א
705616/07


בפני
:

כב' הרשמת אונגר - ביטון יפעת
תאריך:
19/10/2008




בעניין:
פרטנר תקשורת בע"מ






התובעת


נ
ג
ד


ראעי חרבוש אמנה עלי






הנתבעת


החלטה

בפני
בקשה לביטול

פסק דין
שניתן בהעדר התייצבות ביום 24.12.2007.

עילת הבקשה היא אי מסירת הזמנה לדיון לידי ב"כ הנתבעת (ראה תצהירו של ב"כ הנתבעת מיום 13.01.2008), אשר צורף לבקשה.

ראשיתם של ההליכים בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בדרך של תובענה ממוכנת.

ביום 02.07.2007, הוגשה בקשה למחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה, למתן רשות להגן ולמחיקת כותרת התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

ביום 08.08.2007, הוגשה תגובה לבקשה למחיקת הכותרת והבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 15.08.2007, משום שפרט לאיזכור כללי בריישא לבקשה, לא נכלל בה כל נימוק בעניין מחיקת הכותרת.

באותה החלטה, נקבע דיון בבקשת רשות להגן ליום 20.12.2007 וכן נקבע שההוצאות בעניין מחיקת הכותרת ידונו בעת הדיון.

ביום 20.12.2007, התייצב ב"כ התובעת בלבד וביקש לדחות את הבקשה בהעדר הנתבעת ו/או בא כוחה. בקשתו נעתרה תוך חיוב הנתבע בהוצאות בסך של 1000 ₪ + מע"מ.

מתברר כי ביום 24.12.2007, התייצב שוב בא כוח התובעת וביקש לבטל את ההחלטה הנ"ל משום טעות שנפלה בזימון לדיון, שכן ההזמנות שנשלחו לב"כ הצדדים נקבו במועד 24.12.2007 ולא 20.12.2007 . כן ביקש פעם נוספת לדחות את הבקשה מחמת אי התייצבות המבקשת ו/או בא כוחה.

שתי הבקשות התקבלו וחייבתי את הנתבעת בהוצאות בסך של 1000 ₪ + מע"מ.

ביום 17.01.2008, הוגשה הבקשה שבפני
, כאשר ב"כ הנתבעת מצהיר שלא קיבל כל זימון או הודעה על דיון ביום 20.12.2007 או 24.12.2007.

בנוסף, הצהיר כי אין דרכו באי התייצבות ולגופה של מחלוקת טען כי הנתבעת אינה חייבת לשלם חוב פעמיים לתובעת.

ב"כ התובעת מסרה תגובה לבקשה זו כבר ביום 17.02.2008.

לטענתה, הנתבעת זומנה כדין באמצעות בא כוחה, כפי העולה מהחלטת ביהמ"ש מיום 24.12.2007.
עם קבלת תגובת התובעת כאמור, בדקתי את נתוני התיק הרלוונטי במחשב והעליתי כי החלטתי מיום 15.08.2007, הנ"ל נשלחה באמצעות הפקסימיליה לב"כ הנתבעת והתקבלה אצלו ביום 20.08.2007. לכן, הוריתי לב"כ הנתבעת להתייחס לעניין זה. ב"כ הנתבעת שב על טענתו שלא קיבל הזמנה או הודעת פקס ביום 20.08.2007 וטען כי ביום 24.12.2007, המועד המיועד לדיון, זומן לשלושה דיונים ואם היה מקבל הודעה על הדיון, היתה זו רשומה ביומנו.

בדיון, שבו הצדדים על טענותיהם, כאשר ב"כ התובעת התייחסה למכלול ההתנהלות מצידה של הנתבעת ובא כוחה. בין היתר, הדגישה כי לא ברור מאיין הידיעה של ב"כ הנתבעת בדבר העדר חוב, כי לא צורפו לבקשה תצהירים מטעם הנתבעת או מי מטעמה על העדר חוב וכי בנסיבות אלה אין לקבל את הבקשה.

ב"כ הנתבעת השיב לשאלות ב"כ התובעת בחקירתו הנגדית וטען שהמקור לאמור בתצהיר במבקשת עצמה, פרט לעובדה שלא קיבל זימון לדיון שהיא עובדה המצוייה בידיעתו האישית.

בנוסף, הגדיר ב"כ הנתבעת שכאשר הוא מגיש בקשה לביהמ"ש, הרי הוא ממתין לקבל החלטה מהמזכירות ולא בודק את ההחלטה בבקשתו.

שקלתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי אין מנוס מביטול פסק הדין.

זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות יסוד במשפט הישראלי, מחייבת ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש והיא הבסיס לביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד, כאשר מתברר שהנתבע לא יכול היה להתייצב מחמת שנפל פגם בהליך ההמצאה.

במקרה שלפני הדעות חלוקות בדבר השאלה אם ההזמנה נמסרה כדין: מצד אחד – במערכת ביהמ"ש הממוחשבת עולה שההזמנה נשלחה בפקסימיליה והתקבלה אצל ב"כ הנתבעת ומצד שני – לא נסתרה בחקירה הנגדית טענת ב"כ הנתבעת שההזמנה לא התקבלה אצלו חרף המצויין במחשב ביהמ"ש.

לטעמי, לא נוצר ספק בשאלה אם ההזמנה נמסרה כדין שכן יש להעדיף את עדות ב"כ הנתבעת בביהמ"ש על הרישום במחשב. גם אם היה נוצר ספק, הרי היה פועל הספק לטובת הנתבעת.

אין להתייחס להחלטתי מיום 19.02.2008, כאל הכרעה מחייבת משום שבאותה החלטה אך הוצגה העובדה על רישום במחשב וב"כ הנתבעת נדרש להתייחס לרישום זה בתשובה ואכן כך עשה.

כמו כן, לא ראיתי מקום לצורך בצירוף תצהיר מטעם הנתבעת לבקשה לביטול פסק הדין ודי בעניין זה בתצהיר בא כוחה (תוך התעלמות מעובדות שאינן בידיעתו האישית). ב"כ הנתבעת רשאי, גם לפי כללי האתיקה, להצהיר לטובת לקוחתו בעניינים טכניים. מצאתי את עניין מסירת ההזמנה כעניין טכני שב"כ הנתבעת רשאי להצהיר עליו כבסיס לטענה שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

נותרה במחלוקת השאלה אם היה על ב"כ הנתבעת לעקוב אחר מתן החלטה בבקשה שהגיש. בעניין זה דעתי עם דעתה של ב"כ התובעת המלומדת כי מן הראוי שב"כ בעלי דין אכן ישיתו ליבם להחלטות שניתנות בבקשותיהם, במיוחד אם חולף פרק זמן בלתי סביר מאז הגשת הבקשה ולא מתקבלת החלטה (במקרה דנן חלף פרק זמן של למעלה מחצי שנה מאז הגשת הבקשה למתן רשות להגן ועד אשר ב"כ הנתבעת החליט לבדוק את התיק).
יחד עם זאת, אינני סבורה כי יש בטעם זה משום לחסום את הנתבעת מלהציג הגנתה בפני
ביהמ"ש.

לאור כל האמור, מסקנתי היא שיש לבטל את פסק הדין וכך אני מורה.

עם זאת, המבקשת תשא בהוצאות התובעת ובסך של 750 ₪ + מע"מ בגין דחיית בקשתה למחיקת כותרת התביעה.

המועד לדיון בבקשת רשות להגן נקבע ליום 18.12.2008 שעה 10:20.

ניתנה היום כ' בתשרי, תשס"ט (19 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אונגר – ביטון יפעת, רשמת
705616/07א
132 א.ו.






א בית משפט שלום 705616/07 פרטנר תקשורת בע"מ נ' ראעי חרבוש אמנה עלי (פורסם ב-ֽ 19/10/2008)