פסקי דין על משה מגידיש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2364/02 בל     15/06/2003




בל 2364/02 משה מגידיש נ' המוסד לביטוח לאומי




1
בתי הדין לעבודה
בל 002364/02
בית-הדין האזורי לעבודה
ב א ר - ש ב ע
15/06/2003

כבוד השופט אילן סופר

בפני
:
ה ת ו ב ע
משה מגידיש

בעניין:

עו"ד ירון שחר

ע"י ב"כ
נ ג ד
ה נ ת ב ע
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ג'יזל אלאלוף

ע"י ב"כ
פסק דין
1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, עקב דחיית תביעתו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

2. התובע טוען, כי הוא משתמש ברכב הרשום על שם אביו, לצורך טיפולים רפואיים שנזקק להם אביו.

3. הנתבע טוען, כי על פי חוות דעת רופא המוסד, מגבלותיו הרפואיות של האב, אינן מצריכות שימוש צמוד ברכב.

4. התובע מודה, כי בעבר ניתן פס"ד בעניינו (בל 1694/01), אשר דחה את תביעתו בשל שימוש ברכב, אולם מאז מתן פסק-הדין ב- 8.5.02, הוא מקפיד שלא להשתמש ברכב לצרכיו האישיים.

5. הוריו של התובע הינם בני 75 ומצבם הבריאותי מחמיר.

6. אביו של התובע, זקוק לטיפולים רפואיים דחופים בבית-חולים סורוקה, הוא במעקב קבוע במחלקה הקרדיולוגית, וכן יש לו אירועים חוזרים של חסימות מעיים בשל כריתת המעי הגס עקב גידול סרטני, המצריכים אישפוז.

7. אימו של התובע, הינה חולנית וסיעודית וזקוקה לתרופות בקביעות.

8. התובע טוען, כי החלטת המוסד והרופא מטעמו, לא התייחסה לתדירות הביקורים.

9. התובע טוען, כי בשל עבודתו בעבר בסניף המוסד לביטוח לאומי
בקרית-גת וסכסוך שהיה לו עם מנהל הסניף, מביאים לכך שכל תביעה שלו נדחית אוטומטית.

10. הנתבע טוען, כי מצב בריאותו של אבי התובע, אינו דורש תוכנית טיפולית, שלא הוצגה כלל ע"י התובע.

11. לבד מכך, ע"ש אבי התובע רשומים שלושה כלי רכב, שדי בכך כדי לשלול זכאות לגמלה בעילה של רכב לצרכים רפואיים.

12. ה כ ר ע ה

סעיף 9 א (ג)(2) לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980 קובע:

"לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מתקיים אחד מאלה -
...
(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לבית, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או פחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לעניין זה, "בן משפחתו"- מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפיסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו, או הורהו של התובע,
ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;..."

על פי דף המידע הרפואי שנכתב ע"י ד"ר חאלד (נספח א-ב לתצהיר התובע) וכן אישור של ד"ר גפן מהמח' האונקולוגית מבית-חולים סורוקה מ- 9.1.00 ( נספח ג' לתצהיר התובע), לא ניתן למצוא, כי התובע הוכיח שהוריו זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי, הניתן מחוץ לביתם לפי תוכנית טיפול שנקבעה מראש. הדגש הוא על "תוכנית טיפול שנקבעה מראש" תוך דגש על 6 פעמים בחודש. ד"ר נאטור חאלד, מציין, שאבי התובע מגיע למרפאה באבן שמואל לעיתים קרובות, אך אין כל ציון, באיזה תאריכים הגיע.
גם לגבי אימו של התובע לא מצויין כלל כל כמה זמן היא מגיעה למעקב במחלקה האונקולוגית והאם מדובר בתוכנית טיפול כלל.

13. התובע טוען כנגד מכתבו של רופא המוסד, ד"ר קופרמן מיכאל, אשר קבע, כי השימוש ברכב אינו לצרכים רפואיים. יש לציין, כי בטעות מציין ד"ר קופרמן, כי הוא מתייחס לתובע - ולא הוא אלא לאביו. בית-הדין מסכים, כי דחייתו של ד"ר קופרמן הינה סתמית ולא מסבירה על בסיס מה נעשתה וחבל שכך.

14. יחד עם זאת, וכעולה מהאישורים שהגיש התובע בפני
נו, הרי שלפחות מבחינת מסמכים אלו אין די כדי להצדיק את קבלת התביעה.

15. בכך אין כדי לחסום את התובע מלפנות מחדש לנתבע, תוך צירוף המסמכים המתאימים, העומדים בדרישות סעיף 9 א(ג)(2). כמו כן, על התובע לקחת בחשבון, כי במידה ואביו עדיין מחזיק ברשותו שלושה כלי רכב, הרי שהתובע לא יהיה זכאי לגמלה בהתאם לסיפא של סעיף זה.

16. על כן, משלא הוכיח התובע את זכאותו לגמלה, התביעה נדחית.

17. אין צו להוצאות.
ניתן היום ט"ו בסיון, תשס"ג (15 ביוני 2003) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
______________
אילן סופר
- שופט








בל בית דין אזורי לעבודה 2364/02 משה מגידיש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/06/2003)