פסקי דין על דרורי שלום | פסקי דין על עוזי מזרחי

25/08 בשא     30/10/2008




בשא 25/08 דרורי שלום נ' עוזי מזרחי




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט לתביעות קטנות
בית - שמש
בשא000025/08
בתיק עיקרי: תק
001134/07

בפני
:
כב' השופט שמעון שטיין
תאריך:
30/10/2008




בעניין
:
דרורי שלום





המבקש (הנתבע)


נ
ג
ד


עוזי מזרחי





המשיב (התובע)

החלטה

לפניי בקשה לביזיון בית המשפט.

ברקע לבקשה עומד

פסק דין
שניתן ביום 25.2.08 בתביעה שהגיש התובע, בגין הפרת הסכם מכר אופנוע ים שרכש מהנתבע. בפסק הדין קבעתי שדין התביעה להתקבל וכי בגין פקיעת תוקפו של רישיון הגורר ואי העברת הבעלות ע"ש התובע, וכן בגין אי העברת הביטוח ע"ש התובע, הפסיד התובע ימי שימוש באופנוע בקיץ 2007, המזכים אותו בפיצוי בסך 1,500 ₪. בנוסף, בשל אי העברת הבעלות בגורר ע"ש התובע ע"י הנתבע, חרף היותו נמצא בביתו של התובע, קבעתי שעל הנתבע לשלם לתובע את עלותו של הגורר בסך 5,000 ₪, ובסך כולל של 6,500 ₪ שקבעתי שישולם בתוך 30 יום.

בד בבד קבעתי שהנתבע רשאי להשיב לידיו את הגורר שבבעלותו שנמצא בבית התובע, "
בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין
".

ביום 14.9.08, הגיש הנתבע, המבקש דכאן, את בקשתו דנן; לטענתו התובע ממאן לקיים את פסק הדין ועל אף שניסה פעמים רבות ליצור קשר עם התובע על מנת לאסוף ממנו את הגורר ועל אף שהגיע לביתו ביום 6.5.08, לא הצליח להשיב לידיו את הגורר. משכך נתבקש בית המשפט לחייב את התובע בסך 7,871 ₪ המורכב מעלות הגורר, הפסד שני ימי עבודה (של הנתבע ובנו בגין נסיעה לבית שמש) והוצאות הבקשה.

בתגובתו טען התובע-המשיב, שהמבקש אינו רשאי לממש רק את מחציתו של פסק הדין ובנוסף טען כי בית המשפט הגביל את האפשרות של המבקש להחזיר לידיו את הגורר לחמישה עשר יום בלבד. כך, שלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין ובלי שקיים את חלקו בהעברת סך 6,500 ₪, הגיע לפתע המבקש לביתו של המשיב, ללא תיאום מראש, ודרש את הגורר. זאת ועוד, מפאת חוסר ברירה פנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין וכן טוען שלאור חלוף הזמן, על המבקש לשאת גם בדמי אחסון עבור הגורר בסך 10$ ליום ובסך כולל של 6,480 ₪, ירידת ערך של האופנוע, עוגמת נפש, טסט לגורר, הוצאות משפט והפסד ימי עבודה בסך כולל של 23,880 ש"ח.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבורני שאין לראות בהתנהגות המשיב הפרה של פסק הדין, וכי אי ביצועו, למצער בכל הקשור להעברת הגורר, נובע מאי הבנה וממסירה מאוחרת של פסק הדין לידי המבקש; כאמור פסק הדין ניתן ביום 25.2.08 ונשלח לצדדים ביום 28.2.08. בשל טעות המזכירות ככל הנראה, נשלח פסק הדין המיועד למבקש, לכתובת שגויה, אשר אינה מופיעה על כתבי הטענות. פסק הדין חזר לבית המשפט ביום 9.3.08 בציון "ת.ד. סגור". כעבור זמן מה פנה המבקש בכתב לבית המשפט, בטענה כי טרם הגיע לידיו פסק הדין וביקש לשלחו לכתובתו, כפי שהיא מופיעה בראש כתבי הטענות. המזכירות שלחה את פסק הדין בשנית ביום 17.4.08 והוא התקבל על ידי המבקש, כפי העולה מאישור המסירה, ביום 29.4.08. מכאן, שחמישה עשר הימים בהם ניתן לבצע את העברת הגורר נספרים החל מיום 30.4.08 ועד ליום 14.5.08. פועל יוצא, הגעתו של המבקש לבית המשיב ביום 6.5.08 נעשתה כדין, אך המידע לפיו המבקש קיבל לידיו את פסק הדין רק ביום 29.4.08, לא היה ידוע למשיב והלה סבר, בטעות, שהמבקש איחר להגיע לביתו בכשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין.

את הקביעה בפסק הדין לפיה באפשרות המבקש להגיע לביתו של התובע ולהשיב לידיו את הגורר בתוך 15 יום, מיום מתן פסק הדין, יש לפרש פרשנות תכליתית, לפיה המדובר בחמישה עשר ימים מיום מסירת פסק הדין לידיו. כל פרשנות אחרת תחטא ליישומו של פסק הדין ותמאן ביצועו, כפי שארע במקרה דנן.

הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט מטרתו לכפות על בעל הדין המפר את הביצוע ולא להעניש את המפר על מעשיו בעבר. מאחר וההליך נמצא על קו התפר שבין ההליך הפלילי להליך האזרחי, יש להקפיד הקפדה יתרה בשאלה האם פעולתו של בעל הדין עומדת בניגוד לצו שניתן, ראו: רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337 (1999).

טענות המבקש בדבר תשלום בגין הפסד ימי עבודה והוצאות הבקשה דינן להידחות וכן לא נמצא לדון בטענות המשיב, אשר מקומן אינו בבקשה זו.



אשר על כן, המבקש רשאי להשיב את הגורר אשר נמצא אצל המשיב לידיו, בין התאריכים
9.11.08-20.11.08 בלבד, בתיאום של 48 שעות מראש עם המשיב, אשר מחויב למסור את הגורר לידי המבקש בין התאריכים הללו. למען הסר ספק, ביצוע חלקו זה של פסק הדין אינו תלוי בביצוע חלקיו האחרים של פסק הדין.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ט (30 באוקטובר 2008) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לצדדים.



שמעון שטיין
, שופט







בשא בית משפט לתביעות קטנות 25/08 דרורי שלום נ' עוזי מזרחי (פורסם ב-ֽ 30/10/2008)