פסקי דין על תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ | פסקי דין על אורה חתן | פסקי דין על חיים אליהו | פסקי דין על הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' |

163/07 הפ     22/10/2008




הפ 163/07 תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ נ' אורה חתן, חיים אליהו, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח'




בעניין:
26


בתי המשפט


בית משפט מחוזי חיפה
הפ 000163/07

ת.א. 866/07

בפני
:
כב' השופטת ברכה בר-זיו
תאריך:
22/10/2008





בעניין
:
תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ







המבקשת

נ
ג
ד


1. אורה חתן
2. חיים אליהו

3. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
4. בני שתולה - אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות בע"מ
5. יחיעד - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות בע"מ








המשיבים

פסק דין

1.
בה"פ 163/07 הגישה המבקשת, תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ
("להלן "תעשיות מתכת"), בקשה למתן

פסק דין
הצהרתי ולפיו :

"המשיבה מס' 3 היתה עד ליום 16.1.06 בעלת הזכויות בכל שטח חלקה 10 בגוש 19862 המסומן בצהוב בתשריט המצורף לתובענה זו ומסומן באות ג' (להלן " הנכס") וכן כי המבקשת אשר ביום 16.1.06 חתמה על הסכם לרכישת מלוא זכויותיה של המשיבה 3 בנכס, זכאית לחזקה בכל שטח הנכס, ולפיכך המשיבים 1,2 ו- 4 מנועים מלהפריע למבקשת לגדר את היקף שטח הנכס כפי גבולותיו במפת המדידה – נספח ג'".

2.
המבקשת, תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ
, הינה חברה העוסקת בעבודות מתכת ומסגרות.

3.
המשיבים מס' 1 ו- 2 (להלן "המשיבים") הינם תושבי מושב שתולה. המשיבים חברים באגודה.

4.
המשיבה מס' 3 הינה הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן "הסוכנות").

5.
המשיבה מס' 4 הינה אגודה חקלאית שיתופית, המאגדת את פעילותם של החקלאים במושב שתולה. (להלן "האגודה").

כתבי טענות

:

6.
בבקשתה טענה תעשיות מתכת כי היא שכרה את הנכס מאת הסוכנות מאז שנת 1994. בתאריך 16.1.06 היא רכשה את הנכס מהסוכנות ובחודש מאי 2006 ביקשה לגדר את הנכס. במהלך ביצוע עבודות הגידור נתקלה תעשיות מתכת בהתנגדות מצד המשיבים שטענו כי הם בעלי זכויות בשטח של 1,600 מ"ר בצד המזרחי של הנכס (להלן "השטח שבמחלוקת") מכוחה של האגודה, ובנסיבות אלה, לאחר מגעים ממושכים עם כל הצדדים – הגישה בקשתה זו.

7.
האגודה טענה בכתב התשובה שהגישה כי אין יריבות בינה לבין תעשיות מתכת. האגודה טענה כי קיימת אגודה נוספת בשם "יחיעד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ" (להלן "יחיעד") שגם לה זכויות בנכס והיה מקום לצרפה כצד להליך. האגודה הוסיפה וטענה כדלקמן:

-
חלק מחלקה 10, הסמוך למשבצת מושב שתולה, הינו בחכירת הסוכנות.
-
המשיבים החלו לבנות לולים סמוך לחלקה הנ"ל ותוך כדי בניה נמצא כי הבניה פלשה לחלקה בשטח של 1,556 מ"ר.
-
בשל כך החל מו"מ שהביא לגיבוש הצעה לחילופי שטחים בין הסוכנות למשיבים, באמצעות מקרקעי משבצת של האגודה.
-
האגודה נתנה הסכמתה לחילופי שטחים אלה.
-
על המקרקעין של המושב נרשמו צווי מניעה על ידי המשקם והצדדים פנו אל המשקם בבקשה לביטול צווי המניעה.
-
המשקם נתן הסכמתו להסרת צווי המניעה אך ההליך לא הושלם על ידי המשיבים.
-
מאז החלטת המשקם ועד הגשת התביעה המשיבים לא נקטו בהליכים ולא בצעו את הנדרש לשם החלפת השטחים.
-
תעשיות מתכת ידעה על פלישת המשיבים לשטח החלקה וכי המשיבים נוהגים בשטח שבמחלוקת מנהג בעלים.
-
דין בקשת תעשיות מתכת להידחות.

8.
הסוכנות טענה בכתב התשובה שהגישה כי הליך חילופי השטחים בינה לבין האגודה לא השתכלל וכי היא מכרה את זכויותיה בנכס לתעשיות מתכת , אשר קודם למכר החזיקה בו בשכירות. לטענתה, עוד בשנת 2000 התברר כי בנכס, נעשו עבודות הכשרה להקמת לולים, תוך פלישה של כ- 1,600 מ"ר בתוך שטח הנכס ובעקבות כך פנתה אליה האגודה וביקשה לבצע חילופי שטחים. אך הדבר לא יצא אל הפועל ובבדיקה שנערכה על ידי הסוכנות לאחרונה התברר כי המשיבים כלל אינם מחזיקים בשטח שבמחלוקת. בשולי הדברים טענה הסוכנות כי מושב שתולה הינו קטן יחסית , ובו מגוררים הן המשיבים והן הבעלים של תעשיות מתכת ומשכך ידעו כל הצדדים על הליך חילופי השטחים, שלא יצא בסופו של דבר אל הפועל.

9.
המשיבים טענו בכתב תשובתם כי בשנת 1999 הם פנו באמצעות האגודה ויחיעד לסוכנות והגישו בקשה להקמת לולים. לשם הקמת הלולים נדרשה עבודת הכשרת קרקע, שבוצעה על ידי הקרן הקימת לישראל, ובעקבותיה התברר כי עבודות הכשרת הקרקע גרמו לפלישה של 1,556 מ"ר לשטח שבבעלות הסוכנות. בעקבות הפלישה הוצא צו מניעה על המשך העבודות במקום והצדדים החלו במגעים למצוא פתרון לבעיית הפלישה, על מנת שהכספים שהושקעו בעבודות התשתית לא ירדו לטמיון. כל הגורמים המעורבים נתנו הסכמתם לחילופי השטחים , כאשר האגודה התנתה זאת בהסרת העיקול שהוטל על ידי המשקם. המשקם נתן הסכמתו להסרת העיקול ביום 17.4.01. מאז החלטת המשקם נוהגים המשיבים בשטח שבמחלוקת מנהג בעלים והשקיעו בשטח כספים רבים. לטענת המשיבים בשטח שבמחלוקת נעשו עבודות תשתית על חשבונם ובמידה והשטח יועבר לתעשיות מתכת – יהיה הדבר בגדר עשיית עושר ולא במשפט. לטענתם, תעשיות מתכת ידעה במשך כל התקופה על חילופי השטחים – ויש לדחות בקשתה.

10.
בתאריך 26.11.07 הגישה תעשיות מתכת בקשה מתוקנת, כאשר יחיעד צורפה כמשיבה נוספת. יחיעד לא הגישה כתב תשובה ולא נטלה חלק בדיונים (למרות שעו"ד נעמן הגיש יפוי כח בשמה והודיע כי הוא מייצג את יחיעד).

11.
בת.א. 866/07 הגישה האגודה בקשה לסעד בדרך של טען ביניים ובו התבקש בית המשפט לקבוע את זכויות תעשיות מתכת בחלקה וליתן צו גודר למנוע תביעה נגד האגודה ו/או מי מטעמה.

12.
הדיון בשתי התובענות אוחד.

הראיות

:

13.
מר שמשון חתן הצהיר בשם תעשיות מתכת (ת/ 1) כי היא שכרה את החלקה בשנת 1994 ורכשה את הזכויות בה בשנת 2006. לאחר הרכישה היא ביקשה לגדר את השטח וניתקלה בהתנגדות מצד המשיבים. מר חתן סקר את ההתכתבויות בין באי כוחו לסוכנות ולאגודה וטען כי עיסקת חילופי השטחים לא בוצעה.

בחקירתו הנגדית השיב מר חתן כי הא לא משתמש בחלקה הסמוכה – חלקה 11 ואף לא ביקש לגדר אותה. מר חתן אישר כי על חלקה 11 מונח ציוד – ברזלים אך זה לא אומר שזה שלו וניתן לפנות ציוד זה במהירות. לאחר מכן אישר כי מדובר בציוד שלו אך הוא אינו שימושי והוא אינו משתמש בו. הוא גם אישר כי חלק מחלקה 11 משמש חניה ציבורית. הוא גם אישר כי נעשה פילוס של פני הקרקע בחלקה הסמוכה וכי היא בקו גובה של המפעל, אך לטענתו כל זה אינו אומר כי שטח זו הינו שלו. לשאלה האם ידע לפני הרכישה על הפלישה של המשיבים השיב מן חתן :"אני יודע מה שאני קניתי". בהמשך, כאשר נשאל "האם ידעת על השימוש של חתן ועל הבעיה השיב:"לא היה שימוש. היתה שמועה. היא טענה שזה שלה ואני שאלתי איך זה יכול להיות שזה שלה, שאני קניתי את זה. אני יודע מה שקניתי. אני מפנה להואיל 2 בחוזה הרכישה".

כאשר נשאל מר חתן מה היתה תגובתו כאשר ראה שנעשות עבודות הכשרת קרקע לרבות הקמת קיר תומך בחלקה השיב כי אז המפעל לא היה שלו אלא רק בשכירות וכאשר הלך לרכוש את החלקה הראו לו את הגבולות שהוא קונה על המפה.

מר חתן אישר כי הוא מתגורר בשתולה מאז שנת 1969. הוא גם אישר כי "לצערו" המשיבה הינה בת אחותו והמשיב נשוי עם בת דודתו.

מר חתן טען כי השטח שבמחלוקת ריק ולא נעשה בו כל שימוש משנת 1994 עד 2006 למעט עבודות הכשרת הקרקע. הוא גם אישר כי בזמן שבוצעו עבודות הכשרת הקרקע ראה כי הכניסו לשם כלים וביצעו עבודות וכי הוא לא התנגד לביצוע העבודות.

14.
מר רוני חתן, בנו של שמעון חתן, המשמש מנהל במבקשת, הצהיר (נ/ 2) כי עובר לרכישה הוא שוחח עם מר ניסבאום מהסוכנות ובירר האם בוצעה החלפת שטחים ומר ניסבאום הדגיש בפני
ו כי לא בוצעה עיסקת חילופי שטחים. על פי הצהרתו המשיבים ביצעו בשטח שבמחלוקת עבודות מינוריות בלבד ולכל היותר מדובר בבניית קירות תומכים. באשר לקירות אלה, למיטב ידיעתו הם נעשו על ידי הקרן הקימת לישראל ולא מומנו על ידי המשיבים וכאשר תעשיות מתכת רכשה את החלקה קיומן של העבודות בשטח היה ידוע והן נלקחו בחשבון למרות שאין לתעשיות מתכת כל תועלת מהעבודות שנועדו להכשיר קרקע להקמת לולים.

באשר לשטח חלקה 11 – "השטח שאמור היה להיות מוחלף", הרי שלטענתו שטח זה נשאר בחזקת האגודה ויחיעד , הוא משמש כשטח ציבורי שנסלל כמגרש חניה לטובת הכלל ותעשיות מתכת אינה עושה בו שימוש.

בחקירתו הנגדית אישר כי ראה כאשר בוצעו עבודות הכשרת הקרקע על ידי קרן קימת והוא עדכן את מר ניסבאום על ביצוע עבודות אלה ומר ניסבאום הוציא צו מניעה שאסר המשך העבודות. בהמשך הוא אישר כי צו המניעה הוסר וכי המשיכו בביצוע העבודות וכן אישר כי העבודות בוצעו בשטח שבמחלוקת שתעשיות מתכת החזיקה בשכירות. לשאלה האם לא התעניין כל השנים מדוע חודשו העבודות השיב כי לא התעניין עד מועד הרכישה ולקראת הרכישה ערך בירור ונאמר כי לא בוצעו חילופי השטחים. לטענתו, הוא לא ערך בירור באגודה אלא רק מול הבעלים של הנכס.

בהמשך חזר מר חתן והשיב כי משנת 1994 עד שנת 2006 כל שנעשה הוא בניית הקיר וכי פרט לקיר אין על שטח זה מאומה למעט קוצים ודרדרים.

15.
המשיב, מר חיים אליהו
הצהיר מטעם המשיבים (נ/ 4) כדלקמן:

-
בשנת 1999 הוא הגיש בקשה לסוכנות להקים לול , ביחד עם שני חברים נוספים.
-
במסגרת עבודות הכשרת הקרקע נעשתה פלישה של 1,556 מ"ר לשטח הסוכנות.
-
בעקבות הפלישה הוצא צו מניעה שאסר המשך ביצוע העבודות והוחל במגעים לפתרון בעית הפלישה. במסגרת המגעים הועלתה הצעה לבצע חילופי שטחים. הסוכנות הסכימה לחילופין בכפוף להסרת צו העיקול על ידי המשקם.
-
ביום 4.7.01 ניתנה החלטת המשקם אשר אישרה את חילופי השטחים.
-
הסרת העיקול בוצעה לאחר שהמשיבים שילמו סך של 17,000 ₪ כחלף ערבות בגין חובות האגודה.
-
מאז קבלת החלטת המשקם נוהגים המשיבים בשטח שבמחלוקת מנהג בעלים.
-
מאז שנת 2001 ועד 2006 היו המשיבים תחת הרושם שהענין מצוי בהליכי רישום, שכן חילוף השטחים היה אמור להתבצע ללא כל נגיעה מצג המשיבים.
-
במחצית השניה של 2006 הם גילו כי תעשיות מתכת מנסה לפלוש ולגדר את כל החלקה , לרבות השטח שבמחלוקת.
-
בשטח שבמחלוקת נעשו עבודות רבות לשם פיתוח הקרקע והכנת תשתיות, על חשבון המשיבים.
-
המשיבים הסתמכו על החלטת המשקם , שאישרה את חילופי השטחים, בעוד שהסוכנות טענה בפני

המשקם בשנת 2007 , לאחר שהובא לידיעתו כי מכרה את השטח שבמחלוקת, כי המשקם כלל לא היה מוסמך לדון בחילופי השטחים.

בחקירה נגדית השיב מר אליהו כי הוא לא פנה לסוכנות מאז שנת 2001 ואילך בקשר לחילופי השטחים וכי הכל היה צריך להעשות על ידי מזכיר האגודה.

16.
תצהיר המשיבה, הגב' אורה חתן
(נ/ 3) מפרט גם הוא באופן דומה לתצהיר המשיב את השתלשלות העניינים.

בחקירתה הנגדית השיבה גב' חתן כי בשטח שבמחלוקת בוצעו עבודות על ידי הקרן הקימת שבאו לידי ביטוי בהקמת קיר תומך, עקירה של עצים ויישור השטח ועבודות תשתית וניקוז. היא ציינה כי בעבר היה להם רישיון להקים לולים וכי כיום אסור לבנות שם לולים. לשאלה האם לכן היא לא משתמשת היום בשטח זה השיבה:

"אני לא יכולה להשתמש בשטח. אני רוצה להשתמש".

ולשאלה מה מונע בעדה להשתמש בשטח זה השיבה:

"טרם הושלם תהליך החלפת השטחים. זה לא התפקיד שלנו, אלא התפקיד של האגודה"

.

לשאלה איזה "מנהג בעלים" היא נוהגת בשטח שבמחלוקת, כהצהרתה, השיבה גב' חתן:

"ככל שאפשר יהיה...נתנו אישור לבן הדודה שלי לשים שם את כל מיני החלקים של הלולים שלו. לפרץ אליהו. הוא שם שם דברים ולוקח אותם. אני גם יכולה לקחת לשם את הצאן של אמא שלי... יש שם עשבי בר"

.

הגב' חתן נשאלה האם פנתה לסוכנות על מנת לטפל בשינוי יעוד השטח לשם הקמת לולים שבה והשיבה:


"כל עוד השטח לא הוחלף, איך אני יכולה לטפל".

לכל אורך הדרך שבה הגב' חתן וטענה כי כל הטיפול בחילופי השטחים היה צריך להעשות על ידי האגודה.

17.
מוטי ניסבאום הצהיר מטעם הסוכנות (נ/ 5) כדלקמן:

-
הסוכנות הינה החוכרת של החלקה, בשטח של 9,903 מ"ר , על פי חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל מיום 29.10.98. מטרת החכירה הינה מפעל מתכת.
-
משנת 1993 שכרה תעשיות מתכת את החלקה .
-
במהלך תקופת השכירות פנתה תעשיות מתכת לסוכנות וביקשה לרכוש את החלקה.
-
ביום 2.1.01 נערכה שמאות על ידי השמאי דן ברלינר, כאשר בדו"ח השמאות הוא מציין כדלקמן:

"מרבית שטח החלקה הינו כיום מישורי, פרט לשטחים הבאים:
א.שטח של כ- 1,700 מ"ר בחלק המזרחי של החלקה, הנמצא
מעל
למפלס בו נמצא מרבית שטח החלקה.
כ- 1,556 מ"ר מתוך שטח זה כלולים במסגרת שטח שמתבצעות בו
עבודות עפר ופיתוח לצורך הקמת לולים..."

.

בסעיף "גורמים ושיקולים בקביעת השומה" מציין השמאי שוב כי:

"בתחום שטח של 1,556 מ"ר המצוי בחלק המזרחי של החלקה, מבוצעות עבודות להכשרת הקרקע לצורך הקמת לולים.
לא ניתן להשתמש בהם לשימוש לקרקע לתעשיה בגלל המפלס הגבוה שהוא כ- 6 מ' מעל למפלס החצר".

בנסיבות אלה מעריך השמאי את שווי הקרקע במפלס הגבוה יותר במחצית משווי יתרת הקרקע של החלקה.
-
ביום 16.1.06 נחתם הסכם מכר בין הסוכנות לתעשיות מתכת, על פיו נמכרה לתעשיות מתכת כל החלקה.
-
עוד בשנת 2000 נמצא כי עבודות הכשרת קרקע להקמת לולים נעשו תוך פלישה של כ- 1,600 מ"ר לתוך שטח החלקה.
-
ביום 2.11.00 פנתה האגודה לסוכנות וביקשה לבצע חילופי שטחים. האגודה ציינה בפני
יתה כי לאחר קבלת הסכמת האגודה היא תמשיך בהליך חילופי השטחים עם מנהל מקרקעי ישראל.
-
האגודה גם פנתה למשקם, אשר נתן ביום 4.7.01 החלטה.
-
משנת 2001 עד שנת 2006 לא בוצעו חילופי השטחים.
-
גם מינהל מקרקעי ישראל אישר במכתב מיום 14.7.06 כי עיסקת חילופי שטחים לא אושרה ולא בוצעה.
-
המשיבים אינם מחזיקים בפועל בשטח שבמחלוקת.
-
יעוד השטח שבמחלוקת הינו לתעשיה ועל מנת להקים עליו לולים יש לבצע שינוי יעוד.
האגודה לא ביצע האת שינוי היעוד עקב העלויות הגבוהות.

מר ניסבאום אישר בחקירתו הנגדית כי מר רוני חתן בירר עימו האם נעשו חילופי שטחים והוא אישר כי אלה לא נעשו וכי החלקה נמכרה לתעשיות מתכת כפי שהיא, בשלמות, לרבות כל הבנוי והנטוע עליה. לדבריו , לא נעשו כל חילופי שטחים שהם והיתה רק הצהרת כוונות, כאשר מי שהיה צריך לטפל בענין זה האגודה או המשיבים "אותם אנשים שהיה להם אינטרס".

18.
מר עדי חובב הצהיר בשם האגודה (נ/ 6) כי האגודה הסכימה לבצע חילופי שטחים לאחר שהתברר כי נעשתה פלישה לשטח שבמחלוקת, אך לאחר קבלת הסכמה עקרונית של הסוכנות והחלטה של המשקם לא ביצעו המשיבים כל פעולות ואף לא פנו למינהל מקרקעי ישראל בהליך לחילופין השטחים. עד הוא הצהיר כי מאז הפלישה נהגו המשיבים בחלקה מנהג בעלים וכי תעשיות מתכת ידעה על כך. מר חובב הצהיר כי עמדת האגודה היא כי יש להשלים את הליך חילופי השטחים.

טענות ב"כ הצדדים בסיכומים

:

19.
בסיכומים טען ב"כ תעשיות מתכת כי השאלה היחידה שבמחלוקת הינה האם נקשר הסכם מחייב לפיו מכרה/ העבירה הסוכנות זכויות בשטח שבמחלקות לאגודה ויחיעד ו/או למשיבים קודם למועד בו נכרת ההסכם בינה לבין הסוכנות. לטענתו, המשיבים פלשו לשטח שבמחלוקת , במסגרת עבודות להכשרת הקרקע להקמת לולים, אך פלישה , כשלעצמה, אינה מקנה זכויות בשטח. לטענתם, ממילא לא ניתן לממש את הכוונה לבנות לולים בשטח שבמחלוקת , מאחר ויעודו הינו לתעשיה וקיים צו האוסר על הקמת לולים בתחומי מושב שתולה , כי המשיבים אינם מחזיקים בשטח שבמחלוקת וכי המשיבים, משיקוליהם, לא מימשו מעולם את הכוונה לבצע חילופי שטחים. ב"כ תעשיות מתכת טען עוד כי למשיבים כלל אין מעמד בתובענה, מאחר וגם אם נעשתה עיסקת חילופין, הרי שנעשתה בין הסוכנות לבין האגודה ויחיעד, כאשר האחרונים מודים כי דובר על חילופי שטחים, היתה כוונה לבצע חילופי שטחים, אך הדבר לא יצא אל הפועל ולא הגיע לכדי הסכם מחייב.

ב"כ תעשיות מתכת מאשר כי המבקשת ידעה אודות הכוונה לבצע חילופי שטחים עם המשיבים, אך עובר לרכישה נערך בירור ונאמר למבקשת במפורש כי לא בוצעה עיסקת חילופי השטחים ובהתאם
רכשה את החלקה כולה, כאשר זו נקיה מכל זכות של צד ג'.

ב"כ תעשיות מתכת הכחיש את טענת המשיבים לפיה הסוכנות ו/או תעשיות מתכת תפסו חזקה בחלקה 11, הסמוכה לשטח שבמחלוקת.

20.
ב"כ המשיבים סקרו באריכות את עדויות הצדדים וטענו כי תעשיות מתכת ידעה על זכויות המשיבים בשטח שבמחלוקת וכי בהסכם הרכישה בין תעשיות מתכת לסוכנות נקבע במפורש כי הנכס הנמכר ימסר לה במצבו במועד חתימת ההסכם, דהיינו כפוף לזכויות המשיבים. לטענתם, חילופי השטחים בוצעו בפועל, כאשר תעשיות מתכת עצמה תפסה חזקה ועושה שימוש בחלק מחלקה 11 , שאין לה כל זכויות בו. מאידך, המשיבים עצמם מעולם לא זנחו את ההליך במישור הפרוצדורלי, אלא שהאגודה ויחיעד עיכבו את התהליך .

ב"כ המשיבים טענו כי תעשיות מתכת כלל אינה הבעלים של כל החלקה, לרבות השטח שבמחלוקת וכל שיש בידה הוא הסכם רכישה והערת אזהרה – באופן שאינה זכאית לסעד המבוקש.

ב"כ המשיבים טענו כי בהסכם בין תעשיות מתכת לסוכנות הצהירה תעשיות מתכת כי היא מכירה את הנכס היטב, בהיותה מחזיקה בו למעלה מ- 10 שנים ומאחר והנכס נבדק על ידי בעלי מקצוע מטעמה , המכירה בוצעה במצבו הנוכחי של הנכס, לפיכך ברור כי הרכישה בוצעה בכפוף לזכויות המשיבים.

ב"כ המשיבים טענו כנגד התנהלותה של הסוכנות בכל הקשור לחילופי השטחים. לטענתם, ההליכים מול המשקם נעשו בהסכמת כל הצדדים והתנהלות הסוכנות למול המשקם יוצרת התחייבות מצידה כלפי המשיבים, כאמור בהחלטות המשקם.

ב"כ המשיבים טענו כי המשיבים כלל לא טוענים לזכויות בעלות בשטח שבמחלוקת . לטענתם המשיבים הם בני הישוב ורשאים על פי דין לשמש כברי רשות בקרקעות המוחזקות על ידי האגודות בהסכמים עם המינהל או בהסכמים משולשים עם הסוכנות. לטענתם, השטח שבמחלוקת נמצא בתוך משבצת הישוב ואין זה מתפקידם של המשיבים לטפל בהעברת הזכויות.

ב"כ המשיבים ביקשו לדחות את בקשת תעשיות מתכת ו/או לקבוע כי זכויות הבעלות של תעשיות מתכת כפופה לזכויות המשיבים. לחילופין מבקשים להחזיר את הענין לדיון בפני
המשקם, על מנת שיכריע בזכויות הצדדים כאשר הוא לוקח בחשבון את כברת הדרך שעברו המשיבים מאז שנת 1988 ותינתן מלוא ההתייחסות למכלול הפעולות שבוצעו בשטח עד היום, על ידי כל הצדדים המעורבים.

21.
ב"כ הסוכנות טענו בסיכומים כי תעשיות מתכת זכאית למלוא הזכויות בנכס וכי בנסיבות הענין לא בוצעה כל עיסקת חילופי שטחים ולפיכך, הסכם המכר שנחתם בינה לבין תעשיות מתכת עומד בעינו, לרבות שטח הנכס.

ב"כ הסוכנות סקרו את מצב הזכויות בנכס והרקע העובדתי
וטענו כי אכן לאחר שהתברר כי במסגרת עבודות הכשרת קרקע נעשתה פלישה לשטח שבמחלוקת, פנתה אליה האגודה בבקשה לבצע חילופי שטחים – באופן שהשטח שבמחלוקת יגרע משטח החלקה לטובת האגודה ובתמורה תוותר האגודה ותעביר לסוכנות שטח זהה בייעוד לתעשיה, בהמשך, ברצף לשטח החלקה. הם גם מאשרים את פניית האגודה למשקם, לצורך הסרת צו המניעה ואת הסכמתה העקרונית של הסוכנות לבצע את חילופי השטחים. לטענתם, בפועל, לא בוצע ו/או לא הסתיים ו/או לא השתכלל הליך חילופי השטחים שנתבקש על ידי האגודה בשנת 2001 , באופן שבשנת 2006 מכרה הסוכנות את מלוא החלקה לתעשיות מתכת.

ב"כ הסוכנות טענו כי המשיבים, שהם לכאורה בעלי האינטרס בעיסקת חילופי השטחים, לא עשו מצידם כל פעולה להשלמת חילופי השטחים, לרבות שינוי יעוד הקרקע , באופן שיאפשר הקמת לולים. המשיבים גם אישרו כי הם מעולם לא פנו לסוכנות בקשר לחילופי השטחים אלא רק לאגודה, וזו האחרונה לא עשתה לקידום הענין.

ב"כ הסוכנות טענו כי מבדיקה שערכה הסוכנות התברר כי המשיבים אינם מחזיקים בפועל בשטח שבמחלוקת, כאשר המשיבה עצמה הודתה בחקירתה כי היא לא יכולה להשתמש בשטח מאחר וטרם הושלם הליך חילופי השטחים וכאשר מזכיר האגדה אישר כי השטח ריק ולא נעשה בו כל שימוש.

22.
ב"כ האגודה טען כי האגודה הסכימה לבצוע חילופי השטחים, ככל שנדרשה לעשות כן על ידי המשיבים , כאשר מעורבותה היא "רק מטעמם של המשיבים" ולא באופן עצמאי ונטול אינטרסים וכי המשיבים מסיבתם הם לא עשו את הנדרש מול הסוכנות כמו גם מול יתר הגורמים המוסמכים, באופן שאין להם להלין אלא על עצמם.

ב"כ האגודה טען כי במחלוקת בין תעשיות מתכת והמשיבים היא תפעל ככל שבית המשפט יורה ובתביעתה היא מבקשת ליתן צו גודר.

23.
ב"כ הסוכנות הגישו סיכומי תשובה בהם חזרו וטענו כי למשיבים אין ולא היו כל זכויות בחלקה וכי הליך חילופי השטחים כלל לא החל. עוד טענו כי ההליך בפני
המשקם היה אך ורק בקשר להסרת צו המניעה על מקרקעי מושב שתולה ובתנאים שקבע המשקל לביטול צו המניעה וכי אין זה בסמכותו של המשקם להכריע במצב הזכויות של הצדדים בהליך זה.

24.
ב"כ המשיבים הגיש גם הוא סיכומי תשובה וטען כי עבודות הפיתוח שבוצעו על החלקה השביחו את ערכה ואיפשרו את השימוש בה וכי הן תעשיות מתכת והן הסוכנות ידעו על עבודות אלה.

ב"כ המשיבים חזר ופרט השקעות שביצעו המשיבים לטענתם והוסיף וטען כי בקשתה של האגודה למתן צו גודר "וגישתה כאילו היא אין היא צד בענין, אינה פוטרת אותה מאחריות למחדליה במהלך ביצועו של הליך חילופי השטחים". לטענתו, האגודה נמנעה מלהעיד את מר גלעדי , שהיה מזכיר מושב שתולה בתקופה הרלבנטית וכי אילו עדותו היתה נשמעת היה ברור כי האגודה נטלה חלק ניכר בהליך חילופי השטחים ומר גלעדי הוא זה שהביא לעיכוב ההליך. ב"כ המשיבים טען כי תמוהה העובדה שהאגודה הגישה תביעה לטען ביניים וכי יכלה לפעול כפי שפעלה יחיעד ולא לקחת חלק בהליך וכי בדיעבד הוכח שהיא נמצאת במעין קנוניה עם תעשיות מתכת "שכן שתיהן מעוניינות בשמירה על המצב הקיים".

ב"כ המשיבים חזר וסיכם טענותיו בטענה שהליך חילופי השטחים הושלם וכי העובדות בשטח מראות שהליך חילופי השטחים הושלם, כך שתעשיות מתכת עושה שימוש בשטח החליפי שהוקצה לה, בהסכמת האגודה ויחיעד.

דיון

:

25.
מראיות הצדדים וטענותיהם עולה באופן מפורש כי תעשיות מתכת רכשה את מלוא הזכויות בחלקה, לרבות בשטח שבמחלוקת , על פי ההסכם שנחתם בינה לבין הסוכנות ביום 16.1.06. בהסכם זה נקבע במפורש כי הנכס הנמכר הינו:

"מגרש והבנוי עליו והידוע כחלקה 10 בגוש 19862 מגרש בשטח 9,903 מ"ר בערך הכל כמפורט בנסח הרישום ....".

תעשיות מתכת אמנם הצהירה בהסכם זה כדלקמן:

"הקונה מצהיר ומאשר כי הוא מכיר את הנכס היטב, גם מכוח החזקתו בו כשוכר במשך כעשר שנים וכי הוא בדק אותו היטב גם באמצעות בעלי מקצוע, לרבות מצבו התכנוני, המשפטי, הפיזי והטופוגרפי ואפשרויות הניצול של הנכס... והוא מבקש לקנות אותו במצבו כפי שהוא, וזאת מבלי שמוטלת על המוכרת כל אחריות לגבי מצב הנכס...
הקונה מוותר על כל טענה ו/או דרישה כלפי המוכרת הנוגעת למצבו התכנוני, הפיזי, המשפטי והטופוגרפי של הנכס.
הקונה מאשר כי תנאי למכירה הוא שהנכס נמכר במצבו הפיזי כפי שהוא, כולל כל פגם בו, בין גלוי ובין נסתר , מבלי שמוטל על המוכרת כל אחריות שהיא לגבי מצבו. כן מאשר הקונה כי ידוע לו שהנכס טעון שיפוצים נרחבים והוא מוותר על כל טענה ודרישה מן המוכרת בקשר למצבו"

.

ואולם, אין בהצהרות אלה כדי לקבוע כי תעשיות מתכת היתה מודעת לזכויות צד ג' כלשהו בנכס (לרבות זכויות המשיבים) , אלא לעובדה שבעבר בוצעו עבודות על חלק מהנכס , שגרמו להיווצרות מפלסים שונים בו – דבר שנלקח בחשבון במסגרת השומה שנערכה.

וראוי להדגיש כי בשומה, שנערכה לאחר ביקור בנכס, לא מצויין כי השטח שבמחלוקת מוחזק על ידי צד ג', אלא רק צויינה עובדת ביצוע עבודות תשתית. נוסח ההסכם גם מעלה כי ההצהרה הינה אודות המצב "הפיזי והטופוגרפי" ולא המצב "קנייני" , כאשר בהואיל השני נקבע במפורש כי:

"הקונה מעוניין לרכוש מהמוכרת את כל זכויותיה בנכס והמוכרת מוכנה למכור לקונה את זכויותיה בנכס, הכל בהתאם להוראות חוזה זה וכשהוא נקי מכל זכות צד שלישי, שעבוד , עיקול או זכות צד שלישי כלשהוא".

26.
אין מחלוקת כי מנהלי תעשיות מתכת ידעו במפורש על הפלישה לשטח החלקה ועל כך שבזמנו דובר על חילופי שטחים ואולם השתכנעתי כי בפועל – הן מבחינה פיזית והן מבחינה קניינית – לא בוצעו חילופי שטחים אלה.
מנהל תעשיות מתכת אף בירר עם מר ניסבאום מטעם הסוכנות ונאמר לו כי חילופי השטחים לא בוצעו ותעשיות מתכת רכשה את הנכס , במצבו הפיזי והטופוגרפי כפי שהוא, לרבות הפגם הנובע מחילופי הגבהים, כאמור בחוות דעת השמאי ברלינר, אך כשהוא
נקי מכל זכויות צד ג'.

27.
באשר לפן הקנייני – אין ספק שלא נערכו חילופי שטחים והדבר אושר הן על ידי הבעלים של החלקה – קרן קימת לישראל בע"מ (במכתב מיום 14.7.06), הן על ידי החוכרת של החלקה – הסוכנות (הן בהתכתבויות קודמות בין בעלי הדין והן בהצהרה בהליך זה) והן על ידי האגודה.

בנוסף, גם המשיבה עצמה השיבה בחקירתה הנגדית כי לא ננקטו על ידי המשיבים כל צעדים בקשר לשינוי יעוד החלקה מאחר וחילופי השטחים לא בוצעו.

28.
באשר לפן הפיזי – עולה מהראיות כי פרט לעובדה שעל השטח שבמחלוקת נבנה קיר ובוצעו עבודות הכשרת קרקע
- המשיבים אינם מחזיקים בשטח שבמחלוקת וכולו קוצים ודרדרים. הגב' חתן אישרה בחקירתה הנגדית כי אינה מחזיקה בשטח וכך גם מר אליהו. תשובתה, כי אם תרצה היא יכולה לרעות במקום את צאן אימה, אינה מעידה על חזקה, שימוש ובטח שלא על "מנהג בעלים", כפי שהצהירו מר אליהו וגב' חתן.

29.
מנגד, המשיבים לא הוכיחו טענתם לפיה תעשיות מתכת "מחזיקה" בחלק מחלקה 11 (כאשר אפילו מונחים על חלקה זו חלקי ציוד של תעשיות מתכת – אין בכך כדי להעיד על חזקה ו/או על זכות כלשהי בחלקה זו של תעשיות מתכת).

30.
זאת ועוד – מהראיות עלה כי עבודות הכשרת הקרקע בוצעו לבקשת המשיבים לשם הקמת לולים. חרף טענת המשיבים לחזקה בשטח ולמנהג בעלים עלה מהראיות כי המשיבים לא עשו כל פעולה שהיא לשם הקמת הלולים – לרבות שינוי יעוד השטח שבמחלוקת מתעשיה. יתירה מזאת, היום בכל מקרה לא ניתן לשנות את היעוד ולקבל היתר להקמת לולים בשטח המושב- באופן שממילא המשיבים אינם יכולים לעשות כל שימוש בשטח שבמחלוקת ולא נגרם להם כל נזק ממכירת הזכויות השטח זה לתעשיות מתכת. המשיבים גם מודים במפורש בטיעוניהם כי אין להם כל זכויות בשטח שבמחלוקת וכי אפילו הם לא היו צריכים לטפל בכל הקשור אליו – טענה שהיא תמוהה על פניה, באשר המשיבים הם היחידים שיכלה לצמוח להם טובת הנאה כלשהי מחילופי השטחים – האפשרות להקמת הלול שממילא אינה קיימת עוד.

31.
עבודות התשתית והקמת הקיר התומך לא בוצעו על ידי המשיבים אלא על ידי הקרן הקימת לישראל והמשיבים לא הביאו כל ראיות כי אפילו נשאו בעלויות העבודות הנ"ל.

32.
ב"כ המשיבים מבקש להסיק מאי העדת מזכיר האגודה בתקופה הרלבנטית על זכויות הצדדים ואף קובע מה ניתן היה ללמוד מעדותו של מי שלא העיד אך כמובן שספקולציה מעין זו אינה יכולה לתמוך בכל טענה של המשיבים ולו סברו כי עדות זו רלבנטית לתמיכת טענותיהם – היה עליהם לדאוג לזמן עד זה , שכיום אינו קשור למי מהצדדים.

33.
אשר על כן – אני מקבלת את בקשת תעשיות מתכת , כאמור בתביעתה בה.פ. 163/07.

34.
באשר לבקשת האגודה בת.א. 866/07 – ממילא קבעתי לעיל את זכויות תעשיות מתכת בחלקה ולבקשת האגודה ניתן בזאת צו גודר המונע תביעה נגדה, כמבוקש בתביעתה.

בסיכומיהם התייחסו ב"כ הצדדים בקצרה בלבד לבקשה זו אך אעיר כי לא השתכנעתי מטיעוני המשיבים כי האגודה היא זו שהיה עליה מוטל לטפל בחילופי השטחים ו/או כי חילופי השטחים לא בוצעו עקב מחדל של האגודה ובכל מקרה לאור אי אפשרות הקמת הלולים על השטח שבמחלוקת – ממילא חילופי השטחים אינם רלבנטיים.

טענת ב"כ המשיבים אודות קנוניה מצד האגודה נדחית על ידי – כאשר היא מעולם לא הועלתה בראיות בכלל ובעדויות המשיבים בפרט וכאשר הטענה מבוססת על ספקולציה, כאמור לעיל, מה היה אומר מי שלא העיד.

35.
התוצאה –

בה.פ. 163/07 ניתן בזאת צו המצהיר כי תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ
היא בעלת הזכויות בכל שטח חלקה 10 בגוש 19862 מכוח ההסכם בינה לבין הסוכנות מיום 16.1.06 , כי היא זכאית לחזקה בכל שטח החלקה וכי על המשיבים להמנע מלהפריע לתעשיות מתכת לעשות שימוש בכל שטח החלקה ו/או לגדרה בהתאם לגבולות במפת המדידה (נספח ג' לבקשה).


בת.א. 866/07 ניתן בזאת צו גודר – כמבוקש.

בנסיבות, ולאור השתלשלות העניינים כפי שהובאה לעיל – איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום כ"ג בתשרי, תשס"ט (22 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.






ב. בר-זיו, שופטת
קלדנית - עדי שיטרית







הפ בית משפט מחוזי 163/07 תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ נ' אורה חתן, חיים אליהו, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' (פורסם ב-ֽ 22/10/2008)