פסקי דין על מנחם חכמון | פסקי דין על דני אליגון | פסקי דין על המועצה המקומית מעלה אפרים | פסקי דין על מר דניאל ביטון | פסקי דין על סוויסה שלמה |

719/07 עתמ     22/10/2008




עתמ 719/07 מנחם חכמון, דני אליגון נ' המועצה המקומית מעלה אפרים, מר דניאל ביטון, סוויסה שלמה




בעניין:

1
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
עת"מ
719/07


לפני:
כבוד השופט יהונתן עדיאל
, סגן נשיא


22/10/2008




בעניין:
1. מנחם חכמון
, עו"ד
2. דני אליגון
, עו"ד


ע"י ב"כ עו"ד ד' אליגון
העותר


-
נ
ג
ד -



1. המועצה המקומית מעלה אפרים

2. מר דניאל ביטון
ע"י ב"כ עו"ד ש' סוויסה

3. סוויסה שלמה
, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד ג' אוחיון



המשיבה
פסק דין

1.
בעתירה שלפני מבקשים העותרים להורות על בטלותה או על ביטולה של החלטת המשיבה 1 מיום 15.7.07, לפיה תופסק קבלת שירותים משפטיים מן העותרים. הם מבקשים, כמו כן, לקבוע כי הם משמשים, גם במועד זה, כיועציה המשפטיים של משיבה 1 וכי על המשיבים להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לפגוע בסמכויות העותרים בהקשר זה.

2.
ביום 12.8.08 הוריתי כי הצדדים יתייחסו בכתב לנשוא סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בעתירה וזאת בשני היבטים: הראשון, האם מוסמך בית משפט זה לדון בעתירות המופנות כלפי החלטותיה של משיבה 1, שהיא רשות מקומית הפועלת מכוח צו של המפקד הצבאי באזור; השני, האם העניין נשוא העתירה, בהיותו נעוץ בהתקשרות חוזית למתן שירותים משפטיים, הינו עניין מינהלי כהגדרתו בחוק בתי משפט לענינים מינהלייים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים).

3.
העותרים טוענים כי לבית משפט זה נתונה סמכות לדון בעתירות נגד החלטות
המשיבה, וזאת מכוח פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, הקובע כי לבית משפט זה נתונה סמכות לדון בעתירות המופנות נגד "החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים...". לעמדתם, פרט זה שבתוספת הראשונה מתייחס גם לרשויות מקומיות שהוקמו מכוח צו של המפקד הצבאי. זאת, לפיה הטענה, לאור קביעת בית המשפט העליון לפיה "... הגדרת הסמכות נעשית על פי זהותה של הרשות המחליטה, ואין זה משנה כלל מהו החוק שהקנה סמכות לאותה רשות" (בג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה אלוף פיקוד הדרום, לא פורסם, 4.9.08). כמו כן, מפנים העותרים לפסיקה לפיה יש לדון בעניינים אזרחיים שעילתם באזור ושצד להם הוא ישראלי בבתי משפט ישראליים בהתאם להוראות הדין המהותי הישראלי. הסמכות לדון בעתירה מוקנית לבית משפט זה, מוסיפים העותרים וטוענים, גם משום שנושא העתירה איננו מצוי בסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים שהוסמך על ידי המפקד הצבאי באזור.

באשר לנושא העתירה, טוענים העותרים כי יועץ משפטי של רשות המקומית הינו נושא משרה רשמית שעניינה מוסדר בהוראות חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975 אליו הותאם תקנון המשיבה, וכי החובות המוטלות על הרשות בהקשר זה וההליך בו עליה לנקוט נגזרים מן המשפט המינהלי-ציבורי. כיוון שכך, לשיטתם, מינוי למשרה זו והדחה ממנה נתונים לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, כפי שאכן נעשה בעת"מ (ב"ש) 211/05 המועצה האזורית לכיש ואח' נ' חיימסון (לא פורסם, 24.2.05).

4.
בית משפט זה כבר קבע כי בהעדר הוראת דין מפורשת הקובעת אחרת, לבית משפט זה אין סמכות לדון בעתירות נגד החלטות שניתנו על ידי רשויות מקומיות באזור. זאת, הן משום שבהעדר הסמכה מפורשת, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בעתירות המופנות נגד החלטות המפקד הצבאי וגופים הפועלים מכוחו, והן משום שלבית משפט זה אין סמכות, בהעדר הוראת דין מפורשת, לדון בהחלטות שהתקבלו מחוץ לגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל. זאת, בין אם נושא העתירה מצוי בגדרי סמכותם של בתי המשפט המקומיים הפועלים באזור, ובין אם לאו (עת"מ (י-ם) 1083/07 יניב דרומי פיתוח והשקעות בע"מ נ' מי אריאל – תאגיד מים, לא פורסם, 29.1.08; עת"מ 887/07 יד לקהילה נ' מועצה מקומית גבעת זאב, לא פורסם, 19.3.08).

5.
בפסק הדין בבג"ץ 4487/08 עליו סומכים העותרים טענותיהם, אין כדי לשנות מתוצאה זו. כפי שנקבע באותו עניין, סמכותו של בית משפט זה לדון בעתירות מינהליות נקבעת, על פי הפרטים השונים הקבועים בתוספת הראשונה. פעמים הסמכות נקבעת לפי זהותו של הגוף נותן ההחלטה, ולעתים הסמכות נקבעת בהתאם לחיקוק מכוחו ניתנה החלטתה של הרשות המינהלית. פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 4487/08 הנ"ל דן במקרה השני, ונקבע בו, כי מעת שסמכותו של המפקד הצבאי ליתן לתושבי אזור, במקרים מסוימים, היתרי שהייה בישראל, עוגנה בהוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל התשס"ג-2003, והואיל וחיקוק זה צוין במפורש בנוסחו הנוכחי של פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, קמה סמכות לבית משפט זה לדון בהחלטות מכוח אותו חוק, גם אם ניתנו על ידי המפקד הצבאי או גורמים הפועלים מכוחו (פסקה 8 לפסק דינו של כב' השופט גרוניס). זאת בעוד שהדברים שנאמרו בהקשר של פרט 8 לתוספת הראשונה, לפיהם "... אין זה משנה כלל מהו החוק שהקנה סמכות לאותה רשות" מתייחסים לחוק מכוחו ניתנה ההחלטה הספציפית של הרשות אותה מבקשים לתקוף באמצעות עתירה, והם אינם מתייחסים ל"זהותה של הרשות המחליטה" שהיא המגדירה את סמכותו של בית המשפט לדון.

6.
סעיף 16 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי "בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים - הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו לפי חוק". כאמור לעיל, פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפטי מינהליים, עליו מסתמכים העותרים, קובע כי בית משפט זה מוסמך לדון בעתירה נגד "החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים...". חוק בתי משפט לענינים מינהליים לא הגדיר את המונח "רשות מקומית". לעניין זה יש לפנות, לפיכך, לסעיף 1 לחוק הפרשנות, אשר קובע כי "'רשות מקומית' [היא] – עיריה, מועצה מקומית ועד מקומי או איגוד ערים". סעיף 3 לפקודת העיריות [נוסח חדש], סעיף 1 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], וסעיף 2 לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, קובעים כי גופים המנויים בהגדרת "רשות מקומית" שבסעיף 1 לחוק הפרשנות מוקמים על ידי צווים המוצאים על יד שר הפנים. זאת, בעוד שהמשיבה הוסמכה לפעול מכוח צו של המפקד הצבאי, שהוא "'זרוע של הרשות המבצעת הישראלית'...
קצין צה"ל שעל פי חוק יסוד: הצבא הוא חלק ממערכת המדינה וכפוף למרות הממשלה... [אשר] סמכותו התחיקתית... מקורה במשפט הבינלאומי" (בג"ץ 10104/04 שלום עכשיו שעל מפעלים חינוכיים נ' גב' רות יוסף, הממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, לא פורסם, 14.5.06,
פסקה כ' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין
)
.
כאמור לעיל,

המפקד הצבאי, שלא כמו שר הפנים, לא הוסמך על ידי המחוקק להקים "רשויות מקומיות" כמשמען בחוק, ולא הועלתה כל טענה לפיה הואצלה לו סמכות זו, או אף כי ניתן להאציל סמכות כאמור על פי הדין. בנסיבות אלו, עצם העובדה שהמפקד הצבאי כינה את הגופים שהסמיך לצורך הפעלת סמכויותיו באזור כ"מועצה מקומית" אינה הופכת גופים אלו ל"רשות מקומית" כמשמעה בפרט 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים. זאת, גם אם להסדרים המהותיים הנוגעים לגופים אלו, הקבועים בצווים אחרים שהוציא המפקד הצבאי "...הקבלה לא מעטה להסדרים חקיקתיים בישראל" (בג"ץ 10104/04, פסקה כ"ו לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין).

נראה כי מסקנה זו, לפיה במצב המשפטי הנוכחי הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות של רשויות מקומיות הפועלות מכוח צו של המפקד הצבאי נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק נתמכת גם בכך שעתירות המוגשות לבג"ץ בנושא זה אינן נדחות בשל קיומו של סעד חלופי בבית משפט זה וזאת בניגוד לעתירות המוגשות נגד החלטות של רשויות מקומיות בישראל (ראה לדוגמה: בג"ץ 7943/05 כהן נ' מועצה מקומית מודיעין עילית, לא פורסם, 14.11.07, והשווה ל: בג"ץ 5710/06 פרידמן נ' ראש עיריית יהוד, לא פורסם, 21.8.06).

לאור המסקנה דלעיל, לא אזקק לשאלה האם נושא העתירה מצוי בסמכותו של בית משפט זה.

7.
התוצאה היא שהעתירה נדחית.
משהמשיבים לא העלו את נושא הסמכות ואף לא ראו להתייחס להחלטה מיום 12.8.08 הנזכרת לעיל, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ג בתשרי, תשס"ט (22 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא לצדדים העתק פסק הדין.



______________
י' עדיאל, סגן נשיא







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 719/07 מנחם חכמון, דני אליגון נ' המועצה המקומית מעלה אפרים, מר דניאל ביטון, סוויסה שלמה (פורסם ב-ֽ 22/10/2008)