פסקי דין על ד"ר נעמי גולדנברג | פסקי דין על שר הבריאות | פסקי דין על ורדי זיילר - שופט בדימוס | פסקי דין על הועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים |

9312/08 רעא     09/11/2008




רעא 9312/08 ד"ר נעמי גולדנברג נ' שר הבריאות, ורדי זיילר - שופט בדימוס, הועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים




החלטה בתיק רע"א 9312/08


בבית המשפט העליון


רע"א 9312/08



בפני
:

כבוד השופט י' דנציגר


המבקשת:
ד"ר נעמי גולדנברג



נ


ג


ד



המשיבים:

1. שר הבריאות



2. ורדי זיילר - שופט בדימוס



3. הועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 30.10.08 בע"ש 1507/08 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא נ' הנדל ובקשה לעיכוב ב יצוע


בשם המבקשת:
עו"ד ג' פנר


החלטה


בפני
י בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד סגן הנשיא נ' הנדל) בע"ש 1507/08 מיום 28.8.2008. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע העונש המשמעתי שהוטל עליה, קרי, התליית רישיונה כרופאה לתקופה של ששה חודשים, שתיכנס לתוקפה ביום 10.11.2008.

1.
המבקשת, בת 53, רופאה במקצועה, עלתה ארצה עם בעלה ושני ילדיה בשנת 1994. כיום המבקשת הינה המפרנסת העיקרית של משפחתה וכן של שני הוריה המבוגרים.

2.
כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הרקע העובדתי להליך הוא מאמצי המבקשת לשכנע את רשויות מס ערך מוסף לפרוס את חובה, בסך 250,000 ₪ על ידי הצגתה כלוקה במחלת לוקמיה. לביסוס טענתה המציאה המבקשת לרשויות מע"מ מסמך רפואי המתעד נתוני בדיקת דם של אדם הלוקה במחלת לוקמיה. המסמך שיקף בדיקות של אדם אחר שנתוניו הונפקו על ידי המבקשת במרפאת "מכבי" בקרית גת, שם עבדה. היא המירה את פרטי החולה והטביעה על המסמך חותמת של רופא אחר.

3.
לטענתה, המעשה נעשה כאשר המבקשת היתה במצב של "אובדן עשתונות", לאחר שחרף ניסיונותיה להסדיר את החוב מול שלטונות מע"מ (שבגינו אף נפתחו נגדה הליכים פליליים), ננקטו נגדה הליכי גבייה, לרבות עיקול משכורתה, חשבונות הבנק שלה, תפיסת מיטלטלין בדירתה ותפיסת רכבה. בנוסף, עקב קשייה בעמידת תשלומי המשכנתא, מימש הבנק את בית מגוריה של המבקשת, והיא ובני משפחתה עברו להתגורר בדירה שכורה.

4.
כאשר התעורר החשד כי מדובר במסמך מזויף, הוגשה נגד המבקשת תלונה במשטרה, ומיד בחקירתה הראשונה היא הודתה במעשה והסבירה את הרקע לכך. נגד המבקשת הוגש כתב אישום בגין ניסיון לזיוף. בד בבד, קופת החולים "מכבי" הודיעה לה על הפסקת ההתקשרות עמה בשל מעשה הזיוף, לאחר אחת עשרה שנים שבהן עבדה שם.

5.
במסגרת ההליך הפלילי שנפתח נגדה, הודתה המבקשת בעובדות כתב האישום, ונשלחה לקבלת תסקיר שירות המבחן על מנת שתיבחן, בין היתר, שאלת ההרשעה. שירות המבחן התרשם כי הרשעת המבקשת תוביל לפגיעה בלתי הפיכה בה, שכן לא תוכל לעבוד ולפרנס את משפחתה ואף לא תוכל להחזיר את החובות לשלטונות מע"מ. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתה של המבקשת ועל הטלת עונש של שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב. בית משפט השלום ציין כי "בבחינת כל השיקולים האמורים ובעיקר הפגיעה החמורה מאוד בשיקום הנאשמת אף אל מול חומרת העבירות בהן מואשמת, שבוצעו תוך הפרת אמון של עמיתיה למקצוע, הגם שלא התעלמתי מן האספקט והאפקט הציבורי, הרי הכף נוטה לאי הרשעה". לאחר שקבע כי יש להימנע מהרשעתה של המבקשת, הורה בית המשפט על ביצוע עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 600 שעות.


המבקשת השלימה את מלוא תקופת השירות לתועלת הציבור שנגזרה עליה כרופאה בפני
מיית נוער. כמו כן, הצליחה המבקשת למצוא עבודה כרופאה במסגרת קופת חולים "לאומית".

6.
לאחר שסיימה המבקשת לרצות את עבודות השירות, הגיש נגדה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה משמעתית, בגין אותו מעשה זיוף. הקובלנה ייחסה למבקשת התנהגות שאינה הולמת רופא, שהיא עבירת משמעת לפי סעיף 41(1) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976 (להלן:
פקודת הרופאים
).

7.
הוועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים (להלן:
הוועדה
) שמעה את טיעוניה של המבקשת והמליצה להתלות את רישיונה למשך שישה חודשים. כבוד השופט (בדימוס) ו' זילר, שאליו הואצלו סמכויות שר הבריאות
מכוח סעיף 41 לפקודת הרופאים, ציין בהחלטתו כי חומרת מעשי המבקשת שוקלים משקל כבד כל כך שגם לאחר נימוקי הקולא, עדיין היא ראויה לעונש חמור. חרף זאת, ולא בלי היסוס, כך ציין, החליט לאמץ את המלצת הועדה ולהתלות את רישיונה של המבקשת כאמור.

8.
המבקשת הגישה ערעור על החלטתו של כבוד השופט זילר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (כבוד
סגן הנשיא נ' הנדל
) דן באופן מנומק ומפורט בערעורה של המבקשת והחליט לדחותו. בית המשפט המחוזי עמד על ההבדל בשיקולים, ביעדים ובתכליות בין ההליך המשמעתי לבין ההליך הפלילי. מטרתו של ההליך הפלילי, ציין, הוא להעניש את הנאשם שנמצא אשם, ועל בית המשפט לשקול מול שיקולי ענישה כגון הרתעת הרבים והיחיד את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לעומת זאת, ההליך המשמעתי מפקח על תהליכי הרישוי במובן המצומצם ומגן על כבוד המקצוע במובן הרחב. בית המשפט המחוזי הצביע על הקשר האמיץ בין מקצוע הרפואה לבין דרישות המוסר. בסיכומו של דבר החליט
סגן הנשיא הנדל
כי מנקודת המבט של ההליך המשמעתי אין מקום להתערב בתוצאה במקרה דנא. הוא ציין, כי אינו מתעלם מנסיבותיה האישיות של המבקשת, מהתנהגותה החיובית והמסורה כרופאה ומכך שבסופו של דבר מעשיה לא פגעו ישירות באיש חוץ ממנה. יחד עם זאת, המבקשת ניצלה את מעמדה, עשתה שימוש בחומר שיש לה גישה אליו בשל היותה רופאה, ביצעה מעשים פליליים, והכל בשביל אינטרס אישי של השגת רווח כספי שלא כדין. צויין כי התוצאה של ביטול תקופת ההתליה או קיצורה עלול להחטיא את המטרה.

9.
בקשת רשות הערעור שלפניי מופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כמו בבית המשפט המחוזי, כך גם בהליך שבפני
י, טיעוניה של המבקשת מתמקדים בנסיבותיה האישיות, מצבה הכלכלי הקשה והצורך לדאוג ולפרנס את משפחתה הגרעינית והמורחבת. ב"כ המבקשת אף ציין כי "אלמלא נסיבותיה האישיות המיוחדות של מבקשת זו וההשלכות הרות האסון של השעייתה, לא היינו מגישים בקשת רשות ערעור זו".

10.
ב"כ המבקשת הפנה, ובצדק, להחלטתה של כבוד
השופטת ע' ארבל
בעניין רע"א 8074/06
ד"ר זיידאן נ' שר הבריאות

(לא פורסם, 6.2.2007) (להלן:
עניין זיידאן
) שם נקבע כי ההליך הנכון להשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטות שר הבריאות
על פי סעיף 41 לפקודת הרופאים המתקבלות על בסיס המלצות הוועדה, הינו בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. עוד נקבע שם כי מבחינת מאפייניה של הוועדה, המדובר בגוף מעין שיפוטי, אשר על בסיס המלצותיו מתקבלות החלטות שר הבריאות
. הסמכות הסופית היא של השר על פי שיקול דעתו, אולם בהפעלת שיקול הדעת נשען השר על ממצאיה של הוועדה, והוא רשאי גם לסטות מהמלצותיה [ע"א 6179/05
ד"ר זליקוביץ נ' כבוד השופט (בדימוס) ורדי זיילר
(לא פורסם, 18.9.2007)].

11.
על מנת להצדיק מתן רשות ערעור לאחר ששתי ערכאות (אחת מעין שיפוטית ואחת שיפוטית) דנו בעניינה של המבקשת, על המבקשת להצביע על שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינה הפרטני (עניין
זיידאן
, סעיף 10). אלא שלא עלה בידי המבקשת להצביע על שאלה משפטית כאמור. נסיבותיה האישיות של המבקשת הן אכן קשות, ומצדיקות התחשבות במסגרת קביעת העונש המשמעתי, במידה זו או אחרת. יחד עם זאת, כפי שציין כבוד השופט זילר וכן בית המשפט המחוזי, המעשה שביצעה המבקשת הינו חמור ביותר, והוא מהווה ניצול מעמדה של המבקשת כרופאה, במובן זה שתפקידה של המבקשת הוא שאיפשר לה את הוצאת האישור המזויף. זאת ועוד, הוועדה ציינה בהמלצתה כי היא התחשבה, בין היתר, "בחרטתה הכנה של [המבקשת] ומכך שהיא המפרנסת העיקרית של שתי משפחות", כלומר, נסיבותיה האישיות של המבקשת הובאו בחשבון על ידה. גם השופט זילר הביא במסגרת שיקוליו את העובדה שהמבקשת "מהווה משענת כלכלית למשפחתה, היא בת 50 ויכולתה להשתלב בשוק העבודה... היא מוגבלת" ולדבריו, המלצת הוועדה "על אף היותה בלתי מחמירה, עדיין נמצאת על קו התפר הנמוך שבין מתחם הסבירות לבין מה שחורג ממנו". גם בית המשפט המחוזי ציין כי הוא "אינו מתעלם מנסיבותיה האישיות של [המבקשת], מהתנהגותה החיובית והמסורה כרופאה... ושבסופו של דבר מעשיה לא פגעו ישירות בפרט חוץ ממנה".


המסקנה המתבקשת הינה, כי במסגרת קביעת העונש המשמעתי שהוטל על המבקשת - התליית רישיונה כרופאה למשך ששה חודשים - הובאו על ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר נסיבותיה האישיות של המבקשת, ואלה הוצבו כנגד חומרת המעשים שביצעה, ואשר בגינם אף הורשעה בפלילים. אין חולק כי ההשלכות של השעיה בת ששה חודשים על המבקשת ומשפחתה הינן קשות, אך יחד עם זאת, הכל מסכימים כי מדובר בעונש אשר הינו על הגבול התחתון מבחינת קולתו באופן יחסי למעשיה של המבקשת. בנסיבות אלה, לא זו בלבד שאין הצדקה ליתן רשות ערעור, אלא שאף לגופו של עניין, איני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטתו של כבוד השופט זילר ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

12.
נוכח האמור לעיל, איני רואה מנוס מדחייתה של בקשת רשות הערעור, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"א בחשון תשס"ט (9.11.08).




ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08093120_w01.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעא בית המשפט העליון 9312/08 ד"ר נעמי גולדנברג נ' שר הבריאות, ורדי זיילר - שופט בדימוס, הועדה לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים (פורסם ב-ֽ 09/11/2008)