פסקי דין על אחמד עותמאן אחמד בנאת | פסקי דין על התביעה הצבאית

4811/08 עד"י     11/11/2008




עד"י 4811/08 אחמד עותמאן אחמד בנאת נ' התביעה הצבאית




בית המשפט הצבאי לערעורים
בית המשפט הצבאי לערעורים



עד"י 4811/08
באזור
יהודה
והשומרון






בפני

השופט: אל"ם אלי וולף

המערער: אחמד עותמאן אחמד בנאת
, ת"ז 850820408
(באמצעות ב"כ עו"ד פארס אבו חסן
)


נגד


המשיבה: התביעה הצבאית

(באמצעות ב"כ סגן שלומי שניידר
)


ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שומרון (בפני
כב' השופט רס"ן יריב נבון)
בתיק מס' 1766/08 מיום 21.9.08.
(הערעור נדחה)

תאריך הישיבה: 11 בנובמבר 2008, י"ג בחשוון התשס"ט.


פסק דין
המערער הורשע בעסקת טיעון בכך שבמהלך שנת 2006 נפגש עם אחר. בפגישה זו הודיע כי בכוונתו לבצע פיגוע התאבדות בשטח מדינת ישראל.
המערער והאחר פנו לשני אנשים נוספים כדי לקבל את עזרתם לשם כן.
התכנית נגדעה עקב כך שאותם שני אנשים נוספים הודיעו כי אין בידם לתת סיוע לתוכנית.
בבימ"ש קמא עתרו התביעה והסנגור ל-11 חודשי מאסר בפועל. בימ"ש קמא לא קיבל עסקה זו וגזר 18 חודשי מאסר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי ו-1,000 ₪ קנס.
ברוב רובם של המקרים ביהמ"ש מאמץ עסקות טיעון כמובן מבלי שהוא חייב לעשות כן. אם ביהמ"ש מגיע למסקנה כי העונש לו עותרים הצדדים אינו עומד ביחס כלשהו לעבירות בהם הורשע המערער הרי ביהמ"ש לא יאמץ עסקת טיעון זו ויגזרו את העונש הראוי לפי שיקול דעת ביהמ"ש. בעשותו כן ביהמ"ש ייקח בחשבון גם את העונש לו עתרו הצדדים.
נראה כי צדק בימ"ש קמא שלא אימץ במקרה שלפנינו את עסקת הטיעון. מתוך כתב האישום עולה כי המערער יזם תוכנית לבצע פיגוע התאבדות, הצליח לשכנע אחר להצטרף אליו, והתוכנית נכשלה עקב כך שהוא לא הצליח לרתום שני אנשים נוספים אשר נזקק להם לצורך השלמת ביצוע התוכנית.
גם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, שהשית בימ"ש קמא הוא עונש קל בהתחשב בעבירה בה הודה. כל השתתפות ואפילו ניסיון לבצע פיגוע התאבדות צריכה לקבל ביטוי ממשי בענישה, ולו רק כדי להרתיע אנשים אחרים מלחשוב על השתתפות בעבירות חמורות שכאלה. העונש לו עתרו הצדדים מחטיא את מטרת הענישה, על אף שמדובר בקטין, על סף בגירות, בגיל 17.
בתיק בימ"ש שומרון 4631/07 נידון קטין על פי הסדר טיעון ל-32 חודשי מאסר לריצוי בפועל כאשר בתיק זה גם כן הייתה תוכנית לביצוע פיגוע התאבדות אשר לא מומשה בגלל הקושי בגיוס המתאבד. אצלנו המקרה חמור יותר שכן המערער הוא בעצמו התכוון להיות המתאבד.
ביהמ"ש לקח בחשבון את כל הנסיבות של המקרה, את העונשים שביהמ"ש גוזר במקרים דומים והיה ער לכך כי כאשר הוא מחמיר בעונש מעבר למה שהוסכם עליו ינסה שלא למצות את הדין יתר על המידה.
המסקנה היא אפוא כי בימ"ש קמא שקל את כל השיקולים הראויים והדרושים לצורך גזירת העונש ואין מקום להתערב בהחלטתו.
אשר על כן אני דוחה את הערעור.

ניתן היום, 11 בנובמבר 2008, י"ג בחשוון התשס"ט,

בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק

פסק דין
זה לידי הצדדים.


_________________
שופט


רמ"שית: עג







עד"י בית המשפט הצבאי 4811/08 אחמד עותמאן אחמד בנאת נ' התביעה הצבאית (פורסם ב-ֽ 11/11/2008)