פסקי דין על רנה מלמד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

613/05 עבל     23/03/2006




עבל 613/05 רנה מלמד נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




עבל000613/05




רנה מלמד

המערערת




המוסד לביטוח לאומי

המשיב



לפני: הנשיא סטיב אדלר
, השופט יגאל פליטמן
,
השופטת ורדה וירט-ליבנה
,


נציג עובדים מר יצחק ברק,
נציג מעבידים מר בנימין ליברמן

בשם המערערת -
עו"ד פזית רוור
בשם המשיב -
עו"ד רועי קרת

פסק – דין


השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.

הערעור שבפני
נו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי (השופטת הדס יהלום ונציג ציבור מר יהלום; בל 3016/04), אשר דחה את תביעתה של המערערת להכיר במחלתה כתאונה בעבודה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: גם חוק הביטוח הלאומי).

2.
המערערת עובדת משנת 1993 בשירותי בריאות כללית כנהגת לוגיסטיקה. העבודה כרוכה בהובלת דמים, נגיפים, שתנים, צואה, וירוסים שונים, בדיקות איידס, בדיקות למחלת השחפת ועוד. במסגרת תפקידה זה, המערערת נשאה את הבדיקות בידיים חשופות וללא אמצעי מיגון. לעיתים נשפכה על המערערת תכולתן של הבדיקות, שכן הן לא היו סגורות הרמטית.

3.
המערערת חלתה במחלת ה-
q - feaver
לטענתה, נדבקה במחלה בעת עבודתה.
4.

בית הדין האזורי דחה את התביעה מבלי למנות מומחה רפואי זאת מאחר והסיכוי הסטטיסטי שהמערערת נדבקה במחלה זו במהלך עבודתה נמוך ביותר ובלשונו של בית הדין האזורי:

"בהעברה מקופ"ח למעבדה, היו אלפי מבחנות מתוכן מקרים ספורים של קדחת קיו. היו מספר נהגים שהובילו מבחנות למעבדה. אף אם חלק מהמבחנות שהועברו היו שבורות, הסיכוי שאחת מהן היתה של חולה בקדחת קיו, והסיכוי שדוקא התובעת היא שהעבירה מבחנה זו למעבדה, קלושים עד כדי אפסיים. בהעברה מהמעבדה לבתי החולים, מדובר במספר מועט של מבחנות, שהיו מונחות בכלי במקרר, לאחר שעובדי המעבדה זרקו לפח את המבחנות השבורות. גם כאן יש לציין את המספר המועט של החולים במחלה באזור המרכז. העולה מהאמור לעיל, כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין ההדבקות במחלת קדחת קיו."


5.

במסגרת הערעור הסכימו הצדדים כי טיעוניהם לפרוטוקול יחשבו לסיכומים בכתב מטעמם וכי פסק הדין יתבסס על טיעוניהם וכלל החומר המצוי בתיק.


6.
באת כוח המערערת טענה שהמערערת לא נחשפה לכל גורם סיכון אחר של המחלה וכי בית הדין האזורי לא הבין את העובדות כהווייתן. בנוסף ביקשה למנות מומחה רפואי למחלות זיהומיות לאור נדירותה של המחלה, אשר יבחן האם קיים קשר סיבתי בין עבודתה של המערערת לבין הידבקותה במחלה.

7.
בא כוח המוסד לביטוח לאומי
התנגד למינוי מומחה הרפואי כיוון שההכרעה לשיטתו היא סטטיסטית. זאת ועוד, לשיטתו חוות דעתו של המומחה ממילא לא תזרה אור על הקשר הסיבתי בין העבודה למחלה.

דיון
והכרעה:
8.
עת אנו בוחנים תביעה להכיר במחלה נדירה ביותר
כתאונה בעבודה עלינו לבחון את התביעה במשנה זהירות.
בית הדין האזורי בקבעו כי יש לדחות את התביעה הסתמך על מבחן ההסתברות
כי המערערת תידבק במחלה זו דווקא במהלך עבודתה ומצא כי הסיכויים הסטטיסטים הם מועטים ביותר. בכך לטעמי עשה בית הדין האזורי רק
את מחצית הדרך ולא השלימה עד תומה. ובמה דברים אמורים?

על מנת לשלול את הסיכוי כי המערערת נדבקה במחלה במהלך עבודתה היה עליו למנות מומחה רפואי שימנה את הגורמים למחלה כזו ויבחן, האם הם גורמים הקיימים באורח חייה הרגיל של המערערת. בנוסף אותו מומחה יעריך את הסיכויים של המערערת להידבק במחלה בעבודה לעומת הסיכוי כי המערערת תדבק במחלה מאחד מהגורמים הנוספים וזאת כמובן בהתחשב בנתונים הסביבתיים של המערערת ובאורח חייה.


על כן, לכאורה, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שהובא בפני
נו הננו סבורים, כי לא ניתן להכריע בתביעה מבלי לקבל חוות דעת מקיפה ומפורטת ממומחה למחלות זיהומיות. לצורך כך התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שימנה מומחה רפואי כאמור לעיל.

9.
הצדדים יגישו לבית הדין קמא רשימת עובדות מוסכמות שיעמדו בפני
המומחה שיכללו פירוט לגבי אופן ההובלה, אמצעי המיגון ושיעור הדגימות שהכילו את החיידק
וכן לגבי חשיפתה של המערערת לגורמי סיכון אחרים מהם ניתן להידבק במחלה. ככל שהצדדים לא יגיעו לרשימה של עובדות מוסכמות, יגישו הודעה משותפת לבית הדין ובה פירוט העובדות המוסכמות ופירוט המחלוקות באשר לעובדות שיועברו למומחה, לאחר זאת יקבע בית הדין האזורי את העובדות הצריכות לעניין.


10.
השאלות אותן יש להפנות למומחה הינן:


א.
מאיזו מחלה סובלת המערערת?

ב.
מהי שכיחות המחלה באוכלוסיה הכללית בישראל?

ג.
האם יכול שהמערערת נדבקה במחלה לאור אופי עבודתה?


ד.
מהם הגורמים האחרים העלולים לגרום להידבקות במחלה?

ה.
האם הסבירות שהתובעת נדבקה בחיידק מחולל המחלה שלא בעבודתה עולה על הסבירות כי נדבקה במחלה במהלך עבודתה?

11.
יובהר שהמומחה יהא רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לקבל עובדות
רלבנטיות נוספות אם יסבור שהן נחוצות לו לצורך מתן חוות דעתו.

12.

סוף דבר- הערעור מתקבל.


המוסד לביטוח הלאומי ישא בשכר טרחת עו"ד של המערערת בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתן היום כ"ג באדר, תשס"ו (23 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.

______________

______________

_________________
הנשיא סטיב אדלר

השופט יגאל פליטמן


השופטת ורדה וירט-ליבנה



___________­­­_______

_______________________
נציג עובדים מר יצחק ברק

נציג מעבידים מר בנימין ליברמן









עבל בית הדין הארצי לעבודה 613/05 רנה מלמד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/03/2006)