פסקי דין על ארטיום פוסטינסקי

8200/05 פ     31/05/2006




פ 8200/05 מדינת ישראל נ' ארטיום פוסטינסקי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בבאר שבע
פ
008200/05


בפני
:
כב' השופט אריאל ואגו
תאריך:
31/05/2006




מדינת ישראל
בעניין:


ע"י ב"כ
פמ"ד

המאשימה

נגד


ארטיום פוסטינסקי
ת.ז. 311781512


ע"י ב"כ עו"ד
פאוור
הנאשם




גזר דין


הנאשם הורשע, לפי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הצתה, בניגוד לסעיף 448 (א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.

על פי כתב האישום המתוקן, שבעובדתיו הודה הנאשם, הוא ואדם אחר, ביום 21.6.05, סמוך לפני חצות, שפכו דלק שרכשו קודם בתחנת דלק, על רכב פרטי מסוג פיאט אונו, כאשר העמידו את הרכב ברחוב מסויים באשדוד, ואז הציתו את הדלק, וכתוצאה מכך פרצה אש והרכב נשרף כמעט כליל.

הרכב שייך לאדם בשם עופר סמסון.

במהלך ההצתה נכווה הנאשם בפני
ו ובידו.

מאחר שבגדר הסדר הטיעון נמחקו מכתב האישום פרטים שיכלו לשפוך אור על הרקע והמניע האפשרי למעשה, אין כעת בפני
בית המשפט כל נתון במישורים אלה, וכל שידוע הוא, כמפורט לעיל, שהנאשם ואחר עימו הציתו את הרכב בשעת לילה, בעיבורה של עיר מגורים.

שירות המבחן הכין תסקיר אודות הנאשם, ומתברר שהוא בן 21, רווק, יליד אוקריאנה שעלה לארץ בגיל 8, וטרם מעצרו התגורר בשכירות ועבד כמכונאי במוסך.

מדובר, על פי התרשמות שירות המבחן, בבחור הנראה ומתנהג צעיר מכפי גילו, שאישיותו אינה מגובשת והוא נוטה להיגרר אחר אחרים.
הנאשם ניהל, בדרך כלל, אורח חיים נורמטיבי, ובעברו הרשעה אחת בגין עבירת סמים, שנעברה ב-2004, עת נתפס כשהוא מוכר סם מסוכן לשוטר סמוי, ואולם הוא נדון רק ל"מבחן טהור", למשך שנתיים, ולמאסר מותנה, ובית המשפט הדגיש, בגזר דינו המקל, כי מדובר במעשה שנעשה בנסיבות חריגות, והנאשם פעל בשירותו של אדם אחר, ואיננו בגדר סוחר סמים, במשמעות "הקלאסית".

שירות המבחן התלבט בהמלצתו בתיק הנוכחי, והתרשמותו כיום היא שהנאשם מופנם, מבולבל, ומתקשה לשתף גורמים חיצוניים בבעיותיו, אולם נראה שריצוי עונש מאסר בפועל יהיה קשה מאוד עבורו, בשל אישיותו, וחזותו החיצונית, ולבסוף המליץ התסקיר על הטלת עונש של מאסר בעבודות שירות.

בטיעוניו לעונש הדגיש התובע את הסכנה הטמונה במעשה הצתה, בלב איזור מגורים, כאשר המצית אינו יכול לדעת כיצד האש תתפשט, והיא עשויה לצאת משליטתו ולגרום נזקי רכוש חמורים, ואף פגיעה בנפש.

עוד ציין התובע כי למרות שהנאשם מצוי תחת הליך פיקוח של שירות המבחן, בשל תיק הסמים, ושם ניתנה לו הזדמנות פז, לא בא הדבר לידי ביטוי בהתנהגותו, והוא שב וביצע את העבירה הנוכחית.

לפיכך, ובשל חומרת המעשה, ביקשה התביעה לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, לריצוי בכלא,
ולהימנע מאימוץ המלצת התסקיר.

הסניגור, בטיעוניו, מפנה לאמור בתסקיר ביחס לאישיותו הבלתי בוגרת של הנאשם, הנגרר אחרי הזולת, ובמקרה שלנו, הכוונה לאותו אחר שהשתתף עימו בביצוע ההצתה, ועומד לדין בנפרד, ובכל האמור בחלקו של הנאשם בעניין, גורס הסניגור כי מעורבותו צנועה, וכי מדובר ב"מעשה שובבות נטו" ולא באקט עברייני מחושב הנועד להשגת רווח או תועלת.

לפיכך מבקשת ההגנה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ומתוך ביטחון כי זו הפעם למד הנאשם את ליקחו, לאחר שהיה נתון כמעט חודש וחצי במעצר, והיה במעצר בית ממושך מיום 5.8.05 ועד היום, מבקשת ההגנה להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שירות.
הנאשם הביע צער על המעשה בדבריו בבית המשפט, ואמר שהיה "ילד וטיפש", וכי כאשר ישב בבית וחשב על כך, הבין שעשה טעות ופגע ברכוש הזולת.

אף שער אני לכך שהפסיקה, לרבות זו שהציג התובע בפני
, נקטה מדיניות מחמירה בענישה בעבירת ההצתה, בשל החומרה והמסוכנות הטמונים בה, והוטלו עונשי מאסר לא קצרים, לריצוי בפועל, על המורשעים בכך, ראיתי לנכון, במקרה הנוכחי, לנסיבותיו, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת מאסר בין כותלי הכלא, ככל שהנאשם ימצא מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

אני סבור שריקעו, נסיבותיו האישיות, ואישיותו של הנאשם, כמשתקף מתסקיר שירות המבחן, ומהתרשמותי ממנו בבית המשפט, הם כאלה שהמאסר עבורו יהיה קשה עד מאוד וספק אם תועלתו במישור הרתעתו מעבירות נוספות תהיה גדולה מזו שתושג על ידי מאסר בעבודות שירות, ומאסר מותנה בנוסף.

מצאתי ממש בטענת הסניגור שהמעצר לאורך שבועות אחדים, ומעצר הבית לאורך חודשים, יש בהם ליצור אצל הנאשם מודעות ותובנה ביחס להשלכות קשות להמשך פעילות עבריינית מצידו, וכי אין מדובר בעבריין מועד, אשר ביצע את המעשה כשיגרת חיים פלילית, אלא שמדובר, אכן, קרוב לוודאי במעשה שטות שנגרר אליו משום אישיותו הדלה והבלתי מגובשת.

לא למותר לציין שהנאשם נענש במידת מה גם בכך שהוא עצמו נכווה ונפגע בגופו בעת המעשה.

אף שהנאשם בחר להודות לאחר שכבר החלו להישמע ראיות בתיק, יש להביא בחשבון גם את החיסכון שהביאה הודאתו זו, משהתייתר הצורך להוסיף ולנהל את המשפט.

נראה לי, במכלול הדברים, שהנאשם הצעיר הזה ראוי להזדמנות נוספת ולהעדפה של האינטרס השיקומי שלו, על פני שיקולי ההרתעה והגמול הכלליים, שישימים בענינו, ולפיכך – כאמור – החלטתי לאמץ את המלצת שירות המבחן.



לכן הריני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.
מאסר למשך 6 חודשים, אשר אותו יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות, אם ימצא מתאים לכך.
( אין לנכות את תקופת המעצר מתקופה זו).
2.
מאסר מותנה של 5 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור ויורשע בכל עבירה של היזק או פגיעה ברכוש שהיא מסוג פשע.

הממונה על עבודות שירות מתבקש ליתן חוות דעת ביחס להתאמת הנאשם לעבודות אלה, ולצורך זה נקבע דיון ליום
שעה ב 21.6.06 בשעה 09:00.

מאחר שההליך לא הסתיים, אינני מודיע, לעת עתה, לנאשם על זכות הערעור.

יש לשלוח העתק לממונה על עבודות השירות, טלפון ליצירת קשר עם הנאשם 3044209-052.

ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006) במעמד הנאשם וב"כ עו"ד פאוור
, וב"כ המאשימה עו"ד אלטמן.



א.ואגו, שופט





008200/05פ
055 מיטל פרוכט






פ בית משפט מחוזי 8200/05 מדינת ישראל נ' ארטיום פוסטינסקי (פורסם ב-ֽ 31/05/2006)