פסקי דין על אלון אפנג'ר | פסקי דין על צביקה מימון | פסקי דין על יפה מימון ואח' |

6293/00 פ     18/11/2008




פ 6293/00 מדינת ישראל נ' אלון אפנג'ר, צביקה מימון, יפה מימון ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום באר שבע
פ
006293/00


בפני
:
כבוד השופט משה מכליס

נ ש י א
תאריך:
18/11/2008




בעניין
:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ
מתמחה
אתי צור
תובע

נ
ג
ד


1. אלון אפנג'ר

2. צביקה מימון


3. יפה מימון - זוכתה
4. יוסף צדיק - זוכה
5. ציון אלקיים


ע"י ב"כ עו"ד
נאשם 1 - ע"י
עו"ד אוזן
נאשם 2
ע"י עו"ד שלו סוזי
נאשם 5 - עו"ד סויסה
ס.צ
נאשם

גזר דין

1.
הנאשמים 1, 2 ו- 5 (להלן: "הנאשמים") הורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון התפרצות לבית מגורים (אישום ראשון), ונאשם 5 בלבד (באישום השלישי),
הורשע בעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

נגד הנאשמים ושניים נוספים (אשר זוכו) הוגש כתב אישום הכולל 7 אישומים שונים שמייחס להם עבירות של קשירת קשר והתפרצויות ,כאשר 4 מתוך 7 האישומים (האישומים 4 עד 7) מיוחסים לנאשם 1 בלבד, ובשלושת האישומים הראשונים לנאשם 1 ביחד עם אחרים, כל אחד לפי חלקו ומעורבותו במעשים המיוחסים להם באישומים השונים.

בהכרעת הדין פירטתי בהרחבה את מסכת העובדות העולות ממעשי הנאשמים ולא מצאתי לנכון לחזור שנית על אותן עובדות.

2.
באת כוח המאשימה בטיעוניה לעונש מבקשת מבית המשפט להשית על כל אחד מהנאשמים עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים (משפחת רואש).

סבורה באת כוח המאשימה, חרף התמשכות ההליכים בתיק זה בשל מורכבותו, אין בכך כדי להוות שיקול להקלה בעונשם.

טוענת המאשימה כי עבירת התפרצות לבתי מגורים נפוצה היא במקומותינו ומן המזיקות ביותר בחברתנו.

בענייננו, על אף שלא נגרם נזק כספי ומוחשי למשפחת רואש, הרי אין להתעלם מחומרת מעשיהם בכך שפעלו בצוותא חדא, תוך כדי איסוף מידע ותכנון מוקדם, תוך חדירה לפרטיות דיירי הבית בביצוע תצפית, מעקבים, כניסה לתוך הבית בטענות שווא, כל זאת בכוונה לגזול את רכושם ולערער את ביטחונם האישי של משפחת רואש. מעשים אלה גם כאשר נעשים כעבירה ראשונה, ללא רקע עברייני, מצדיקים ענישה מחמירה ומרתיעה וקל וחומר בענייננו, כאשר לשלושת הנאשמים הרשעות קודמות אם כי לא מרובות.

ביחס לנאשם 1: לנאשם זה אין עבר פלילי בעבירות רכוש. ברם, במהלך התנהלות משפטו סחר בסם מסוכן, הוגש נגדו כתב אישום והורשע בדין. הדיון בעניינו נדחה לטיעון לעונש ולהגשת תסקיר.

לנאשם 2 עבר פלילי וגם נאשם זה בעודו ממתין לסיום משפטו בתיק זה הורשע בבית המשפט המחוזי בקשירת קשר לפשע, סיוע להצתה וחבלה במזיד לרכב. מדובר באירוע חמור בו הנאשם קשר עם אחרים לצורך פגיעה בקמ"ן של תחנת משטרת באר-שבע באמצעות הצתת רכב אמו.

באשר לנאשם 5: בנוסף הורשע בעבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב. לנאשם הרשעה אחת בעבירת התפרצות, גניבה, היזק בזדון והפרת הוראה חוקית- עבירה שנעברה לאחר שנעצר בתיק זה. דובר במקרה דומה בו פרץ הנאשם יחד עם אחר לבית מגורים והשניים עקרו כספת וזרעו הרס ופורענות בבית המתלוננים. נסיבות הדומות לנסיבות בענייננו. מכאן ניתן ללמוד שנאשם זה היה פעיל בתחום עבירות רכוש.

לאורך המשפט, ניסו הנאשמים להציג בפני
בית המשפט חזות תמימה אשר אינה מתיישבת עם הרישום הפלילי המצביע על כי לא זנחו את דרך הפשע וכי אין מורא החוק עליהם. הנאשמים בעזות מצח בזמן שמשפטם תלוי ועומד ממשיכים לבצע עבירות עליהן נשפטו והורשעו.

מבקשת באת כוח המאשימה מבית המשפט להעדיף את האינטרס הציבורי של הגנה על שלומו ועל רכושו של הציבור על פני האינטרס האישי של הנאשמים. הצורך להרתיע מתפרצים וגנבים, שמלאכתם קלה ושסיכוי תפיסתם קלושים, בדרך כלל, מתגבר לאור הנזק המצטבר, שהפריצות והגניבות גורמות לכלל הציבור ובהתחשב במשאבים המושקעים על ידי המדינה כדי להתגבר על תופעה זו.

באת כוח המאשימה שבה והדגישה את חשיבות ההחמרה בעונשם של הנאשמים ומפנה למדיניות הענישה בעבירות מסוג דנא. הגישה פסיקה לביסוס טענותיה.

3.
באת כוח נאשם 1 בטיעוניה לעונש מבקש מבית המשפט במידה ויגיע למסקנה כי אין מנוס מלהשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל שעונש זה יחפוף התקופה בה היה נתון במעצר במסגרת תיק זה.

מלינה באת כוח הנאשם על התמשכות ההליכים וזוקפת זאת לחובת המאשימה אשר בשל מחדליה גרמה להתמשכות בלתי סבירה של המשפט.

באת כוח הנאשם איננה מקלה ראש בחומרת העבירה אולם מבקשת מבית המשפט שיבחן את נסיבות המקרה. בשונה מהמקרים שהוגשו על ידי המאשימה, בענייננו, היה ניסיון להתפרצות. לא נגרם נזק למתלוננים. מדובר בנאשם ללא עבר פלילי כאשר במהלך התמשכות המשפט, נפל לסם. עבר הליך גמילה בהצלחה ומזה תקופה ארוכה נקי מסם. בתיק הנוסף שעומד נגדו, ממתין לקבלת תסקיר עובר לגזירת דינו.

לגישת באת כוח הנאשם מתבקש בית המשפט להתחשב כשיקול לקולא לעובדת מעצרו של הנאשם לתקופה של 4 חודשים במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים. שוחרר בתנאים מגבילים של "מעצר בית מלא" לתקופה של 3 שנים ולאחר מכן הייתה הקלה בתנאי השחרור עד לביטול מוחלט של מעצר בית. בנוסף במהלך התקופה הוגבלה יציאתו מהארץ.

לאור הנסיבות מבקשת להסתפק בעונש של מאסר מותנה.

4.
נאשם 1 ביקש לומר דבריו.

ציין הנאשם כי בעקבות הגשת כתב האישום נגדו, השתנו אורח חייו. נפל לסמים קשים. פוטר מהעבודה לאחר 12 שנות עבודה ללא קבלת פיצויים. היום עובד מחסנאי בחברת שלף במוסך וולוו.

5.
באת כוח נאשם 2.

מבקשת באת כוח הנאשם להתחשב בהתמשכות ההליכים מיום הגשת כתב האישום ועד מתן הכרעת הדין כשיקול לקולא. לגישתה, עיקר ההתמשכות היה בשל קשיים טכניים של המאשימה בהבאת ראיות בנוסף לעובדה שכתב האישום הוגש נגד 5 נאשמים ומספר רב של אישומים.

הנאשם בן 38 נשוי ואב לחמשה ילדים קטינים. נקלע למצב כלכלי קשה מאוד. הנאשם היה במעצר לתקופה של 4 חודשים ושלוש שנים בתנאי "מעצר בית מלא". אין ספק כי אילו המאשימה הייתה מגישה נגדו כתב אישום בגין אישום אחד, ברי שלא היה מקום להחמיר עמו בשלב המעצר עד תום ההליכים.

מאשרת באת כוח הנאשם ביחס לעברו הפלילי של הנאשם. ברם, לגישתה ההרשעות הקודמות אינן דומות לעבירות במקרה דנא. כך גם באשר להרשעה האחרונה בבית המשפט המחוזי שבה הושת עליו עונש של מאסר בפועל במסגרת עסקת טיעון. לכן אין מקום להחמיר עמו.

סבורה באת כוח הנאשם כי הלכה למעשה לא נגרם נזק כלכלי ולא נזק ממשי למתלוננים. מבקשת כי במידה ובית המשפט יגיע למסקנה כי יש מקום להשית עליו עונש של מאסר בפועל שלא יהיה עונש במצטבר לעונש אותו מרצה.

6.
בא כוח נאשם 5 בטיעוניו לעונש סבור כי יש לראות במחדלה של המאשימה באיסוף הראיות כפי שנקבע בהכרעת הדין שיקול לקולא ולא להחמיר עם הנאשם. כך גם לגבי התמשכות ההליכים.

לגישת בא כוח הנאשם, הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה נסיבותיהן שונות מענייננו ואין מקום להשית עונש דומה.

טוען בא כוח הנאשם כי הנאשם שיקם את חייו. עובד לפרנסתו במכירת דגים. נשוי ואב לילד.

לנאשם אין עבר פלילי מכביד. ההרשעה האחרונה משנת 2001 ומאז לא ביצע עבירות נוספות. מבקש לשקול אי השתת עונש של מאסר בפועל.

7.
כאמור, נגד חמשה נאשמים הוגש כתב אישום הכולל 7 אישומים שונים, כאשר מרבית האישומים מיוחסים לנאשם 1 בלבד. בהכרעת הדין לאחר עיון בחומר הראיות הרב שהוגש על ידי שני הצדדים ושמיעת עדי התביעה וההגנה זיכיתי את הנאשמים 3 ו-4 מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום ואת נאשם 1 זוכה ממרבית האישומים למעט העבירות המיוחסות לו באישום הראשון אשר מתייחס לקשירת קשר לפשע ולנסיון התפרצות ביחד עם הנאשמים 2 ו-5 המדובר באירוע שקשור למשפחת רואש. הנאשם 2 זוכה מהעבירות המיוחסות לו באישום השני ונאשם 5 זוכה מהעבירות המיוחסות לו באישום השלישי, ותחתיה הורשע בהחזקת רכוש החשוד כגנוב.

בהכרעת הדין פירטתי בהרחבה את מחדליהם של חוקרי המשטרה ומאוחר יותר הפרקליטות בכל מה שקשור בבחינת הראיות ובחינת גרסת הנאשמים. הדברים מקבלים משנה תוקף לגבי נאשם 1 אשר זוכה מ-6 אישומים מתוך 7, ולמעט האישום השני הזיכוי היה זיכוי מוחלט. אין זה המקום לחזור ולפרט את מחדלי המאשימה, אולם יש לציין בשולי הדברים כי אם המאשימה הייתה בוחנת את הדברים כהווייתם היה בכך כדי להשליך גם על כתב האישום עצמו, הן מבחינת האישומים והן מבחינת אי הגשת כתב אישום נגד חלק מהנאשמים.

סבורני כי למחדלה של המאשימה היו גם השלכות על התמשכות ההליכים אשר באו לידי ביטוי בהגשת בקשות שונות בעניין "פלטי שיחות" בכל הקשור לנאשם 1.

אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים כאשר נאשם 5 הורשע בעבירה נוספת במסגרת האישום השלישי. בהכרעת הדין פירטתי בהרחבה את מעשי הנאשמים לגבי כוונתם לפרוץ לבית משפחת רואש, שכללו שיחות טלפון בין הנאשמים; ביקור בשכונה ביום שבת, בחינת המקום על ידי הנאשמים 2 ו-5 וביקור נאשם 1 במקום תוך ניצול מעמדו כעובד בחברת החשמל כדי לבקר בבית המשפחה.

קבעתי בהכרעת הדין כי בסופו של יום על אף ההכנות, לא השלימו הנאשמים את זממם וזאת בשל התערבות המשטרה. אין עוררין על כי לא נגרם נזק כלשהו הן לממון והן לשלומם של המתלוננים. למתלוננים נודע על ידי המשטרה, על כוונה של אחרים לפרוץ לביתם.

המאשימה, כאמור, הציגה בפני
בית המשפט את מדיניות הענישה בעבירות התפרצות לבית מגורים והגישה פסיקה. עיינתי בפסיקה שהוגשה וסבורני כי אין נסיבות המקרה שם דומות לענייננו. המדובר באירועים חמורים בהרבה מנסיבות המקרה כאשר הנאשמים הורשעו באירוע אחד של נסיון לפריצה ונאשם 5 בעבירה נוספת של החזקת רכוש החשוד כגנוב. לכן אין מקום להקיש על העונש שהושת שם ולהחמיר יתר על המידה עם הנאשמים.

לנאשמים גם אין עבר פלילי מכביד. לנאשם 1 הרשעה אחת בעבירת סמים אשר נעברה במהלך ניהול המשפט בתיק זה. לדברי הנאשם הוא נקלע לשימוש בסם ועבר הליך גמילה שהצליח ומאז הינו נקי מסמים. הנאשם עובד למחייתו ומעוניין לשקם את חייו.

לנאשם 2 הרשעות קודמות ישנות בעבירות שונות ולאחרונה הורשע ונגזר דינו בבית המשפט המחוזי במסגרת עסקת טיעון בעבירות חמורות וכיום הנאשם מרצה את עונשו.

לנאשם 5 הרשעה קודמת בעבירת התפרצות אחת משנת 2001 ומאז ועד היום לא ביצע עבירות נוספות. הנאשם השתקם. נשוי ועובד למחייתו.

מדברי ב"כ הנאשמים 1 ו-2 עולה כי הנאשמים נעצרו תקופה של 4 חודשים במסגרת המעצר עד תום ההליכים ושוחררו מאוחר יותר בתנאים מגבילים של "מעצר בית מלא" דבר שהשליך גם על הליך שיקומם ושילובם בעבודה קבועה. באשר לנאשם 5, אין לבית המשפט כל מידע לגבי תקופת מעצרו של הנאשם ותנאי שחרורו.

8.
באת כוח המאשימה ביקשה מבית המשפט להשית בין היתר על הנאשמים פיצוי למתלוננים הן לגבי האישום הראשון והן באשר לאישום השלישי (ביחס לנאשם 5 בלבד).

סעיף 77 לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט המרשיע נאשם לחייבו לשלם לאדם שניזוק על ידי אותה עבירה סכום שלא יעלה על הסכום שמצוין בסעיף (היום עומד על 228,000 ₪) לפיצוי "הנזק או הסבל" שנגרם לו, עקב אותה עבירה.

ביקשתי מבאת כוח המאשימה שתנמק מדוע מתבקש בית המשפט להפעיל סמכותו מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, כשידוע לכול כי, באישום הראשון, הורשעו הנאשמים בניסיון התפרצות לבית מגורים ולא נגרם כל נזק ממוני למתלוננים, ולגבי נאשם 5 באישום השלישי הורשע בעבירת החזקת רכוש חשוד כגנוב.

באת כוח המאשימה סבורה כי על אף שלא נגרם נזק למתלוננים הרי הופרעה שגרת חייהם של המתלוננים ולכן יש מקום לפצותם. באשר לאישום השלישי לא הייתה בפי המאשימה תשובה הגיונית וסבירה. פשוט אין לה הסבר על מה מבוססת בקשתה.

בהתחשב בכך שלא נגרם נזק למתלוננים אין מקום לחייב את הנאשמים לפצות את משפחת רואש. ובאשר לאישום השלישי, מאחר והנאשם הורשע בהחזקת רכוש החשוד כגנוב מיותר לציין כי עדיף שהמאשימה לא הייתה עותרת לפיצוי לפי סעיף 77 לחוק הנ"ל.

הוראת החוק מאפשרת הטלת פיצוי בגין נזק ממוני או גופני ואין מקום להרחיב תחולתה גם על הפרעה בשגרת החיים או אי נעימות לשמה.

9.
בשל התמשכות ההליכים, מחדלה של המאשימה, העבירות בהן הורשעו הנאשמים בסופו של יום, אני מחליט להשית על הנאשמים העונשים הבאים:
לגבי נאשם 1:
א.
3 חודשי מאסר בפועל. בניכוי תקופת מעצרו מיום 6/11/00 ועד 13/3/01. יוצא כי הנאשם ריצה את עונשו במלואו.
ב.
6 חודשי מאסר וזאת על תנאי שתוך 2 שנים, בהתאם להוראת סעיף 52(ג) לחוק העונשין לא יעבור עבירה דומה לעבירות שבהן הורשע בפני
.
ג.

קנס בסך 1,500 ₪. הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים החל מ-10 בדצמבר .
לגבי נאשם 2:
א.
3 חודשי מאסר בפועל. העונש ירוצה בחופף לכל עונש אחר אותו הוא מרצה.
ב.
6חודשי מאסר וזאת על תנאי שתוך 2 שנים, בהתאם להוראת סעיף 52(ג) לחוק העונשין לא יעבור עבירה דומה לעבירות שבהן הורשע בפני
.
ג.
קנס בסך 1,500 ₪. הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים. התשלום הראשון יהיה חודש לאחר סיום ריצוי עונשו וב-10 לכל חודש לאחריו.
לגבי נאשם 5:
א.
4 חודשי מאסר בפועל. במידה והנאשם לא שהה במעצר במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים ולא ניתן לקזז את תקופת מעצרו, הרי הנאשם ירצה עונשו בעבודות שירות וזאת בכפוף לחוות דעת חיובית מטעם הממונה על עבודות שירות.
ב.
6חודשי מאסר וזאת על תנאי שתוך 2 שנים, בהתאם להוראת סעיף 52(ג) לחוק העונשין לא יעבור עבירה דומה לעבירות שבהן הורשע בפני
.
ג.
קנס בסך 2,000 ₪. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים. התשלום הראשון יהיה חודש לאחר סיום ריצוי עונשו וב-10 לכל חודש לאחריו.
ניתן היום כ' בחשון, תשס"ט (18 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים

מכליס משה, שופט

נשיא בתי משפט השלום מחוז דרום

עו"ד סויסה
:
לאור שאלת בית המשפט – אני מבקש לציין כי לפי דברי הנאשם
5 – הוא היה במעצר
תקופה של 5 ימים בקשר עם ההליך בתיק זה .
לפי דברי נאשם
5 – הוא הפקיד פקדונות בשני מועדים שונים
ואיננו זוכר במדויק את הסכומים ואת המועדים.

עו"ד שלו
ככל הנראה
נאשם 2 הפקיד
כספים
אך איננו יודעים
מה סכומם ומתי.

עו"ד אוזן
נאשם
1 הפקיד סכום של
100,000 ₪ במזומן .

החלטה
בעקבות
דברי בא כח הנאשמים
אני מורה:

א.
לגבי נאשם
1 :
1.
הקנס יקוזז עם הפקדון שהפקיד הנאשם במסגרת ההליכים בתיק זה ובתיק מעצר ימים ובתיק מעצר
עד תום ההליכים , על פי בדיקה שתעשה המזכירות.
2.
יתרת הפקדון תוחזר לנאשם או למי שיורה הנאשם להחזיר אליו.


ב.
לגבי נאשם
2 :
1
הקנס יקוזז עם הפקדון שהפקיד הנאשם במסגרת ההליכים בתיק זה ובתיק מעצר ימים ובתיק מעצר
עד תום ההליכים , על פי בדיקה שתעשה המזכירות.
3.
יתרת הפקדון תוחזר לנאשם או למי שיורה הנאשם להחזיר אליו.


ג.
לגבי נאשם
5:
1.
הקנס יקוזז עם הפקדון שהפקיד הנאשם במסגרת ההליכים בתיק זה ובתיק מעצר ימים ובתיק מעצר
עד תום ההליכים , על פי בדיקה שתעשה המזכירות.
2.

יתרת הפקדון תוחזר לנאשם או למי שיורה הנאשם להחזיר אליו.
3.
מאחר והוריתי לגבי נאשם
זה כי הוא ירצה את עונש המאסר
שהוטל עליו בעבודות שירות:
א.
אני קובע להמשך דיון והגשת חוות דעת הממונה ליום 7.12.08 שעה
09.30.
ב.
אני מורה לממונה על עבודות שירות להכין ולהגיש חוות דעת לריצוי 4 חודשי מאסר בניכוי
תקופת מעצר שריצה נאשם
5 בתיק זה בעבודות שירות.
ג.
המאשימה ובא כח הנאשם יבדקו ויודיעו לבית משפט בישיבה הבאה מה היו התקופות
שהנאשם
3 היה במעצר בתיק זה .
ד.
מזכירות תודיע לממונה
כי ניתן לזמן את נאשם
5
בפלאפון
מספר

0548115939.

ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ט (18 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.


מכליס משה, שופט

נשיא בתי משפט השלום מחוז דרום


עו"ד אוזן
בשמו של נאשם
1
אני מבקש כי יתרת הפקדון תוחזר לאביו : מר יצחק
אפנג'ר
תז 068333244 רחוב חבצלת הנגב
55 באר שבע.
מבקש שיבוטל צו
עיכוב יציאה .


עו"ד שלו
לגבי נאשם
2 מבקשת
במידה וקיימת יתרת פקדון שהיא תוחזר לאשתו – הגב' יפה מימון תז
286277763 כתובת
גרשון שופמן
13/15 נוה זאב באר שבע.

עו"ד סויסה
אני אבקש לציין כי כתובת נאשם 5 שונתה והיא
רחוב קלצ'קין
59/6 באר שבע
החלטה
מזכירות תעדכן את כתובתו של נאשם
5 .

מזכירות תעביר הפקדון של נאשם
1
בהתאם לבקשתו לאביו .

מזכירות תעביר פקדון
של נאשם 2 בהתאם לבקשתו לאשתו.

אני מורה כי תנאי
השחרור בערובה שנקבעו בתיק זה לגבי נאשמים
1,2,5 יבוטלו, בתוך
45 יום מהיום , ואם יוגש ערעור לבית המשפט המחוזי
יחליט בית המשפט המחוזי על
הארכת המועד .

במידה ולא יוגש
ערעור בתום 45 יום , יבוטלו תנאי השחרור בערובה, יבוטל צו עיכוב
יציאה מהארץ
ויוחזרו הדרכונים , ככל שהופקדו.
ניתנה היום כ' בחשון, תשס"ט (18 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

מכליס משה, שופט
נשיא בתי משפט השלום מחוז דרום








פ בית משפט שלום 6293/00 מדינת ישראל נ' אלון אפנג'ר, צביקה מימון, יפה מימון ואח' (פורסם ב-ֽ 18/11/2008)