פסקי דין על צבי קרוכמל | פסקי דין על אסף זלוטובסקי | פסקי דין על חיים זיסמן ואח' | פסקי דין על בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו(כבוד השופט | פסקי דין על ח' כבוב) | פסקי דין על אלכס וינשטיין ואח' |

2729/07 בג"צ     12/04/2007




בג"צ 2729/07 צבי קרוכמל, אסף זלוטובסקי, חיים זיסמן ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו(כבוד השופט, ח' כבוב), אלכס וינשטיין ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 2729/07



בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 2729/07



בפני
:

כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופטת א' חיות


העותרים:

1. צבי קרוכמל



2. אסף זלוטובסקי



3. חיים זיסמן


4. יצחק רט


5. אליעזר פילוסוף


6. אברהם בללי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו(כבוד השופט


ח' כבוב)



2. פרקליטות מחוז תל אביב - פלילי
המשיבים הפורמליים:

3. אלכס וינשטיין


4. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד

השופט ז' כספי)


5. רוני ברהום


6. אייל אברמוביץ'


7. צבי מנולביץ'


8. דורון מסד


9. בית המשפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת

כוחן)


עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:
עו"ד ק' סודרי
; עו"ד ד' קואל
;

עו"ד א' נריה-כץ
; עו"ד ג' בש

פסק-דין

השופט א' גרוניס
:


1.
עתירה זו מופנית נגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (כבוד השופט ח' כבוב)
מיום 5.2.07, בה התיר את הגשתן של אמרות חוץ, מכוח סעיף 10א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות).

2.
העותרים הינם חוקרים פרטיים. נגד העותרים ונגד אחרים (חלק מן המשיבים) הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ולבית משפט השלום בעיר, בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הסוס הטרויאני". לפי הנטען בכתבי האישום הוציאו העותרים מידע שלא כדין ממחשבי אחרים, וזאת באמצעות תוכנת מחשב מהסוג המכונה "סוס טרויאני". בפרשה זו הוגש, בין היתר, כתב אישום נגד בני הזוג מיכאל ורות האפרתי, בגין ייצור והספקה של תוכנת המחשב. משפטם של בני הזוג נסתיים בהסדר טיעון. רות האפרתי (להלן - העדה) נקראה להעיד מטעם התביעה בתיק המתנהל נגד העותרים בבית המשפט המחוזי. אולם, העדה סירבה להעיד בבית המשפט ואף עתרה להפסיק לזַמנה, לנוכח סירובה המוחלט והעקרוני להעיד (יוער, כי במקביל להליך נשוא העתירה מתנהל הליך נוסף בגין אותה הפרשה, נגד נאשמים אחרים. העדה סירבה להעיד גם במסגרת ההליך האחר, ובית המשפט (המשיב 4) גזר עליה חודש מאסר, לפי סעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט).
לבקשת התביעה הוציא בית המשפט צו הבאה אשר חייב את העדה להתייצב לדיון. ביום 28.12.06 התייצבה העדה באולם בית המשפט, אך סירבה להשיב לשאלות אשר הופנו אליה, הן בחקירה הראשית והן בחקירה הנגדית. לטענתה, אין היא מסוגלת מבחינה נפשית לעמוד בנטל הכבד של מסירת תשובות לשאלות מעל לדוכן בית המשפט במשך מספר רב של ימים. נוכח סירובה של העדה להשיב על השאלות אשר הוצגו לה, עתרו באי כוחם של הנאשמים (אשר שישה מהם הינם העותרים בעתירה שלפנינו) בדרישה לנקוט נגדה בסנקציה לפי סעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט. בקשה זו נדחתה ביום 5.2.07. לאור סירובה המוחלט להעיד, ביקשה התביעה להגיש את אמרות החוץ של העדה, וזאת מכוח סעיף 10א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. ביום 5.2.07 נעתר בית המשפט לבקשה. על כך העתירה שלפנינו.

3.
בעתירתם תוקפים העותרים את החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר הגשת אמרות החוץ של העדה. עוד מבקשים הם כי יוּצא צו ביניים המונע את הגשתן של אותן אמרות, וזאת עד להכרעה בעתירה. העותרים מודעים לכך שבית המשפט הגבוה לצדק אינו נוהג להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית. אולם מקרה זה, לשיטתם, הינו אחד המקרים הנדירים המצדיקים סטייה מנוהג זה. זאת, הן משום שמדובר בשאלה עקרונית ומרכזית בדיני הראיות, והן משום שבנסיבות העניין תיגרם פגיעה חריפה ובלתי הפיכה בזכויותיהם, אם החלטתו של בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה. לטענתם, בשל היקפן העצום של אמרות החוץ, המשתרעות על "מאות רבות של עמודים", הן תשתלבנה במהלך המשפט ותחייבנה את יתר העדים, ואת העותרים עצמם, להתייחס אליהן, עד שלא ניתן יהיה "לעקור אותן משם, בסופו של יום". לגופו של עניין טוענים העותרים כי בנסיבות המקרה לא היה מקום לקבל את אמרות החוץ, וזאת משום שההלכה אשר נקבעה
בדנ"פ 4390/91
מדינת ישראל נ' חג' יחיא
, פ"ד מז(3) 661 (להלן –
הלכת חג' יחיא
) אינה חלה בנסיבות העניין. לחלופין טוענים העותרים כי גם אם המקרה דנא נכנס בגדרי
הלכת חג' יחיא
, הגיעה העת לעיין מחדש בהלכה זו. זאת, לאור חקיקתם של חוקי היסוד והשינויים הפרשניים במשפט הפלילי כתוצאה מכך.

4.
דין העתירה להידחות על הסף. כפי שציינו העותרים, בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב בהחלטות ביניים הניתנות בגדרו של הליך פלילי, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו, למשל, בג"ץ 2360/05
פלד נ' פרקליטות מחוז תל אביב
(לא פורסם)). המקרה שלפנינו אינו אחד מן המקרים הללו. העותרים מבקשים להסתמך על פסק הדין אשר ניתן בבג"ץ 11339/05
מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי באר שבע
(טרם פורסם), שם התערב בית המשפט הגבוה לצדק בהחלטת ביניים בהליך פלילי, וביטל את הלכת קינזי. ברם, אין ענייננו דומה למקרה דשם. די לציין שבבג"ץ 11339/05 הנ"ל, לוּ נמנע בית המשפט הגבוה לצדק מדיון בהחלטת הביניים, לא הייתה נותרת אפשרות מעשית אחרת לדיון כזה. זאת, משום שלאחר סיום ההליך בערכאה הדיונית היו הופכות טענותיה של העותרת דשם לתיאורטיות, והדיון בהן היה מתייתר. משכך, האפשרות היחידה לדון בסוגיה הייתה בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, המכוונת נגד החלטת ביניים (בג"ץ 11339/05 הנ"ל, פיסקה 5 לפסק-דינו של השופט א' א' לוי). לעומת זאת, אין כל מניעה לדון בשאלה אותה מעוררת העתירה
דנא במסגרת ערעור על פסק דינה של הערכאה הדיונית, אם בסופו של יום יורשעו העותרים והם יגישו ערעור שכזה. תקיפתה של
הלכת חג' יחיא
, כמו גם של החלטתו של בית המשפט קמא נשוא העתירה, ראוי להן להיעשות במסגרת ערעור, אם יוגש. לעותרים לא ייגרם נזק בלתי הפיך מקבלתן של אמרות החוץ של העדה, שכן מדובר בנושא אשר ניתן לבוחנו במסגרת הערעור, ובמידת הצורך אף לבטל את קבלתן של אמרות החוץ, ואף את השפעתן. בסופו של דבר יש לזכור כי עסקינן בתקיפה של החלטת ביניים בפלילים. מוכנים אנו להניח כי מדובר בהחלטה בעלת משקל רב ביותר לגבי ההליך. אף אם כך הוא, אין צידוק לפתוח את שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק. גם במקרה זה יחול הכלל ולא החריג לו, אשר הינו נדיר ביותר.





5.
העתירה נדחית, איפוא. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.


ניתנה היום, כ"ד בניסן התשס"ז (12.4.2007).



ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

07027290_s01.doc

גק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 2729/07 צבי קרוכמל, אסף זלוטובסקי, חיים זיסמן ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו(כבוד השופט, ח' כבוב), אלכס וינשטיין ואח' (פורסם ב-ֽ 12/04/2007)