פסקי דין על עזבון אלזר מאיר ז"ל | פסקי דין על איתן חברה לביטוח | פסקי דין על דורון לביא | פסקי דין על שרה לביא | פסקי דין על יוסף לביא |

979/06 עא     16/04/2007




עא 979/06 עזבון אלזר מאיר ז"ל, איתן חברה לביטוח בע"מ נ' דורון לביא, שרה לביא, יוסף לביא




פסק-דין בתיק ע"א 979/06



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


ע"א
979/06

וערעור שכנגד



בפני
:

כבוד הנשיאה ד' ביניש


כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין


כבוד השופט א' גרוניס


המערערים (המשיבים שכנגד):

1. עזבון אלזר מאיר ז"ל



2. איתן חברה לביטוח בע"מ



נ


ג


ד



המשיבים (המערערים שכנגד):

1. דורון לביא



2. שרה לביא



3. יוסף לביא


ערעור וערעור שכנגד על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.12.05 בת.א. 979/00 שניתן על-ידי כבוד השופט ר' ג'רג'ורה


תאריך הישיבה:
כ"ז בשבט התשס"ז

(15.2.07)


בשם המערערים (המשיבים שכנגד):

עו"ד פאדי ג'ובראן
; עו"ד גיא מרצקי

בשם המשיבים (המערערים שכנגד):

עו"ד אפרת קום
; עו"ד יורם גורי


פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין
:

1.
המשיב 1, הוא המערער שכנגד ( להלן - המשיב) נפגע ביום 2.9.93, בהיותו בן 16.5 שנים בתאונת-דרכים. הוא נחבל קשות בראשו, הכרתו התערפלה ונגרמו לו שברים בחלקים אחרים של גופו. מומחה בתחום האורטופדיה העריך את נכותו בשיעור של 5% לצמיתות בגין מכאובים בידו הימנית וב-10% נוספים בגין נכות אסתטית הנובעת מצלקת. נקבע עם זאת שאין לה, לנכות זו האחרונה, נפקות תפקודית.

2.
עיקר פגיעותיו של המשיב היו בתחום הנפשי. בית-המשפט המחוזי קבע כי פגיעת הראש הייתה משמעותית וכי הוא סובל מהפרעה פוסט-טראומטית. אף כי בבדיקה ראשונה לא מצא המומחה בתחום הפסיכיאטריה תמונה אופיינית לתסמונת כזאת, והוא אף הצביע על הפרעות קשב ולמידה מולדות, ציין הפסיכיאטר כי יש לראות בתאונה אירוע שהחמיר את התופעות האמורות. אלא שבשלב מאוחר יותר,
חלה התדרדרות במצבו הנפשי של המשיב. הוא אושפז לצורך הסתכלות ואף עלה חשד כי הוא מצוי במצב פסיכוטי. לאחר אשפוז נוסף שוחרר לביתו. בנסיבות אלה, בהסכמת הצדדים הורה בית-המשפט על בדיקה נוספת של המערער. המומחה נתקשה להכריע בשאלה הנוגעת למידת תרומתה של התאונה למצבו הנפשי הנוכחי של המשיב, אולם בסופו של יום הציע להעריך את נכותו הנפשית הכוללת של המשיב בשיעור של 50% ולייחס מתוכה לתאונה את מחצית שיעור הנכות לאמור 25%. בית-המשפט המחוזי לא היה נכון לאמץ את חוות-דעתו של המומחה במלואה. גם בעובדה שהמשיב, כמי שהיה בעל אינטליגנציה גבולית עוד קודם לתאונה, לא ראה בית-המשפט נתון המחליש את קיומו של הקשר הסיבתי שבין החבלה בתאונה ובין ההחמרה במצבו הנפשי. מחלת הנפש ממנה סובל המשיב כיום, פרצה אומנם במלוא עוזה כארבע וחצי שנים לאחר התאונה, כך מציין השופט המלומד, אולם כבר שנתיים קודם לכן התגלו סימנים מקדימים לאותה התפרצות. בית-המשפט קמא לא אימץ את האפשרות שהוצעה, לפיה התפרצות המחלה אינה קשורה לתאונה כי אם לעברו של המערער.


אשר לשיעור הנכות הנפשית הכוללת, סמך בית-המשפט קמא על עדותו בעל-פה של הפסיכיאטר שניתן היה ללמוד ממנה שאופי הפגיעה אינו שולל את הערכת הנכות הנפשית בשיעור גבוה יותר.

3.
כיוון שכך, ובהסתמכו על מבחני המוסד לביטוח לאומי, קבע בית-המשפט המחוזי כי נכותו הכוללת של המשיב מגיעה כדי 70%. בה בעת, נכתב בפסק-הדין כי "[אני קובע] בהתאם לחוות-הדעת הנוספת את נכותו הנפשית הצמיתה בגין התאונה בשיעור של 35%". בהמשך הדברים קובע בית-המשפט כי מגבלותיו של המשיב קודם לתאונה לא עלו לכדי נכות נפשית עד שבסופו של יום נפסק למשיב פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד, וגם בגין מקצת מתקופת העבר, בשיעור של 100% - זאת בשל ההנחה שמחלתה נפש שהתפרצה לאחר התאונה שללה את מלוא כושרו של המערער להשתכר.

4.
התייחסות זו של בית-המשפט מעוררת קושי מסוים. שכן, לכאורה, אין אחידות בממצאים הנוגעים להערכת הנכות הרפואית-נפשית הקשורה לתאונה. ניתן, עם זאת, ליישב קושי זה בהנחה (הנתמכת מצידה בדברים שנכתבו בפסק-הדין), לפיה בשל אישיותו השברירית של המערער די היה בתוספת הפגיעה הנפשית כדי לערער כליל את כושר תפקודו, לאמור מצב דברים בו סובל הנפגע מ"גולגולת רכה". בכך לא מתמצה החישוב: במקרה זה לא ראוי היה להתעלם מהנתונים המיוחדים של המשיב גם קודם לתאונה, כאשר באים לשום את גובה השכר המשמש בסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות. נראה, כי נתקיימו במקרה זה נתונים חריגים ומשמעותיים שהיה בהם כדי לשנות מההנחה שבסיס השכר, אלמלא התאונה, היה כשיעור השכר הממוצע במשק. נתונים אלה נוגעים להתרחשויות בעברו של המשיב ולהערכה באשר ליכולותיו עובר לתאונה. כל אלו מביאים אותנו להתערב, בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ולקבוע כי שומת הפיצויים בראש הנזק של הפסד השתכרות תעשה על-בסיס ההנחה ששכרו של המשיב, אלמלא התאונה, היה עולה לכדי 80% מן השכר הממוצע במשק; כל יתר דרכי החישוב, כפי שנקבעו בראש נזק זה על-ידי בית-המשפט יישארו בעינם.


שכר טרחת עורך-הדין בבית-המשפט המחוזי ישתנה בהתאם.

5.
כיוון שלא התערבנו בשאלת קביעת שיעור הנכות התפקודית עצמה, אין עוד מקום להתערבות בשאלת שיעור הניכוי היחסי של תגמולי הביטוח הלאומי.


אשר לנושאים אחרים שהועלו על-ידי הצדדים, אין בהם כדי להקים עילת התערבות. שכן השינויים שהם סבורים שיש להכניס בחישובים לכאן או לכן מתקזזים, והתוצאה הסופית, אינה מצדיקה התערבות נוספת על זו האמורה לעיל.


הערעור מתקבל כאמור. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב לא מצאנו לעשות צו להוצאות.


המשנה-לנשיאה

הנשיאה ד' ביניש

:


אני מסכימה.


ה נ ש י א ה

השופט א' גרוניס

:


אני מסכים.

ש ו פ ט



הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין
.


ניתן היום, כ"ח בניסן התשס"ז (16.4.07).


ה נ ש י א ה
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט






_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

06009790_p11.doc

גח

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






עא בית המשפט העליון 979/06 עזבון אלזר מאיר ז"ל, איתן חברה לביטוח בע"מ נ' דורון לביא, שרה לביא, יוסף לביא (פורסם ב-ֽ 16/04/2007)