פסקי דין על יוסי בראל

5522/07 פ     16/11/2008




פ 5522/07 מדינת ישראל - פמת"א נ' יוסי בראל




בעניין:

11



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
פ
005522/07


בפני
:
כבוד השופטת דורית רייךֿֿשפירא
תאריך:
16/11/2008





בעניין:
מדינת ישראל
- פמת"א


ע"י ב"כ עו"ד

המאשימה


נ
ג
ד


יוסי בראל



ע"י ב"כ עו"ד
זמיר עזריה

הנאשם


גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בניסיון לקבל דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 415 רישא+ 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ובמסירת הצהרה כוזבת, עבירה לפי סעיף 398(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.

הנאשם הודה, שיחד עם אביו, עורך דין במקצועו, מסר למוסד לביטוח לאומי הצהרה כוזבת ומסמכים נוספים לפיהם, בתאריך כלשהו במהלך נובמבר 1997, נפל ונחבל בדרכו לעבודה, בעוד שבפועל החבלה נגרמה לו כשבילה ירח דבש בבית מלון.

בהתאם להסדר, עוד בטרם הרשעה הוזמן תסקיר משירות המבחן על מנת שתיבחן אפשרות לאי הרשעה. דא עקא הנאשם לא שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, ואין בפני
המלצה כלשהי בעניינו. בהתחשב בכך הנאשם הורשע (ראו עמ' 7 לפרוטוקול).

בטיעוניה לעונש, מצאה התובעת, עו"ד בש, לציין שהנאשם הגיש את התביעה הכוזבת למוסד לביטוח לאומי בייעוץ שקיבל מאביו, עורך דין שעיסוקו בתביעות נזיקין. היא הדגישה את החשיבות הציבורית בהרשעה ואת העובדה שהנאשם לא שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. התובעת לא התעלמה מהזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, אך הפנתה את תשומת הלב לעובדה שכתב אישום קודם שהגישה פמת"א במהלך 2004 נמחק מחמת אי איתור.
בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, בהודאה ובדומיננטיות של אביו המליצה התובעת להסתפק במאסר מותנה וקנס.

באופן טבעי ביקש הסנגור להקל עם מרשו, ולהתחשב בהודאתו ובבעיות בריאותיות ואישיות קשות מהן סובל. הוא ביקש ליתן משקל מירבי, אם לא מכריע להתנהלותה של התביעה, אשר הגישה לראשונה את כתב האישום ב- 2004, דהיינו, קרוב כשש שנים לאחר ביצוע העבירה, וזאת מבלי שיהיה למחדל שום הסבר. הנאשם טעה כששמע לעצת אחיתופל שקיבל מאביו, עצה אשר לא הניבה לנאשם תועלת כלשהי. לדעת הסנגור בנסיבות אלה נכון וראוי להסתפק בקנס בלבד.

הנאשם עצמו פנה לבית המשפט וביקש לקבל שהוא אזרח שומר חוק שמעד וכשל, וחרף גילו הצעיר איננו כשיר לעבודה בשל מצבו הרפואי הקשה מאוד ונאלץ להתקיים מתמיכת אימו וקרובי משפחה אחרים.

לאחר ששמעתי את הטיעונים ושקלתי הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:
1.
חומרת העבירות נשוא הרשעת הנאשם נובעת מהעובדה, שבגין הצהרות כוזבות עלול הביטוח הלאומי להעניק כספי ציבור למי שאינם זכאים, ובכך לגרוע ממי שבאמת זכאים לתגמולים.
2.
הגשת הצהרות כוזבות פוגעת באימון, שראוי שישרור בין הרשויות לאזרחים, ללא צורך בהקמת מערך שלם של חוקרים ובלשים שתפקידם להתחקות אחרי אמיתות ההצהרות המוגשות לרשויות. קיומו של מערך כזה פוגע באזרחים תמימים המגישים הצהרות אמת ומוחזקים בחזקת חשודים על ידי הרשויות.
3.
ככלל

אין בעצם שיהוי בהגשת כתב אישום למנוע ענישה מחמירה כשהנסיבות מצדיקות זאת. יחד עם זאת, בית המשפט מתחשב לקולא, בזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד ליום גזירת הדין, אלא אם כן הנאשם אחראי להשתהות ולהתמשכות ההליכים. ראו ההלכה הנוהגת מאז פסק דינו של כב' הנשיא אגרנט

בע"פ 125/74, 152/74 מירום, חברה למסחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1)57, שעליה חזר השופט עציוני בע"פ 188/77, ורטהיים נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2), 225 ,עמ' 231-232, ע"פ 3632/92 גבאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 487, מפי המשנה לנשיא (כתוארו אז) כבוד השופט אלון.
4.
מהכלל אל הפרט:

חרף החומרה, כשהתביעה מסכימה שהנאשם ביצע את העבירות בהשפעת אביו, משתהה מאוד בהגשת כתב האישום, כשהנאשם שעברו נקי מודה וטענותיו בהקשר למצבו הרפואי והכלכלי הקשה לא נסתרו, לא אמצה עימו את מלוא חומרת הדין ואני גוזרת כדלקמן:

א.
5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

ב.
קנס בסך 500 ₪, שישולם עד ל- 2.12.08.

ג.
חתימה על התחייבות בסך 3500 ₪ שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

ד.
לא ישולם הקנס ו/או לא תחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם ל- 30 יום.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ח בחשון, תשס"ט (16 בנובמבר 2008), במעמד הצדדים.


דורית רייךֿֿשפירא
, שופטת
קלדנית: אורלי אמברצ'י






פ בית משפט שלום 5522/07 מדינת ישראל - פמת"א נ' יוסי בראל (פורסם ב-ֽ 16/11/2008)