Google

מדינת ישראל - מחלקה לחקירות שוטרים - טל בן שאול ניסן

פסקי דין על טל בן שאול ניסן

3073/07 פ     23/11/2008




פ 3073/07 מדינת ישראל - מחלקה לחקירות שוטרים נ' טל בן שאול ניסן




בעניין:
58



בתי המשפט
בית משפט השלום באר שבע
פ
003073/07


בפני
:
כבוד השופט
ד. מגד
- סגן נשיא
תאריך:
23/11/2008



בעניין:
מדינת ישראל – מחלקה לחקירות שוטרים


ע"י ב"כ
ניצן זהבי
, מתמחה
המאשימה

נ
ג
ד


טל בן שאול ניסן
– בעצמו


ע"י ב"כ עו"ד
ענת יהב
הנאשם

גזר דין

1.
הנאשם, קצין משטרה, הורשע לאחר ניהול הוכחות בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז – 1977. מכתב האישום והכרעת הדין עולה כי בתאריך 26/03/07, במהלך תפקידו, נטל הנאשם חלק בחיפוש אחר סמים
בבית אבי המתלונן המתגורר בתל שבע. בעקבות החיפוש ולאחר ויכוח מילולי נעצר המתלונן, הועלה לניידת ונכבל על ידי הנאשם מאחורי גבו. במהלך הנסיעה היכה הנאשם בידיו ובמכשיר קשר בפני
ו של המתלונן, בגבו ובראשו. במהלך החקירה נכנס הנאשם לחדר החקירות והורה למתלונן לחתום על דו"ח מעצר. בתגובה לסירוב המתלונן סטר לו הנאשם פעמיים על לחיו. כתוצאה מהאמור נגרמו למתלונן פצעים מדממים בשפתו התחתונה והמטומה בגב העליון מצד שמאל.

2.
לבקשת הסנגור שירות המבחן ערך תסקיר. נכתב בו כי הנאשם, נשוי ואב לשני ילדים, סיים בית ספר תיכון ותואר ראשון במחלקה לקרימינולוגיה ומדעי המדינה במכללת אשקלון. לאחר ששירת בצבא כלוחם וכמ"כ בחטיבת "גבעתי", עבד במספר עבודות ולפני כ – 13 שנים התגייס למשטרה, סיים קורס קצינים, מילא תפקידים שונים ולאחרונה
היה קצין בילוש במשטרת העיירות ואחראי על 26 בלשים. כתוצאה מהאירוע נשוא כתב האישום הושעה מעבודתו.

הנאשם תיאר בפני
קצינת המבחן את הפערים הקיימים בעבודה מול אוכלוסייה יהודית לעומת האוכלוסייה הבדואית ופירט את תפיסתו לגבי השונות התרבותית שבין שתי האוכלוסיות, המחייבת,לטעמו, רגישות גבוהה במטרה להגיע לשיתוף פעולה עמה. הוא שיתף את קצינת המבחן באהבתו לתפקיד ותחושת השליחות המפעמת בו. כמו כן טען שנהג בצורה מוסרית ושלל שימוש לרעה בכוח או בסמכויות מקצועיות, על מנת להשיג תחושות של שליטה או פורקן של כעסים. הוא העיד על עצמו כמי שאורח חייו מתאפיין
בחתירה לפרפקציוניזם.
שירות המבחן התרשם כי לנאשם אין נטייה לדפוסי אלימות מתפרצים, כי הוא ניחן במערכת נורמטיבית מיסודה, מייחס חשיבות רבה לביצוע תפקידו ומהווה מודל לחיקוי לגבי פקודיו.
שירות המבחן מצא שמעורבות הנאשם
בעבירה גרמה
לו פגיעה משמעותית בדימויו העצמית ובזהותו המקצועית ויצרה בו תחושות של תיסכול, חוסר אונים ומצוקה. נוכח הכחשת המיוחס לו בכתב האישום וכוונתו
לערער על הכרעת הדין ולהוכיח את חפותו, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה כלשהי.

3.
ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש שהעבירה נעברה
במהלך התפקיד ובעוד המתלונן אזוק ומשולל יכולת להגן על עצמו. היא
בקשה שבית המשפט ישקול לחומרה
שמדובר בקצין משטרה ולא בשוטר זוטר, שכן החברה מצפה מקציני המשטרה לנהוג באמות מוסר גבוהות. לדעתה, אין מקום להתחשב בטענה
כי נשקפת לו
סכנת פיטורין, משום שהמשטרה
לא תהיה מוכנה להשלים עם מצב בו
שוטר אלים ימשיך לשרת. בהתחשב בחומרת האירוע, עתרה לגזור עליו עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.
הסנגור פירטה את הקטעים החיוביים שבתסקיר שירות המבחן, שהתרשם מאופיו ופועלו של הנאשם. היא הוסיפה שמדובר במקרה חד פעמי וכי הנאשם, חרף שירות ממושך שארך 13 שנים כבלש, ראש צוות וכקצין, מעולם לא נהג אלימות. היא הדגישה את חשיבות שאלת הפיטורין וטענה שהרשעה
עלולה לכרות את מטה לחמו ותגרום
לו קשיים במציאת עבודה. לחילופין ביקשה לגזור עליו עונש מינימלי.
שלושה קצינים, ששירתו עם הנאשם בתפקידים שונים, גמרו עליו את ההלל
ותיארו אותו כמקצוען, אידיאליסט, דבק במטרה, בעל כושר מנהיגות, נותן דוגמה אישית ומוערך על ידי פיקודיו. כולם ציינו כי לא נתקלו
במקרים בהם התלוננו כנגדו על נקיטת אלימות שכן, לדבריהם, תמיד נהג באנושיות וגילה כבוד כלפי עצור או עבריין מועד כאחד.

4.
כבר
למעלה משנות דור פסק כב' הנשיא זוסמן בע.פ. 89/78 אפנג'ר נ. מדינת ישראל פ"ד לג
(3) עמ' 141 שתקיפת אזרח
באמצעות שוטר חמורה פי כמה וכמה מתקיפה המתבצעת ע"י אדם אחר.
לא בכדי נוהגים בתי המשפט, במיוחד בעבירות אלימות, לאבחן את השוטרים מכלל האזרחים. מושכלות ראשונים מלמדים כי בנוסף לחובת השוטרים לציית לחוק, הם אמורים לשמש דוגמה ומופת בהיותם מופקדים על שמירת החוק ואכיפתו.
זו רוח הדברים העוברת כחוט השני בפסיקה המתייחסת לעבירות אלימות שנעברו ע"י שוטרים. כך פסק גם
בית המשפט המחוזי בבאר שבע במקרים רבים. למשל, בפסק-הדין שניתן בע.פ. 7426/03 אוקנין דוד נ. מדינת ישראל עמד כב' הנשיא פלפל בהרחבה על עיקרון הרשעת שוטרים, שחטאו בכך שנקטו אלימות במקרים שונים, תוך שהוא סוקר את הפסיקה הרלוונטית.
בית המשפט התייחס גם לסיכון ששוטר מורשע יפוטר מעבודתו וקבע כי בית המשפט אינו מופקד ואינו אמור להכריע בעניין הנתון לשיקול דעת הגורם האחראי לכך במשטרה. ראה גם ע.פ. (באר שבע) 7149/00, 7205/00 מדינת ישראל נ' שרון גדסי תקדין מחוזי 2001 (1) עמ' 5628.
בנקודה זו עלי לציין, כי בדיון שהתקיים בפני
בכתב אישום
בעניינו של שוטר בתיק אחר, הציגה התביעה מכתב שנערך על ידי מחלקת המשמעת במטה הארצי של משטרת ישראל. מהמכתב עולה, כי בעת שקילת נקיטת אמצעי משמעת מנהליים, בעקבות הרשעה או אי הרשעה, נלקחים בחשבון גם פרמטרים נוספים כגון חומרת העבירה, התייחסות בית המשפט, חומרת העונש, טיב ומשך השרות. במכתב צויין גם, כי לא ניתן לקבוע שסוגיית הרשעה או אי הרשעה, היא שתכריע את המשך שירותו של השוטר, שכן מירב המשקל ניתן דווקא לנסיבות ביצוע העבירה.

זאת ועוד: שירות המבחן, הרואה בדרך כלל לנגד עיניו את שיקום העבריין
כעקרון רב חשיבות, גם הוא לא מצא לנכון להמליץ על ביטול ההרשעה.
בשל כל
אלה ובמיוחד בשל חומרת הנסיבות הרלוונטיות,
תעמוד ההרשעה בעינה.

5.
כבר ציינתי בגזרי דין אחרים, כי הפעלת כח בלתי חוקי ע"י שוטרים מאפיינת משטרים אפלים הרומסים זכויות אדם. מניעת אלימות מצד שוטרים הינה, איפוא, בנפשה של חברה מתוקנת. זהו ניצול
לרעה
של התפקיד. זו גם מעילה באמון שהמערכת נותנת בשוטרים בכך שהיא מפקידה בידיהם את השמירה על זכויותיהם, שלומם ובריאותם של עצירים. הקרבנות הינם
ברוב המקרים חסרי אונים ואינם מסוגלים להשיב מלחמה שערה.
פשיטא שכל אלימות באשר היא ראויה להוקעה. מקל וחומר אמורים הדברים לגבי אלימות מצד קצין משטרה כלפי עצור. שומה על בית המשפט לבטא את שאט הנפש שהוא חש במקרה זה. ללא כל הסבר סביר וללא סיבה נראית לעין,
היכה הנאשם את המתלונן בניידת, לרבות באמצעות מכשיר קשר, בעוד הוא כבול בידיו אל מאחורי גבו ומשולל אפשרות להגן על עצמו או להגיב. הנאשם הוסיף חטא על פשע בכך שבעיצומה של החקירה נכנס לחדר החקירת ושב והיכה אותו. המתלונן נחבל. התנהגות זו מלמדת כי האירוע בניידת לא נגרם בעידנא דריתחא וכי הנאשם גמר אומר בלבו לבוא
עמו חשבון. על התנהגות כזו מצד קצין משטרה, האמור לשמש דוגמה ומופת, אסור לעבור לסדר היום.

6.
התחשבתי לקולא בכך שלנאשם לא נרשמו הרשעות קודמות. עסקינן באדם
נורמטיבי מיסודו, שתרם רבות למשטרה. נתתי לבי לתוצאות המשפטיות מבחינת השפעתן על
המשך דרכו המקצועית.
לפיכך אני גוזר עליו את העונשים כדלקמן:
א.
ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בכפוף לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות.
ב.
שישה חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות.
ג.
פיצוי למתלונן ע.ת. 3, יוסף אבו רקייק, בסך 5,000 ₪ שיופקד בתוך 12 חודשים בקופת בית המשפט.

המשך הדיון נדחה לקבלת חוות דעת ממונה בתאריך 17.12.08 בשעה 13:00.
הסניגור תצור קשר טלפוני עם מזכירת הממונה על עבודות השירות בגוש דרום ויקבע לנאשם פגישה בטלפונים: 6290616 – 08, 629029 – 08, 6290631 – 08, פקס: 6290636 – 08.
הנאשם יוזמן הן על פי כתובתו:
תלמי יפה
טלפון: 8889055 - 052
והן באמצעות באת כוחו עו"ד ענת יהב
טלפון: 5663151 – 050. פקס: 0778170900.
עותק מההחלטה יועבר לממונה על עבודות השירות.
ניתן היום כ"ה בחשון, תשס"ט (23 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.
ד. מגד
, שופט

סגן נשיא


03073/07פ
134 נורית היינה







פ בית משפט שלום 3073/07 מדינת ישראל - מחלקה לחקירות שוטרים נ' טל בן שאול ניסן (פורסם ב-ֽ 23/11/2008)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים