פסקי דין על גיא מוצרי מתכת בע"מ | פסקי דין על ריבנאי יואל שמואל

60243/06 א     28/09/2008




א 60243/06 גיא מוצרי מתכת בע"מ נ' ריבנאי יואל שמואל




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
060243/06


לפני:
כבוד השופטת חנה קלוגמן

תאריך:
28/9/2008






בעניין:
גיא מוצרי מתכת בע"מ





תובע


- נ
ג
ד -


ריבנאי יואל שמואל





נתבע


פ ס ק ֿ ד י ן

התביעה שלפניי תחילתה בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבע בגין 5 צ'קים החתומים על ידו ואשר הוסבו לתובעת ע"י הנפרע מר קירשנבאום.

הנתבע הגיש בקשת התנגדות לביצוע שטר ולאחר שזו התקבלה ע"י כבוד השופט תמיר נידונה התביעה שלפניי.

א. הצדדים:
התובעת חברת גיא מוצרי מתכת עוסקת בין היתר במתן הלוואות חוץ בנקאיות וניכיון צ'קים (להלן: "התובעת").

הנתבע מר ריבנאי יואל (להלן:
"הנתבע") חתם על הצ'קים ומסר אותם לידי מר קירשנבאום.

קירשנבאום (להלן: "קירשנבאום") רשום כנפרע על הצ'קים, הוא אף היסב את הצ'קים ומסרם לתובעת. קירשנבאום אינו צד בתביעה זו אך הוא העיד לפניי בדיון שהתקיים.

ב. פירוט הצ'קים מושא התביעה (להלן: "הצ'קים"):
מס' הצ'ק 5000094 ע"ס 4,400 ₪ מועד פירעון 22.10.04, חולל מסיבת נ.ה.ב
מס' הצ'ק 5000095 ע"ס 6,300 ₪ מועד פירעון 29.10.04, חולל מסיבת נ.ה.ב
מס' הצ'ק 5000090 ע"ס 4,668 ₪ מועד פירעון 1.11.04 חולל מסיבת נ.ה.ב
מס' הצ'ק 5000117 ע"ס 3,800 ₪ מועד פירעון 10.11.04 חולל מסיבת נ.ה.ב
מס' הצ'ק 5000116 ע"ס 3,800 ₪ מועד פירעון 22.11.04 חולל מסיבת נ.ה.ב

ג. תמצית טענות התובעת:
לטענת התובעת, במסגרת עסקיה במתן הלוואות חוץ בנקאיות וניכיון צ'קים ניכתה את הצ'קים שנמסרו לה ע"י קירנשבאום. לטענתה קירשנבאום קיבל את מלוא התמורה בגין הצ'קים בניכוי עמלה עבור הניכיון. (החשבונית צורפה לתצהיר התובעת).

לאור האמור לעיל יש לראות את התובעת כאוחז כשורה ולחייב את הנתבע לשלם את מלוא הסכום הנתבע בגין הצ'קים.

ד. תמצית טענות הנתבע:
לטענת הנתבע, הוא מסר את הצ'קים לקירשנבאום על מנת שקירשנבאום יבדוק עבורו את האפשרות לקבלת הלוואות. לטענתו, קירשנבאום ביקש לצורך בדיקה זו לקבל צ'קים והתחייב שלא לעשות בהם שימוש. משבוששה תשובתו של קירשנבאום להגיע ביקש הנתבע את הצ'קים חזרה ואז נודע לו שאין דרך חזרה, והתברר לו כי הצ'קים כבר עשו דרכם לצד ג'.

לתמיכה בגרסתו צירף הנתבע אישור מאת קירשנבאום המאמת את גרסתו והוא אף זומן להעיד בדיון שהתקיים לפניי.

ה. עדותו של קירשנבאום:
מעדותו של קירשנבאום עולה כי הינו "אסיר ברישיון" אשר זה עתה השתחרר מהכלא לאחר שריצה עונש בגין עבירות של תיווך וזיוף דולרים.

קירשנבאום אישר בעדותו את גרסת הנתבע. יצוין כי מעדותו עלה שהוא "חייב מוגבל באמצעים" בלשכת ההוצל"פ, כך שנקיטת הליכים נגדו אין בה ממש.


ו. דיון:
גרסת התובעת, לפיה נתנה תמורה לקירשנבאום, לא נסתרה וכך גם גרסת הנתבע לפיה לא קיבל כל תמורה מקירשנבאום.

השאלה הנשאלת היא האם הצ'קים היו נגועים בפגם קנייני המבטל את סחרותם בעת הסבתם לתובעת, או שניתן לראות בתובעת כאוחז כשורה.


אם אקבל את גרסתו של הנתבע למתן הצ'קים לקירשנבאום הרי שהמסקנה המשפטית מכך תהיה שקירשנבאום פעל בניגוד להרשאה שקיבל מהנתבע ולכן אין לחייב את הנתבע בגין הפעולות שעשה קירשנבאום בניגוד להרשאה.

אך אינני יכולה לקבל גרסה תמוהה זו מהסיבות המפורטות להלן:
לא ברור לי מדוע צריך לתת סדרה שלמה של צ'קים לצורך בדיקתם, כמו שלא ברור לי מדוע לא ניתן היה לבצע את הבדיקה ע"י תצלום הצ'קים. מעבר לכך, לא ברור לי על שום מה ולמה פנה הנתבע לקירשנבאום על מנת שזה יבדוק עבורו אם קיימת אפשרות עתידית למתן הלוואה אצל גורמים אחרים.

האפשרות שנראית לי אחרי ששמעתי את הצדדים היא שקירשנבאום אכן היה צריך לדאוג לקבלת הלוואה עבור הנתבע בגין הצ'קים, אך הוא סיחר את הצ'קים, קיבל את התמורה ולא מסר אותה לנתבע.

למעשה, השאלה העומדת בפני
י היא מי ישא בתוצאות הכספיות של מעשיו של קירשנבאום, האם תהיה זו התובעת שנתנה לו את הכסף או הנתבע שלא קיבל ממנו את הכסף.

במקרה הנדון, הטענה של שימוש בצ'קים בניגוד להרשאה לא מתייחסת לפרטים שמולאו בצ'קים אלא לשימוש שנעשה בהם (פרוטוקול הדיון מיום 19.12.05 עמ' 4 "הכתיבה על הצ'קים היא שלי").

לא הוכח לי כי התובעת ידעה על ההתנהלות העסקית שבין הנתבע לקירשנבאום.
הנתבע ניסה להשוות את מה שעשה קירשנבאום לגניבה ומסיבה זו לקבוע שאין לחייבו בגין הצ'קים שנגנבו ממנו. אינני יכולה לקבל השוואה זו במקרה הנדון מאחר והנתבע בעצמו נתן את הצ'קים לקירשנבאום. גם קשה לי לקבל את טענתו שהצ'קים נתנו לבדיקה בלבד ומכל מקום התובעת לא יכלה לדעת זאת ולא הוכח לי שידעה על כך, במיוחד שעל גבי הצ'ק אין כל זכר לכך. (הנתבע מודה בחקירתו שהוא יודע שניתן להגביל את סחרות הצ'קים אך לא חשב שזה נחוץ במקרה הנדון- עמ' 4 לפרוטוקול מיום הדיון 19.12.05).

ממכלול הנסיבות אני מסיקה שקירשנבאום אמור היה להשיג הלוואות עבור הנתבע כנגד הצ'קים שמסר לו הנתבע, אך התמורה שקיבל לא מצאה את דרכה לנתבע.
לו היה מדובר בצ'קים לבדיקה בלבד, ניתן היה להגביל את סחרותם ובוודאי שהיה מספיק צ'ק אחד, וגם עליו ניתן היה לשרטט רישום "מבוטל".

לאור האמור לעיל, לא הצליח הנתבע לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 20 (ג) לפקודת השטרות לפיה:
"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

וגם לא את זו הקבועה בסעיף 29 (ב) לפקודת השטרות:
"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה. אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפייה, או באלימות ופחד, או באי חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".

במקרה הנדון, חזקות אלו שרירות וקיימות לאחר שהנתבע לא עמד בנטל להוכיח את היפוכם.

לעניין זה ראה פסק דינו של כבוד השופט אבי פורג, בת.א. 18944/05 סרור עוז נ' חודדטוב אבי [פדאור (לא פורסם) 05 (23) 224].


לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה. התובעת תוכל לחזור ולפעול בתיק ההוצל"פ תוך 30 יום מהיום. מומלץ לצדדים לנסות ולנצל זמן זה ולהגיע להסדר תשלומים.


ניתן היום, כ"ח אלול, תשס"ח (28 בספטמבר
2008), בהעדר הצדדים.



חנה קלוגמן
, שופטת

בית משפט השלום-מחוז תל אביב
בשבתו בהרצליה-בן גוריון 31, הרצליה








א בית משפט שלום 60243/06 גיא מוצרי מתכת בע"מ נ' ריבנאי יואל שמואל (פורסם ב-ֽ 28/09/2008)