פסקי דין על יוסף שרקיה | פסקי דין על שירות בתי הסוהר

2973/03 עעא     23/02/2004




עעא 2973/03 יוסף שרקיה נ' שירות בתי הסוהר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
עעא 002973/03


בפני
:
כבוד השופטת רחל ברקאי
תאריך:
23/02/2004



בעניין:
יוסף שרקיה



ע"י ב"כ עו"ד
ויסאם נבואני

העותר

נ
ג
ד


שירות בתי הסוהר



ע"י ב"כ עו"ד
שולי רוטשילד

המשיב


נוכחים:
העותר בעצמו וב"כ – עו"ד נבואני
ב"כ המשיב – עו"ד רוטשילד

החלטה


1.
בפני
מונחת עתירתו של העותר בה הוא קובל שלושה נדבכים.

2.
העותר, אסיר פלילי, המרצה עונש מאסר של 36 חודשים, החל מיום 15.4.02 בגין עבירות של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין וסחר בנשק.

3.
טוען העותר, כי הינו אסיר חיובי, והתנהגותו זכתה להערכה מהממונים עליו. דא עקא, הודע לעותר על ידי המשיב כי חופשותיו בוטלו וזאת ללא כל הסבר סביר.


בנוסף, קובל העותר כי בסמוך לכך הועבר הוא "לאגף ענישה" בכלא צלמון וכי כל בקשותיו של העותר לקבל הסבר מדוע נענש, נענו בדחיות.


בחלקו השלישי של עתירתו, קובל העותר על כי הועבר מבית סוהר צלמון לבית סוהר אוהלי קידר, בעוד שמשפחתו מתגוררת בצפון הארץ.

4.
מאידך, טוען המשיב כי העברתו של העותר מכלא "צלמון" לבית סוהר אוהלי קידר, באה לאור מידע מודיעיני המלמד על התנהגות שלילית של העותר שם. מאחר ולא ניתן היה להעבירו לכלא במרכז הארץ, הועבר העותר לכלא "אוהלי קידר".


אשר לנושא החופשות, טען המשיב כי לאור דפוסי התנהגותו הבעייתיים של העותר החליטה הוועדה המחוזית לענייני אסירים אלימים ומשפחותיהם שלא לשלבו בסבב חופשות בשל מסוכנותו לציבור.



אשר לקובלנתו בנושא אגף ענישה זנח ב"כ העותר ביום הדיון בפני
את עתירתו בענין זה.


לפיכך, נותר לי לדון בשתי הסוגיות הבאות כדלקמן:

5.
העברה לכלא אחר

נושא העברת אסירים בין בתי כלא השונים הוסדר בחקיקה ראשית בסעיף 12 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב – 1971 המקנה סמכות לנציב שירות בתי הסוהר
להורות על העברתו של אסיר פלוני מבית סוהר אחד לבית סוהר אחר.

גם בפסיקה נקבע, כי שיבוץ אסירים בבית הכלא מסור לסמכותו של המשיב ונתון לשיקול דעתו, ועל אף שהמשיב משתדל לשבץ אסיר בבית כלא הקרוב למקום מגוריו, הרי שאין לאסיר זכות מוקנית להיות מוחזק בכלא זה או אחר. (ראה רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שירות בית הסוהר (לא פורסם).
עוד נקבע, כי בית המשפט אשר אליו מוגשת העתירה אינו מחליף את שיקול דעת הרשויות בשיקול דעתו, גם אילו היה שוקל אחרת את הדברים, אלא רק בוחן את סבירות ההחלטה.
מלאכת שיבוצם של אסירים בין בתי הסוהר השונים בארץ הינה מלאכה מורכבת ומסובכת ביותר שכן קיימים גורמים משתנים רבים בהם נדרש שב"ס להתחשב כדי להבטיח את שלומם של האסירים וביטחון מתקני הכליאה.


מעיון בחומר המודיעיני אודות העותר, אשר הונח בפני
בהסכמת העותר, נמצא כי קיים בסיס
סביר וענייני להחלטת המשיב להעברתו של העותר מכלא צלמון לבית סוהר אחר.

לא אחת נקבע כי:

"האחריות על ניהול בתי הסוהר מוטלת על נציב בתי הסוהר. בית המשפט אינו מנהל את בתי הסוהר. הביקורת השיפוטית היא ביקורת על חוקיות החלטת הנציב. בית המשפט אינו שואל עצמו כיצד היה הוא – אילו הוטל עליו תפקיד הנציב – נוהג בעניין. בית המשפט שואל עצמו אם החלטת הנציג היא סבירה".

ראה דברי כב' הנשיא ברק ברע"ב 2529/97 מדינת ישראל נ' אבנר אוזן, דינים עליון כרך נא' 767.
וכן ראה עפ 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי, פד"י מז' (3) 802.


בנסיבות העניין, לא מצאתי כי נפל פגם או חסר סבירות בהחלטת המשיב המחייב התערבותו של בית משפט זה.
משכך, קובלנה זו נדחית.

6.
חופשות


מעבר לעובדה כי חופשת אסירים הינה טובת הנאה ולא זכות קנויה, קובעים נוהלי הנציבות מספר 04.40.00 "חופשות אסירים" שבפרק ו' סעיף 3 א כי:

"לא תאושר הוצאה לחופשה של אסיר המרצה עונש בגין עבירות אלימות במשפחה, או שיש לגביו מידע המייחס להם עבירות של אלימות במשפחה, או נסיון או איום לביצוע העבירות, אלא אם ניתנה המלצה חיובית של הוועדה לאלימות במשפחה".

סעיף ד.4. לפקודה מגדיר "עבירות אלימות במשפחה" – בשני אופנים חלופיים:

(א)
עבירות אלימות שבצע האסיר כלפי בן זוגו ובן משפחה כמוגדר בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991.
(ב)
עבירות שבצע אסיר כלפי חברו/חברתו – אם מצאו גורמי הטיפול שמערכת היחסים ביניהם דומה למערכת יחסים עם בן זוג.

העותר היה שפוט בעבר בגין עבירת אלימות כלפי אשתו. לפיכך, החלטה למתן חופשות צריכה לעבור דרך "הועדה המחוזית לענייני אסירים אלימים ומשפחותיהם" שהינה הגורם המקצועי לבחינת התאמתו של העותר ליציאה לחופשות. משקבעה ועדה זו כי אינה ממליצה על הוצאת העותר לחופשות כל שנותר לבית המשפט הוא לבחון האם שיקול דעתם של הועדה ושל העובדים הסוציאלים אינו נגוע בשיקולים זרים. בית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעת הוועדה בשיקוליו הוא.

מתגובתו המשלימה של המשיב עולה כי במהלך מאסרו שולב הוא בחופשות בתנאים מגבילים תוך הבהרה כי יאסר עליו לשהות בתחומי כפרו, כפר יאסיף. אולם, סייג זה נשמט בטעות ולא נרשם בטופס החופשה, והעותר ניצל "פרצה" זו, הגם שהובהר לו על ידי העובדת הסוציאלית אודות המגבלה האמורה. אולם, מציין המשיב כי עובדה זו כלל לא באה בשיקולי הוועדה לעניין חופשותיו של העותר, שכן, ביום 25.1.04, קבעה ועדת האלימות במשפחה שלא לאשר לעותר יציאה לחופשות לאור התרשמותה של הוועדה ממסוכנותו הגבוהה, והפוטנציאל הגבוה למסוכנותו כלפי סביבתו.

לאחר שעיינתי בדו"ח העובדת סוציאלית ודו"ח הוועדה סבורתני, כי הוועדה לאלימות במשפחה נתנה המלצתה לאי הוצאתו של העותר לסבב חופשות משיקולים מקצועיים וענייניים. ומשכך, סבורתני כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של המשיב שלא להוציא את העותר לחופשות.

אשר על כן, קובלנה זו נדחית.

7.
סוף דבר, העתירה נדחית על כל חלקיה.


ניתנה היום ב' באדר, תשס"ד (23 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

2973/03עעא055 לירון







עעא בית משפט מחוזי 2973/03 יוסף שרקיה נ' שירות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 23/02/2004)