פסקי דין על עמנעם אל גדיפי

10388/06 בש     28/11/2008




בש 10388/06 מדינת ישראל נ' עמנעם אל גדיפי




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט השלום באר שבע
בש 010388/06

בתיק עיקרי: פ
005566/08

בפני
:
כב' השופט נ. אבו טהה
תאריך:
28/11/2008





בעניין
:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
אליהו מימוני

מבקש

נ
ג
ד


עמנעם אל גדיפי


ע"י ב"כ עו"ד
שמעון תורג'מן

משיב



החלטה
בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב, על רקע כתב אישום שהוגש נגדו, המייחס לו ביצוע עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים.

על פי עובדות כתב האישום, מיוחס למשיב כי בתאריך 19.06.08, בסמוך לשעה 13:20, בבור ביוב בבית ספר אלאעצם א', החזיק סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו 6980.7 גרם, מחולק ל-75 יחידות, שלא לצריכתו העצמית.

רקע

בתאריך 19.06.08, על פי מידע, נתפס בתוך בור ביוב, בשטח בית ספר אלעצם א', תיק גב שחור אשר הכיל 75 סוליות, מהן 48 סוליות אשר הכילו סמים ו-27 סוליות שהכילו חומר לא מזוהה שאינו סם.
על גבי מארז ניילון שעטף אחת הסוליות שנתפסו, אשר הכילה חומר שאינו סם, נמצאה טביעת האצבע של המשיב.
בנוסף מתיק החקירה עולה כי נתקבל מידע הקושר שלושה חשודים – נעצרו, נחקרו, הכחישו כל קשר לסם ושוחררו. (מדובר בחשודים הגרים בקרבת בית הספר, בני משפחתם עובדים בבית הספר). עוד יש לציין כי בתוך התיק בו נתפסו סוליות החשיש, נתפס פתק הרשומים עליו פרטיו של אחד החשודים.
עוד עולה כי נעצרו שני חשודים נוספים לאחר שניצפו על ידי המשטרה באזור בית הספר, דבר שעורר את חשדם של השוטרים (נערך להם דו"ח בדוקאים, אמנם לא נחקרו).

טענות ב"כ הצדדים

ב"כ המבקשת עתר להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.
לטענת ב"כ המבקשת, מאחר וכל הסוליות היו מרוכזות בתיק אחד, במקום אחד (בור הביוב) יש בכך כדי לקשור את המשיב לכל החומר שנתפס.
עוד נטען כי למשיב אין הסבר הגיוני כיצד הגיע טביעת האצבע שלו למארז הסוליה.
באשר לעילת מעצר, ב"כ המבקשת הפנה לפסיקה, בה נקבע כי אין לשחרר לחלופת מעצר כאשר מדובר בכמויות כה גדולות של סם, גם כאשר מדובר במשיב ללא עבר פלילי.

ב"כ המשיב מנגד, טען כי חל כרסום מהותי בראיות לכאורה וזאת מאחר וטביעת האצבע נלקחה מאריזה חיצונית של הסם ולא מתוך אריזה פנימית ועל כן ניתן להתייחס לטביעה כטביעה נייידת ולא נייחת.
עוד נטען כי הסמים נתפסו ביום 19.06.08 והמשיב נעצר כחמישה חודשים לאחר מכן, ללא שהמבקשת הניחה הסבר לכך.
באשר לנסיבותיו האישיות של המשיב נטען כי המשיב ללא עבר פלילי, שירת בצבא במשך 14 שנה כגשש בכיר. המשיב מטופל בילדה נכה.
ב"כ המשיב עתר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בית מלא אצל עיד אלגדיפת, פניסיונר צה"ל.

ראיות לכאורה

אין מחלוקת כי הראיה היחידה הקושרת את המשיב לסם היא טביעת האצבע, אשר כאמור, נלקחה מאריזת נילון שעטפה את אחת הסוליות אשר הכילה חומר בלתי מזוהה.

המשיב, בחקירתו במשטרה, הכחיש את המיוחס לו וטען כי: "אני בחיים שלי לא התעסקתי בסמים בכלל... אולי כששירתתי בצבא, בתפיסות שתפסנו, נגעתי בסמים".
עוד מסר כי לא מוכר לו כלל בית הספר בו נתפסו הסמים, כמו כן הדגיש כי הוא גר במקום רחוק מרחק רב מאזור בית הספר ומעולם לא היה באזור בית הספר הנידון.



המשיב לא ידע להסביר כיצד הגיעה טביעת אצבע שלו
לסוליית
הסם. כמו כן, טען כי אין לו כל קשר לבית הספר "אלעאצם א'" (המקום בו נתפסו הסמים)
וכי מעולם לא היה בו.

הפסיקה קובעת כי טביעת אצבע היא ראייה בעלת משקל רב.
בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, יש בה בד"כ כדי להצדיק מעצר.
מה גם, שהמשיב לא הציג הסבר הגיוני להימצאות טביעת האצבע שלו על גבי הסוליה.

עם זאת, מאחר וטביעת האצבע נלקחה מאריזה חיצונית, משמעותה הלכאורית נמוכה יותר מהימצאות טביעת אצבע על אריזה פנימית ויש לייחס משקל לכך שמדובר בטביעת אצבע שנמצאה על גבי חפץ נייד ולא נייח.

אמנם מדובר בכמות גדולה של סם עם זאת, מדובר במשיב ללא עבר פלילי, אשר שירת בצה"ל 14 שנה כגשש בכיר. בנוסף, הוא מטופל בילדה נכה.
הפסיקה הכירה בכך כי ישנם מקרים, בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות, המצדיקות שחרור לחלופה גם כאשר מדובר בכמויות סמים בהיקף גדול.

כך בבש"פ 9089/03 פיראס רדא נ' מדינת ישראל
:
"קיומן של ראיות לכאורה, בעבירות של סחר בסמים, מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו -1996. ההלכה היא, כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה לשלול חזקת מסוכנות זאת ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר בסחר בסמים (ראה בש"פ 5635, 5570/03
אברהם אברג'יל נ' מדינת ישראל

, תק-על 2003(2), 6). המקרה שלפני נמנה על אותם מקרים חריגים, אשר בו טמונות נסיבות מיוחדות כגון: גילו הצעיר של העורר, והעדר הרשעות קודמות, ויש באלה כדי להטות את הכף לעבר קיומה של חלופת מעצר, גם כאשר מדובר בכמויות
סמים בהיקף גדול" (ראה בש"פ 4823/03
חטיב יאסין נ' מדינת ישראל

, תק-על 2003(2), 2448).

וכן בבש"פ 1107/05 אשר אילוז נ' מדינת ישראל
, נקבע בעניינו של עורר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות של החזקה וסחר בסמים:
"הגם שמסקנתו של בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה מקובלת עלי; ו
על אף שהכלל הוא, כי ככל שמדובר בסחר בסמים, ניתן לשלול את חזקת המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר רק במקרים חריגים ויוצאי דופן; נראה כי מקרה זה בנסיבותיו האישיות הינו מסוג אותם מקרים חריגים."

בבש"פ 4823/03 חטיב יאסין נ' משינת ישראל נקבע בעניינו של עורר אשר הוגש נגדו כתב אישום, המייחס לו, בין היתר, ביצוע עבירות של סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, כי על אף אופי העבירות וכמות הסם הגדולה (66 ק"ג חשיש), יש מקום לשקול שחרור לחלופת מעצר וזאת בשל נסיבותיו האישיות של העורר שהן גילו הצעיר, נשוי, עובד במקום עבודה קבוע, ללא הרשעות קודמות.

על רקע כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, סבורני שניתן במקרה שלפני, להסתפק בחלופת מעצר נוכח הכרסום בתשתית הראייתית, לרבות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המשיב וכן עברו הנקי.

בנוסף, התייצב בפני
הערב
עיד אלגדיפת, פניסיונר צה"ל... התרשמתי מאדם נורמטיבי, שמסוגל לשמש חלופת מעצר עבור המשיב.

אשר על כן הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים:
א.
המשיב ישהה במעצר בית מלא בביתו של הערב, עיד אלגדיפת המתגורר בסמוך לרמת חובב וזאת תחת פיקוחם של הערב ושל אלגדיפי חסן, לסירוגין.
ב.
הפקדה במזומן בסך 5,000 ₪.
ג.
חתימת ערבות עצמית על סך 10,000 ₪.
ד.
הערבים יחתמו כל אחד על ערבות צד ג' על סך 10,000 ₪.
ה.
המשיב רשאי בליווי אחד הערבים, לצאת ממעצר הבית לצורך קבלת טיפול רפואי היה ויזדקק לכך וכן לדיונים שיקבעו בעניינו בבית המשפט.
ניתנה היום א' בכסלו, תשס"ט (28 בנובמבר 2008) במעמד הצדדים.

נסר אבו טהה, שופט








בש בית משפט שלום 10388/06 מדינת ישראל נ' עמנעם אל גדיפי (פורסם ב-ֽ 28/11/2008)