פסקי דין על לוי אשר |

10694/05 רעפ     03/10/2006




רעפ 10694/05 לוי אשר נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק רע"פ 10694/05

בבית המשפט העליון

רע"פ 10694/05


בפני
:
כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקש:
לוי אשר


נ

ג

ד


המשיבה:
מדינת ישראל


בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1418/04 וע"פ 1419/04 מיום 8.11.2005, שניתן על-ידי כבוד השופטים ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי ו-ד' מויאל


בשם המבקש : עו"ד משה סרוגוביץ
בשם המשיבה: עו"ד אוהד גורדון



החלטה


המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בטבריה (ת"פ 1259/01 ו-ת"פ 2637/01) בגין עבירה של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; עבירה של הכשלת שוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ועבירה של ניסיון לתקוף שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 25 ו-274(2) לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום הראשון (ת"פ 1259/01), ביום 18.9.2000 ניסו שוטרים שנסעו ברכב משטרתי מסווה לעצור את המבקש לבדיקה, בעודו נוסע ברכבו (להלן: הרכב), כשהם מציגים תעודת מינוי משטרתי וקוראים לו לעצור. בתגובה, הגיף המבקש את חלון הרכב והמשיך בנסיעה. כשנעצר לבסוף המבקש על-ידי השוטרים ונתבקש לפתוח את חלון הרכב, סרב המבקש לעשות כן והחל בנסיעה, כשהוא פוגע ברגלו של אחד השוטרים. המבקש המשיך בנסיעה עד לביתו, כשהשוטרים בעקבותיו, שם נעל את הדלת והסכים לצאת רק לאחר שדיבר בטלפון עם קצין בילוש.

לפי הנטען בכתב האישום השני (ת"פ 2637/01), ביום 30.3.2000 נצפה המבקש על-ידי השוטר אלברט ווקנין (להלן: השוטר ווקנין) כשהוא נוהג ברכבו באופן שעורר את חשדו. השוטר ווקנין ביקש מהמבקש להציג את רישיונותיו ובתגובה הציג המבקש רישיון מבעד לחלון הרכב הסגור. משביקש השוטר ווקנין לקבל לידיו את הרישיון, סרב המבקש לפתוח את החלון ופתח בנסיעה מהירה מהמקום. כעבור זמן קצר אותר רכבו של המבקש בסמוך לביתו והשוטר ווקנין הודיע לו, כי הוא מעוכב בגין הכשלת שוטר ואי ציות להוראות שוטר. משסרב המבקש להתלוות אליו, הודיע לו השוטר ווקנין כי הוא עצור. בתגובה, התנגד המבקש למעצר והניף מוט מתכת לעבר השוטר ווקנין. במקביל, שחרר המבקש מספר כלבים שהיו בחצר הבית ושיסה אותם בשוטר ווקנין.

ביום 8.9.2004 זיכה בית-משפט השלום בטבריה (כבוד השופט ד' פורת) את המבקש מהעבירה של תקיפת שוטרים שיוחסה לו בת"פ 1259/01 והרשיע אותו בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. כן הרשיע בית-המשפט את המבקש בעבירות שיוחסו לו בת"פ 2637/01.

ביום 19.9.2005 גזר בית-משפט השלום על המבקש בת"פ 1259/01 עונש של שני חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 1,000 ש"ח או עשרה ימי מאסר תמורתו. כן גזר בית-המשפט על המבקש בת"פ 2637/01 עשרה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

על פסקי-הדין של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ז' הווארי, ג' (דה-ליאו) לוי ו-ד' מויאל), שדן בערעורים במאוחד, דחה את ערעוריו של המבקש בקובעו, כי אין כל מקום להתערב בממצאים העובדתיים אותם קבע בית-משפט השלום, בהתבסס על עדויותיהם של השוטרים.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני
, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי משקבע, בנוגע לת"פ 2637/01, כי המבקש ביצע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שכן כל פעולותיו הסתכמו באי ציות סביל להוראותיו של השוטר ווקנין. כן טוען המבקש, בכל הנוגע לת"פ 1259/01, כי שגה בית-המשפט המחוזי משקבע, כי די היה במידע המודיעיני הכללי בדבר מעורבותו של המבקש בעסקי הסמים כדי לאפשר הפעלת סמכות עיכוב כנגדו.

מנגד, טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בפני
ערכאה שלישית, לפי הלכת ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(3) 123 (להלן:
חניון חיפה
).

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

עניינו של המבקש כבר נדון בפני
שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו. חרף ניסיונותיו של המבקש להצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת
חניון חיפה
, לא מצאתי בטענותיו כל עילה שכזו. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדורש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. בית-משפט השלום קבע, כעניין שבעובדה, על-פי עדויות השוטרים שנשמעו בפני
ו, כי המבקש ביצע, בשני האירועים נשוא כתבי האישום, פעולות אקטיביות, העולות כדי הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובהן בריחה מהשוטרים עם רכבו, התבצרות בביתו והנפת מוט מתכת. הלכה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים אותם קבעה הערכאה הדיונית, אשר התרשמה מן הראיות ומן העדים שהופיעו בפני
ה (ראו ע"פ 993/00
שלמה נ' מדינת ישראל

, פ"ד נו(6) 205). גם במקרה שלפנינו, לא ראיתי מקום לסטות מהלכה זו ולהתערב בקביעותיו של בית-משפט השלום. משכך, הרי שאין מקום לטענותיו של המבקש, לפיהן פעולותיו היוו אי ציות סביל בלבד.

איני מוצא מקום גם להתערב בקביעתו של בית-משפט השלום, בכל הנוגע לת"פ 1259/01, לפיה די היה במידע המודיעיני הכללי שהיה בידי השוטרים, בנסיבות הרלוונטיות לאירוע, כדי להקים כנגדו סמכות עיכוב. כפי שקבע בית-משפט השלום, התנהגותו של המבקש באירוע עוררה את חשדם של השוטרים, על רקע חשדות שקיימים היו כנגדו בדבר סחר בסמים באזור בו נצפה. בנסיבות אלו, מדובר בקיומו של חשד, שדי בו כדי לאפשר לשוטרים לעכב את המבקש.

דין הבקשה להידחות גם בכל הנוגע לגזר-הדין. הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני
בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97
עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם); רע"פ 7201/97
דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה
(לא פורסם)). בענייננו, העונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע ונסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות בית-משפט זה.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

החלטתי מיום 17.11.2005 – בעניין עיכוב ביצוע עונש המאסר – מבוטלת.

על המבקש להתייצב ביום 1.11.2006 לא יאוחר מהשעה 10:00 במזכירות בית-המשפט המחוזי בנצרת, לשם תחילת ריצוי עונשו.

ניתנה היום, י"א בתשרי תשס"ז (3.10.2006).


ש ו פ ט



_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05106940_h08.doc

את
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






רעפ בית המשפט העליון 10694/05 לוי אשר נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 03/10/2006)