פסקי דין על חיים אליהו | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1441/03 בל     12/06/2003




בל 1441/03 חיים אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בית הדין לעבודה

ב"ל 1441/03
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
12/06/2003

השופט: חיים ארמון
בפני
חיים אליהו

בענין:
המערער
נ ג ד
המוסד לביטוח לאומי
המשיב
ע"י עו"ד אברהים מסארווה

מטעם המערער - המערער בעצמו
מטעם המשיב - עו"ד עינב-גולן
נוכחים:
פרוטוקול

המערער:
אני מציג מסמך רפואי נוסף, הזמנה לצינתור.
אני חוזר על האמור בכתב הערעור.
יש לי עוד פעם לעשות בדיקה אקו לב, נראה מה יעשו לי.
עשיתי ניתוח בקע, אני מציג את החגורה שאני חייב ללכת איתה, מאז הניתוח למשך חצי שנה.
יש לי סעיף שמיעה. מתוך 100% אולי 50% שמיעה.
יש לי כמו איזה קילה כזה, הביצה התנפחה לי. הלכתי לבדיקה על זה.
אף אחד לא מוכן לקבל אחד כמוני לעבודה. אני בן 52. אף אחד לא מוכן לקבל אותי.
אם ידאגו לי לעבודה של 4 שעות אני מוכן לעבוד.
לא נתנו לי שיקום מקצועי. לא ביקשתי. אם יתנו לי אני אלך.

עו"ד עינב-גולן:
בהחלטת הועדה לא נפל כל פגם משפטי.
הועדה שמעה את תלונותיו של המערער, עיינה במסמכים הרלוונטיים, לרבות חוו"ד רופא מוסמך. עיינה בדו"ח כושר השתכרות מיום 5/11/02.
אני מבקשת לדחות את הערעור.

המערער:
אני לא יכול לעבוד. שיתנו לי שיקום - אני אלך לעבוד.
אני בעל משפחה. מה אני יכול לעשות ב-60%?
יש לי ניתוחי כיס מרה. אף אחד לא מקבל אותי לעבודה.
גם בחברת שמירה לא מוכנים לקבל אותי, לא מוכנים לקחת סיכון.
מי יכול להתפרנס במשפחה של 6 נפשות מ-60% ?
שיתנו לי עבודה אני מוכן. אני מעדיף לעבוד 4 שעות ביום ולא לשבת בבית. אני יכול להראות מה שיש לי בבטן מתחת לחגורה.
אני צריך ללכת לצינתור. אני לא הולך בלי המשאף הזה שאני חייב להיות איתו.
שיתנו לי עבודה אני מוכן לעבוד.
אני דווקא רוצה לצאת מהבית ולעבוד. אבל לא מקבלים אותי.
אשתי קיבלה ארוע מוחי. אני לא יכול לפרנס משפחה מ-60% שזה 800-1,000 ₪.

פ ס ק ד י ן
1. המערער פנה למשיב בתביעה לקבלת קצבת נכות. ביום 1/5/02, קבע רופא מוסמך כי למערער נכות רפואית בשיעור 100% וזאת באופן זמני. דרגת נכות רפואית זו כללה שיעור נכות בגין מצב לאחר אוטם בלב וניתוח מעקפים.

2. ביום 3/6/02, קבעה פקידת תביעות כי למערער יש דרגת אי-כושר בשיעור 75% עד לתום הנכות הזמנית בגין מצב לבו. עקב כך, קיבל המערער - באותה עת - קצבת נכות בשיעור 100%.

3. ביום 3/10/02, קבע רופא מוסמך כי נכותו הרפואית של המערער היא בשיעור משוקלל של 68%, החל מיום 1/11/02 - באופן יציב.

הרופא המוסמך חיווה את דעתו כי המערער מסוגל לעבודה מלאה אם היא תהיה בלא מאמץ גופני.
4. עניינו של המערער הגיע אל פקידת שיקום, ששוחחה עם המערער, וביום 5/11/02, חיוותה את דעתה שהמערער איבד את כושרו להשתכר - באופן חלקי, וזאת לאור העובדה שליקוייו מצמצמים מאד את אפשרויות התעסוקה העומדות בפני
ו.

5. ביום 12/11/02, קבעה פקידת תביעות שעיינה בתיק הנכות לרבות בחוות הדעת של הרופא המוסמך ושל פקידת השיקום, כי יש לראות את המערער כחסר כושר השתכרות בשיעור 60%, באופן יציב.

6. המערער ערר על החלטתה של פקידת התביעות. בעררו ציין המערער את מצבו הבריאותי הקשה, את קשיי הפרנסה שלו ושל אשתו, אשר גם היא נכה.

7. הערר הובא לדיון בפני
ועדה לעררים לענין אי-כושר (שתיקרא להלן: "הועדה"). הועדה דנה בערר ביום 26/2/03, והחליטה לדחותו.

8. הערעור שבפני
הוגש כנגד ההחלטה האמורה של הועדה.

9. על פי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ניתן לערער על החלטתה של הועדה בשאלות משפטיות בלבד.

כל טענותיו של המערער היו במישור הרפואי ובמישור התעסוקתי. לפיכך, אין בידי לקבל אותן.

10. עיינתי בהחלטתה של הועדה ולא מצאתי שנפלה טעות משפטית בעבודתה.

11. הועדה היתה בהרכב מתאים (רופא פנימי, פקיד שיקום ומומחה תעסוקה). הועדה שמעה את תלונותיו של המערער, התייחסה לפגימות הרבות שהוא סובל מהן, שקלה את החומר שהיה בפני
ה, והגיעה למסקנה כי המערער מסוגל לעבוד, יום עבודה חלקי, בעבודות שאינן דורשות שמיעה, אינן דורשות עבודה פיזית קשה והליכה ממושכת. הועדה גם נתנה דוגמאות לאילו עבודות היא מתכוונת שבהן המערער מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי (עבודות חרושתיות קלות, מיון, אריזה, עבודות עזר באינסטלציה).

12. אני מבין ללבו של המערער, אשר אינו מסוגל למצוא עבודה מפרנסת, אך למרבה הצער, שיעור אובדן ההשתכרות אינו אמור להביא בחשבון את השאלה אם הוצעה למערער עבודה בפועל או אם הוא השתלב בעבודה (ראו סעיף 209(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

13. תשומת לב המערער מופנית לכך שהוא זכאי לפנות למשיב בבקשה לשיקום מקצועי (המערער הביע את נכונותו לכך). אם תוגש בקשה כזו - מומלץ למשיב לדון בה בהקדם ובכובד ראש.

14. לסיכום - משלא מצאתי טעות משפטית בעבודתה של הועדה ובהחלטתה - אני דוחה את הערעור.

15. אין צו להוצאות.

17. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על

פסק דין
זה, תוך 30 ימים מהיום.
ניתן היום, י"ב בסיון תשס"ג (12 ביוני 2003), במעמד הצדדים.
חיים ארמון
- שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 1441/03 חיים אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/06/2003)