פסקי דין על שעבאן נימר נעים (אלצ'פדי) | פסקי דין על ועדת השחרורים

2161/04 עעא     31/05/2004




עעא 2161/04 שעבאן נימר נעים (אלצ'פדי) נ' ועדת השחרורים




בעניין:
1



בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

עעא002161/04


כב' הנשיא י. פלפל
– אב"ד
כב' השופט נ. הנדל

כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ







העותר:

שעבאן נימר נעים (אלצ'פדי)










נ ג ד



המשיבה:
ועדת השחרורים







החלטה

1.
בפני
נו עתירה על החלטתה של ועדת השחרורים
שליד כלא אשל בבאר-שבע, מיום 20.1.04, לפיה נדחתה בקשת העותר לשחרור על תנאי.

2.
העותר שפוט ל-21 שנות מאסר בגין עבירות בטחוניות שעבר ומועד שחרורו המלא מהכלא הינו בתאריך 25.1.2010 (מועד שחרור מנהלי 10.8.2009).

3.
ב"כ העותר, עו"ד זאכי כאמל, מבקש מהמותב לפסול את עצמו מלדון בעתירה מנימוקים שיפורטו להלן.

4.
כדי להבין את בקשת העותר, נסקור בקצרה את השתלשלות העניינים הנוגעת לעניין:
א.
בתאריך 30.7.02 החליטה ועדת השחרורים
שליד שירות בתי הסוהר, (להלן: "הועדה"), לדחות את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם ברשיון.

ב.
בתאריך 18.8.02 הגיש העותר עתירה כנגד החלטת הועדה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (עע"א 2587/02). בית המשפט המחוזי, ב

פסק דין
מיום 9.10.02, החליט -
"לבקשת העותר ובהסכמת המדינה, אנו מחליטים לקבל את העתירה במובן זה שאנו מחזירים את הדיון לועדה על מנת שתדון תוך כ-30 יום, מחדש, בעתירת העותר, כדי לאפשר הגשת חוות דעת מעודכנת של גורמי הבטחון לרבות התייחסות למכתב העותר בתאריך 20.11.01."

העתירה נדונה בפני
החתומים מטה (להלן – "פסק הדין הראשון").

ג.
לאחר שהועדה דנה, על פי הוראותינו בפסק הדין הראשון, פעם נוספת בעניינו של העותר, היא החליטה, ביום 26.11.02, לדחות את עתירתו לשחרור מוקדם.

ד.
על החלטת הוועדה מיום 26.11.02 הגיש העותר עתירה נוספת, שנדונה בפני
נו – עע"א 2858/02.

ה.
בתאריך 19.2.03 ניתן על ידינו

פסק דין
הדוחה את העתירה (להלן: "פסק הדין השני").

ו.
על פסק הדין השני הגיש העותר בר"ע לבית המשפט העליון (שמספרה 2961/03) וב

פסק דין
שניתן על ידי בית המשפט העליון ביום 10.8.03 הורו שופטיו, בהסכמת המדינה, "כי ועדת השחרורים
תדון מחדש בעניינו של המבקש, כשכל טענותיו לגוף העניין שמורות לו. משכך, אין לנו צורך לעיין במידע החסוי".

ז.
הועדה דנה מחדש בעניינו של העותר ביום 4.11.03, ובהחלטה שניתנה על ידה ביום 20.1.04, היא דחתה את עתירתו לשחרור על תנאי.

ח.

על החלטת הועדה מיום 20.1.04 הגיש העותר את העתירה הנוכחית.

5.
ב"כ העותר, עו"ד זאכי כמאל, טען שעלינו לפסול עצמנו מלדון בעתירה וזאת מאחר ובפסק הדין הראשון והשני הבענו דעה על שחרורו של העותר מהמאסר, אל נכון על אי שחרורו.

אנו פסקנו, כך טוען ב"כ העותר, שלא שוכנענו שהחלטות הועדה לוקות באחד הליקויים שניתן לפסול בגינם החלטה מנהלית של ועדה. לדברי עו"ד כמאל, העתירה הנוכחית "ברובה נסמכת על אותם ליקויים אף שהצטרפו אליהם ליקויים אחרים... ולמעט כל הנימוקים בעתירה הנוכחית הינם הנימוקים שהיו בעתירות הקודמות". לכן הוא סבור ש"גם ההחלטה נשוא העתירה שבפני
בית המשפט (כיום) הנכבד מושתתת על אותה החלטה שניתנה על ידי הועדה".


עוד טען עו"ד כמאל, כי "הרכב זה לא יוכל להשתחרר מעמדתו העקרונית כפי שבאה לידי ביטוי בעניין ברגותי".


למען הסדר הטוב נציין, כי כוונתו של עו"ד כמאל היא לפסק הדין, שניתן על ידינו בעע"א 2981/03 ביום 28.1.04, שבר"ע עליו נדחתה בבית המשפט העליון ברע"ב 1443/04.


טענה דומה לטענה שמעלה עו"ד כמאל בפני
נו הועלתה בעע"ם 142/04 ועע"ם 145/04. המערערים שם טענו בפני
נשיא בית המשפט העליון לקבל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסול את עצמו מלשבת בשתי העתירות, שכן הסתבר שכמה ימים לפני כן נתן בית המשפט המחוזי, מפי אותה שופטת,

פסק דין
בעתירה אחרת שהוגשה נגד המשיבות 1 ו-2 בעע"ם הנ"ל. אותה עתירה נדחתה על ידי בית המשפט והעותרות חוייבו בתשלום הוצאות.

בית המשפט העליון, מפי כב' הנשיא ברק, דחה את הערעורים מחמת שיהוי קיצוני אולם הוסיף שגם בהתעלם מן השיהוי דין הערעורים להידחות וזאת מן הטעם הבא –

"העובדה, שבעתירות אחרות פסק בית המשפט מפי אותו מותב כי הדין הוא עם משיבים מאותו סוג
(ועדות תכנון ובניה), אינה מלמדת דבר וחצי דבר על התוצאה הצפויה בעתירות הנוכחיות:
המערערים – ויותר מהם, כך נדמה, באי כוחם – מתרעמים על החלטות ביניים שקיבלה השופטת... בהליכים קודמים ובהליכים הנוכחיים, על פסקי דין שנתנה... ואולם ההליך המתאים להעלות השגות אלה הינו הליך הערעור".

וכך בענייננו. בא כח העותר לא הציג אף נתון שיש בו כדי ללמד על משוא פנים אפשרי מצד המותב ביחס לעתירתו של העותר.

כל עתירה תידון לגופה והיא תתקבל או תידחה על יסוד הנימוקים והטענות שיועלו בה במהלך הדיון ולא מפני שבעבר החלטנו החלטות, שלדעת עו"ד כמאל היו לרעת העותר.

לפיכך איננו מוצאים לנכון לפסול את עצמנו מלדון בעתירה.

כיוון שהמשך הדיון נקבע לתאריך 2.6.04 אנו מחליטים לשלוח החלטה זאת לב"כ הצדדים בדואר. היה ועו"ד כמאל יודיע לנו שהוא הגיש ערעור על החלטה זאת, הדיון שנקבע לתאריך 2.6.04 יבוטל ויקבע מחדש רק לאחר שתינתן החלטת נשיא בית המשפט העליון בערעור.

ניתנה היום יא' בסיון, תשס"ד (31 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותקים מהחלטה זו בפקס לב"כ הצדדים.



י. פלפל
- אב"ד



נ. הנדל
- שופט



ר. יפה-כ"ץ
– שופטת
002161/04עעא055 אלה






עעא בית משפט מחוזי 2161/04 שעבאן נימר נעים (אלצ'פדי) נ' ועדת השחרורים (פורסם ב-ֽ 31/05/2004)