פסקי דין על אלכסיי איסחרוב

6435/06 בשפ     14/08/2006




בשפ 6435/06 מדינת ישראל נ' אלכסיי איסחרוב




החלטה בתיק בש"פ 6435/06

בבית המשפט העליון

בש"פ 6435/06


בפני
:
כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקשת:
מדינת ישראל


נ

ג

ד


המשיב:
אלכסיי איסחרוב


בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996



תאריך הישיבה: ט"ז באב התשס"ו (10.8.06)

בשם המבקשת: עו"ד יאיר חמודות
בשם המשיב: עו"ד משה סוחמי





החלטה


א. בקשה (שלישית) להארכת מעצר בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996, החל מיום 18.8.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1079/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו, לפי המוקדם.

ב. (1) כנגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של רצח לפי סעיף 300 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן החוק), חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק בצירוף סעיף 335(2) לחוק, שידול להשמדת ראיה לפי סעיפים 30, 33 בצירוף סעיף 242 לחוק והדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק.

(2) על פי הנטען בכתב האישום, ביום 29.4.05 בסמוך לחצות הגיע המשיב, כשהוא מזוין בסכין, יחד עם חברים נוספים למועדון "אמנזיה" (
flow
) באיזור התעשייה החדש בראשון לציון. הרקע לבואו של המשיב למקום היה קריאה שקיבל מחבריו, שהסתבכו בקטטה עם קבוצה אחרת באותו מועדון. שעה שהגיעו המשיב וחבריו למקום, שככו רוחות המלחמה בין קבוצות הנצים, אולם הם – כנטען – ליבו אותן מחדש. בשלב כלשהו ניגש המשיב – כך נטען – אל אחד מחברי הקבוצה השנייה, פואד מליקוב, ודקר אותו במקומות שונים בגופו. למרבה הצער, נפטר פואד יומיים אחר כך כתוצאה מהדקירות. כן דקר המשיב אדם נוסף , זורב קומאשווילי, בבטנו ובאזור הירכיים. כתוצאה מהדקירה נזקק זורב לאשפוז בן יומיים. בכל אותה עת תקפו המשיב וחבריו את חברי הקבוצה היריבה. לאחר מכן נמלטו המשיב וחבריו מהמקום ברכבו של המשיב. ברכב דרש המשיב מחבריו, כי יעידו במשטרה, שהוא הגיע למקום האירוע ברכבו יחד עם בת זוגתו ותינוקם, וכלל לא ירד מהרכב. המשיב איים, כי אם לא ינהגו כך, ידאג לפגוע בהם. עוד נטען, כי בהגיעו לדירת אחד מחבריו ביקש המשיב מחבר לשטוף את הסכין, ומשזה לא עמד במשימה, ביקש מחבר אחר להעלים את הסכין והאחרון שבר אותה לחתיכות והשליך אותה לפחי זבל שונים.

(3) לאחר הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו (ב"ש 91719/05). בהחלטה מיום 11.7.05 נעתר בית המשפט המחוזי (השופטת נ' אהד) לבקשה, והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בהחלטה נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב. כן נקבע, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב בחלופת מעצר.

(4) ביום 7.3.06 הוארך מעצרו של המשיב בתשעים יום (בש"פ 1429/06
מדינת ישראל
נ' איסחרוב
(השופטת חיות)). בהחלטה עמד בית המשפט על המסוכנות הרבה הנשקפת לציבור מן המשיב, וכן צוין כי פעולות המשיב, שנעשו לאחר שעזב את מקום האירוע, מקימות חשש ממשי לשיבוש הליכי המשפט. עם זאת, עמד בית המשפט על כך שעד למועד הגשת הבקשה טרם החלה שמיעת הראיות בתיק. אך באיזון שערך בית המשפט בין השיקולים הנזכרים, מצא כי האינטרס בדבר ההגנה על שלום הציבור וביטחונו גובר, והורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום.

(5) ביום 30.5.06 האריך בית משפט זה, בהסכמת בא כוחו של המשיב, את מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים (בש"פ 3958/06
מדינת ישראל
נ' איסחרוב
(השופט ג'ובראן)).

(6) אשר למהלך המשפט; נמסר, כי נערכו ארבע ישיבות הוכחות, בהן נשמעו עדויותיהם של שישה עשר עדי תביעה. עוד נמסר, כי נקבעו שתי ישיבות הוכחות נוספות לימים 12.9.06 ו- 13.9.06. נטען גם כי מועדים שהוצעו על-ידי בית המשפט לא היו נוחים לבא כוח המשיב. צוין, כי במשפטו של המשיב צפויים להעיד תשעה מעורבים נוספים, שדינם של ארבעה מהם נגזר זה מכבר, ואילו דינם של חמשת האחרים צפוי להיגזר בתקופה הקרובה.

ג. בבקשה נטען, כי נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב ונוכח פעולותיו לשיבוש ההליכים נגדו, המקימות עילת מעצר עצמאית, לא ניתן להבטיח את שלום הציבור באמצעות חלופת מעצר, ויש להותיר את המשיב במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. נטען בדיון על-ידי בא כוח המדינה, כי המשיב היה דמות מרכזית בתיק, והוא איש מבוגר – כיום בן שלושים – לצד אחרים קטינים בעיקרם.

ד. בא כוח המשיב טען, כי נשמע רק חלק קטן מן העדים (16 מ-50 שנותרו לאחר הסכמות וצמצומים), וכבר עתה ברור שיידרשו הארכה רביעית וחמישית; על כן יש לייחס חשיבות לחלוף הזמן, שכן הקצב נובע מהעומס בבית המשפט. עוד הוסיף עו"ד סוחמי, כי עברו הפלילי של העורר זניח, וכי מעורבים אחרים בתיק – שהואשמו בהריגה – שוחררו. ועוד, משקלה של טענת השיבוש קטן – כנטען – לאחר שהעידו העדים המרכזיים.

ה. אחר העיון, וככל שהפכתי בדבר, איני רואה אפשרות שלא להיעתר לבקשה. על פי הנסיבות והמסוכנות העולה מן הראיות לכאורה, איני סבור כי נעה נקודת האיזון לכיוון של חלופה. השאלה בתיק זה, כמו בתיקים לא מעטים אחרים, היא כיצד להחיש את קצב המשפט. העומס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוא בחינת ידיעה שיפוטית ואינו טעון ראיה; אך פשיטא שתוצאה של הארכות נוספות ידועות מראש אינה משביעת רצון. באי כוח הצדדים מתבקשים לשוב ולהגיש לקראת תום הפגרה בקשה לקביעת מועדים נוספים בתיק מעבר ל-13-12 בספטמבר, וזאת בטרם יתמלא יומנו של ההרכב, שמן הסתם עמוס כבר עתה, בתיקים אחרים לחודשים הקרובים. חזקה על בית המשפט המחוזי כי יעשה מאמץ לקדם את התיק ככל הניתן בהארכה הנוכחית.

ו. נוכח האמור, מתקבלת הבקשה, והמעצר יוארך בתשעים יום מיום 18.8.06. יכולתי להוסיף את הנוסחה המקובלת "או עד למתן פסק הדין". נוסחה זו אולי מובנת מאליה, אך חוששני כי היא נראית כרגע שלא במקומה במציאות התיק, ולוואי ואתבדה.

ניתנה היום, כ' באב תשס"ו (14.8.06).


ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
06064350_t01.doc

לח
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בשפ בית המשפט העליון 6435/06 מדינת ישראל נ' אלכסיי איסחרוב (פורסם ב-ֽ 14/08/2006)