פסקי דין על יניב אורה | פסקי דין על מזרחי יאיר | פסקי דין על בן ציון דוד | פסקי דין על מזרחי מאיר | פסקי דין על גלילי אלי ואח' |

2028/03 עא     04/07/2005




עא 2028/03 יניב אורה, מזרחי יאיר נ' בן ציון דוד, מזרחי מאיר, גלילי אלי ואח'




בעניין:

1
בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 002028/03


לפני:
כב' השופטת הילה גרסטל
- אב"ד
כב' השופט עוזי פוגלמן
כב' השופט אילן ש. שילה






בעניין:
1 . יניב אורה

2 . מזרחי יאיר




המערערים


נ
ג
ד


1 . בן ציון דוד

2 . מזרחי מאיר
3 . גלילי אלי
4 . צברי דינה
5 . גלילי זכאי
6 . בן ציון מיה
7 . עזבון המנוחה תחיה רון ז"ל
8 . (אהרון אסתר)רחל




המשיבים

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (תמ"ש 78392/99) שניתן בתביעה שהגישו המערערת והמשיבה הפורמלית מס' 8 לפינוי ולפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 91 בגוש 7068 ברח' גוש עציון 3 בת"א (להלן: - "הנכס" או "הבניין"). הלכה למעשה המערערים מכוונים טרונייתם להחלטת ביניים מיום 5.9.96 (מפי השופטת ח. שרון) בת"א 4966/89 שקבעה שיש לראות במשיבים 1 ו- 6 דיירים מוגנים בדירה שבה הם מתגוררים (להלן: "הדירה") בנכס הנ"ל, ולפרק את השיתוף בנכס בהתאם לכך. בדומה לכך המערערים משיגים גם על קביעתו של בית המשפט שהמשיב 2 הוא דייר מוגן בדירה שבה הוא מתגורר.


השאלה המרכזית בערעור שלפנינו היא אם בני הזוג המשיבים 1 ו-6 (להלן: - "בן ציון") הם דיירים מוגנים בדירה. שאלה דומה מתעוררת לגבי זכויותיהם בדירה נוספת שבה התגוררו המשיב 2 (להלן: "מזרחי") והמשיב 3 (להלן: "גלילי") שנפטר לאחר הגשת הערעור.

1.
רקע עובדתי

נביא בקיצור את העובדות הרלוונטיות לענייננו:

א.
מדובר בסכסוך מר ומתמשך בין תשעה אחים ואחיות (אחת האחיות נפטרה ועיזבונה הוא המשיב מס'
7, ולאחרונה נפטר כאמור גם גלילי).

ב.
נושא הסכסוך שלפנינו הוא הבניין שאותו ירשו בעלי הדין מאמם המנוחה, באופן שכל אחד מצאצאיה היה לבעלים של תשיעית אחת ממנו.

ג.
הלכה למעשה המחלוקת שלפנינו היא בין המערערים וליתר דיוק המערערת מס' 1 (להלן: "המערערת") שרכשה כאמור את הבניין לרבות
זכויותיו של המערער מס' 2, ובין אחיה המשיב 1 (להלן: - "המשיב"). המשיבה מס' 6, גב' בן ציון (להלן: - "המשיבה"), היא רעייתו של המשיב ואין לה זכויות בעלות בבניין למעט זכויותיה כדיירת עם בעלה יחד בדירה שבה הם מתגוררים. כמו כן קיימת כאמור מחלוקת בין המערערים לבין המשיבים 2 ו-3 על
דירה נוספת.

ד.
את הבניין בן 2 קומות בנו הוריהם המנוחים של בעלי הדין בתחילת שנות הששים של המאה הקודמת והוא הכיל מלכתחילה מחסנים בקומת הקרקע, שתי דירות בקומה שמעליה וחדר כביסה על הגג. במשך השנים, החל בשנות השבעים הראשונות, בנה המשיב על הגג תוספות לחדר הכביסה, והפך אותו לדירה בת חדרים אחדים, היא הדירה שבה הוא ואשתו מתגוררים. כאן המקום לציין שהמשיב והמשיבה בנו את תוספת הבנייה ללא היתר בנייה.

ה.
בכתב התביעה שהגישו לבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 4966/89) עתרו המערערת והמשיבה הפורמלית מס' 8 לפינוי (סילוק יד) ולפירוק שיתוף נגד המשיבים שלפנינו, כאשר העתירה לפינוי כוונה נגד המשיב והמשיבה, ונגד המשיבים 2 ו-3 (להלן יחד: - "המשיבים") שלפי הטענה התגוררו בדירה אחרת בבניין (התביעה כללה גם סעד כספי של דמי שכירות ראויים וכן כוונה לבניין נוסף - דוכן בשוק הכרמל, אולם שני עניינים אלו אינם עומדים לדיון לפנינו).

ו.
השאלה שהציג בית המשפט לדיון הייתה אם הדירה שבה התגוררו ועדיין מתגוררים בן ציון תיחשב כתפוסה או כפנויה. בהחלטה מיום 5.9.96 הורה בית המשפט (כב' השופטת ח. שרון) על מכירת הבניין כשהדירה תיחשב תפוסה על ידי המשיב והמשיבה כדיירים מוגנים.

ז.
על החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית משפט זה (ע"א 1584/96). ביום 8.9.98 הורה בית משפט זה להחזיר את הדיון לבית משפט קמא מהטעם שההחלטה נושא הערעור לא הייתה

פסק דין
שהרי לא סיימה את הדיון בתובענה ולפיכך לא קמה למערערים זכות ערעור.

ח.
נוכח הקמת בית המשפט לענייני משפחה הועבר הדיון בתביעה אליו ונמשך לפניו. ביום 11.2.02 מינה בית המשפט כונס נכסים למכירת הבניין; בהליכים נפרדים בהוצאה לפועל מונתה כונסת נכסים על זכויות הבעלות של בן ציון בבניין בגין חוב שחבו לבנק. כונסת הנכסים מכרה למערערת את זכויות הבעלות של המשיב והמשיבה בבניין ובסופו של דבר רכשה המערערת את יתרת הזכויות בבניין הן מהמשיבים האחרים הן מהמערער מס' 2.

2.

פסק הדין נושא הערעור


א.
בית משפט קמא שמע שמונה מבעלי הדין וכן עדים נוספים שהעידו הן על תולדות המשפחה מאז עלייתה ארצה, והן על בניית הבניין ועל בניית הדירה. בהחלטה מיום 5.9.96 – היא ההחלטה נושא הערעור – הגיע בית המשפט למסקנה שהמשיב והמשיבה בנו את הדירה בהסכמת אם המשפחה שהייתה הבעלים של הבניין ואף התגוררו בה בהסכמתה מאז שנת 1973 וללא מחאה של מי מבעלי הדין האחרים. גם אם תרמו מי מבעלי הדין האחרים בדרך זו או אחרת לבניית הבניין הרי לא הצליחו להוכיח את שיעור הכספים שהוציאו ואם כספים אלו היו שלהם או שהיו כספי האם. מכל מקום קבע בית משפט קמא שהאחים שתרמו לבנייה ויתרו זה כבר על החזר
השקעתם.

ב.
בית המשפט מצא שבמכתב ששלחו ב"כ המערערת והמשיבה מס' 8 בשנת 85' הם לא כפרו בזכותם של בן ציון להתגורר בדירה, וראה במכתב זה הסכמה של שולחותיו לחזקתם הייחודית של בן ציון שהתגוררו באותה עת בבניין.

ג.
בית המשפט מצא שגם למשיב מס' 2 (להלן: - "מזרחי") יש זכויות של דיירות מוגנת בדירה שהוא מתגורר בה. בית המשפט מצא כך חרף התנגדותם של בעלי דין אחרים ומהטעם שבתקופה שבה התנגדו בעלי הדין האחרים למגורים הייתה האם בחיים. האם היא שהייתה בעלת הבניין והיא לא התנגדה לחזקתם הייחודית של מזרחי ולאחריו של המשיב מס' 3 (להלן: - "גלילי") עד לפטירתה. נזכיר שבפטירת האם המנוחה ירשו מזרחי וגלילי חלק מהזכויות בבניין (כל אחד תשיעית).

ד.
הצדדים לא חלקו על כך שאין אפשרות לפרק את השיתוף בבניין בדרך של חלוקתו בעין; בקשה שהגיש גלילי לאחר שמיעת הראיות, להורות על חלוקה בעין נדחתה ועל כך אין ערעור. לפיכך הגיע בית משפט קמא למסקנה שיש למכור את הבניין למרבה במחיר כשדירותיהם של בן ציון ושל מזרחי תפוסות.
3.

הערעור

טענות המערערים


א.
המערערים משיגים על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא כגון הקביעה שהאם לא התנגדה למגורי המשיבים בדירות נושא ההליכים. בקשר לכך המערערים משיגים על שבית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לעדויות המערערים והמשיבה מס' 8 בדבר מעשי אלימות שייחסו למשיבים ושבאמצעותם לפי הטענה השתלטו המשיבים על הדירות.

ב.
המערערים טוענים ששגה בית המשפט כאשר הקנה למשיבים זכויות של דייר מוגן והורה על מכירת הבניין כפוף לזכויותיהם לפי ס' 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972. לטענתם החלתו של ס' 33 הנ"ל מותנית בהחזקה ייחודית ומוסכמת, ובענייננו לא הסכימו השותפים בבניין להחזקתם הייחודית של המשיבים. החזקת המשיבים בדירות שבהן הם מתגוררים נעשתה ונעשית בחוסר תום לב ובכוח הזרוע.
ג.
עוד המערערים טוענים שקביעת בית המשפט בדבר זכויות המשיבים לא השפיעה על המחיר שבו נמכר הבניין בפועל, והמשיבים קיבלו מחיר מלא בעבור זכויותיהם הקנייניות בדירות פנויות.

ד.
טענה אחרונה שהוסיפו המערערים בעת הדיון היא שהואיל ודירת בן ציון נבנתה ללא היתר כדין אין להעניק בה זכויות.

טענות המשיבים

בן ציון טוענים שקביעות בית המשפט הן ממצאים שבעובדה שבית משפט זה לא יתערב בהם, והם גורסים, כפי שקבע בית משפט קמא, שהאם הסכימה למגוריהם בדירה.

4.
דיון והכרעה

(א)
אכן עיקר הערעור מופנה נגד קביעות עובדתיות ונגד הערכתו של בית משפט קמא את העדויות ששמע. כלל הוא שבית משפט של ערעור לא יתערב בכגון דא וכפי שנאמר בע"א 1680/03 חנה לוי נ' אלי ואמירה ברקול דינים עליון, כרך סח, 562:

"השאלות המוצגות בערעור הן ביסודן עובדתיות ואין באשר להן מקום לחרוג מהכלל, לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מעדותם".

לא מצאנו טעם של ממש לסטות מכלל יסודי זה בענייננו. יתר על כן עיון בהחלטתו של בית משפט קמא מגלה שממצאיו מבוררים ומסקנותיו מתיישבות היטב עם הממצאים ועם חומר הראיות שהיה לפניו. די בכך כדי לדחות את עיקרו של הערעור.
גם בטענות האחרות לא מצאנו ממש.

(ב)
הטענה שהמשיבים קיבלו בעבור זכויות הבעלות שלהם מחיר המתאים למחיר הזכויות כחופשיות אינה טענה שנדונה לפני בית משפט קמא ואין אנו יכולים לקבוע בה דבר. המערערים הם ששילמו את המחיר בידעם שהדירות תפוסות והם לא יישמעו בטענה ששילמו מחיר בשיעור העולה על שווי הבניין.

(ג)
הטענה שדירת בן ציון נבנתה ללא היתר אינה ממין העניין. המערערים לא הצביעו על אסמכתא כלשהי התומכת בטענתם שאין אדם יכול לרכוש זכויות בבניין שנבנה ללא היתר, והם עצמם רכשו את הזכויות בדירה האמורה כחלק מרכישת הבניין.

(ד)
עניין אחרון הוא עניינו של המשיב מס' 3 המנוח אלי גלילי ז"ל. גלילי נפטר ביום 21.2.04, לאחר הגשת הערעור ולפני הדיון בו. אמנם המערערים הודיעו לבית המשפט על פטירתו אך לא טרחו לבקש את תיקון הודעת הערעור ולצרף את עזבונו באמצעות יורשיו. ב"כ אלמנתו של גלילי התייצבה לפנינו בעת הדיון, לאחר שהגישה הודעה לבית המשפט ביום 24.3.05 וביקשה להגן על זכויות מרשתה המתגוררת בדירה. בנסיבות שפירטנו ומעבר לדברים שאמרנו לעיל אין אנו רואים מקום לקבל את הערעור בנושא דירת גלילי בין אם הוא נוגע לעזבונו ובין אם הוא נוגע למזרחי. אם למערערים טענה כלשהי הנובעת מפטירתו של המנוח אין מקומה בערעור זה.




לפיכך החלטנו לדחות את הערעור.
המערערים יישאו בהוצאות המשיבים 1 ו-6 וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 20,000 ₪.


הפקדון יועבר לב"כ המשיבים על חשבון ההוצאות.


המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום.


ניתן היום, כ"ז בסיון, תשס"ה (4 ביולי 2005), בהעדר הצדדים.




הילה גרסטל
, שופטת

אב"ד



עוזי פוגלמן
, שופט



אילן ש. שילה
, שופט
















עא בית משפט מחוזי 2028/03 יניב אורה, מזרחי יאיר נ' בן ציון דוד, מזרחי מאיר, גלילי אלי ואח' (פורסם ב-ֽ 04/07/2005)