פסקי דין על אבי ניר | פסקי דין על תמי ניר גוטליב | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה – תל-אביב | פסקי דין על לימור ליאור | פסקי דין על אסנת לימור ברוש |

5168/08 ערר     25/09/2008




ערר 5168/08 אבי ניר, תמי ניר גוטליב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – תל-אביב, לימור ליאור, אסנת לימור ברוש




מדינת ישראל
משרד הפנים - מחוז תל אביב
ועדת ערר מחוזית

זכות ערר על דחיית התנגדות
שהוגשה על פי הוראות תוכנית
ערר מס': תא/5168/08
גוש:6792 חלקה: 63
כתובת הבניה: קהילת סופיה 24 א' תל-אביב

ישיבה מס' : 46/08
העוררים: 1. אבי ניר

2.תמי ניר גוטליב

שניהם ע"י עו"ד בני כץ
- נגד -

המשיב/ים : 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה - תל-אביב

2.לימור ליאור

3.אסנת לימור ברוש

הרכב ועדת הערר: יו"ר: עו"ד מיכה גדרון

נציגת ציבור : גב' סיגל לחמני
נציג ציבור : מר איתי הוז
נציג לשכת האדריכלים והמהנדסים : אדריכל מיכאל גופר
החלטה

המשיבים 2 ו- 3 (להלן: "המשיבים") הגישו לועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב (להלן: "הועדה המקומית") בקשה להיתר בנייה לבניית בריכת שחייה וחדר מכונות בחצר, גדר קדמית, שינוי פתחים והנמכת רום הגג, בבית המשיבים המצוי ברחוב קהילת סופיה 24א' תל אביב, גוש 6792 חלקה 63.

הקמת בריכת השחייה התבקשה מעבר לקווי הבנייה הצדדיים של בית המשיבים, עד לקו האפס של המגרש. הועדה המקומית אישרה את הקמת הבריכה כמבוקש.

העוררים המתגוררים ברחוב קהילת סופיה 26, ואשר ביתם גובל בבית המשיבים בצד בו מתוכננת בניית הבריכה, התנגדו להתרת הקמת בריכת השחייה עד לגבול מגרשם. משהתנגדות זו נדחתה הוגש הערר שלפנינו.

המצב התכנוני

במרחב התכנון של הועדה המקומית חלה תוכנית 2754 אשר כותרתה "קווי בנין לבריכות שחייה בבתים פרטיים צמודי קרקע" (להלן: "התוכנית").

סעיף 9.1 לתוכנית קובע כי:

"הועדה המקומית תהא רשאית להתיר הקמת בריכות שחייה, בריכות נוי וג'קוזי בבתים פרטיים צמודי קרקע בכל תחום המגרש כולל בקו בנין 0".

סעיף 9.2 לתוכנית קובע כי:

"אישור בריכות שחיה וג'קוזי מעבר לקוי הבניין המאושרים בתוכניות החלות במקום, כולל בנייה בקו בניה 0, ייעשה רק לאחר שהועדה תשוכנע כי מיקום הבריכה אינו מהווה מטרד לשכנים".

וסעיף 10.1 לתוכנית קובע כי:

"היתרי בנייה לבריכות שחייה וג'קוזי כולל מתקנים טכניים יוצאו לאחר שתמסר על ידי המבקש הודעה לבעלים ו/או לדיירים של הבתים הסמוכים ותנתן להם הזדמנות להתנגד להיתר המבוקש כמקובל בהליך של הקלה."

התנהלות הדיון בפני
הועדה המקומית

הועדה המקומית פעלה במקרה דנן בהתאם לקבוע בסעיף 10.1 לתוכנית, ונתנה הודעה לבעלי הבתים הסמוכים- ביניהם העוררים, על דבר הגשת הבקשה לבניית הבריכה בתוך מרווחי הבנייה,ואיפשרה להם להתנגד להיתר המבוקש.

לאחר שהועדה המקומית שמעה את התנגדות העוררים היא החליטה:

"לדחות את ההתנגדויות שכן מדובר במגרש גדול יחסית למגרשים בסביבה, כמו כן המרחק בין המתנגדים למיקום הבריכה הינו משמעותי וכן צורת הבנין והעובדה שאין חלונות שנפתחים לכיוון הבריכה. חוו"ד שהוצגה של המהנדס לבני מתייחסת למטרד מעצם הקמת הבריכה, שעפ"י חוות דעתו (סעיף ד'3) כבר היום נמצאה חריגה המהווה מטרד רעש חזק וזאת עוד לפני שהבריכה הוקמה."

זכות ערר לועדת הערר המחוזית על דחיית התנגדות שמקור הזכות להגשתה בתוכנית

בפתח הדיון שהתקיים בפני
נו העלתה ועדת הערר מיוזמתה את השאלה, מכח מה יש לעוררים זכות לערור לועדת הערר המחוזית על החלטת הועדה המקומית לדחות את התנגדותם .
הפסיקה קובעת כי אין להעניק זכות ערר אלא אם כן הוענקה זכות שכזו בחוק.
כך נקבע בבג"צ 594/89, מועצה אזורית ערבה תיכונה ואח' נ. המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח' פד"י מד (1) 565, מול האות ג', נאמר:
"הלכה היא שכשמתכוון המחוקק להעניק זכות ערר, קובע הוא זאת בדבר חקיקה... בענייננו לא הוקנתה זכות כזו לגבי החלטות המועצה. באותם המקרים בחוק התכנון והבנייה, כשרצה המחוקק ליתן זכות להתנגד או לערור, קבע זאת במפורש, ומכאן שבאותם מקרים, כמו בענייננו, כשלא העניק זכות כזו - זכות זו אינה קיימת".

אכן קיימת פסיקה הקובעת כי קיימת זכות ערר לכל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן היתר בנייה, לרבות במקרה בו ההיתר תואם את התוכנית החלה במקום וכשהיא אינה כוללת כל הקלה. ראה לענין זה עררים (עת"מ (ב"ש) 280/01 דוידיאן נ' ועדת ערר מחוזית ואח', פורסם במאגר נבו, עת"מ (י-ם) 900/05 נס הרים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה ואח'.

ואולם, ועדת ערר זו דוגלת בהילכת "צומת האלופים" (עת"מ (חי') 136/00 צומת האלופים בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית-חיפה ואח', דינים-מחוזי לב(7) 137 ) אשר עיקרה, כי לא קיימת זכות ערר לועדת הערר המחוזית אם הבקשה להיתר תואמת את התוכנית החלה במקום. ואולם, אם ההיתר שניתן אינו תואם את הוראות התוכנית, ולו הועדה המקומית היתה עומדת על המשמר לא היה ניתן היתר הבנייה ללא פרסום הקלה ודיון בה, כי אז עומדת לעורר זכות ערר לועדת הערר המחוזית.

לפיכך כאשר מוגש ערר על החלטה למתן היתר בנייה תואם תוכנית,יש להצביע על המקור לזכות להגיש את הערר .

סעיף 152(א)(1) לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה- 1965 (להלן: " חוק התכנון והבנייה") קובע כי:

"הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 149(3) רשאי לערור בפני
ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסרוב או הדחיה".

כאשר סעיף 149(3) עוסק בדחיית התנגדות לבקשה להקלה או להיתר לשימוש חורג.

קיימות תוכניות בהן נקבע כי לענין נושאים מסוימים בהם התוכנית מעניקה שיקול דעת לועדה המקומית, יש לידע את מי שעלול להיות מושפע או להיפגע. לעיתים תכופות התוכניות האמורות נוקטות בלשון המורה על פרסום הבקשה להיתר "בדרך של פרסום הקלה" או שהיא קובעת כי הועדה המקומית תשמע התנגדויות "כמו בהקלה".

נשאלת השאלה, האם השוואת הליך זכות ההתנגדות אותה מעניקה התוכנית להקלה, יש בה כדי להעניק זכות ערר למי שהתנגדותו נדחתה לועדת הערר המחוזית כמו במקרה של דחיית התנגדות להקלה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה .

אנו בדעה כי השוואת אופן יידוע הציבור על בקשה להיתר בנייה שתוכנית מעניקה עליה זכות התנגדות לדרך בה מפרסמים הקלה, או השוואת הליך שמיעת ההתנגדויות לדרך בה נשמעות התנגדויות בהקלה, אין כדי להעניק בהכרח זכות למי שהתנגדותו נדחתה לועדת הערר המחוזית. היפוכו של דבר נכון. לדעתנו בדרך כלל בהליך של שמיעת התנגדויות , וכאשר הזכות להגשת ההתנגדות באה מתוקף הוראה בתוכנית, אין זכות ערר לועדת הערר המחוזית למי שהתנגדותו נדחתה, גם אם התוכנית השווה את הליך ההתנגדות להקלה.

רק במקרים יוצאי דופן עשויה השוואה שכזו להעניק זכות ערר על דחיית התנגדות לועדת הערר המחוזית. כך לדוגמה קבענו בערר 5285/07 דיירי המבדיל 13 נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן, כי למי שהתנגדותו לתוספת זכויות בנייה לפי תמ"א 38 נדחתה יש זכות ערר לועדת הערר המקומית. גם שם באה זכות ההתנגדות לבקשה להיתר מכח התמ"א אשר קבעה בסעיף 27 כי " דרכי הפרסום, שמיעת ההערות וההחלטה בבקשה להיתר ייעשו בדומה לקבוע בסעיף 149 לחוק " . במקרה זה קבענו כי לנוכח מהות והיקף הזכויות אותן מותר לועדה המקומית להוסיף מכח התמ"א - זכויות לתוספות בנייה נרחבות, יש מקום להשוואה מוחלטת בין הליך ההתנגדויות שנקבע בתמ"א לבין הקלה,לרבות לענין מתן זכות ערר על דחיית ההתנגדות לועדת הערר המחוזית.

ומן הכלל אל הפרט

במקרה הנדון לפנינו התוכנית מתירה בנייה בתוך מרווחי הבנייה, ולפיכך לא היה צורך בפרסום הקלה לצורך מתן היתר הבנייה נשוא הערר, וכזו אף לא פורסמה. לפיכך, אין מדובר במקרה דנן על מצב בו הועדה המקומית דחתה התנגדות להקלה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, ולכן לכאורה גם לא קמה לעוררים במקרה דנן זכות ערר בשל דחיית התנגדותם.

אלא שעל פי סעיף 10.1 לתוכנית על הועדה המקומית לתת הודעה לבעלי ולדיירי הבתים הסמוכים על הבקשה שהוגשה לבנות בריכת שחייה מעבר לקווי הבנייה ולתת להם הזדמנות להתנגד להיתר המבוקש "כמקובל בהליך של הקלה". בשל ניסוח זה של הסעיף חשבה הועדה המקומית לתומה כי יש למי שהתנגדותו לפי אותו הסעיף נדחתה זכות ערר על דחייה זו לועדת הערר המחוזית , כמו בכל הקלה.

נשאלת השאלה, האם נוסח הסעיף, המשווה בין ההליך שנקבע בתוכנית לשמיעת ההתנגדויות לבין ההליך של הקלה, מקנה למי שהתנגדותו נדחתה זכות ערר לועדת הערר המחוזית כאילו מדובר בדחיית התנגדות שהוגשה לבקשה להקלה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.

כאמור לעיל סעיף 9.2 לתוכנית התנה את הקמתן של בריכות שחייה וג'קוזי בתוך מרווחי הבנייה בכך כי הועדה המקומית תשתכנע כי מיקומם של אלה אינו מהווה מטרד לשכנים. לפיכך קבעה התוכנית בסעיף 10.1 הליך אשר יאפשר לבעלים ולדיירים של הבתים הסמוכים לטעון את טענותיהם בפני
הועדה המקומית לענין מידת ההפרעה שתיגרם להם לטענתם מבניית הבריכה/ג'קוזי בתוך מרווחי הבנייה ולהתנגד לאישור בנייה זו.
על פי נוסח סעיף 10.1 לתוכנית ברור כי ההשוואה של הליך ההתנגדות האמור להליך של הקלה הינו חלקי בלבד שכן, לא נדרש פרסום כמו בהליך של הקלה, אלא רק דרך ואופן שמיעת ההתנגדות בפני
הועדה המקומית צריך שיהיה "כמקובל בהליך של הקלה". כך לדוגמא, כשם שלא קיימת חובה לאפשר הופעה של המתנגדים להקלה בפני
הועדה המקומית, וניתן להסתפק בהבאת תוכן ההתנגדות בפני
חברי ועדת הערר, כך יהיה הדבר גם בדיון בהתנגדות לפי סעיף 10.1 לתוכנית.

במקרה הנדון העובדה כי התוכנית השוותה את הליך שמיעת ההתנגדויות למקובל בהליך של הקלה, אין בה כדי להפוך את ההליך להקלה במובן זה שקמה למתנגד זכות להגיש ערר על דחיית התנגדותו כמו בהליך של הקלה לפי חוק התכנון והבנייה.

הענקת זכות שכזו תרוקן למעשה מתוכן את עיקרה של התוכנית שכן, אם אישור הקמת בריכה בתוך מרווחי הבנייה דורשת למעשה הליך של הקלה לפי התוכנית (למעט נושא הפרסום), הרי שהתוכנית מיותרת שכן, אישור בניית בריכות שחייה במרווחי בנייה ניתנת לאישור בהליך של הקלה גם ללא הוראות התוכנית, ובהתאם לקבוע בסעיף 4 (1) (ה) לתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) תשס"ב- 2002.

אין המקרה דומה לזה שנדון ב ערר 5285/07 דיירי המבדיל 13 נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן שהובא לעיל, לא מבחינת נוסח סעיף ההשוואה להליך של הקלה ולא מבחינת מהות הנושא הנתון לשיקול דעת הועדה המקומית ושהוא נשוא שמיעת ההתנגדויות והשפעתו על המתנגדים להיתר.

לפיכך אנו קובעים כי למי שהתנגדותו להקמת בריכת שחייה בתוך מרווחי הבנייה לפי תוכנית 2754 נדחתה, אין זכות ערר על החלטה זו לועדת הערר המחוזית.

בא כח העוררים טען בפני
נו כי נתונה לו זכות ערר מסיבות נוספות:

לטענתו בהודעה שנשלחה לעוררים על דחיית התנגדותם נאמר כי "הינך רשאי לערער על החלטה בפני
ועדת הערר........ תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה דלעיל". מכאן מסיקים העוררים כי נתונה להם זכות ערר.

אין אנו יודעים מדוע פסקה זו נכללה בהודעת הועדה המקומית לעוררים ויתכן כי הועדה המקומית שגתה לחשוב כי המדובר בהליך רגיל של הקלה. מכל מקום, אין בכיתוב זה, שהינו לדעתנו שגוי, כדי להעניק לעוררים זכות ערר שלא קיימת להם.

עוד טוען ב"כ העוררים כי החלטת הועדה המקומית נוגדת את תוכנית 2754 שכן, זו מאפשרת הקמת בריכות שחייה רק במקום שבו הועדה המקומית השתכנעה כי הבריכה אינה מהווה מטרד בעוד שכאן, לטענתו, המשיבים הוכיחו כי ייגרם להם מטרד ממיקום הבריכה בתוך מרווחי הבנייה.

אין אנו מקבלים טענה זו.
על פי נוסח סעיף 9.1 ו- 9.2 לתוכנית שיקול הדעת אם לאשר את הקמת הבריכה בתוך מרווחי הבנייה נתונה לועדה המקומית, ועליה להשתכנע כי הקמת הבריכה כאמור אינה מהווה מטרד. משזו השתכנעה בדבר משמע, כי היא לא קיבלה את טענות בעלי הנכסים הגובלים כי בניית הבריכה בתוך מרווחי הבנייה יהווה מטרד, אין לומר כי החלטה נוגדת את התוכנית אלא זו התקבלה בהתאם להוראותיה.

לנוכח התוצאה אליה הגענו, כי אין לעוררים זכות ערר על החלטת הועדה המקומית, אין מקום לדון בטענות העוררים לגופם.

לפיכך הערר נדחה.
ההחלטה התקבלה פה אחד.
ניתן בתאריך 25/9/08.

____________________ ____________________
ענת בן יהושוע עו"ד מיכה גדרון

מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר
(***) ניתן לקבל את החלטות ועדות ערר ללא תמורה באתר האינטרנט של משרד הפנים

??

??

??

??
2









ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 5168/08 אבי ניר, תמי ניר גוטליב נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – תל-אביב, לימור ליאור, אסנת לימור ברוש (פורסם ב-ֽ 25/09/2008)