פסקי דין על התביעה הצבאית | פסקי דין על יוסף אסעד סעיד נתשה

4999/08 עד"י     06/11/2008




עד"י 4999/08 התביעה הצבאית נ' יוסף אסעד סעיד נתשה




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים



עד"י 4999/08
באזור
יהודה
והשומרון






בפני

שופט: אל"ם אלי וולף


המערערת: התביעה הצבאית

(באמצעות ב"כ סגן שלומי שניידר
)


נגד


המשיב: יוסף אסעד סעיד נתשה
, ת"ז 987220456
(באמצעות ב"כ עו"ד אוסמה עודה
)


ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני
כב' השופט סא"ל שמואל קידר)
בתיק מס' 5298/07 מיום 3.11.08
(הערעור התקבל)

תאריך הישיבה: 6 בנובמבר 2008, ח' בחשוון התשס"ט.

פסק דין
בפני
ערעור התביעה על זיכויו של המשיב וזאת מחמת אי התייצבות של עדי התביעה.
בימ"ש קמא החליט שהאחריות לזימון עדים למשפט פלילי היא על הצד המבקש לזמן אותם, במקרה זה התביעה. תפקיד מזכירות בימ"ש הוא רק לעזור בזימון.
מדובר בעדים שהיו עצורים ובינתיים שוחררו וכנראה אין הרבה סיכוי להצליח בזימונים.
במצב דברים זה בקשה התביעה להתלות את ההליכים בתיק ואילו הסנגור ביקש זיכוי. ביהמ"ש נענה לסנגור וזכה את המשיב.
יצוין כי ביהמ"ש ציין שמעיון בתיק כלל לא יצא זימון לעדים.
בישיבת ביהמ"ש מיום 30.4.08 שהייתה הישיבה הראשונה בתיק הנאשם כפר באשמות המיוחסות לו וביהמ"ש קבע מועד לדיון 6.10.08. בימ"ש צווה לזמן את שני עדי תביעה שהיו משוחררים תוך ציון פרטיהם עם מספרי טלפון.
בימ"ש גם ציין כי העדים חיוניים ותינתנה רק שתי הזדמנויות להזמנת העדים ואם לא יתייצבו תשקול התביעה בכובד ראש מה תהיה עמדתה בתיק זה.
בישיבה מיום 6.10.08 העדים לא התייצבו התביעה בקשה לזמן אותם פעם נוספת.
מעיון בתיק עולה כי נשלח זימון לעדים לישיבה ליום 6.10.08.
בימ"ש דחה הדיון ל-3.11.08 וצווה לזמן לאותו מועד את העדים תוך ציון כי זו הזדמנות שנייה ואחרונה הניתנת לתביעה לזמן את העדים.
מסיבה לא ברורה מזכירות ביהמ"ש לא זמנה את שני העדים לאותה ישיבה למרות החלטת בימ"ש.
אין אני רוצה להחליט על מי חלה הדאגה לזמן עדי התביעה אם על התביעה או מזכירות בימ"ש.
אציין רק שבערר מעצר איו"ש 16/97 קבע בימ"ש:
"נתעלם מהתביעה כי נטל הבאת הראיות רובץ על שכמה ולא על מזכירות ביהמ"ש. לביהמ"ש הסמכויות הפורמאלית
להוציא זימון לעדים ולשלוח זימון זה ליעד שיחפוץ הצד המעוניין בזימון. אין מוטלת על ביהמ"ש החובה לאתר מקום המצאם של העדים או לוודא הגעת כתב הזימון ליעדו."
בערר מעצר איו"ש 75/08 קבע בימ"ש זה באותו מקרה שאי זימון העדים רובץ לפתחה של המשטרה שהתעלמה מזימונו של ביהמ"ש. ביהמ"ש הוסיף שאין להפחית בכך מאחריות התביעה הצבאית
המנהלת את התביעה. ביהמ"ש הטיל במקרה זה גם אחריות על מזכירות ביהמ"ש אשר לא זימנה את העדים למרות החלטת ביהמ"ש.
בתיק ע"מ איו"ש 16/95 קבע ביהמ"ש כי החובה המקורית לזימון עדים נופלת על מזכירות ביהמ"ש, אך משהתברר כי אין סיכוי שהעדים יתייצבו על התביעה להחליט או לוותר על העדים או לנקוט בצעדים מיוחדים ובלתי שגרתיים להבטחת
התייצבותם.
בע"מ איו"ש 2163/05 קבע בימ"ש זה כי נטל הבאת הראיות הוא על שכמה של התביעה.
על המזכירות לזמן את העדים אך על הצדדים לעקוב ולתרום את תרומתם לזימון העדים. ביהמ"ש גם הסתמך על ע' איו"ש 16/97.
נראה לי כי נפלה תקלה לגבי זימון העדים במקרה שלנו ונראה לי שיש לתת לתביעה הזדמנות אחת נוספת כדלקמן:
אני מקבל את הערער בכך שאני מתלה את הזיכוי.


על התביעה לדאוג ליצור קשר עם העדים בכל דרך שתראה לה וזאת עד ליום 10.1.09.


אם התביעה תודיע בכתב לביהמ"ש ולב"כ הנאשם עד ליום 10.109 שהיא יצרה קשר עם העדים יבוטל הזיכוי והתיק יוחזר לבימ"ש קמא על מנת לשמוע את הראיות. אם לא תצא הודעה כזו יש לראות בכך דחיית הערעור.
אני ער לכך שהחלטה שלי יוצאת דופן אך מהנסיבות שנוצרו אין מנוס מכך.

ניתן היום, 6 בנובמבר 2008, ח' בחשוון התשס"ט,

בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק

פסק דין
זה לידי הצדדים.


_________________
שופט


רמ"שית: עג










עד"י בית המשפט הצבאי 4999/08 התביעה הצבאית נ' יוסף אסעד סעיד נתשה (פורסם ב-ֽ 06/11/2008)