פסקי דין על ג'מילה ג'בארין | פסקי דין על ח'ליל מחמוד ג'בארין | פסקי דין על שר הפנים | פסקי דין על מנהל לשכת האוכלוסין עפולה |

6647/05 בג"צ     24/05/2006




בג"צ 6647/05 ג'מילה ג'בארין, ח'ליל מחמוד ג'בארין נ' שר הפנים, מנהל לשכת האוכלוסין עפולה




פסק-דין בתיק בג"ץ 6647/05

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6647/05


בפני
:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן


העותרים:

1. ג'מילה ג'בארין


2. ח'ליל מחמוד ג'בארין


נ

ג

ד


המשיבים:

1. שר הפנים


2. מנהל לשכת האוכלוסין עפולה


עתירה למתן צו על תנאי



בשם העותרים:
עו"ד תאופיק ג'בארין




בשם המשיבים:
עו"ד אבינעם סגל-אלעד






פסק -דין

השופטת א' פרוקצ'יה
:

זו עתירה בה מתבקש צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע אין הם מעניקים לעותר אזרחות ישראלית במסגרת הליך איחוד משפחות עם העותרת, אזרחית ישראל.

1. העותר, יליד 1955, היה תושב טייבה בנפת ג'נין. העותרת הינה אזרחית ישראלית ילידת 1960, תושבת אום אל פאחם. בתאריך 3.6.1978 נישאו בני הזוג זה לזו, ומאותה עת התגוררו בכפר טייבה שבנפת ג'נין המצוי בשטחים. לטענת העותרים, בשנת 1995, הם עברו להתגורר בישראל בעיר אום-אל-פחם. לבני הזוג נולדו שבעה ילדים במהלך נישואיהם, והאחרונה שבהם בשנת 1995.

ביום 13.4.1995, הגישה העותרת בקשה למתן מעמד בישראל לבן זוגה במסגרת הליך איחוד משפחות. ביום 14.3.2000 נשלחה הודעה לעותרת מטעם הרשות המוסמכת לפיה בקשתה לאיחוד משפחות נבחנה ונמצא כי לא הוכח שמרכז חייהם של בני הזוג נמצא בישראל. העותרת נתבקשה להמציא מסמכים שיוכיחו את טענתה בדבר מרכז חיים בישראל.

ביום 14.5.2000 שלח בא כוח העותרת דאז, עוה"ד ראזי הנדי, מכתב אליו צורפו מסמכים להוכחת מרכז חייהם של בני משפחת העותרים. המסמכים שצורפו הוחזרו לאחר שחלקם נמצא ריק וחלקם הוגשו כצילומים במקום מסמכים מקוריים. העותרת נתבקשה בשנית, ביום 19.7.2000, להמציא מסמכים להוכחת מרכז חיים של המשפחה בישראל. ביום 26.2.2001, המציאו העותרים את המסמכים שנתבקשו להמציא. ביום 25.4.2001 התקבלה תשובתו הסופית של המשיב 1, לפיה בקשת העותרים לאשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל עבור העותר נבחנה והוחלט לסרב לה מהטעם שמרכז חיי המשפחה הוא בשטחים. החלטה זו עומדת ביסוד עתירה זו. לטענת המשיבים, החל מיום זה, בו נשלחה ההודעה האחרונה למענם של העותרים, ועד ליום הגשת העתירה ביולי 2005, משך זמן של מעל ארבע שנים, לא התקבלה במשרדי המשיב - ולו פנייה אחת – בעניין בקשת העותרים לאיחוד משפחות.

2. עיקר טענות העותרים מופנה כנגד קביעתם העובדתית של המשיבים, לפיה מרכז חייו של העותר הינו בשטחים ולפיכך דין הבקשה לאיחוד משפחות להידחות. על פי הטענה, קביעה עובדתית זו אינה מבוססת דיה, שכן העותר מתגורר מאז 1995 באום-אל-פחם, אשר בשטח ישראל. מנגד, מציינת המדינה כי מאז סירובו של המשיב 1 לבקשת העותרים ועד לפנייתם לבית משפט זה חלפו למעלה מארבע שנים. משכך, יש לדחות את העתירה על הסף בהיותה נגועה בשיהוי רב ושקולה, למעשה, לבקשה חדשה לאיחוד משפחות עקב זניחתה של הבקשה המקורית. עוד מוסיפה המדינה כי יש לדחות את העתירה על הסף משום חוסר ניקיון הכפיים המאפיין אותה. מעובדות המקרה עולה כי העותר מבקש סעד לקבלת מעמד בישראל בעוד הוא שוהה בתחומי המדינה שלא כדין גם אליבא לגרסתו הוא, למעלה מעשור שנים, וזאת לאחר שבקשתו סורבה. התנהלות כזו, מצביעה לטענת המדינה על חוסר תום לב מצידו של העותר, ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. לבסוף, מציינת המדינה, כי עם כניסתו לתוקף של התיקון שהתקבל
בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)
(תיקון), התשס"ה – 2005 (להלן: "
חוק האזרחות
"), ביום 1.8.2005, עומדת בפני
העותרים האפשרות לפנות בשנית למשיב 1 בבקשה מחודשת לאיחוד משפחות. מעובדות המקרה עולה כי העותר נופל במסגרת החריגים המתוארים בסעיף 3 לחוק האזרחות על פי התיקון, ולפיכך העתירה מתייתרת גם לאור פתיחתו של אפיק מינהלי חדש שבאמצעותו יוכלו העותרים להגיש בקשה חדשה.

3. דין העתירה להידחות על הסף. אין בית משפט זה נוהג להידרש לעתירה המוגשת בפני
ו ביחס לארועים שהתרחשו לפני זמן רב, ואין היא מעלה כל הסבר הגיוני לחלוף הזמן ולשיהוי שבהגשת העתירה. בענייננו, מאז נודע לעותרים על דחיית בקשתם לאיחוד משפחות ביום 25.4.2001, חלפו מעל ארבע שנים, במהלכן לא נמצא כל תיעוד לפניות העותרים אל המשיבים בעניינם, ורק בחלוף תקופה זו הוגשה העתירה. מעבר זמן כה רב למן קבלת ההחלטה נשוא העתירה ועד הגשת העתירה, מצביע על כוונת זניחה של העותרים את בקשתם המקורית, ואין מקום כי לאחר חלוף זמן כה רב בית משפט זה יעביר את הענין תחת שבט הביקורת השיפוטי כאשר אפשר והתשתית העובדתית ששמשה לו יסוד שוב אינה עדכנית (בג"צ 8571/04
עודא סנא סעיד נ' שר הפנים

, תק-על 2005(1) 2343; בג"צ 11359/03
כיפאי טאהא נ' שר הפנים

, תק-על 2004(1) 161; בג"צ 8663/03
מנאל אבו עגאג נ' שר הפנים

, תק-על 2003(4), 941; בג"צ 10191/03
עמר תמאדר נ' שר הפנים

, תק-על 2005(1), 2283; בג"צ 1163/03
נסרין מסארוה נ' שר הפנים

, תק-על 2004(1) 982; בג"צ 2440/04
אנעאם צאלחאת נ' שר הפנים

(טרם פורסם); בג"צ 5850/05
עודה מחמוד חמיס נ' משרד הפנים סניף עפולה
(טרם פורסם)).

4. אף לגופו של עניין מקובלת עלי עמדתה של המדינה כי נוכח חקיקת התיקון לחוק האזרחות, מיום ה-1.8.2005, עומדת בפני
העותרים האפשרות לפנות בפני
יה מחודשת לאיחוד משפחות, וזאת נוכח העובדה כי, עניינו של העותר עשוי ליפול בגדרי חריג מן החריגים לתיקון לחוק האזרחות במסגרתו נתון לשר הפנים
שיקול דעת לאשר איחוד משפחות לתושב איזור שגילו מעל 35, דרישה שהעותר עונה לה, לכאורה (בג"צ 3432/05
ג'אברין סאברין נ' שר הפנים

(טרם פורסם)). טעם זה מחזק את המסקנה כי אין מקום להיזקק לעתירה בנסיבות הענין.

על יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף.

ניתנה היום, כ"ו באייר תשס"ו (24.5.06).


ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
05066470_r05.doc

יט
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,






בג"צ בית המשפט העליון 6647/05 ג'מילה ג'בארין, ח'ליל מחמוד ג'בארין נ' שר הפנים, מנהל לשכת האוכלוסין עפולה (פורסם ב-ֽ 24/05/2006)