פסקי דין על בלינצקי אפרים | פסקי דין על צבי רוטנברג

173974/07 בשא     11/11/2008




בשא 173974/07 בלינצקי אפרים נ' צבי רוטנברג




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא173974/07


בפני
:
כב' השופט אהוד שוורץ
תאריך:
11/11/2008





בעניין:
בלינצקי אפרים






מבקש

נ
ג
ד


צבי רוטנברג






משיב

החלטה


א.
כללי


בפני
התנגדות לביצוע שטר.

הבקשה מתייחסת ל 4 שיקים שהגיש המשיב לביצוע כנגד המבקש, ע"ס 1,198,564.40 ₪, השיקים הוצגו לפירעון וחזרו בשל הוראת "אין כיסוי מספיק".
סכום החוב הכולל בתיק הוצל"פ מס' 0162713077, נכון להיום –.1,518,216₪.

ב. טענות הצדדים

לטענת המבקש, השיקים ניתנו למשיב, כשיקים ביטחון להבטחת עסקאות שונות אשר ביצע המבקש עבור המשיב. בין הצדדים הייתה מערכת עסקית רבת שנים, כזו בה המשיב היה מעביר כספים לידי המבקש, על מנת שישקיע אותם עבורו, בניכוי עמלה אשר ניתנה למבקש בגין עבודתו, העמלה ניתנה במעמד חתימת שטר העסקה. המבקש טוען כי לפי המוסכם, על המבקש היה להחזיר למשיב, את סכום הקרן בצירוף רווח בניכוי עמלתו, כאשר אם יש רווחים או הפסדים הם יחולקו באופן שווה בין הצדדים. המבקש טוען כי נפל קורבן לעוקץ שנעשה לו ע"י מר יהושע סילברמן, שקיבל את הכספים שניתנו למבקש ע"י המשיב, ולימים נעלם עם הכסף. משמעות ההפסד – על המבקש להשיב למשיב מחצית מן הקרן הדולרית הכוללת שקיבל בסך 195,500$, בתוספת רווח 30,619$, בניכוי עמלה בסך 2,001$, סך קרן לתשלום – 224,118$. ונוכח חלוקה עקב הפסד מכישלון העסקה, סכום שמודה, מחצית, שעליו להחזיר מגיע לסך 112,059$. המבקש טוען כי במועדים שונים השיב למשיב סכום כולל של 517,000 ₪, ומכאן שפרע את מחצית החוב בו הוא מודה, (מחצית הקרן בתוספות רווח ובניכוי עמלה).

המשיב טוען, כי מדובר בהגנת בדים, שכן נוכח הדיון ועל פי השטרות המקוריים שהוצגו בו, עולה כי העסקה בינו לבין המבקש, הייתה לקבלת הקרן בצירוף ריבית שנתית קבועה ומוסכמת, וכי הצדדים מעולם לא הסכימו על חלוקת רווחים, או הפסדים, באופן שווה בשווה, אלא הסיכום היה על קבלת ריבית קבועה ומוסכמת בשיעור 7% שנתי בתום תקופה. כן טוען שטענת הפירעון (המחצית בה מודה המבקש) הנה סתמית, ובלתי מפורטת. לסיכום טוען שמדובר בהגנת בדים שקרסה בדיון.

ג. דיון והכרעה

בדיון בפני
י, נחקר המבקש על תצהירו, והוצגו שטרי העסקה המקוריים, שסומנו ת/1 –
ת/4, והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב עפ"י החלטתי בעניין.

בדיון אישר המבקש כי ניסח את השטר יחד עם המשיב, המבקש הוסיף הוראות בכתב ידו על השטר, וכך נהג תמיד. המבקש הודה כי הספרה 7 המצוינת בשטר זה הרווח, וציין כי אינו משתמש במונח "ריבית" אלא "רווח" - כי אסור (עמ' 3 לפרוטוקול).
הודה כי מדובר בריבית של 7% אפקטיבי (עמ' 3 לפרוטוקול), סכום שצוין גם בשטרי העסקה, המבקש ציין בחקירה כי הסכומים המצוינים בשיק נקבעו באופן שרירותי כדי שתהיה תקפות לעסקה. מן הדיון עולה כי השיקים היו סכום הקרן בתוספת רווח שנקבע מראש - כך שהריבית מהעסקה נקבעה מראש (עמ' 4 לפרוטוקול).
עוד עולה, כי המבקש לטענתו, השיב את הכספים למשיב "אם לא היה שימוש בכסף נותן בחזרה" (עמ' 7 לפרוטוקול), וחזר וטען בחקירתו כי שילם למשיב חצי מהכספים וחצי הוא צריך לספוג לבד (עמ' 8 לפרוטוקול), אך לא הביא פירוט מדויק, ולא זכר אילו תשלומים ובעבור אילו שטרות שולמו הכספים. בדיון ובתצהיר טוען המבקש כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ אצל מר יהושע סילברמן וזה האחרון חייב לו כספים רבים.

לאחר עיון בחומר שבתיק הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל הבקשה לעניין חובת תשלום מחצית בלבד לנוכח ההשקעה הכושלת בכספי המשיב והפסד, ולדחות את הבקשה לעניין פירעון מחצית החוב בו מודה המבקש. מן הדיון עולה שבהקשר זה אכן מדובר בהגנת בדים שדינה להדחות.

לעניין טענת החלוקה ברווחים ובהפסדים – עניין זה עולה בבירור מנוסח השטרות בהם נרשם כפי שמציין המבקש "...וכל חלק שייתן ד' בידי מאותה סחורה יהיה המחצה לי ומחצה לר' צבי רוטנברג
הנ"ל. וכן ח"ו להפסד הוא חלק כחלק".
סיפא האמור מחזקת את הטענה לחלוקה ברווח מחצית-מחצית וכי אותו דין יחול על הפסד.
מאידך, בדיון אכן עלה שהרווח המוזכר בכל שטר אכן נעשה לפי חישוב ריבית בשיעור של 7% שנתי, המשיב גורס שמכאן המסקנה שמדובר בהחזר קרן בצירוף הריבית, שנקבעה, לחילופין טוען שנסתרה הטענה להשקעה בכספים אצל סילברמן, ולא כל שכן הפסדים, שכן המבקש עצמו טוען להחזר חלק נכבד מן הכספים סמוך לקבלתם מן המשיב, למשל 70,000$ ב-9/05, שעה שהעסקה הייתה ב-6/05 למשך שנה או שנתיים.

בעניין זה אני סבור שאכן החקירה וטיעוני המשיב בהחלט העלו מספר סימני שאלה, ותמיהות ביחס לגרסה שבהתנגדות ולעניין מהות העסקה, ובמיוחד לעניין מהו הרווח כהגדרתו בשטר העסקה, וכשווה ערך לריבית שנתית מוסכמת שנקבעה וצוינה בראש השטר למעלה, ואולם לא ראיתי, שיש בכך לסתור, במובן של הגנת בדים, את הטענה שעל פי השטר, על הצדדים לחלוק בהפסד, ובתנאים הנקובים בשטר. הדבר רשום במפורש בשטרות ולמעשה המשיב הוא הטוען נגד הכתוב בהם, רוצה לומר שחרף נוסח ההתחייבות הכתוב בשטר, העסקה בפועל הייתה שונה. כאמור, עלו תמיהות מסוימות לגבי גרסת המבקש, אך עדיין נוכח נוסח השטר והשלב הדיוני, בו אין המשיב מעיד, אני סבור שיש ליתן רשות להגן, בלתי מותנית, בטענה שכספי המשיב הושקעו על ידי המבקש בעסקה כושלת, ולפיכך עליו להשיב רק מחציתם, ונוכח הוראות השטר בעניין.

לעניין טענת הפירעון, המבקש טוען טענות כלליות וסתמיות, לפיהן שילם למשיב את מחצית הכספים, חלקו בהפסד בסך כולל של 517,000 ₪, אך לא הציג תשתית מספקת בעניין, וכן לא הוצגו אסמכתאות לתשלום, כרטסת או רישום כלשהו.

בעמ' 7, שורה 11 מלמטה, עונה המבקש, "מי אומר שאין לי אסמכתאות, את אומרת..." אם בידי המבקש אסמכתאות כדבריו, מדוע לא צורפו או פורטו כדבעי. בעמ' 8 שורה 11 מלמעלה עונה המבקש לגבי ביצוע אחד התשלומים: "אני לא זוכר עכשיו, אני יכול להביא פירוט ולהיערך לכך" מדוע אם כן אין היערכות ופירוט בתצהיר שהוא המקום לכך.

תמוה כיצד אדם העוסק בהשקעות של לקוחות לא מחזיק בידיו רישום כלשהו של כל הכספים היוצאים והנכנסים ? הפירוט שבס' 15 לעניין הפירעונות הנטענים אינו מספק, ולו לכאורה, אומנם מופיעים בו סכומים ותאריכים משוערים, ובשלב דיוני זה, כלל הוא, שאין דוחים בקשה מטעמים שבדרכי ההוכחה. יחד עם זאת, כבר נקבע כי טענת פרעתי במזומן חוב, שאין בה תשתית מספקת, ולו מילולית, לצורך מתן רשות להגן, אינה מספקת. העובדה שבס' 15, הטענה פוצלה למספר סעיפי משנה עם תאריכי פירעון, עדיין לא הופכת את טענת הפירעון לאפשרית, ועומדת בתנאי השלב הדיוני וחובת הפירוט. העדר כל אסמכתא שהיא לעניין הפירעונות, עומדת לרועץ למבקש, יחד עם אמירות שבידיו אסמכתאות ופירוט שלא צורף ונטען ויחד עם הימצאות כל הבטוחות בידי המשיב, וכאשר סכומי הפירעון הנטענים, אף עולים על סכומי השיקים נשוא הדיון, כבודדים. לא ראיתי גם לקבל הטענה, שמכוח מערכת יחסים ארוכת שנים, לא דאג המבקש לקבל אסמכתא לתשלום, וגם בסך נכבד של 70,000 $, ו/או לקבל הבטוחה חזרה.

לטעמי סיכויי הטענה כה קלושים, עד שראוי לקבל הטענה הנגדית שמדובר בטענת בדים וראה לעניין זה רע"א 3220/99 עידן קב' לרכב בע"מ נ' בנק דיסקונט ואח', בסעיף 2 פורסם בנבו.

ד. סוף דבר,
נוכח כל האמור,
אני מחליט ליתן למבקש רשות להגן לגבי מחצית החוב שבתיק הוצל"פ 0162713077.לגבי מחצית החוב הנותרת, הבקשה נדחית וההליכים לגביה ימשכו. בגין דחיית טענת הפירעון והבקשה לגבי המחצית הנותרת בתיק, אני מחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות הדיון בסך 25,000₪ בצרוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לעניין מחצית החוב לגביו ניתנה רשות להגן, אני קובע :

1.

תצהיר המבקש יהווה כתב הגנה.
ניתן צו לגילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום מהיום.

2.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ותיק מוצגים כדלקמן :
המשיב בתוך 75 יום מקבלת החלטה זו.
המבקש בתוך 45 יום מקבלת תצהירי המשיב.
אין באמור לשנות סדר שמיעת העדויות, שיהיה כמקובל בתביעה שטרית.

3.

באם מי מהצדדים מבקש להעיד אדם שאין באפשרותו להגיש תצהיר מטעמו, יגיש בקשה לביהמ"ש לזמנו לעדות ללא תצהיר, בצירוף הנימוקים הרלבנטיים.



4.

נקבע לקד"מ ליום
4/6/09 שעה
08:30.


חובת התייצבות על בעלי הדין עצמם למועד שנקבע.

התיק יועבר למנ"ת ביהמ"ש, לצורך מיצוי הליך גישור.

המזכירות
תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ג בחשון, תשס"ט (11 בנובמבר 2008) בהעדר
הצדדים.

אהוד שוורץ
, שופט











בשא בית משפט שלום 173974/07 בלינצקי אפרים נ' צבי רוטנברג (פורסם ב-ֽ 11/11/2008)