פסקי דין על מוריס בן דוד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

127/98 עבל     10/11/2001




עבל 127/98 מוריס בן דוד נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

1



מדינת ישראל – בית הדין הארצי לעבודה



עבל 127/98

מוריס בן דוד

המערער

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

בפני
: סגן הנשיא הש' ברק
, השופט רבינוביץ
, השופטת סלע

נציג עובדים: י. שגב



נציג מעבידים: ד. פוגל

המערער: בעצמו
ב"כ המשיב: עו"ד זטרמן

פסק-דין

השופטת סלע

:

1.
המערער הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה בגין תאונה מיום 22.10.95 אשר נדחתה מן הטעם שלא הוכח כי ביום 22.10.95 אירע למערער אירוע תאונתי כלשהו במהלך עבודתו.

2.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת ע. ורבנר ונציגי הציבור נחמיאס ווינגרטן תב"ע נז/130-0) דחה את תביעת המערער בנימוק שלא הוכח מועד האירוע הנטען ושבית הדין שוכנע שהארוע לא אירע ביום 22.10.95, 23.10.95 או בימים הסמוכים לתאריכים אלה.
3.
העובדות הנוגעות לענין פורטו בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה כדלהלן:

"א.
התובע יליד 1933, עבד בתקופה הרלונטית לתביעה בדפוס אומן בע"מ בנהריה, ותפקידו היה חותך במכונת הגליוטינה.

ב.
התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בתאריך 12.12.95 כאשר בטופס התביעה ציין שתאריך הפגיעה הינו 22.10.95.

כמו כן צויין בטופס התביעה כי התובע קיבל טיפול רפואי ראשון ממד"א ב-24.10.95 וכי נמסרה הודעה למעביד.

בחלק הטופס המיועד למילוי על ידי המעביד צויין על ידי המעביד כי אכן התובע נפגע תוך כדי עבודה וכי נכח בעת הפגיעה עובד נוסף בשם משה אוחיון.

המעביד אף ציין כי התובע שב לעבודתו בתאריך 3.12.95.

...

ג.
התובע העיד בפני
נו כי בתאריך 23.10.95 ביצע פעולת שימון במכונת הגיליוטינה וכאשר סיים לשמן את המכונה, שהינה מכונה גדולה ויש צורך להכנס מתחתיה על מנת לשמנה, יצא מתחת למכונה וקיבל מכה בכתפו השמאלית ...

התובע העיד כי באותו לילה שבו הוא נפגע הוא סבל מכאבים עזים והוא הזעיק רופא תורן ממוקד מד"א.

בחקירתו הנגדית הבהיר התובע כי, ככל הנראה, נפלה טעות בנוגע לציון התאריך והאירוע ארע ב-23.10.95 ולא ב-22.10.95 ...

ד.
ברישום הרפואי של הרופא אשר היה תורן במוקד מד"א ואשר טיפל בתובע בליל ה-24.10.95 נרשם:


"הנ"ל עם כאבים בכתף מזה שבועיים".

...

למרות האמור בת/2 נראה לנו כי הרופא אשר רשם את ת/1 אכן רשם את אשר נאמר לו מפי התובע ולא היתה טעות ברישומים שבת/1 וזאת מהנימוקים שיפורטו בהמשך.
ה.
תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לתובע על ידי רופא כירורג – אורטופד במרפאה מקצועית בנהריה בתאריך 3.12.95 לתקופה שמ-2.11.95 ועד 30.11.95.

בכרטיסו האורטופדי – כירורגי של התובע נרשם בתאריך 20.8.95 כי התובע סובל מכאב גב תחתון וכי יש לו התקף כאבי גב מ-1.8.95 והוא אינו עובד, כמו כן צויין כי ב-
c.t.
נצפו ממצאים של ספונדילוזיס עם פריצת דיסק ב-
l4-5
וניתנה לתובע חופשת מחלה לכ-3-2 שבועות.

גם בכרטיסו הכללי של התובע מופיעים מספר רישומים בחודש 8.95 בדבר בעיות גב תחתון ובדבר הפניה לאורטופד (עיין נ/3).

לאחר ה-20.8.95 מופיע רישום בכרטיס האורטופדי – כירורגי (נ/5) ב-2.11.95, על פיו התובע טוען כי נחבל בכתפו השמאלית לפני כחודש (דהיינו בתחילת חודש 10.95) ..."

4.
עיקר טענות המערער כפי שעולה מהודעת הערעור הינן:

א.
בתאריך 23.10.95 בשעה 11:00 נפגע המערער בכתפו תוך כדי עבודה במקום עבודתו שבבית דפוס "אומן" בנהריה;
ב.
למרות הפגיעה המשיך לעבוד בתקווה שהכאבים יחלפו;
ג.
בלילה של יום 23.10.95 חש המערער כאבים עזים ובלתי נסבלים בכתף שמאל והזמין רופא מד"א אשר הגיע אליו בשעה 00:50 שבין 23.10.95 ל-24.10.95;
ד.
בתאריך 24.10.95 פנה המערער לקופ"ח עפ"י הוראת רופא מד"א ונקבע לו תור לרופא אורטופד לתאריך 30.11.95;
ה.
ביום 30.11.95 נבדק המערער ע"י האורטופד וניתנה לו הפניה לביצוע צילום
c.t.
;
ו.
עם קבלת תוצאות ה-
c.t.
פנה המערער, בשנית, לאורטופד אשר, בהתייחס לצילומים וממצאיהם, טען כי אין כל נזק וביקש טופס תאונת עבודה;
ז.
בהתאם לבקשת האורטופד פנה המערער לפקידת בית הדפוס אשר רשמה בטופס המבוקש את תאריך הפגיעה 22.10.95;
ח.
לאחר שהגיש המע' לאורטופד את הטופס המבוקש, ציין הרופא את תאריכי אי כושר עבודה מיום 2.11.95 עד 30.11.95 ולא מיום 23.10.95 עד 30.11.95 כמתבקש.

הסברו לכך – שהמערער הגיע אליו רק ביום 2.11.95 ורק מאותו היום רשאי הוא לתת אישור;
ט.
בעדותו בפני
פקיד המוסד הסביר והבהיר המערער את השתלשלות שגיאות הסופר שנעשו בשוגג או מחדלי הכותבים בהתייחס למועד האירוע הנטען. הפקיד סירב לרשום את סעיפי עדותו;
י.
המערער זימן לעדות את בנו של בעל בית הדפוס שהעיד על קרות התאונה.

רופא מד"א הציג מסמך לגבי הערכתו בקשר לרישומיו;
יא.
שרשרת משגים או טעויות סופר או אזלת ידם של כותבי התאריכים הביאה לכך כי נדחתה תביעת המערער בבית הדין האזורי לעבודה;
יב.
מן הראוי שבית הדין הארצי יראה בדברי המערער אירוע שמועד הזמן אותר.

5.
ב"כ המשיב תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי וטענה, בהודעתה לבית הדין כדלהלן:

א.
מרחק הזמן בין תעודת אי הכושר של המערער לבין אירוע כלשהו בתחילת אוקטובר אינו סביר;
ב.
מסמך מד"א ת/1 אינו קובע אי כושר אלא מציין כאבי כתף ומפנה המערער להמשך בירורים;
ג.
משהגיש המערער את מסמך ת/2 בו ביקש מרופא מד"א לתקן את עובדת קרות אירוע לשעתיים לפני ביקור הרופא ב-24.10.95 (במקום שבועיים לפני כן), למעשה מנע אפשרות להתייחס לתאריך מוקדם יותר כתאריך האירוע;
ד.
משקבע בית הדין האזורי כי האירוע התאונתי הנטען לא ארע ב-23.10.95 או בסמוך לכך, קבע למעשה קביעה בנושא מהימנותו של המערער.

6.
א.
בית הדין האזורי, בפסק דינו, התייחס הן לרישום הרפואי של הרופא אשר
היה תורן במוקד מד"א וטיפל במערער בליל ה-24.10.95 – "הנ"ל עם כאבים בכתף מזה שבועיים" (ת/1) והן לאישור אשר המציא המערער מהרופא במד"א (ת/2) כי יתכן ונפלה טעות ברישומים הרפואיים והמערער התלונן על כאבים לא במשך שבועיים ומקור הטעות הינו בשעה המאוחרת בה התקיים ביקור הבית בבית המערער או בכאבים העזים שסבל המערער באותה עת.
ב.
בהתייחסו לשני המסמכים קבע בית הדין האזורי:

"למרות האמור בת/2 נראה לנו כי הרופא אשר רשם את ת/1 אכן רשם את אשר נאמר לו מפי התובע ולא היתה טעות ברישומים בת/1 וזאת מהנימוקים שיפורטו במשך."
ג.
בהמשך פסק דינו מתייחס בית הדין האזורי למסמכים הבאים:
1.
תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה אשר ניתנה ע"י רופא כירורג – אורטופד ביום 3.12.95 לתקופה שמ-30.11.95-2.11.95;
2.
רישום מיום 20.8.95 בכרטיסו האורטופדי – כירורגי של המערער בו נרשם שהמערער סובל מכאב גב תחתון ויש לו התקף גב מ-1.8.95 והוא אינו עובד, וכן צויין כי ב-
c.t.
נצפו ממצאים של ספונדילוזיס עם פריצת דיסק
l4-5
וניתנה למערער חופשת מחלה לכ-3-2 שבועות;
3.
כרטיסו הכללי של המערער בו מופיעים רישומים בחודש 8.95 בדבר בעיות גב תחתון ובדבר הפניה לאורטופד;
4.
רישום בכרטיס האורטופדי – כירורגי מיום 2.11.95 לפיו טוען המערער כי נחבל בכתפו השמאלית לפני כחודש (דהיינו תחילת חודש 10.95).
ד.
לאחר עיון והתייחסות למסמכים הרפואיים שהוצגו בפני
ו, הגיע בית הדין האזורי למסקנה –


"מתוך השוואת הרישומים בכרטיס האורטופדי – כירורגי ב-2.11.95 וכן במסמך המר"מ מ-24.10.95 הננו סבורים כי רופא המר"מ לא טעה כאשר רשם כי כאביו של התובע החלו מזה כשבועיים ואכן אלו הדברים שהתובע אמר לו וגירסה זו אף עולה בקנה אחד עם האמור בכרטיס האורטופדי על פיו מסר התובע לאורטופד ב-2.11.95 כי נחבל בכתפו לפני חודש.


עולה מהאמור לעיל כי החבלה בכתפו של התובע לא היתה בתאריך 22.10.95 אלא היתה בתחילת חודש 10.95 וזאת מבלי שבידי בית הדין יש נתון מדויק, מתי בתחילת חודש 10.95 ארעה
החבלה.


גם רופא המר"מ במכתבו ת/2 ציין שלמעשה אינו יכול לאחר מספר חודשים לזכור מה נאמר לו בוודאות על ידי התובע, אולם כאשר במספר מסמכים רפואיים מצויים רישומים המצביעים על כך שהכאבים בכתפו של התובע התחילו בתחילת חודש 10.95 ולא בתאריך בו טוען התובע, הננו מקבלים את הרישומים בכרטיסים הרפואיים כמהימנים."
ה.
לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי לפיה החבלה בכתפו של המערער לא ארעה בתאריך הנטען אלא היתה במועד כלשהו בתחילת 10.95.

7.
א.
בסיום פסק דינו קבע בית הדין האזורי –


"לאור חומר הראיות שבפני
נו, והגם שהננו מאמינים לתובע כי אכן נחבל בכתפו במהלך עבודתו בעת ששימן מכונה, הננו קובעים כי מועד הארוע בו נחבל התובע בכתפו לא הוכח בפני
נו והמועד אשר לגביו טען התובע הן בטופס התביעה לדמי פגיעה – 22.10.95 והן לאחר התיקון של התאריך בבית הדין – 23.10.95, איננו המועד הנכון.


לו היינו סבורים כי המדובר בטעות של יום יומיים היינו ממנים מומחה רפואי אלא שבהתאם למסמכים
הרפואיים הארוע ארע במועד כלשהו בתחילת חודש 10.95 דהיינו כשבועיים שלושה לפני המועד שבו טען התובע כי הארוע אירע."
ב.
צדק בית הדין האזורי, וכך גם נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, כי מקום שהוכח בפני
בית הדין כי אכן התרחש האירוע אולם לא עלה בידי המבוטח להוכיח במדוייק אי מתי, וטווח הזמן בו ארע האירוע מתפרש על פני שבועות – כי אז חסר נתון חיוני בתשתית העובדתית שיש להוכיח שהרי הקשר הסיבתי נקבע גם על פי פער בין האירוע והפגיעה.

8.
בית הדין האזורי יישם נכונה את ההלכות המשפטיות וקביעותיו העובדתיות נעשו על סמך העדויות שהושמעו בפני
ו והתרשמותו מהן ומעוגנות היטב בחומר הראיות כולו.

9.
סוף דבר, הערעור נדחה.

10.
אין צו להוצאות.


ניתן היום,
, בהעדר הצדדים.




א. ברק, סגן נשיא

ע. רבינוביץ
– שופט

א. סלע
– שופטת






י. שגב – נציג עובדים

ד. פוגל – נציג מעבידים







עבל בית הדין הארצי לעבודה 127/98 מוריס בן דוד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 10/11/2001)