פסקי דין על עידן דיין | פסקי דין על יאיר טובול |

2972/08 פ     02/12/2008




פ 2972/08 מדינת ישראל נ' עידן דיין, יאיר טובול




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום רמלה
פ
002972/08


בפני
:
כב' השופט עמי קובו
תאריך:
02/12/2008




בעניין
:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
טל ארד
המאשימה

נ
ג
ד


1.
עידן דיין
2.
יאיר טובול


ע"י ב"כ עו"ד

1.גורמן לי
2. ירון פורר
הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה, עו"ד טל ארד
הנאשמים הובאו באמצעות השב"ס
ב"כ הנאשם 1, עו"ד גורמן לי
ב"כ הנאשם 2, עו"ד ירון פורר

גזר דין


1.
ביום 26.8.08 הורשעו הנאשמים, על-פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); התפרצות למגורים בכוונה לגנוב בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 406(ב) ו-29 לחוק העונשין; גניבה בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; החזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 274(1) ו- 274(3) לחוק העונשין.
כמו-כן, הורשע הנאשם 1 בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין.
2.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמים קשרו קשר להתפרץ לדירות ולגנוב מהן. הנאשמים הגיעו לבניין, והנאשם 1 נקש על דלת אחת הדירות. בדירה זו מתגורר במקרה שוטר. הנאשם 1 שאל את השוטר האם במקום מתגוררת משפחה פלונית, ומשהשיב השוטר בשלילה, עזב הנאשם 1 את המקום.
בסמוך לאחר מכן, התפרצו הנאשמים בצוותא חדא לדירה אחרת ונכנסו לתוכה בכוונה לגנוב. בהמשך לכך, גנבו הנאשמים מהדירה אקדח, תכשיטים, מצלמה דיגיטלית וכסף זר.
השוטר יצא לחדר המדרגות ושם הבחין בנאשמים. השוטר עיכב את הנאשמים, כאשר הוא חוסם ברגלו את מעלית הבניין שבה היו הנאשמים. בתגובה לבקשת השוטר שיזדהו, השיב נאשם 1 באופן כוזב ששמו "רועי" והנאשם 2 טען באופן כוזב שהוא מהבניין.
בהמשך לכך, תקפו הנאשמים בצוותא את השוטר בכך שנאשם 2 דחף את השוטר בחוזקה בחזהו, והנאשם 1 דחפו אף הוא, כאשר הם מנסים במכות ובדחיפות להדוף את השוטר מפתח המעלית, כך שיוכלו להימלט.
לאחר שהשוטר הודיע לנאשמים על מעצרם, תקפו הנאשמים את השוטר בכוונה למנוע הימנו מלבצע את תפקידו כדין, בכך שנאשם 2 דחפו, היכהו וניסה לחונקו, ונאשם 1 היכהו באגרוף בידו, בפני
ו, באפו בבטנו ובגופו ואף בעט בו. כתוצאה מהמעשים המתוארים נגרמו לשוטר חבלות חמורות שהתבטאו בשבר ביד ימין, בגינו אושפז השוטר לטיפול ניתוחי וידו גובסה. כמו-כן, נגרמו לשוטר רגישות ניכרת, ונפיחות חמורה.
3.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו כתב האישום תוקן, כמפורט לעיל, והנאשמים נשלחו לתסקיר שירות המבחן. על-פי הסדר הטיעון, לגבי נאשם 1 לא הייתה הסכמה בנוגע לעונש. לעניין הנאשם 2, נקבע בהסדר שהתביעה תגביל את עצמה לעונש מאסר של שלושים חודשים מיום מעצרו, כולל הפעלת שני מאסרים על תנאי שתלויים ועומדים נגד הנאשם 2. על-פי ההסדר ההגנה לא הוגבלה בטיעון לעונש.
טיעוני הצדדים
4.
בנוגע לנאשם 2 טענה ב"כ המאשימה, כי הנאשם יליד 1988 והינו בעל עבר פלילי מכביד ביותר. בעברו הרשעות קודמות, הכוללות איומים, תקיפה חבלנית, סחיטה באיומים, החזקת סכין, שוטטות והחזקת סם לשימוש עצמי. הנאשם 2 אף ריצה למאסר בפועל, וכל זאת על אף גילו הצעיר. כמו-כן, תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי, האחד בן שמונה חודשים, והשני בן ארבעה חודשים.
5.
בנוגע לנאשם 1, ציינה ב"כ המאשימה, כי נאשם 1 הינו יליד 1985 ללא עבר פלילי.
6.
לדברי ב"כ המאשימה, לעבירה קדם תכנון מוקדם. ב"כ המאשימה תיארה בהרחבה את עובדות המעשה, ואת החומרה הרבה שעולה מהן. כמו-כן, ציינה ב"כ המאשימה את הנזק המשמעותי שנגרם לבטחון האישי של הציבור, ולאיכות חייו של הציבור בשל עבירות ההתפרצויות לדירות, שהפכו למכת מדינה. עוד הדגישה נציגת המדינה את החומרה שבאלימות ובגניבת האקדח.
7.
לאור האמור לעיל ביקשה התביעה להטיל על נאשם 2, 30 חודשי מאסר בפועל שכוללים את הפעלת המאסרים המותנים, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי הן לשוטר והן למתלוננים. בנוגע לנאשם 1 ביקשה התביעה לדחות את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו מאסר בפועל ממושך ומשמעותי מאחורי סורג ובריח.
8.
ב"כ הנאשם 1 טען שלגבי הפריצה, הרי שלא מדובר בפריצה מתוחכמת. הסניגור הדגיש את העובדה שהנאשמים החזירו את הנשק שנגנב. לדבריו החזרת האקדח מצביעה על חרטה. הסניגור הדגיש כי לא ברור כיצד נשברה ידו של השוטר, הגם שאין מחלוקת שידו נשברה במהלך המאבק עם הנאשם 1. הסניגור הדגיש, כי לנאשם 1 אין עבר פלילי, הוא בן 23 וזו הפעם הראשונה שהוא נשפט. הוא היה במעצר במשך שלושה שבועות. הסניגור הדגיש את נסיבות חייו הקשות של נאשם 1, אשר גדל בתנאים מאוד קשים, וכבר בגיל צעיר החל לעבוד, כאשר נטל פרנסת המשפחה נפל במידה רבה על כתפיו. לפיכך, ביקש הסניגור, לכל היותר, לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השירות, כדי שהעונש לא יהיה של מאסר מאחורי סורג ובריח.
9.
ב"כ נאשם 2 טען שעתירת המדינה לעונש של 30 חודשי מאסר הינה מוגזמת. הסניגור טען שמדובר בעבירת התפרצות אחת, לא מתוחכמת, וללא מידע מוקדם. כמו-כן, ביקש הסניגור לזקוף לקולא את הודאת הנאשם. עוד טען הסניגור כי שיקול ממשי לקולא הינו החזרת האקדח באופן חד צדדי. לדבריו, החזרת האקדח נעשתה על-ידי נאשם 2 בעצת הסניגור, ומן הראוי שבית-המשפט יעביר מסר חיובי למעשה זה. עוד הדגיש ב"כ הנאשם 2, שלקוחו לא הורשע בגרימת החבלה לשוטר, וזאת במובחן מנאשם 1.
10.
הנאשמים עצמם הביעו חרטה על מעשיהם.
תסקירי שירות המבחן והמלצותיו
11.
בנוגע לשני הנאשמים הוגשו תסקירי שירות מבחן. בנוגע לנאשם 1 תסקיר שירות המבחן הינו חיובי ביותר. תסקיר שירות המבחן מציין, כי הנאשם סיים 12 שנות לימוד, ולאחר מכן החל לעבוד וכיום הוא המפרנס העיקרי בבית. עוד התייחס התסקיר למצבו של אביו של נאשם 1. שירות המבחן מציין כי בלטה בדבריו של הנאשם 1 הבנה ביחס לחומרת האירוע, בצד תחושות ביקורת ואכזבה רבה מעצמו. שירות המבחן התרשם שמדובר בבחור חיובי בבסיסו, אשר ניכר שהוא מצטער ומתחרט מאוד על ביצוע העבירה, ומגנה את עצמו על כך. שירות המבחן העריך שהמעשים אירעו על רקע הקשיים הכלכליים בביתו, וכי העבירה הינה בין היתר סימפטום למצוקה רגשית של הנאשם 1.
בהמשך לכך, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם 1 צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישולב בקבוצה טיפולית לצעירים בשירות המבחן. בנוסף המליץ שירות המבחן על עונש חינוכי של של"צ בהיקף של 350 שעות.
12.
בנוגע לתסקיר שירות המבחן, סבורני שיש מקום להפריד בין התרשמותו של שירות המבחן, לבין ההמלצה ששירות המבחן הגיע אליה. בנוגע להתרשמותו של שירות המבחן, מוכן אני לקבל את הערכת שירות המבחן, אשר מסבירה את הרקע של הנאשם אשר הוביל אותו לביצוע העבירה. לעומת זאת, איני מוכן לקבל את המלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של מבחן ושל"צ. כאשר בוחנים את עובדות כתב האישום שבהן הורשע הנאשם, שהינן עובדות חמורות לכל הדעות, נוצרת דיספרופורציה בין חומרת העבירות לבין ההמלצה על ענישה כה קלה.
13.
אכן, אינטרס השיקום של הנאשם הינו אינטרס חשוב בגזירת הדין, ובנוגע לנאשם 1, אני מקבל באופן קונקרטי את הצורך בשיקומו של הנאשם 1. יחד עם זאת, נדרשת פרופורציה מסויימת בין חומרת המעשים לבין הענישה, ואינטרס הגמול או ההלימה אינם יכולים לסגת לחלוטין, תוך התעלמות מחומרת המעשים. סבורני גם שהסתפקות בעונש של מבחן ושל"צ עלולה להעביר לנאשם מסר שגוי, לפיו אין תוצאה עונשית ממשית למעשים חמורים.
לפיכך, אני דוחה את המלצת שירות המבחן.
14.
יחד עם זאת, בשל התסקיר החיובי, ולאור עברו הפלילי הנקי של הנאשם 1, סברתי מלכתחילה כי היה יסוד לשלוח את הנאשם 1 לממונה על עבודות שירות, על מנת לבחון את התאמתו לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. נדמה שגם סניגורו של נאשם 1 סבר שאפשרות זו הינה ראויה. ברם, לאחר החלטתי על שליחת נאשם 1 לממונה על עבודות השירות, נעצר נאשם זה בגין תיק אחר, ובהמשך לכך הגיש סניגורו הודעה לפיה אין באפשרותו של נאשם 1, בשלב זה, לבצע עבודות שירות, לאור מעצרו.
בשל כך, המסקנה היחידה הנותרת היא, שהעונש שיש לגזור על נאשם 1, הינו עונש ממשי של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. מעצרו של נאשם 1 מסכל את האפשרות להטיל עליו עונש של עבודות שירות. נדמה שבעניין זה אין לו לנאשם 1 להלין אלא על עצמו.
15.
גם בנוגע לנאשם 2 הוגש תסקיר שירות המבחן, ואולם תסקיר זה אינו חיובי כלל ועיקר. שירות המבחן מתאר מצב לפיו כבר בגיל 14 החל נאשם 2 את הסתבכויותיו בפלילים, בעיקר בעבירות התפרצות, והיו לו אף מספר התנסויות בסמים. לדברי שירות המבחן נאשם 2 נוטה למזער את אחריותו לעבירה, והוא מאשים אחרים במצבו. לדברי שירות המבחן התנהלותו מצביעה על קשייו להעריך ולשקול את תוצאות מעשיו, והגבול בין מותר לאסור מטושטש. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית, אלא המליץ על ענישה הרתעתית שעשויה לחדד עבורו את הגבולות בין המותר לאסור.
דיון
16.
הנאשמים התפרצו לדירת מגורים, גנבו משם תכשיטים, כסף ואקדח וכן תקפו שוטר, כאשר אחד מהם אף גורם לשוטר חבלה חמורה בכך שגרם לשבירת ידו של השוטר, אשר ניסה למנוע את הימלטותם.
17.
חומרה יתרה רואה אני בעבירה של גניבת אקדח. מבחינה עונשית, סבורני שאין דין גניבת אקדח, כדין גניבה סתם. קיימת חומרה מיוחדת בגניבת אקדח, בשל הסכנה שבאקדח ייעשה ביום מן הימים שימוש לרעה. מקצת נחמה אני מוצא בכך שהאקדח נמסר למשטרה על-ידי הנאשם 2, בעצת סניגורו. ואכן, טוב עשה הנאשם 2 ששעה לעצת סניגורו להשיב את האקדח לידי המשטרה. בעניין זה סבורני שאלמלא הוחזר האקדח, היה מקום להשית על הנאשם עונש חמור יותר באופן ממשי. זאת משום שלעולם אין לדעת איזה שימוש עלול להיעשות באקדח גנוב.
18.
חומרה נוספת אני רואה בעבירות שבוצעו כלפי השוטר. כתב האישום מגולל אירוע ארוך שבמסגרתו תוקפים הנאשמים באלימות חמורה, וללא שום מעצורים, את השוטר אשר מנסה לעצור אותם. הנכונות של הנאשמים לתקוף שוטר, ללא שום חשש או מורא, מעידה כאלף עדים על הדרך העבריינית שסיגלו לעצמם. סבורני שבית-המשפט אינו יכול להתייחס בשוויון נפש למצב שבו עבריינים פורצים לדירה, וכאשר שוטר מנסה לעצרם, הם תוקפים את השוטר באלימות חמורה, כדי לנסות ולהימלט.
19.
בעניין העבירות כלפי השוטר, קיימת חומרה מיוחדת הנוגעת לנאשם 1, אשר רק הוא הורשע גם בעבירה של גרימת חבלה חמורה.
20.
יחד עם זאת, אני זוקף לקולא, לגבי שני הנאשמים, את הודאתם במשפט, את נטילת האחריות מצידם, ואת הסכמתם לפצות את המתלוננים. כמו-כן, אני זוקף לקולא את גילם הצעיר של הנאשמים. לגבי נאשם 1 אני זוקף לקולא גם את העדר העבר הפלילי שלו, ואת התסקיר החיובי מאוד בעניינו. זאת על-אף שאיני מקבל את המלצת שירות המבחן.
21.
לאור כל האמור לעיל, סבורני כי מן הראוי להטיל על הנאשמים עונשי מאסר ממשיים, אשר ישקפו את חומרת העבירות שביצעו, תוך לקיחה בחשבון של השיקולים לקולא, כאמור לעיל.
22.
בנוגע לפיצויים לקצין המשטרה, אני לוקח בחשבון את העובדה שחלקו של נאשם 1 כולל את האחריות לשבירת ידו של השוטר, בעוד שחלקו של הנאשם 2 כולל את תקיפתו, אך אינו כולל את החבלה החמורה.
אשר על-כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
לגבי נאשם 1 – עידן דיין
8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה.

12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש או אלימות, למעט איומים.
קנס בסך 2,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר אם לא ישולם הקנס. הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.
פיצוי למתלוננים, רמי ואור שחר, בסך 2,000 ₪. הפיצויים ישולמו תוך 60 יום מהיום.
פיצויים לקצין המשטרה, יניב אלכורת, בסך 2,500 ש"ח. הפיצויים ישולמו תוך 90 יום מהיום.
כל סכום שיופקד בקופת בית-המשפט ייזקף תחילה לפירעון סכום הפיצויים למתלוננים, לאחר מכן לשוטר, ורק לאחר תשלום מלוא הפיצויים, ייזקף התשלום הנוסף לפירעון הקנס.

לגבי נאשם 2 – יאיר טובל
12 חודשי מאסר בפועל, שמניינם החל מיום מעצרו.

12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש או אלימות, למעט איומים.

קנס בסך 3,000 ש"ח, או 60 ימי מאסר אם לא ישולם הקנס. הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.
פיצוי למתלוננים, רמי ואור שחר, בסך 2,000 ₪. הפיצויים ישולמו תוך 60 יום מהיום.
פיצויים לקצין המשטרה, יניב אלכורת, בסך 1,500 ש"ח. הפיצויים ישולמו תוך 90 יום מהיום.
כל סכום שיופקד בקופת בית-המשפט ייזקף תחילה לפירעון סכום הפיצויים למתלוננים, לאחר מכן לשוטר, ורק לאחר תשלום מלוא הפיצויים, ייזקף התשלום הנוסף לפירעון הקנס.
אני מפעיל את עונש המאסר על תנאי בן 6 החודשים אשר הוטל על הנאשם על-ידי כבוד השופטת שירלי דקל נוה (ת"פ 144/06 בית-משפט השלום לנוער ראשון לציון); כמו-כן אני מפעיל את עונש המאסר על תנאי בן 8 החודשים אשר הוטל על הנאשם על-ידי כבוד השופטת שירלי דקל נוה (ת"פ 295/05 בית-משפט השלום לנוער ראשון לציון). עונשי המאסר על תנאי יופעלו במצטבר זה לזה ובמצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה. לפיכך, ירצה נאשם 2 עונש מאסר בפועל של שנתיים וחודשיים (26 חודשים) החל מיום מעצרו.

מוצגים ככל שיש בתיק אשר בעליהם ידועים יחזרו לבעלים, מוצגים נוספים יושמדו או יחולטו לפי החלטת התביעה. הטלפונים הניידים של הנאשמים ככל שנתפסו, יוחזרו להם, בכפוף לנוהלי שב"ס.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי, תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום ה' בכסלו, תשס"ט (2 בדצמבר 2008) במעמד הצדדים



עמי קובו
, שופט


002972/08פ
137 ליטל






פ בית משפט שלום 2972/08 מדינת ישראל נ' עידן דיין, יאיר טובול (פורסם ב-ֽ 02/12/2008)