פסקי דין על יואב שמם |

5928/00 בשפ     28/08/2000




בשפ 5928/00 יואב שמם נ' מדינת ישראל





ב
בית המשפט העליון בירושלים


בש"פ 5928/00


בפני
: כבוד השופטת ד' ביניש


ה

עורר: יואב שמם


נגד


המשיב
ה: מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
מיום 19.7.00 בב"ש 1441/00 שניתן על ידי
כבוד השופטת י' צור


תאריך הישיבה: כ"ז אב תש"ס (28.8.2000)


בשם העורר: עו"ד אריאל עטרי


בשם המשיבה: עו"ד רז ולטר


החלטה

נגד העורר הוגש כתב אישום ובו שני פרטי אישום. האישום הראשון מייחס לעורר מעשה סדום בנסיבות של אינוס ומעשה מגונה בקטין; והאישום השני מייחס לו נסיון למעשה סדום בקטין.

באישום הראשון מיוחסים לעורר, שהינו נהג מונית, מעשים מיניים שביצע בקטין בן 16 וחודשיים, אותו הסיע במוניתו בשעת בוקר מוקדמת. על-פי האישום השני, בעקבות האירועים שבאישום הראשון, טילפן העורר אל הקטין וניסה ליצור עמו קשר בכוונה להמשיך ולקיים עמו יחסים מיניים. לאחר שהקטין איתר את מקור השיחה הוא פנה למשטרה והתלונן נגד העורר בגין המעשים שעשה בו והם נשוא האישום הראשון. בתיאום עם המשטרה הזמין הקטין את העורר לדירה, בה הותקנו מצלמות; המעשים והדברים שהוחלפו בין העורר לבין המתלונן הוסרטו והוקלטו. השוטרים שעקבו אחר האירוע עצרו את העורר בדירת המתלונן בטרם החל לבצע את זממו.

עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של העורר עד תום ההליכים, אך התביעה הסכימה לשחרור העורר בתנאים של מעצר בית מלא.

בית המשפט המחוזי (השופטת י' צור) בהחלטה מפורטת ומנומקת קבע כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה. עוד קבע בית המשפט, כי מהראיות לכאורה עולה שהעורר ניצל לרעה את תפקידו כנהג מונית המשרת את הציבור ואחראי לשלומם ולבטחונם של נוסעיו. בנסיבות אלה סבר בית המשפט כי מתקיימת עילת מעצר בשל חשש לסיכון הציבור; עם זאת סבר כי ניתן להורות על חלופת מעצר שתבטיח מפני הסיכון הנשקף מהתנהגות העורר וזאת בדרך של מעצר בית מלא.

כנגד תנאי החלופה הוגש הערר שבפני
י.

טיעונו של בא-כוח העורר התמקד בשניים: ראשית טען כי הראיות לכאורה אינן מבססות את האישומים המיוחסים למרשו; ושנית, כי ניתן להבטיח את שלום הציבור בתנאי חלופה מקלים ולפיהם העורר לא יעסוק במקצועו כנהג מונית וכנהג המבצע הסעות יומיות לילדים.

על-פני הדברים לא ראיתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא בכל הנוגע לקיומן של ראיות לכאורה. אשר לשינוי תנאי החלופה, לא הוצגה בפני
י חלופה הולמת שיהיה בה כדי להבטיח מפני הסיכון הנשקף מן העורר. אכן, עיקר הסיכון נובע מן העובדה שהעורר משמש כנהג ברכב ציבורי והוא אף עוסק בהסעת קטינים לבתי ספר. לפיכך, יתכן כי צודק בא-כוחו של העורר בטענה שאם מרשו לא יעסוק במקצועו זה, ניתן יהיה לשנות את התנאים שנקבעו לחלופת המעצר. בא-כוח המדינה אף הוא לא כפר בכך שבנסיבות מסויימות אפשר שיהיה בהתנתקותו של העורר מתחום עיסוקו כדי לשמש חלופה מתאימה למעצר. אלא, שלטענתו, בא-כוח העורר לא הציג כל תכנית אשר יהיה בה כדי להבטיח כי העורר אמנם יתנתק ממקור פרנסתו הרגיל.

בטענתו זו של בא-כוח המדינה יש טעם רב. העורר מבקש להשתחרר מתנאי מעצר הבית כדי שיוכל לעבוד ולהתפרנס למחייתו. משך שנים עובד הוא כנהג המוביל ילדים והוא אף זכה לשבחים על יחסו לקטינים הסובלים ממוגבלויות אותם הוביל לבתי ספר מיוחדים. אין ספק כי בעיסוק זה יש פוטנציאל סיכון מיוחד, בהתחשב בסוג המעשים המיוחסים לעורר.

בא-כוח העורר לא הראה כי יש בידי העורר להחליף את עיסוקו, וההודעה שמסר בשמו, לפיה נכון הוא להימנע מהובלת נוסעים, אינה מניחה את הדעת מבלי שהצביע על האופן שבו מבקש הוא להתפרנס אם ישוחרר ממעצר בית. בנסיבות אלה, לא ראיתי להתערב בתנאים שקבע בית המשפט קמא לחלופת המעצר.

העורר יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון מחדש לשינוי תנאי החלופה אם יהיה בידו להראות חלופת מעצר הכוללת אמצעים אפקטיביים למניעת החשש של סיכון הציבור.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ז אב תש"ס (28.8.2000).


ש ו פ ט ת




העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00059280.
n01






בשפ בית המשפט העליון 5928/00 יואב שמם נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 28/08/2000)