פסקי דין על אברהם רזיאל

8239/04 פ     01/06/2005




פ 8239/04 מדינת ישראל נ' אברהם רזיאל




בעניין:
14



בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
פ
008239/04

בפני
:
כבוד השופטת חני סלוטקי
תאריך:

01/06/2005





המאשימה
מדינת ישראל

בעניין

:













נ
ג
ד





אברהם רזיאל



הנאשם








ב"כ המאשימה עו"ד אבו טהה
הנאשם וב"כ עוה"ד אלי תוסיה-כהן

נוכחים:

גזר דין


1.
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של שוד- עבירה לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [להלן החוק], שתי עבירות של הפרת אמונים- עבירה לפי סעיף 284 לחוק, גניבה-
עבירה לפי סעיף 384 לחוק, שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב- עבירה לפי סעיף 413ט לחוק, שתי עבירות של ניסיון לשוד- עבירה לפי סעיפים 25 ו-402 (א) לחוק, קשר לפשע או עוון- עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק, גילוי בהפרת חובה- עבירה לפי סעיף 117(א) לחוק ושיבוש מהלכי משפט- עבירה לפי סעיף 244 לחוק.


הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו, יוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן חמישה אישומים חלף שישה אישומים שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. לא היתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש.

2.
על פי כתב האישום המתוקן, בכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום שירת הנאשם כשוטר, בתפקיד רכז מודיעין בתחנת עיירות במשטרת ישראל.
העובדות המקימות את האישום הראשון הן, כי הנאשם שדד, יחד עם אחר, עובדת דוכן פיס בערד, תוך שהוא משתמש ברכב שאת זהותו שיבש באמצעות לוחיות רישוי שגנב מתחנת המשטרה, תחנת עיירות, בה שירת, כשלאורך זמן השוד,
בידו מכשיר הקשר המשטרתי באמצעותו האזין לפעילות כוחות המשטרה באזור, כדי להקל על ביצוע המעשה וההמלטות לאחריו.

בשני אישומים נפרדים נוספים, דובר במעשים שביצע הנאשם לצורך ביצוע שני מעשי שוד של דוכני פיס בערד ובבאר-שבע. בשני המקרים, הנאשם, יחד עם אחר, ביצע מעשים אופרטיביים, כולל מעקבים ותצפיות אחר הקורבנות המיועדים ורק בשל נסיבות חיצוניות, במקרה אחד – כלב שמירה שהיה במקום, במקרה אחר – נוכחות של קהל, לא השלים הנאשם את מזימתו.
על פי עובדות האישום הרביעי, הנאשם, יחד עם אחר, קשר קשר לביצוע שוד מזויין של סניף בנק דואר בקרית גת. הנאשם תכנן אף להשתמש באקדחו המשטרתי לצורך ביצוע השוד וערך הכנה של ממש לקראת ביצוע העבירה.
על פי עובדות האישום האחרון, ניצל הנאשם את הנגישות שניתנה לו מתוקף תפקידו כרכז מודיעין אל מידע מודיעיני סודי ורגיש והעביר את המידע לאדם אחר, שהיה שותפו לביצוע עבירות, תוך שהוא מסכל את החקירה המשטרתית ואף חושף את זהותו של מקור מודיעיני בפני
האדם שעליו אותו מקור מסר מידע.

3.
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם בן 36, מתגורר עם אשתו ותינוקם בבאר-שבע ואינו עובד כיום. הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר מקצועי. שירת שירות צבאי מלא כלוחם בשריון ולדבריו משרת במילואים. לאחר שחרורו מצה"ל, ניהל מסעדה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי. בשנת 1996 התגייס למשטרה ושירת בה עד לפיטוריו בתאריך 7.12.04 בגין ההליכים המשפטיים בתיק זה.
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם נוטה לצמצם מחומרת מעשיו נשוא תיק זה ולהשליכם על הזולת ועל נסיבות חייו.

לדברי הנאשם, במסגרת עבודתו במשטרת העיירות התיידד עם איש משרד הפנים, עימו ביצע מאוחר יותר את העבירות הנ"ל. לדבריו, נקלע השותף לבעיות כספיות ולחץ על הנאשם לעזור לו. לטענת הנאשם, הוא עמד בהפצרות עד למות אביו, אך לאחר מות אביו, מצבו הרגשי הרעוע הניעו להסכים למעורבות בביצוע המעשים הפליליים, בהם לא היתה לו כוונת רווח ומטרת מעורבותו בהם
היתה לעזור לחבר בצרה.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו, שלהתרשמות קצינת המבחן נובעת מהמחירים שנאלץ לשלם על מעשיו ומהפגיעה בדימויו העצמי עקב הכתמתו במעורבות בפלילים.

לאור קשיי הנאשם להצביע על בעיה ספציפית בחייו הדורשת התייחסות טיפולית, לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית.

4.
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש מבקש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי לצד מאסר מותנה.

לטענת ב"כ המאשימה, מדובר בשרשרת עבירות שכל אחת מהן, בפני
עצמה היא חמורה ביותר ומחייבת ענישה קשה ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בהצטברות כזו.

ב"כ המאשימה טען כי למעשי הנאשם נודעת חומרה יתירה נוכח העובדה שמדובר בשוטר ששימש באחד התפקידים הרגישים כרכז מודיעין. הנאשם ניצל את האמון שניתן בו במסגרת תפקידו ואף השתמש באמצעים שעמדו לרשותו מתוקף תפקידו הרגיש כדי להקל על עצמו בביצוע העבירות אותן תכנן.
לטענת ב"כ המאשימה, לנוכח חומרתן של העבירות, אין נסיבותיו של הנאשם יכולות לגבור על ההכרח לשגר מסר מרתיע וחד משמעי שיתבטא בענישה משמעותית, בהתאם לרף הענישה שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ביחס לעבירות מסוג זה.

ב"כ המאשימה הגיש פסיקה שיש בה, לטענתו, כדי לתמוך בטענותיו.

ב"כ המאשימה טען עוד, כי לנוכח האמור בתסקיר שירות המבחן, ספק אם הנאשם אכן הפנים את החומרה היתירה של מעשיו ונראה כי חרטתו קשורה בעיקרה להשלכות האישיות כלפיו. ב"כ המאשימה ציין כי שירות המבחן לא בא בהמלצה עונשית, שלא לומר טיפולית ולכן סבור כי אין מקום להקל עם הנאשם.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש,

ביקש לשים דגש על מימד הנסיבות האישיות ולהסתפק בעונש של עבודות שירות.
ב"כ הנאשם ציין תחילה כי מדובר בנאשם שהוא אב טרי, ללא עבר פלילי, בעל הסמכות רבות ודברי שבח והערכה להם זכה במהלך שירותו. לטענת ב"כ הנאשם האישומים שבכתב האישום נמצאים במדרג נמוך מאוד בהשוואה לאישומים במקרים אחרים, שכן באישומים דנן לא היה שימוש בנשק חם או קר, לא נגרם נזק גופני או נפשי לאדם, אישום אחד בלבד עוסק בשוד ובשאר האישומים מדובר על ניסיונות וקשירת קשר.
באשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירות, הגיש ב"כ הנאשם שיחה שהוקלטה בין השותף לבין סוכן סמוי ממנה ניתן להסיק, לטענתו, כי המוח המתכנן של הפעולות הוא השותף ואילו חלקו של
הנאשם היה משני. בסופו של דבר שוחרר השותף שקיבל מעמד של עד מדינה והוא מתהלך חופשי עם כל הסיכונים שמהווה לציבור. בנסיבות אלה, לטענת הסניגור, לא יהיה זה מן הצדק להחמיר עם הנאשם חרף האישומים החמורים בהם הורשע.

ב"כ הנאשם ציין את שיתוף הפעולה של הנאשם עוד בשלב החקירה במשטרה וטען כי ניתן ללמוד מכך את הבעת החרטה וצערו על הדרך בה בחר. כמו כן, ביקש לקחת בחשבון את החיסכון בזמן שיפוטי לעניין העונש.
ב"כ הנאשם התייחס בטיעוניו לסיכונים הנלווים להשתת עונש מאסר בפועל, כגון נזק נפשי וחשיפה לעולם העברייני וכי מכיוון שמדובר בשוטר – הרי שעונש מאסר בפועל עלול לסכן את חייו.
ב"כ הנאשם הגיש פסיקה שברובה הוטלו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

הנאשם הביע בפני
צער וחרטה וביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות.

עבירת השוד, שני נסיונות השוד, קשירת הקשר לביצוע שוד נוסף , הן חמורות כלשעצמן, אך נופך חומרה מיוחד נוסף להן והוא עובדת היות הנאשם שוטר בעת ביצוען והעובדה שבוצעו תוך הפרת אמונים כלפי הציבור על ידי השימוש באמצעים ומכשירים שהועמדו לרשות הנאשם כשוטר.

בעניין זה של ניצול הסמכות והאמון, נאמר על ידי בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט אלון:
"על-פי-הרוב, משקלן המקל של הנסיבות המיוחדות של העבריין פוחת והולך, בה במידה שנסיבות ביצוע העבירה ואופיה החמור גוברים והולכים. עם סוג העבירות החמורות, החותרות תחת אשיות חיי חברה מתוקנים, נמנות אותן עבירות, שבהן מנצל העבריין את הסמכות שהוענקה לו ואת האמון שרחשו לו כדי להונות ולרמות "בחסותם" של סמכות ואמון אלה. בכל אלה קבע וחזר וקבע בית המשפט הזה, כי יש להחמיר עם העבריין על-ידי השתת מאסר בפועל, למען ישמעו וייראו, כדי להרתיע עבריינים בכוח מליפול ברשת פיתוי הסמכות והאמון שבידם".

ע"פ 291/81 פלוני נ' מדינת ישראל
, פ"ד לה(4), 438 ,עמ' 443-444.

ואם בעבירות מרמה כך, מקל וחומר בעבירות שוד, שנוסף על הפגיעה ברכוש, יש בהן מימד של אלימות.
חומרה מיוחדת יש גם בעבירות נשוא האישום האחרון לפיהם, לא נרתע הנאשם, אשר שימש כרכז מודיעין, לאחר שנודע לו כי התכנית לשדוד סניף בנק הדואר נחשפה למשטרה, לברר את זהות המקור ולגלותו לשותפו.
העובדה שהשותף הופטר מעונש בשל היותו עד מדינה, אין בה כדי לסייע לנאשם, שכן אין לגנות המשיבה על שפעלה כך, כדי להוציא משורות המשטרה את הנאשם שסרח.


אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא במספר עבירות חמורות.

לזכות הנאשם שקלתי את הודאתו, את עברו הנקי ותפקודו הנורמטיבי עד לביצוע העבירות הנדונות.
6.



לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן:
א.
אני דנה את הנאשם ל – 4 שנות מאסר בפועל.
ב.
אני דנה את הנאשם ל – 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג פשע.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון.

ניתן היום כ"ג באייר, תשס"ה (1 ביוני 2005) במעמד הצדדים.



ח. סלוטקי, שופטת


ב"כ הנאשם:

אני מבקש עיכוב ביצוע למשך 45 יום על מנת לשקול הגשת ערעור.

ב"כ המאשימה:
אני מסכימה לעיכוב ביצוע קצר מועד לצורך התארגנות בלבד
ובכפוף בלבד לתנאי השחרור הקיימים.

הנאשם:
הוצא נגדי צו עיכוב יציאה מן הארץ, אך הדרכון ברשותי.

החלטה

בהסכמת המאשימה מעכבת ביצוע עונש המאסר עד ליום 17/7/05.


על הנאשם להתייצב לריצוי עונשו ביום 17/7/05 בשעה 08:00 בתחנת המשטרה בבאר שבע.

התנאים שהוטלו על הנאשם עם שחרורו ישמשו להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו ובנוסף על הנאשם להפקיד דרכונו בקופת בית המשפט בתוך 24 שעות.

ניתנה היום כ"ג באייר, תשס"ה (1 ביוני 2005) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת

008239/04פ
055






פ בית משפט מחוזי 8239/04 מדינת ישראל נ' אברהם רזיאל (פורסם ב-ֽ 01/06/2005)